נסגר

Hebrew

Etymology
Root
ס־ג־ר‎ (s-g-r)

Mediopassive of סגר‎ (sagár), from the root ס־ג־ר‎ (s-g-r).

Verb

נִסְגַּר • (nisgár) (nif'al construction, active counterpart סָגַר‎)

  1. (intransitive) To close, to be closed: to become closed.

Conjugation
Conjugation of נִסְגַּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: להיסגר / לְהִסָּגֵר‎
  • action noun: היסגרות / הִסָּגְרוּת‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first נִסְגַּרְתִּי‎נִסְגַּרְנוּ‎
second נִסְגַּרְתָּ‎נִסְגַּרְתְּ‎נִסְגַּרְתֶּם‎נִסְגַּרְתֶּן‎
third נִסְגַּרנִסְגְּרָה‎נִסְגְּרוּ‎
present נִסְגָּרנִסְגֶּרֶת‎נִסְגָּרִים‎נִסְגָּרוֹת‎
future first אֶסָּגֵר‎ניסגר / נִסָּגֵר‎
second תיסגר / תִּסָּגֵר‎תיסגרי / תִּסָּגְרִי‎תיסגרו / תִּסָּגְרוּ‎תיסגרנה / תִּסָּגֵרְנָה‎1
third ייסגר / יִסָּגֵר‎תיסגר / תִּסָּגֵר‎ייסגרו / יִסָּגְרוּ‎תיסגרנה / תִּסָּגֵרְנָה‎1
imperative היסגר / הִסָּגֵר‎היסגרי / הִסָּגְרִי‎היסגרו / הִסָּגְרוּ‎היסגרנה / הִסָּגֵרְנָה‎1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.