אומן
Hebrew
Etymology 1
Borrowed from Aramaic אוּמָּנָא (ʾūmmānā, “artist, artisan, craftsman”) (Classical Syriac ܐܽܘܡܳܢܳܐ), from Akkadian 𒌝𒈪𒀀 (UM.MI.A /ʾummānu/, “expert, artisan, artist, craftsman, foreman”).[1][2][3]
Derived terms
- אָמָּנוּת (omanút)
Derived terms
- אומנות / אֻמָּנוּת (umanút)
Verb
אומן / אֻמַּן • ('umán) third-singular masculine past (pu'al construction, active counterpart אימן / אִמֵּן)
Conjugation
Conjugation of אומן / אֻמַּן (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | אומנתי / אֻמַּנְתִּי | אומנו / אֻמַּנּוּ | ||
second | אומנת / אֻמַּנְתָּ | אומנת / אֻמַּנְתְּ | אומנתם / אֻמַּנְתֶּם | אומנתן / אֻמַּנְתֶּן | |
third | אומן / אֻמַּן | אומנה / אֻמְּנָה | אומנו / אֻמְּנוּ | ||
present | מאומן / מְאֻמָּן | מאומנת / מְאֻמֶּנֶת | מאומנים / מְאֻמָּנִים | מאומנות / מְאֻמָּנוֹת | |
future | first | אאומן / אֲאֻמַּן | נאומן / נְאֻמַּן | ||
second | תאומן / תְּאֻמַּן | תאומני / תְּאֻמְּנִי | תאומנו / תְּאֻמְּנוּ | תאומנה / תְּאֻמַּנָּה1 | |
third | יאומן / יְאֻמַּן | תאומן / תְּאֻמַּן | יאומנו / יְאֻמְּנוּ | תאומנה / תְּאֻמַּנָּה1 | |
imperative | — | — | — | —1 | |
notes |
|
Adjective
אוֹמֵן • ('omén) (feminine אוֹמֶנֶת, masculine plural אוֹמְנִים, feminine plural אוֹמְנוֹת)
References
- Fox, Michael V. (1996) “ʾAmon again”, in Journal of Biblical Literature, volume 115, number 4, , page 699
- Kaufman, Stephen A. (1974) The Akkadian Influences on Aramaic (The Oriental Institute of the University of Chicago Assyriological Studies; 19), Chicago and London: The University of Chicago Press, →ISBN, page 109
- “ˀwmn”, in The Comprehensive Aramaic Lexicon Project, Cincinnati: Hebrew Union College, 1986–
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.