< Translation:Shulchan Aruch < Orach Chaim

Shulchan Aruch Orach Chaim 695

The laws concerning the Purim feast

דיני סעודת פורים

695:1

Rem"a: It is a mitzvah to feast a lot on Purim (Tur), but one fulfills the obligation with only one feast (Mordechai end of ch. 1) One who does the Purim feast at night does not fulfill the obligation. Rem"a: Nevertheless, one should be happy and feast a bit more than usual even at night (responsa of Mahariv).

סעיף א

הגה מצוה להרבות בסעודת פורים (טור) ובסעודה אחת יוצאים (מרדכי ספ"ק) : סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו: הגה ומ"מ גם בלילה ישמח וירבה קצת בסעודה (תשו' מהרי"ו):

695:2


One is obligated to be intoxicated on Purim to the point where they do not know the difference between "accursed is Haman" and "blessed is Mordechai". Rem"a: Some say it is not necessary to become drunk so much, but rather to drink more than normally (Kol Bo) and to fall asleep, and while sleeping one does not know the difference between "accursed is Haman" and "blessed is Mordechai" (Maharil). One who does more and one who does less [are both praiseworthy], as long as they direct their heart toward heaven. One should not fast on Purim, except for a fast for a [bad] dream, and see 568 and 570. There are those who have the custom to dress in Shabbat/holiday clothes on Purim, and this is correct (Maharil). We have the custom to make the Purim meal after the afternoon prayer and pray the evening prayer at night. We pray the afternoon prayer while most of the day remains, and most of the meal needs to be during the day (Minhagim). And it should not be like those who have the custom to start close to evening, with most of the meal happening during the night of the 15th. When Purim falls on Friday, have the meal in the morning out of respect for Shabbat (Minhagim). And one who wants to [have the meal] every [Purim] in the morning is allowed to (Terumat Hadeshen). Some say that there is [significance] to eating vegetables on Purim as a remembrance for the vegetables that Daniel and his friends ate in Babylonia (Kol Bo). It is good to delve a bit in Torah before beginning the meal, and support for that is "The Jews had light and happiness..." [Esther 8:16], where we interpret "light" as referring to Torah (Mahariv). One is obligated to drink a little and be a little happy on two days, the 14th and the 15th (Minhagim), and so is the custom. And some say that if one causes damage to somebody else out of Purim joy, they are exempt from restitution (Terumat HaDeshen 110). See Laws of Damages in Hoshen Mishpat.

סעיף ב

חייב אינש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי: הגה וי"א דא"צ להשתכר כל כך אלא שישתה יותר מלימודו (כל בו) ויישן ומתוך שישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי (מהרי"ל) ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ואין להתענות בפורים מלבד תענית חלום וע' לעיל סי' תקס"ח וסי' תק"ע. יש נהגו ללבוש בגדי שבת ויום טוב בפורים וכן נכון (מהרי"ל) ונוהגים לעשות סעודת פורים לאחר מנחה וערבית יתפלל בלילה ומתפללים מנחה תחלה בעוד היום גדול ורוב הסעודה צריך להיות ביום (מנהגים) ולא כמו שנוהגין להתחיל סמוך לערב ועיקר הסעודה היא ליל ט"ו וכשחל פורים ביום ששי יעשו הסעודה בשחרית משום כבוד שבת (מנהגים) ומי שרוצה לעשותה תמיד בשחרית הרשות בידו (ת"ה) יש אומרים שיש לאכול מאכל זרעונים בפורים זכר לזרעונים שאכל דניאל וחביריו בבבל (כל בו) . טוב לעסוק מעט בתורה קודם שיתחיל הסעודה וסמך לדבר ליהודים היתה אורה ושמחה ודרשינן אורה זו תורה (מהרי"ב) וחייב במשתה ושמחה קצת בשני ימים בי"ד וט"ו (מנהגים) וכן נהגו ויש אומרים דאם הזיק אחד את חבירו מכח שמחת פורים פטור מלשלם (ת"ה סי' ק"י) וע' בח"מ בדיני נזיקין  :

695:3

We say "Al hanisim" in the Grace After Meals during the blessing of the land ["Nodeh"]. And if the meal started during the day and extended into the night, we [still] say "Al hanisim", as we go according to when the meal begins. And some say not to say it. (Our custom is like the first opinion).

סעיף ג

אומר על הנסים בברכת המזון בברכת הארץ ואם התחיל סעודתו ביום ומשכה עד הלילה אומר על הנסים דבתר תחלת סעודה אזלינן ויש מי שאומר שאין לאומרו (ונוהגין כסברא ראשונה):

695:4

One must send to somebody else two portions of meat, or foodstuffs, as it says "And send portions, man to his fellow" [Esther 9:19], meaning two portions to one person. And anyone who sends more to others is praiseworthy. If somebody doesn't have any, they can trade with somebody else, this one sending to that one their meal, and this one sending to that one their meal, so that they can fulfill "And send portions, man to his fellow." Rem"a: One should send the portions during the day and not at night (from the Ros"h ch. 1 of Megilla). And if one sends portions to somebody else who will not accept them or forgives him, the obligation is fulfilled. And a woman is obligated in [sending] portions to the destitute and sending portions [to one's fellows] like a man is. A woman sends to a woman, a man to a man, but not the reverse, so that a man does not come to send it to a widow, leading to a possibility of kiddushin [having been enacted]. But regarding portions to the destitute one need not worry [about this possibility].

סעיף ד

חייב לשלוח לחבירו שתי מנות בשר או של מיני אוכלים שנאמר ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לאיש אחד וכל המרבה לשלוח לריעים משובח ואם אין לו מחליף עם חבירו זה שולח לזה סעודתו וזה שולח לזה סעודתו כדי לקיים ומשלוח מנות איש לרעהו: הגה ויש לשלוח מנות ביום ולא בלילה (מדברי הרא"ש פ"ק דמגילה) ואם שולח מנות לרעהו והוא אינו רוצה לקבלם או מוחל לו יצא ואשה חייבת במתנות לאביונים ומשלוח מנות כאיש. ואשה תשלח לאשה ואיש לאיש אבל לא בהיפך שלא יבא איש לשלוח לאלמנה ויבואו לידי ספק קידושין אבל במתנות לאביונים אין לחוש:

This article is issued from Wikisource. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.