אומר

אומר / אֹמֶר • ('ómer) m (plural indefinite אֲמָרִים, plural construct אִמְרֵי־) [pattern: קֹטֶל]

1. (poetic) utterance, word, speech
   • Tanach, Psalms 19:3‒4, with translation of the Jewish Publication Society:

     יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה־דָּעַת׃ אֵין־אֹמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם׃

     yóm l'yóm yabía' 'ómer v'láyla l'láyla y'khave-dá'at. 'ein-'ómer v'éin d'varím b'lí nishmá' kolám.
     yōm ləyōm yabbī́aʿ ʾṓmer wəláylā lləláylā yəḥawwe-dā́ʿaṯ. ʾēn-ʾṓmer wəʾēn dəḇārīm bəlī nišmāʿ qōlām.

     Day unto day uttereth speech, and night unto night revealeth knowledge; There is no speech, there are no words, neither is their voice heard.

   • Tanach, Psalms 19:15, with translation of the Jewish Publication Society:

     יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי׃

     yihyú l'ratsón imrei-fí v'hegyón libí l'fanékha YHVH tsurí v'go'alí.
     yihyū lərāṣōn ʾimrē-p̄ī wəheḡyōn libbī ləp̄ānéḵā YHWH ṣūrī wəḡōʾălī.

     Let the words of my mouth and the meditation of my heart be acceptable before Thee, O LORD, my Rock, and my Redeemer.

2. (poetic) decree, plan, promise

• H562 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

אוֹמֵר • (omér)

1. Masculine singular present participle and present tense of אמר (amár).

• עומר

• מאור
• מואר
• רומא