Bible (Mechon Mamre)/Torah/Shemot

For other versions of this work, see Exodus (Bible).

Chapter Index

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36 37 38 39 40

Shemot 1

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
1:1 NOW THESE are the names of the sons of Israel, who came into Egypt with Jacob; every man came with his household:	1:1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו
1:2 Reuben, Simeon, Levi, and Judah;	1:2 ראובן שמעון לוי ויהודה
1:3 Issachar, Zebulun, and Benjamin;	1:3 יששכר זבולן ובנימן
1:4 Dan and Naphtali, Gad and Asher.	1:4 דן ונפתלי גד ואשר
1:5 And all the souls that came out of the loins of Jacob were seventy souls; and Joseph was in Egypt already.	1:5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים
1:6 And Joseph died, and all his brethren, and all that generation.	1:6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא
1:7 And the children of Israel were fruitful, and increased abundantly, and multiplied, and waxed exceeding mighty; and the land was filled with them. 8 Now there arose a new king over Egypt, who knew not Joseph.	1:7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם
1:9 And he said unto his people: 'Behold, the people of the children of Israel are too many and too mighty for us;	1:8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף
1:10 come, let us deal wisely with them, lest they multiply, and it come to pass, that, when there befalleth us any war, they also join themselves unto our enemies, and fight against us, and get them up out of the land.'	1:9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו
1:11 Therefore they did set over them taskmasters to afflict them with their burdens. And they built for Pharaoh store-cities, Pithom and Raamses.	1:10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ
1:12 But the more they afflicted them, the more they multiplied and the more they spread abroad. And they were adread because of the children of Israel.	1:11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס
1:13 And the Egyptians made the children of Israel to serve with rigour.	1:12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל
1:14 And they made their lives bitter with hard service, in mortar and in brick, and in all manner of service in the field; in all their service, wherein they made them serve with rigour. 15 And the king of Egypt spoke to the Hebrew midwives, of whom the name of the one was Shiphrah, and the name of the other Puah;	1:13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך
1:16 and he said: 'When ye do the office of a midwife to the Hebrew women, ye shall look upon the birthstool: if it be a son, then ye shall kill him; but if it be a daughter, then she shall live.'	1:14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך
1:17 But the midwives feared God, and did not as the king of Egypt commanded them, but saved the men-children alive.	1:15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה
1:18 And the king of Egypt called for the midwives, and said unto them: 'Why have ye done this thing, and have saved the men-children alive?'	1:16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת הוא וחיה
1:19 And the midwives said unto Pharaoh: 'Because the Hebrew women are not as the Egyptian women; for they are lively, and are delivered ere the midwife come unto them.'	1:17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים
1:20 And God dealt well with the midwives; and the people multiplied, and waxed very mighty.	1:18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים
1:21 And it came to pass, because the midwives feared God, that He made them houses.	1:19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו
1:22 And Pharaoh charged all his people, saying: 'Every son that is born ye shall cast into the river, and every daughter ye shall save alive.'	1:20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד

Shemot 2

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
2:1 And there went a man of the house of Levi, and took to wife a daughter of Levi.	2:1 וילך איש מבית לוי ויקח אתבתלוי
2:2 And the woman conceived, and bore a son; and when she saw him that he was a goodly child, she hid him three months.	2:2 ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כיטוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים
2:3 And when she could not longer hide him, she took for him an ark of bulrushes, and daubed it with slime and with pitch; and she put the child therein, and laid it in the flags by the river's brink.	2:3 ולאיכלה עוד הצפינו ותקחלו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה אתהילד ותשם בסוף עלשפת היאר
2:4 And his sister stood afar off, to know what would be done to him. 5 And the daughter of Pharaoh came down to bathe in the river; and her maidens walked along by the river-side; and she saw the ark among the flags, and sent her handmaid to fetch it.	2:4 ותתצב אחתו מרחק לדעה מהיעשה לו
2:6 And she opened it, and saw it, even the child; and behold a boy that wept. And she had compassion on him, and said: 'This is one of the Hebrews' children.'	2:5 ותרד בתפרעה לרחץ עלהיאר ונערתיה הלכת עליד היאר ותרא אתהתבה בתוך הסוף ותשלח אתאמתה ותקחה2
2:7 Then said his sister to Pharaoh's daughter: 'Shall I go and call thee a nurse of the Hebrew women, that she may nurse the child for thee?'	2:6 ותפתח ותראהו אתהילד והנהנער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה
2:8 And Pharaoh's daughter said to her: 'Go.' And the maiden went and called the child's mother.	2:7 ותאמר אחתו אלבתפרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך אתהילד
2:9 And Pharaoh's daughter said unto her: 'Take this child away, and nurse it for me, and I will give thee thy wages.' And the woman took the child, and nursed it.	2:8 ותאמרלה בתפרעה לכי ותלך העלמה ותקרא אתאם הילד
2:10 And the child grew, and she brought him unto Pharaoh's daughter, and he became her son. And she called his name Moses, and said: 'Because I drew him out of the water.' 11 And it came to pass in those days, when Moses was grown up, that he went out unto his brethren, and looked on their burdens; and he saw an Egyptian smiting a Hebrew, one of his brethren.	2:9 ותאמר לה בתפרעה היליכי אתהילד הזה והינקהו לי ואני אתן אתשכרך ותקח האשה הילד ותניקהו
2:12 And he looked this way and that way, and when he saw that there was no man, he smote the Egyptian, and hid him in the sand.	2:10 ויגדל1 הילד ותבאהו לבתפרעה ויהילה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מןהמים משיתהו
2:13 And he went out the second day, and, behold, two men of the Hebrews were striving together; and he said to him that did the wrong: 'Wherefore smitest thou thy fellow?'	2:11 ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אלאחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה אישעברי מאחיו
2:14 And he said: 'Who made thee a ruler and a judge over us? thinkest thou to kill me, as thou didst kill the Egyptian?' And Moses feared, and said: 'Surely the thing is known.'	2:12 ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך אתהמצרי ויטמנהו בחול
2:15 Now when Pharaoh heard this thing, he sought to slay Moses. But Moses fled from the face of Pharaoh, and dwelt in the land of Midian; and he sat down by a well. 16 Now the priest of Midian had seven daughters; and they came and drew water, and filled the troughs to water their father's flock.	2:13 ויצא ביום השני והנה שניאנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך
2:17 And the shepherds came and drove them away; but Moses stood up and helped them, and watered their flock.	2:14 ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתהמצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר
2:18 And when they came to Reuel their father, he said: 'How is it that ye are come so soon to-day?'	2:15 וישמע פרעה אתהדבר הזה ויבקש להרג אתמשה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץמדין וישב עלהבאר
2:19 And they said: 'An Egyptian delivered us out of the hand of the shepherds, and moreover he drew water for us, and watered the flock.'	2:16 ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה אתהרהטים להשקות צאן אביהן
2:20 And he said unto his daughters: 'And where is he? Why is it that ye have left the man? call him, that he may eat bread.'	2:17 ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק אתצאנם
2:21 And Moses was content to dwell with the man; and he gave Moses Zipporah his daughter.	2:18 ותבאנה אלרעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום
2:22 And she bore a son, and he called his name Gershom; for he said: 'I have been a stranger in a strange land.' 23 And it came to pass in the course of those many days that the king of Egypt died; and the children of Israel sighed by reason of the bondage, and they cried, and their cry came up unto God by reason of the bondage.	2:19 ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים3 וגםדלה דלה לנו וישק אתהצאן
2:24 And God heard their groaning, and God remembered His covenant with Abraham, with Isaac, and with Jacob.	2:20 ויאמר אלבנתיו ואיו למה זה עזבתן אתהאיש קראן לו ויאכל לחם
2:25 And God saw the children of Israel, and God took cognizance of them.	2:21 ויואל משה לשבת אתהאיש ויתן אתצפרה בתו למשה

Shemot 3

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
3:1 Now Moses was keeping the flock of Jethro his father-in-law, the priest of Midian; and he led the flock to the farthest end of the wilderness, and came to the mountain of God, unto Horeb.	3:1 ומשה היה רעה אתצאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג אתהצאן אחר המדבר ויבא אלהר האלהים חרבה
3:2 And the angel of the Lord appeared unto him in a flame of fire out of the midst of a bush; and he looked, and, behold, the bush burned with fire, and the bush was not consumed.	3:2 וירא מלאך יהוה אליו בלבתאש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל
3:3 And Moses said: 'I will turn aside now, and see this great sight, why the bush is not burnt.'	3:3 ויאמר משה אסרהנא ואראה אתהמראה הגדל הזה מדוע לאיבער הסנה
3:4 And when the Lord saw that he turned aside to see, God called unto him out of the midst of the bush, and said: 'Moses, Moses.' And he said: 'Here am I.'	3:4 וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני
3:5 And He said: 'Draw not nigh hither; put off thy shoes from off thy feet, for the place whereon thou standest is holy ground.'	3:5 ויאמר אלתקרב הלם שלנעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמתקדש הוא
3:6 Moreover He said: 'I am the God of thy father, the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob.' And Moses hid his face; for he was afraid to look upon God. 7 And the Lord said: 'I have surely seen the affliction of My people that are in Egypt, and have heard their cry by reason of their taskmasters; for I know their pains;	3:6 ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אלהאלהים
3:8 and I am come down to deliver them out of the hand of the Egyptians, and to bring them up out of that land unto a good land and a large, unto a land flowing with milk and honey; unto the place of the Canaanite, and the Hittite, and the Amorite, and the Perizzite, and the Hivite, and the Jebusite.	3:7 ויאמר יהוה ראה ראיתי אתעני עמי אשר במצרים ואתצעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי אתמכאביו
3:9 And now, behold, the cry of the children of Israel is come unto Me; moreover I have seen the oppression wherewith the Egyptians oppress them.	3:8 וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מןהארץ ההוא אלארץ טובה ורחבה אלארץ זבת חלב ודבש אלמקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי
3:10 Come now therefore, and I will send thee unto Pharaoh, that thou mayest bring forth My people the children of Israel out of Egypt.' 11 And Moses said unto God: 'Who am I, that I should go unto Pharaoh, and that I should bring forth the children of Israel out of Egypt?'	3:9 ועתה הנה צעקת בניישראל באה אלי וגםראיתי אתהלחץ אשר מצרים לחצים אתם
3:12 And He said: 'Certainly I will be with thee; and this shall be the token unto thee, that I have sent thee: when thou hast brought forth the people out of Egypt, ye shall serve God upon this mountain.'	3:10 ועתה לכה ואשלחך אלפרעה והוצא אתעמי בניישראל ממצרים
3:13 And Moses said unto God: 'Behold, when I come unto the children of Israel, and shall say unto them: The God of your fathers hath sent me unto you; and they shall say to me: What is His name? what shall I say unto them?'	3:11 ויאמר משה אלהאלהים מי אנכי כי אלך אלפרעה וכי אוציא אתבני ישראל ממצרים
3:14 And God said unto Moses: 'I AM THAT I AM'; and He said: 'Thus shalt thou say unto the children of Israel: I AM hath sent me unto you.'	3:12 ויאמר כיאהיה עמך וזהלך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך אתהעם ממצרים תעבדון אתהאלהים על ההר הזה
3:15 And God said moreover unto Moses: 'Thus shalt thou say unto the children of Israel: the Lord, the God of your fathers, the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob, hath sent me unto you; this is My name for ever, and this is My memorial unto all generations. 16 Go, and gather the elders of Israel together, and say unto them: the Lord, the God of your fathers, the God of Abraham, of Isaac, and of Jacob, hath appeared unto me, saying: I have surely remembered you, and seen that which is done to you in Egypt.	3:13 ויאמר משה אלהאלהים הנה אנכי בא אלבני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרולי מהשמו מה אמר אלהם
3:17 And I have said: I will bring you up out of the affliction of Egypt unto the land of the Canaanite, and the Hittite, and the Amorite, and the Perizzite, and the Hivite, and the Jebusite, unto a land flowing with milk and honey.	3:14 ויאמר אלהים אלמשה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם
3:18 And they shall hearken to thy voice. And thou shalt come, thou and the elders of Israel, unto the king of Egypt, and ye shall say unto him: the Lord, the God of the Hebrews, hath met with us. And now let us go, we pray thee, three days' journey into the wilderness, that we may sacrifice to the Lord our God.	3:15 ויאמר עוד אלהים אלמשה כהתאמר אלבני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זהשמי לעלם וזה זכרי לדר דר
3:19 And I know that the king of Egypt will not give you leave to go, except by a mighty hand.	3:16 לך ואספת אתזקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואתהעשוי לכם במצרים
3:20 And I will put forth My hand, and smite Egypt with all My wonders which I will do in the midst thereof. And after that he will let you go.	3:17 ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אלארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אלארץ זבת חלב ודבש
3:21 And I will give this people favour in the sight of the Egyptians. And it shall come to pass, that, when ye go, ye shall not go empty;	3:18 ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אלמלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכהנא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו
3:22 but every woman shall ask of her neighbour, and of her that sojourneth in her house, jewels of silver, and jewels of gold, and raiment; and ye shall put them upon your sons, and upon your daughters; and ye shall spoil the Egyptians.'	3:19 ואני ידעתי כי לאיתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה

Shemot 4

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
4:1 And Moses answered and said: 'But, behold, they will not believe me, nor hearken unto my voice; for they will say: The lord hath not appeared unto thee.'	4:1 ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה
4:2 And the Lord said unto him: 'What is that in thy hand?' And he said: 'A rod.'	4:2 ויאמר אליו יהוה מזה [מה זה] בידך ויאמר מטה
4:3 And He said: 'Cast it on the ground.' And he cast it on the ground, and it became a serpent; and Moses fled from before it.	4:3 ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו
4:4 And the Lord said unto Moses: 'Put forth thy hand, and take it by the tail--and he put forth his hand, and laid hold of it, and it became a rod in his hand--	4:4 ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו
4:5 that they may believe that the Lord, the God of their fathers, the God of Abraham, the God of Isaac, and the God of Jacob, hath appeared unto thee.'	4:5 למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב
4:6 And the Lord said furthermore unto him: 'Put now thy hand into thy bosom.' And he put his hand into his bosom; and when he took it out, behold, his hand was leprous, as white as snow.	4:6 ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג
4:7 And He said: 'Put thy hand back into thy bosom. --And he put his hand back into his bosom; and when he took it out of his bosom, behold, it was turned again as his other flesh.--	4:7 ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו
4:8 And it shall come to pass, if they will not believe thee, neither hearken to the voice of the first sign, that they will believe the voice of the latter sign.	4:8 והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון
4:9 And it shall come to pass, if they will not believe even these two signs, neither hearken unto thy voice, that thou shalt take of the water of the river, and pour it upon the dry land; and the water which thou takest out of the river shall become blood upon the dry land.'	4:9 והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת
4:10 And Moses said unto the Lord: 'Oh Lord, I am not a man of words, neither heretofore, nor since Thou hast spoken unto Thy servant; for I am slow of speech, and of a slow tongue.'	4:10 ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי
4:11 And the Lord said unto him: 'Who hath made man's mouth? or who maketh a man dumb, or deaf, or seeing, or blind? is it not I the Lord?	4:11 ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה
4:12 Now therefore go, and I will be with thy mouth, and teach thee what thou shalt speak.'	4:12 ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר
4:13 And he said: 'Oh Lord, send, I pray Thee, by the hand of him whom Thou wilt send.'	4:13 ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח
4:14 And the anger of the Lord was kindled against Moses, and He said: 'Is there not Aaron thy brother the Levite? I know that he can speak well. And also, behold, he cometh forth to meet thee; and when he seeth thee, he will be glad in his heart.	4:14 ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו
4:15 And thou shalt speak unto him, and put the words in his mouth; and I will be with thy mouth, and with his mouth, and will teach you what ye shall do.	4:15 ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון
4:16 And he shall be thy spokesman unto the people; and it shall come to pass, that he shall be to thee a mouth, and thou shalt be to him in God's stead.	4:16 ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים
4:17 And thou shalt take in thy hand this rod, wherewith thou shalt do the signs.'	4:17 ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת
4:18 And Moses went and returned to Jethro his father-in-law, and said unto him: 'Let me go, I pray thee, and unto my brethren that are in Egypt, and see whether they be yet alive.' And Jethro said to Moses: 'Go in peace.'	4:18 וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום
4:19 And the Lord said unto Moses in Midian: 'Go, return into Egypt; for all the men are dead that sought thy life.'	4:19 ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך
4:20 And Moses took his wife and his sons, and set them upon an ass, and he returned to the land of Egypt; and Moses took the rod of God in his hand.	4:20 ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו
4:21 And the Lord said unto Moses: 'When thou goest back into Egypt, see that thou do before Pharaoh all the wonders which I have put in thy hand; but I will harden his heart, and he will not let the people go.	4:21 ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם
4:22 And thou shalt say unto Pharaoh: Thus saith the Lord: Israel is My son, My first-born.	4:22 ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל
4:23 And I have said unto thee: Let My son go, that he may serve Me; and thou hast refused to let him go. Behold, I will slay thy son, thy first-born.'	4:23 ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך
4:24 And it came to pass on the way at the lodging-place, that the Lord met him, and sought to kill him.	4:24 ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו
4:25 Then Zipporah took a flint, and cut off the foreskin of her son, and cast it at his feet; and she said: 'Surely a bridegroom of blood art thou to me.'	4:25 ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי
4:26 So He let him alone. Then she said: 'A bridegroom of blood in regard of the circumcision.'	4:26 וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת
4:27 And the Lord said to Aaron: 'Go into the wilderness to meet Moses.' And he went, and met him in the mountain of God, and kissed him.	4:27 ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו
4:28 And Moses told Aaron all the words of the Lord wherewith He had sent him, and all the signs wherewith He had charged him.	4:28 ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו
4:29 And Moses and Aaron went and gathered together all the elders of the children of Israel.	4:29 וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל
4:30 And Aaron spoke all the words which the Lord had spoken unto Moses, and did the signs in the sight of the people.	4:30 וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם
4:31 And the people believed; and when they heard that the Lord had remembered the children of Israel, and that He had seen their affliction, then they bowed their heads and worshiped.	4:31 ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו

Shemot 5

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
5:1 And afterward Moses and Aaron came, and said unto Pharaoh: 'Thus saith the Lord, the God of Israel: Let My people go, that they may hold a feast unto Me in the wilderness.'	5:1 ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר
5:2 And Pharaoh said: 'Who is the Lord, that I should hearken unto His voice to let Israel go? I know not the Lord, and moreover I will not let Israel go.'	5:2 ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח
5:3 And they said: 'The God of the Hebrews hath met with us. Let us go, we pray thee, three days' journey into the wilderness, and sacrifice unto the Lord our God; lest He fall upon us with pestilence, or with the sword.'	5:3 ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב
5:4 And the king of Egypt said unto them: 'Wherefore do ye, Moses and Aaron, cause the people to break loose from their work? get you unto your burdens.'	5:4 ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם
5:5 And Pharaoh said: 'Behold, the people of the land are now many, and will ye make them rest from their burdens?'	5:5 ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם לאמר
5:6 And the same day Pharaoh commanded the taskmasters of the people, and their officers, saying:	5:6 ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר
5:7 'Ye shall no more give the people straw to make brick, as heretofore. Let them go and gather straw for themselves.	5:7 לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן
5:8 And the tale of the bricks, which they did make heretofore, ye shall lay upon them; ye shall not diminish aught thereof; for they are idle; therefore they cry, saying: Let us go and sacrifice to our God.	5:8 ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם עלכן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו
5:11 Go yourselves, get you straw where ye can find it; for nought of your work shall be diminished.'	5:11 אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר
5:12 So the people were scattered abroad throughout all the land of Egypt to gather stubble for straw.	5:12 ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן
5:13 And the taskmasters were urgent, saying: 'Fulfil your work, your daily task, as when there was straw.'	5:13 והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן
5:14 And the officers of the children of Israel, whom Pharaoh's taskmasters had set over them, were beaten, saying: 'Wherefore have ye not fulfilled your appointed task in making brick both yesterday and today as heretofore?'	5:14 ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום
5:15 Then the officers of the children of Israel came and cried unto Pharaoh, saying: 'Wherefore dealest thou thus with thy servants?	5:15 ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך
5:16 There is no straw given unto thy servants, and they say to us: Make brick; and, behold, thy servants are beaten, but the fault is in thine own people.'	5:16 תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך
5:17 But he said: 'Ye are idle, ye are idle; therefore ye say: Let us go and sacrifice to the Lord.	5:17 ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה
5:18 Go therefore now, and work; for there shall no straw be given you, yet shall ye deliver the tale of bricks.'	5:18 ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו
5:19 And the officers of the children of Israel did see that they were set on mischief, when they said: 'Ye shall not diminish aught from your bricks, your daily task.'	5:19 ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו
5:20 And they met Moses and Aaron, who stood in the way, as they came forth from Pharaoh;	5:20 ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה
5:21 and they said unto them: 'The Lord look upon you, and judge; because ye have made our savour to be abhorred in the eyes of Pharaoh, and in the eyes of his servants, to put a sword in their hand to slay us.'	5:21 ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו
5:22 And Moses returned unto the Lord, and said: 'Lord, wherefore hast Thou dealt ill with this people? why is it that Thou hast sent me?	5:22 וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני כג ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך
5:23 For since I came to Pharaoh to speak in Thy name, he hath dealt ill with this people; neither hast Thou delivered Thy people at all.'	5:23 ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך

Shemot 6

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
6:1 And the Lord said unto Moses: 'Now shalt thou see what I will do to Pharaoh; for by a strong hand shall he let them go, and by a strong hand shall he drive them out of his land.'	6:1 ויאמר יהוה אלמשה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו
6:2 And God spoke unto Moses, and said unto him: 'I am the Lord;	6:2 וידבר אלהים אלמשה ויאמר אליו אני יהוה
6:3 and I appeared unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob, as God Almighty, but by My name hwhy [This divine name is traditionally not pronounced; instead, Adonai, (the) Lord, is regularly substituted for it.] I made Me not known to them.	6:3 וארא אלאברהם אליצחק ואליעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם
6:4 And I have also established My covenant with them, to give them the land of Canaan, the land of their sojournings, wherein they sojourned.	6:4 וגם הקמתי אתבריתי אתם לתת להם אתארץ כנען את ארץ מגריהם אשרגרו בה
6:5 And moreover I have heard the groaning of the children of Israel, whom the Egyptians keep in bondage; and I have remembered My covenant.	6:5 וגם אני שמעתי אתנאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר אתבריתי
6:6 Wherefore say unto the children of Israel: I am the Lord, and I will bring you out from under the burdens of the Egyptians, and I will deliver you from their bondage, and I will redeem you with an outstretched arm, and with great judgments;	6:6 לכן אמר לבניישראל3 אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים
6:7 and I will take you to Me for a people, and I will be to you a God; and ye shall know that I am the Lord your God, who brought you out from under the burdens of the Egyptians.	6:7 ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים
6:8 And I will bring you in unto the land, concerning which I lifted up My hand to give it to Abraham, to Isaac, and to Jacob; and I will give it you for a heritage: I am the Lord.'	6:8 והבאתי אתכם אלהארץ אשר נשאתי אתידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה
6:9 And Moses spoke so unto the children of Israel; but they hearkened not unto Moses for impatience of spirit, and for cruel bondage. 10 And the Lord spoke unto Moses, saying:	6:9 וידבר משה כן אלבני ישראל ולא שמעו אלמשה מקצר רוח ומעבדה קשה
6:11 'Go in, speak unto Pharaoh king of Egypt, that he let the children of Israel go out of his land.'	6:10 וידבר יהוה אלמשה לאמר
6:12 And Moses spoke before the Lord, saying: 'Behold, the children of Israel have not hearkened unto me; how then shall Pharaoh hear me, who am of uncircumcised lips?'	6:11 בא דבר אלפרעה מלך מצרים וישלח אתבניישראל מארצו
6:13 And the Lord spoke unto Moses and unto Aaron, and gave them a charge unto the children of Israel, and unto Pharaoh king of Egypt, to bring the children of Israel out of the land of Egypt. 14 These are the heads of their fathers' houses: the sons of Reuben the first-born of Israel: Hanoch, and Pallu, Hezron, and Carmi. These are the families of Reuben.	6:12 וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בניישראל לאשמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים
6:15 And the sons of Simeon: Jemuel, and Jamin, and Ohad, and Jachin, and Zohar, and Shaul the son of a Canaanitish woman. These are the families of Simeon.	6:13 וידבר יהוה אלמשה ואלאהרן ויצום אלבני ישראל ואלפרעה מלך מצרים להוציא אתבניישראל מארץ מצרים
6:16 And these are the names of the sons of Levi according to their generations: Gershon and Kohath, and Merari. And the years of the life of Levi were a hundred thirty and seven years.	6:14 אלה ראשי ביתאבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחת ראובן
6:17 The sons of Gershon: Libni and Shimei, according to their families.	6:15 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בןהכנענית אלה משפחת שמעון
6:18 And the sons of Kohath: Amram, and Izhar, and Hebron, and Uzziel. And the years of the life of Kohath were a hundred thirty and three years.	6:16 ואלה שמות בנילוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה
6:19 And the sons of Merari: Mahli and Mushi. These are the families of the Levites according to their generations.	6:17 בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם
6:20 And Amram took him Jochebed his father's sister to wife; and she bore him Aaron and Moses. And the years of the life of Amram were a hundred and thirty and seven years.	6:18 ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה
6:21 And the sons of Izhar: Korah, and Nepheg, and Zichri.	6:19 ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם
6:22 And the sons of Uzziel: Mishael, and Elzaphan, and Sithri.	6:20 ויקח עמרם אתיוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו אתאהרן ואתמשה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה
6:23 And Aaron took him Elisheba, the daughter of Amminadab, the sister of Nahshon, to wife; and she bore him Nadab and Abihu, Eleazar and Ithamar.	6:21 ובני יצהר קרח ונפג וזכרי
6:24 And the sons of Korah: Assir, and Elkanah, and Abiasaph; these are the families of the Korahites.	6:22 ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי
6:25 And Eleazar Aaron's son took him one of the daughters of Putiel to wife; and she bore him Phinehas. These are the heads of the fathers' houses of the Levites according to their families.	6:23 ויקח3 אהרן אתאלישבע בתעמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו אתנדב ואתאביהוא אתאלעזר ואתאיתמר
6:26 These are that Aaron and Moses, to whom the Lord said: 'Bring out the children of Israel from the land of Egypt according to their hosts.'	6:24 ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי
6:27 These are they that spoke to Pharaoh king of Egypt, to bring out the children of Israel from Egypt. These are that Moses and Aaron.	6:25 ואלעזר בןאהרן לקחלו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו אתפינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם
6:28 And it came to pass on the day when the Lord spoke unto Moses in the land of Egypt,	6:26 הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו אתבני ישראל מארץ מצרים עלצבאתם
6:29 that the Lord spoke unto Moses, saying: 'I am the Lord; speak thou unto Pharaoh king of Egypt all that I speak unto thee.'	6:27 הם המדברים אלפרעה מלךמצרים להוציא אתבניישראל ממצרים הוא משה ואהרן
6:30 And Moses said before the Lord: 'Behold, I am of uncircumcised lips, and how shall Pharaoh hearken unto me?�	6:28 ויהי ביום דבר יהוה אלמשה בארץ מצרים

Shemot 7

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
7:1 And the Lord said unto Moses: 'See, I have set thee in God's stead to Pharaoh; and Aaron thy brother shall be thy prophet.	7:1 ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך
7:2 Thou shalt speak all that I command thee; and Aaron thy brother shall speak unto Pharaoh, that he let the children of Israel go out of his land.	7:2 אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו
7:3 And I will harden Pharaoh's heart, and multiply My signs and My wonders in the land of Egypt.	7:3 ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים
7:4 But Pharaoh will not hearken unto you, and I will lay My hand upon Egypt, and bring forth My hosts, My people the children of Israel, out of the land of Egypt, by great judgments.	7:4 ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים
7:5 And the Egyptians shall know that I am the Lord, when I stretch forth My hand upon Egypt, and bring out the children of Israel from among them.'	7:5 וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם
7:6 And Moses and Aaron did so; as the Lord commanded them, so did they.	7:6 ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו
7:7 And Moses was fourscore years old, and Aaron fourscore and three years old, when they spoke unto Pharaoh.	7:7 ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה
7:8 And the Lord spoke unto Moses and unto Aaron, saying:	7:8 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
7:9 'When Pharaoh shall speak unto you, saying: Show a wonder for you; then thou shalt say unto Aaron: Take thy rod, and cast it down before Pharaoh, that it become a serpent.'	7:9 כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין
7:10 And Moses and Aaron went in unto Pharaoh, and they did so, as the Lord had commanded; and Aaron cast down his rod before Pharaoh and before his servants, and it became a serpent.	7:10 ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין
7:11 Then Pharaoh also called for the wise men and the sorcerers; and they also, the magicians of Egypt, did in like manner with their secret arts.	7:11 ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן
7:12 For they cast down every man his rod, and they became serpents; but Aaron's rod swallowed up their rods.	7:12 וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם
7:13 And Pharaoh's heart was hardened, and he hearkened not unto them; as the Lord had spoken.	7:13 ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
7:14 And the Lord said unto Moses: 'Pharaoh's heart is stubborn, he refuseth to let the people go.	7:14 ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם
7:15 Get thee unto Pharaoh in the morning; lo, he goeth out unto the water; and thou shalt stand by the river's brink to meet him; and the rod which was turned to a serpent shalt thou take in thy hand.	7:15 לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך
7:16 And thou shalt say unto him: the Lord, the God of the Hebrews, hath sent me unto thee, saying: Let My people go, that they may serve Me in the wilderness; and, behold, hitherto thou hast not hearkened;	7:16 ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה
7:17 thus saith the Lord: In this thou shalt know that I am the Lord--behold, I will smite with the rod that is in my hand upon the waters which are in the river, and they shall be turned to blood.	7:17 כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם
7:18 And the fish that are in the river shall die, and the river shall become foul; and the Egyptians shall loathe to drink water from the river.'	7:18 והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר
7:19 And the Lord said unto Moses: 'Say unto Aaron: Take thy rod, and stretch out thy hand over the waters of Egypt, over their rivers, over their streams, and over their pools, and over all their ponds of water, that they may become blood; and there shall be blood throughout all the land of Egypt, both in vessels of wood and in vessels of stone.'	7:19 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים
7:20 And Moses and Aaron did so, as the Lord commanded; and he lifted up the rod, and smote the waters that were in the river, in the sight of Pharaoh, and in the sight of his servants; and all the waters that were in the river were turned to blood.	7:20 ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם
7:21 And the fish that were in the river died; and the river became foul, and the Egyptians could not drink water from the river; and the blood was throughout all the land of Egypt.	7:21 והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים
7:22 And the magicians of Egypt did in like manner with their secret arts; and Pharaoh's heart was hardened, and he hearkened not unto them; as the Lord had spoken.	7:22 ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
7:23 And Pharaoh turned and went into his house, neither did he lay even this to heart.	7:23 ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת
7:24 And all the Egyptians digged round about the river for water to drink; for they could not drink of the water of the river.	7:24 ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר
7:25 And seven days were fulfilled, after that the Lord had smitten the river.	7:25 וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר
7:26 And the Lord spoke unto Moses: 'Go in unto Pharaoh, and say unto him: Thus saith the Lord: Let My people go, that they may serve Me.	7:26 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני
7:27 And if thou refuse to let them go, behold, I will smite all thy borders with frogs.	7:27 ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים
7:28 And the river shall swarm with frogs, which shall go up and come into thy house, and into thy bed-chamber, and upon thy bed, and into the house of thy servants, and upon thy people, and into thine ovens, and into thy kneading-troughs.	7:28 ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך
7:29 And the frogs shall come up both upon thee, and upon thy people, and upon all thy servants.'	7:29 ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים

Shemot 8

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
8:1 And the Lord said unto Moses: 'Say unto Aaron: Stretch forth thy hand with thy rod over the rivers, over the canals, and over the pools, and cause frogs to come up upon the land of Egypt.'	8:1 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים
8:2 And Aaron stretched out his hand over the waters of Egypt; and the frogs came up, and covered the land of Egypt.	8:2 ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים
8:3 And the magicians did in like manner with their secret arts, and brought up frogs upon the land of Egypt.	8:3 ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים
8:4 Then Pharaoh called for Moses and Aaron, and said: 'Entreat the Lord, that He take away the frogs from me, and from my people; and I will let the people go, that they may sacrifice unto the Lord.'	8:4 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה
8:5 And Moses said unto Pharaoh: 'Have thou this glory over me; against what time shall I entreat for thee, and for thy servants, and for thy people, that the frogs be destroyed from thee and thy houses, and remain in the river only?'	8:5 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה
8:6 And he said: 'Against to-morrow.' And he said: 'Be it according to thy word; that thou mayest know that there is none like unto the Lord our God.	8:6 ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו
8:7 And the frogs shall depart from thee, and from thy houses, and from thy servants, and from thy people; they shall remain in the river only.'	8:7 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה
8:8 And Moses and Aaron went out from Pharaoh; and Moses cried unto the Lord concerning the frogs, which He had brought upon Pharaoh.	8:8 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה
8:9 And the Lord did according to the word of Moses; and the frogs died out of the houses, out of the courts, and out of the fields.	8:9 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת
8:10 And they gathered them together in heaps; and the land stank.	8:10 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ
8:11 But when Pharaoh saw that there was respite, he hardened his heart, and hearkened not unto them; as the Lord had spoken.	8:11 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
8:12 And the Lord said unto Moses: 'Say unto Aaron: Stretch out thy rod, and smite the dust of the earth, that it may become gnats throughout all the land of Egypt.'	8:12 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים
8:13 And they did so; and Aaron stretched out his hand with his rod, and smote the dust of the earth, and there were gnats upon man, and upon beast; all the dust of the earth became gnats throughout all the land of Egypt.	8:13 ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים
8:14 And the magicians did so with their secret arts to bring forth gnats, but they could not; and there were gnats upon man, and upon beast.	8:14 ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה
8:15 Then the magicians said unto Pharaoh: 'This is the finger of God'; and Pharaoh's heart was hardened, and he hearkened not unto them; as the Lord had spoken.	8:15 ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה
8:16 And the Lord said unto Moses: 'Rise up early in the morning, and stand before Pharaoh; lo, he cometh forth to the water; and say unto him: Thus saith the Lord: Let My people go, that they may serve Me.	8:16 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני
8:17 Else, if thou wilt not let My people go, behold, I will send swarms of flies upon thee, and upon thy servants, and upon thy people, and into thy houses; and the houses of the Egyptians shall be full of swarms of flies, and also the ground whereon they are.	8:17 כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה
8:18 And I will set apart in that day the land of Goshen, in which My people dwell, that no swarms of flies shall be there; to the end that thou mayest know that I am the Lord in the midst of the earth.	8:18 והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ
8:19 And I will put a division between My people and thy people--by to-morrow shall this sign be.'	8:19 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה
8:20 And the Lord did so; and there came grievous swarms of flies into the house of Pharaoh, and into his servants' houses; and in all the land of Egypt the land was ruined by reason of the swarms of flies.	8:20 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב
8:21 And Pharaoh called for Moses and for Aaron, and said: 'Go ye, sacrifice to your God in the land.'	8:21 ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ
8:22 And Moses said: 'It is not meet so to do; for we shall sacrifice the abomination of the Egyptians to the Lord our God; lo, if we sacrifice the abomination of the Egyptians before their eyes, will they not stone us?	8:22 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו
8:23 We will go three days' journey into the wilderness, and sacrifice to the Lord our God, as He shall command us.'	8:23 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו
8:24 And Pharaoh said: 'I will let you go, that ye may sacrifice to the Lord your God in the wilderness; only ye shall not go very far away; entreat for me.'	8:24 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי
8:25 And Moses said: 'Behold, I go out from thee, and I will entreat the Lord that the swarms of flies may depart from Pharaoh, from his servants, and from his people, tomorrow; only let not Pharaoh deal deceitfully any more in not letting the people go to sacrifice to the Lord.'	8:25 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה
8:26 And Moses went out from Pharaoh, and entreated the Lord.	8:26 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה
8:27 And the Lord did according to the word of Moses; and He removed the swarms of flies from Pharaoh, from his servants, and from his people; there remained not one.	8:27 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד
8:28 And Pharaoh hardened his heart this time also, and he did not let the people go.	8:28 ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם

Shemot 9

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
9:1 Then the Lord said unto Moses: 'Go in unto Pharaoh, and tell him: Thus saith the Lord, the God of the Hebrews: Let My people go, that they may serve Me.	9:1 ויאמר יהוה אלמשה בא אלפרעה ודברת אליו כהאמר יהוה אלהי העברים שלח אתעמי ויעבדני
9:2 For if thou refuse to let them go, and wilt hold them still,	9:2 כי אםמאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם
9:3 behold, the hand of the Lord is upon thy cattle which are in the field, upon the horses, upon the asses, upon the camels, upon the herds, and upon the flocks; there shall be a very grievous murrain.	9:3 הנה ידיהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד
9:4 And the Lord shall make a division between the cattle of Israel and the cattle of Egypt; and there shall nothing die of all that belongeth to the children of Israel.'	9:4 והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכללבני ישראל דבר
9:5 And the Lord appointed a set time, saying: 'Tomorrow the Lord shall do this thing in the land.'	9:5 וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ
9:6 And the Lord did that thing on the morrow, and all the cattle of Egypt died; but of the cattle of the children of Israel died not one.	9:6 ויעש יהוה אתהדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בניישראל לאמת אחד
9:7 And Pharaoh sent, and, behold, there was not so much as one of the cattle of the Israelites dead. But the heart of Pharaoh was stubborn, and he did not let the people go. 8 And the Lord said unto Moses and unto Aaron: 'Take to you handfuls of soot of the furnace, and let Moses throw it heavenward in the sight of Pharaoh.	9:7 וישלח פרעה והנה לאמת ממקנה ישראל עדאחד ויכבד לב פרעה ולא שלח אתהעם
9:9 And it shall become small dust over all the land of Egypt, and shall be a boil breaking forth with blains upon man and upon beast, throughout all the land of Egypt.'	9:8 ויאמר יהוה אלמשה ואלאהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה
9:10 And they took soot of the furnace, and stood before Pharaoh; and Moses threw it up heavenward; and it became a boil breaking forth with blains upon man and upon beast.	9:9 והיה לאבק על כלארץ מצרים והיה עלהאדם ועלהבהמה לשחין פרח אבעבעת בכלארץ מצרים
9:11 And the magicians could not stand before Moses because of the boils; for the boils were upon the magicians, and upon all the Egyptians.	9:10 ויקחו אתפיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה
9:12 And the Lord hardened the heart of Pharaoh, and he hearkened not unto them; as the Lord had spoken unto Moses. 13 And the Lord said unto Moses: 'Rise up early in the morning, and stand before Pharaoh, and say unto him: Thus saith the Lord, the God of the Hebrews: Let My people go, that they may serve Me.	9:11 ולאיכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כיהיה השחין בחרטמם ובכלמצרים
9:14 For I will this time send all My plagues upon thy person, and upon thy servants, and upon thy people; that thou mayest know that there is none like Me in all the earth.	9:12 ויחזק יהוה אתלב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אלמשה
9:15 Surely now I had put forth My hand, and smitten thee and thy people with pestilence, and thou hadst been cut off from the earth.	9:13 ויאמר יהוה אלמשה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כהאמר יהוה אלהי העברים שלח אתעמי ויעבדני
9:16 But in very deed for this cause have I made thee to stand, to show thee My power, and that My name may be declared throughout all the earth.	9:14 כי בפעם הזאת אני שלח אתכלמגפתי אללבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכלהארץ
9:17 As yet exaltest thou thyself against My people, that thou wilt not let them go?	9:15 כי עתה שלחתי אתידי ואך אותך ואתעמך בדבר ותכחד מןהארץ
9:18 Behold, tomorrow about this time I will cause it to rain a very grievous hail, such as hath not been in Egypt since the day it was founded even until now.	9:16 ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך אתכחי ולמען ספר שמי בכלהארץ
9:19 Now therefore send, hasten in thy cattle and all that thou hast in the field; for every man and beast that shall be found in the field, and shall not be brought home, the hail shall come down upon them, and they shall die.'	9:17 עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם
9:20 He that feared the word of the Lord among the servants of Pharaoh made his servants and his cattle flee into the houses;	9:18 הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לאהיה כמהו במצרים למןהיום הוסדה ועדעתה
9:21 and he that regarded not the word of the Lord left his servants and his cattle in the field. 22 And the Lord said unto Moses: 'Stretch forth thy hand toward heaven, that there may be hail in all the land of Egypt, upon man, and upon beast, and upon every herb of the field, throughout the land of Egypt.'	9:19 ועתה שלח העז אתמקנך ואת כלאשר לך בשדה כלהאדם והבהמה אשרימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו
9:23 And Moses stretched forth his rod toward heaven; and the Lord sent thunder and hail, and fire ran down unto the earth; and the Lord caused to hail upon the land of Egypt.	9:20 הירא אתדבר יהוה מעבדי פרעה הניס אתעבדיו ואתמקנהו אלהבתים
9:24 So there was hail, and fire flashing up amidst the hail, very grievous, such as had not been in all the land of Egypt since it became a nation.	9:21 ואשר לאשם לבו אלדבר יהוה ויעזב אתעבדיו ואתמקנהו בשדה
9:25 And the hail smote throughout all the land of Egypt all that was in the field, both man and beast; and the hail smote every herb of the field, and broke every tree of the field.	9:22 ויאמר יהוה אלמשה נטה אתידך עלהשמים ויהי ברד בכלארץ מצרים עלהאדם ועלהבהמה ועל כלעשב השדה בארץ מצרים
9:26 Only in the land of Goshen, where the children of Israel were, was there no hail.	9:23 ויט משה אתמטהו עלהשמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד עלארץ מצרים
9:27 And Pharaoh sent, and called for Moses and Aaron, and said unto them: 'I have sinned this time; the Lord is righteous, and I and my people are wicked.	9:24 ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לאהיה כמהו בכלארץ מצרים מאז היתה לגוי
9:28 Entreat the Lord, and let there be enough of these mighty thunderings and hail; and I will let you go, and ye shall stay no longer.'	9:25 ויך הברד בכלארץ מצרים את כלאשר בשדה מאדם ועדבהמה ואת כלעשב השדה הכה הברד ואתכלעץ השדה שבר
9:29 And Moses said unto him: 'As soon as I am gone out of the city, I will spread forth my hands unto the Lord; the thunders shall cease, neither shall there be any more hail; that thou mayest know that the earth is the Lord'S.	9:26 רק בארץ גשן אשרשם בני ישראל לא היה ברד
9:30 But as for thee and thy servants, I know that ye will not yet fear the Lord God.'--	9:27 וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים
9:31 And the flax and the barley were smitten; for the barley was in the ear, and the flax was in bloom.	9:28 העתירו אליהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד
9:32 But the wheat and the spelt were not smitten; for they ripen late.--	9:29 ויאמר אליו משה כצאתי אתהעיר אפרש אתכפי אליהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיהעוד למען תדע כי ליהוה הארץ
9:33 And Moses went out of the city from Pharaoh, and spread forth his hands unto the Lord; and the thunders and hail ceased, and the rain was not poured upon the earth.	9:30 ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים
9:34 And when Pharaoh saw that the rain and the hail and the thunders were ceased, he sinned yet more, and hardened his heart, he and his servants.	9:31 והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל
9:35 And the heart of Pharaoh was hardened, and he did not let the children of Israel go; as the Lord had spoken by Moses.	9:32 והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה

Shemot 10

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
10:1 And the Lord said unto Moses: 'Go in unto Pharaoh; for I have hardened his heart, and the heart of his servants, that I might show these My signs in the midst of them;	10:1 ויאמר יהוה אלמשה בא אלפרעה כיאני הכבדתי אתלבו ואתלב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו
10:2 and that thou mayest tell in the ears of thy son, and of thy son's son, what I have wrought upon Egypt, and My signs which I have done among them; that ye may know that I am the Lord.'	10:2 ולמען תספר באזני בנך ובןבנך את אשר התעללתי במצרים ואתאתתי אשרשמתי בם וידעתם כיאני יהוה
10:3 And Moses and Aaron went in unto Pharaoh, and said unto him: 'Thus saith the Lord, the God of the Hebrews: How long wilt thou refuse to humble thyself before Me? let My people go, that they may serve Me.	10:3 ויבא משה ואהרן אלפרעה ויאמרו אליו כהאמר יהוה אלהי העברים עדמתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני
10:4 Else, if thou refuse to let My people go, behold, to-morrow will I bring locusts into thy border;	10:4 כי אםמאן אתה לשלח אתעמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך
10:5 and they shall cover the face of the earth, that one shall not be able to see the earth; and they shall eat the residue of that which is escaped, which remaineth unto you from the hail, and shall eat every tree which groweth for you out of the field;	10:5 וכסה אתעין הארץ ולא יוכל לראת אתהארץ ואכל אתיתר הפלטה הנשארת לכם מןהברד ואכל אתכלהעץ הצמח לכם מןהשדה
10:6 and thy houses shall be filled, and the houses of all thy servants, and the houses of all the Egyptians; as neither thy fathers nor thy fathers' fathers have seen, since the day that they were upon the earth unto this day.' And he turned, and went out from Pharaoh.	10:6 ומלאו בתיך ובתי כלעבדיך ובתי כלמצרים אשר לאראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם עלהאדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה
10:7 And Pharaoh's servants said unto him: 'How long shall this man be a snare unto us? let the men go, that they may serve the Lord their God, knowest thou not yet that Egypt is destroyed?'	10:7 ויאמרו עבדי פרעה אליו עדמתי יהיה זה לנו למוקש שלח אתהאנשים ויעבדו אתיהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים
10:8 And Moses and Aaron were brought again unto Pharaoh; and he said unto them: 'Go, serve the Lord your God; but who are they that shall go?'	10:8 ויושב אתמשה ואתאהרן אלפרעה ויאמר אלהם לכו עבדו אתיהוה אלהיכם מי ומי ההלכים
10:9 And Moses said: 'We will go with our young and with our old, with our sons and with our daughters, with our flocks and with our herds we will go; for we must hold a feast unto the Lord.'	10:9 ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חגיהוה לנו
10:10 And he said unto them: 'So be the Lord with you, as I will let you go, and your little ones; see ye that evil is before your face.	10:10 ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואתטפכם ראו כי רעה נגד פניכם
10:11 Not so; go now ye that are men, and serve the Lord; for that is what ye desire.' And they were driven out from Pharaoh's presence. 12 And the Lord said unto Moses: 'Stretch out thy hand over the land of Egypt for the locusts, that they may come up upon the land of Egypt, and eat every herb of the land, even all that the hail hath left.'	10:11 לא כן לכונא הגברים ועבדו אתיהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה
10:13 And Moses stretched forth his rod over the land of Egypt, and the Lord brought an east wind upon the land all that day, and all the night; and when it was morning, the east wind brought the locusts.	10:12 ויאמר יהוה אלמשה נטה ידך עלארץ מצרים בארבה ויעל עלארץ מצרים ויאכל אתכלעשב הארץ את כלאשר השאיר הברד
10:14 And the locusts went up over all the land of Egypt, and rested in all the borders of Egypt; very grievous were they; before them there were no such locusts as they, neither after them shall be such.	10:13 ויט משה אתמטהו עלארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כלהיום ההוא וכלהלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא אתהארבה
10:15 For they covered the face of the whole earth, so that the land was darkened; and they did eat every herb of the land, and all the fruit of the trees which the hail had left; and there remained not any green thing, either tree or herb of the field, through all the land of Egypt.	10:14 ויעל הארבה על כלארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לאהיה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיהכן
10:16 Then Pharaoh called for Moses and Aaron in haste; and he said: 'I have sinned against the Lord your God, and against you.	10:15 ויכס אתעין כלהארץ ותחשך הארץ ויאכל אתכלעשב הארץ ואת כלפרי העץ אשר הותיר הברד ולאנותר כלירק בעץ ובעשב השדה בכלארץ מצרים
10:17 Now therefore forgive, I pray thee, my sin only this once, and entreat the Lord your God, that He may take away from me this death only.'	10:16 וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם
10:18 And he went out from Pharaoh, and entreated the Lord.	10:17 ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק אתהמות הזה
10:19 And the Lord turned an exceeding strong west wind, which took up the locusts, and drove them into the Red Sea; there remained not one locust in all the border of Egypt.	10:18 ויצא מעם פרעה ויעתר אליהוה
10:20 But the Lord hardened Pharaoh's heart, and he did not let the children of Israel go. 21 And the Lord said unto Moses: 'Stretch out thy hand toward heaven, that there may be darkness over the land of Egypt, even darkness which may be felt.'	10:19 ויהפך יהוה רוחים חזק מאד וישא אתהארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים
10:22 And Moses stretched forth his hand toward heaven; and there was a thick darkness in all the land of Egypt three days;	10:20 ויחזק יהוה אתלב פרעה ולא שלח אתבני ישראל
10:23 they saw not one another, neither rose any from his place for three days; but all the children of Israel had light in their dwellings.	10:21 ויאמר יהוה אלמשה נטה ידך עלהשמים ויהי חשך עלארץ מצרים וימש חשך
10:24 And Pharaoh called unto Moses, and said: 'Go ye, serve the Lord; only let your flocks and your herds be stayed; let your little ones also go with you.'	10:22 ויט משה אתידו עלהשמים ויהי חשךאפלה בכלארץ מצרים שלשת ימים
10:25 And Moses said: 'Thou must also give into our hand sacrifices and burnt-offerings, that we may sacrifice unto the Lord our God.	10:23 לאראו איש אתאחיו ולאקמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכלבני ישראל היה אור במושבתם
10:26 Our cattle also shall go with us; there shall not a hoof be left behind; for thereof must we take to serve the Lord our God; and we know not with what we must serve the Lord, until we come thither.'	10:24 ויקרא פרעה אלמשה ויאמר לכו עבדו אתיהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גםטפכם ילך עמכם
10:27 But the Lord hardened Pharaoh's heart, and he would not let them go.	10:25 ויאמר משה גםאתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו
10:28 And Pharaoh said unto him: 'Get thee from me, take heed to thyself, see my face no more; for in the day thou seest my face thou shalt die.'	10:26 וגםמקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד אתיהוה אלהינו ואנחנו לאנדע מהנעבד אתיהוה עדבאנו שמה
10:29 And Moses said: 'Thou hast spoken well; I will see thy face again no more.'	10:27 ויחזק יהוה אתלב פרעה ולא אבה לשלחם

Shemot 11

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
11:1 And the Lord said unto Moses: 'Yet one plague more will I bring upon Pharaoh, and upon Egypt; afterwards he will let you go hence; when he shall let you go, he shall surely thrust you out hence altogether.	11:1 ויאמר יהוה אלמשה עוד נגע אחד אביא עלפרעה ועלמצרים אחריכן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה
11:2 Speak now in the ears of the people, and let them ask every man of his neighbour, and every woman of her neighbour, jewels of silver, and jewels of gold.'	11:2 דברנא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כליכסף וכלי זהב
11:3 And the Lord gave the people favour in the sight of the Egyptians. Moreover the man Moses was very great in the land of Egypt, in the sight of Pharaoh's servants, and in the sight of the people. 4 And Moses said: 'Thus saith the Lord: About midnight will I go out into the midst of Egypt;	11:3 ויתן יהוה אתחן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדיפרעה ובעיני העם
11:5 and all the first-born in the land of Egypt shall die, from the first-born of Pharaoh that sitteth upon his throne, even unto the first-born of the maid-servant that is behind the mill; and all the first-born of cattle.	11:4 ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים
11:6 And there shall be a great cry throughout all the land of Egypt, such as there hath been none like it, nor shall be like it any more.	11:5 ומת כלבכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב עלכסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה
11:7 But against any of the children of Israel shall not a dog whet his tongue, against man or beast; that ye may know how that the Lord doth put a difference between the Egyptians and Israel.	11:6 והיתה צעקה גדלה בכלארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף
11:8 And all these thy servants shall come down unto me, and bow down unto me, saying: Get thee out, and all the people that follow thee; and after that I will go out.' And he went out from Pharaoh in hot anger.	11:7 ולכל בני ישראל לא יחרץכלב לשנו למאיש ועדבהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל
11:9 And the Lord said unto Moses: 'Pharaoh will not hearken unto you; that My wonders may be multiplied in the land of Egypt.'	11:8 וירדו כלעבדיך אלה אלי והשתחוולי לאמר צא אתה וכלהעם אשרברגליך ואחריכן אצא ויצא מעםפרעה בחריאף
11:10 And Moses and Aaron did all these wonders before Pharaoh; and the Lord hardened Pharaoh's heart, and he did not let the children of Israel go out of his land.	11:9 ויאמר יהוה אלמשה לאישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים

Shemot 12

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
12:1 And the Lord spoke unto Moses and Aaron in the land of Egypt, saying:	12:1 ויאמר יהוה אלמשה ואלאהרן בארץ מצרים לאמר
12:2 'This month shall be unto you the beginning of months; it shall be the first month of the year to you.	12:2 החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה
12:3 Speak ye unto all the congregation of Israel, saying: In the tenth day of this month they shall take to them every man a lamb, according to their fathers' houses, a lamb for a household;	12:3 דברו אלכלעדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לביתאבת שה לבית
12:4 and if the household be too little for a lamb, then shall he and his neighbour next unto his house take one according to the number of the souls; according to every man's eating ye shall make your count for the lamb.	12:4 ואםימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אלביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו עלהשה
12:5 Your lamb shall be without blemish, a male of the first year; ye shall take it from the sheep, or from the goats;	12:5 שה תמים זכר בןשנה יהיה לכם מןהכבשים ומןהעזים תקחו
12:6 and ye shall keep it unto the fourteenth day of the same month; and the whole assembly of the congregation of Israel shall kill it at dusk.	12:6 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדתישראל בין הערבים
12:7 And they shall take of the blood, and put it on the two side-posts and on the lintel, upon the houses wherein they shall eat it.	12:7 ולקחו מןהדם ונתנו עלשתי המזוזת ועלהמשקוף על הבתים אשריאכלו אתו בהם
12:8 And they shall eat the flesh in that night, roast with fire, and unleavened bread; with bitter herbs they shall eat it.	12:8 ואכלו אתהבשר בלילה הזה צליאש ומצות עלמררים יאכלהו
12:9 Eat not of it raw, nor sodden at all with water, but roast with fire; its head with its legs and with the inwards thereof.	12:9 אלתאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אםצליאש ראשו עלכרעיו ועלקרבו
12:10 And ye shall let nothing of it remain until the morning; but that which remaineth of it until the morning ye shall burn with fire.	12:10 ולאתותירו ממנו עדבקר והנתר ממנו עדבקר באש תשרפו
12:11 And thus shall ye eat it: with your loins girded, your shoes on your feet, and your staff in your hand; and ye shall eat it in haste--it is the Lord'S passover.	12:11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה
12:12 For I will go through the land of Egypt in that night, and will smite all the first-born in the land of Egypt, both man and beast; and against all the gods of Egypt I will execute judgments: I am the Lord.	12:12 ועברתי בארץמצרים בלילה הזה והכיתי כלבכור בארץ מצרים מאדם ועדבהמה ובכלאלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה
12:13 And the blood shall be to you for a token upon the houses where ye are; and when I see the blood, I will pass over you, and there shall no plague be upon you to destroy you, when I smite the land of Egypt.	12:13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי אתהדם ופסחתי עלכם ולאיהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים
12:14 And this day shall be unto you for a memorial, and ye shall keep it a feast to the Lord; throughout your generations ye shall keep it a feast by an ordinance for ever.	12:14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו
12:15 Seven days shall ye eat unleavened bread; howbeit the first day ye shall put away leaven out of your houses; for whosoever eateth leavened bread from the first day until the seventh day, that soul shall be cut off from Israel.	12:15 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כלאכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עדיום השבעי
12:16 And in the first day there shall be to you a holy convocation, and in the seventh day a holy convocation; no manner of work shall be done in them, save that which every man must eat, that only may be done by you.	12:16 וביום הראשון מקראקדש וביום השביעי מקראקדש יהיה לכם כלמלאכה לאיעשה בהם אך אשר יאכל לכלנפש הוא לבדו יעשה לכם
12:17 And ye shall observe the feast of unleavened bread; for in this selfsame day have I brought your hosts out of the land of Egypt; therefore shall ye observe this day throughout your generations by an ordinance for ever.	12:17 ושמרתם אתהמצות כי בעצם היום הזה הוצאתי אתצבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם אתהיום הזה לדרתיכם חקת עולם
12:18 In the first month, on the fourteenth day of the month at even, ye shall eat unleavened bread, until the one and twentieth day of the month at even.	12:18 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב
12:19 Seven days shall there be no leaven found in your houses; for whosoever eateth that which is leavened, that soul shall be cut off from the congregation of Israel, whether he be a sojourner, or one that is born in the land.	12:19 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כלאכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ
12:20 Ye shall eat nothing leavened; in all your habitations shall ye eat unleavened bread.' 21 Then Moses called for all the elders of Israel, and said unto them: 'Draw out, and take you lambs according to your families, and kill the passover lamb.	12:20 כלמחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות
12:22 And ye shall take a bunch of hyssop, and dip it in the blood that is in the basin, and strike the lintel and the two side-posts with the blood that is in the basin; and none of you shall go out of the door of his house until the morning.	12:21 ויקרא משה לכלזקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח
12:23 For the Lord will pass through to smite the Egyptians; and when He seeth the blood upon the lintel, and on the two side-posts, the Lord will pass over the door, and will not suffer the destroyer to come in unto your houses to smite you.	12:22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשרבסף והגעתם אלהמשקוף ואלשתי המזוזת מןהדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתחביתו עדבקר
12:24 And ye shall observe this thing for an ordinance to thee and to thy sons for ever.	12:23 ועבר יהוה לנגף אתמצרים וראה אתהדם עלהמשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה עלהפתח ולא יתן המשחית לבא אלבתיכם לנגף
12:25 And it shall come to pass, when ye be come to the land which the Lord will give you, according as He hath promised, that ye shall keep this service.	12:24 ושמרתם אתהדבר הזה לחקלך ולבניך עדעולם
12:26 And it shall come to pass, when your children shall say unto you: What mean ye by this service?	12:25 והיה כיתבאו אלהארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם אתהעבדה הזאת
12:27 that ye shall say: It is the sacrifice of the Lord'S passover, for that He passed over the houses of the children of Israel in Egypt, when He smote the Egyptians, and delivered our houses.' And the people bowed the head and worshipped.	12:26 והיה כייאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם
12:28 And the children of Israel went and did so; as the Lord had commanded Moses and Aaron, so did they. 29 And it came to pass at midnight, that the Lord smote all the firstborn in the land of Egypt, from the first-born of Pharaoh that sat on his throne unto the first-born of the captive that was in the dungeon; and all the first-born of cattle.	12:27 ואמרתם זבחפסח הוא ליהוה אשר פסח עלבתי בניישראל במצרים בנגפו אתמצרים ואתבתינו הציל ויקד העם וישתחוו
12:30 And Pharaoh rose up in the night, he, and all his servants, and all the Egyptians; and there was a great cry in Egypt; for there was not a house where there was not one dead.	12:28 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה אתמשה ואהרן כן עשו
12:31 And he called for Moses and Aaron by night and said: 'Rise up, get you forth from among my people, both ye and the children of Israel; and go, serve the Lord, as ye have said.	12:29 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כלבכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב עלכסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה
12:32 Take both your flocks and your herds, as ye have said, and be gone; and bless me also.'	12:30 ויקם פרעה לילה הוא וכלעבדיו וכלמצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כיאין בית אשר איןשם מת
12:33 And the Egyptians were urgent upon the people, to send them out of the land in haste; for they said: 'We are all dead men.'	12:31 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גםאתם גםבני ישראל ולכו עבדו אתיהוה כדברכם
12:34 And the people took their dough before it was leavened, their kneading-troughs being bound up in their clothes upon their shoulders.	12:32 גםצאנכם גםבקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גםאתי
12:35 And the children of Israel did according to the word of Moses; and they asked of the Egyptians jewels of silver, and jewels of gold, and raiment.	12:33 ותחזק מצרים עלהעם למהר לשלחם מןהארץ כי אמרו כלנו מתים
12:36 And the Lord gave the people favour in the sight of the Egyptians, so that they let them have what they asked. And they despoiled the Egyptians. 37 And the children of Israel journeyed from Rameses to Succoth, about six hundred thousand men on foot, beside children.	12:34 וישא העם אתבצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם עלשכמם
12:38 And a mixed multitude went up also with them; and flocks, and herds, even very much cattle.	12:35 ובניישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כליכסף וכלי זהב ושמלת
12:39 And they baked unleavened cakes of the dough which they brought forth out of Egypt, for it was not leavened; because they were thrust out of Egypt, and could not tarry, neither had they prepared for themselves any victual.	12:36 ויהוה נתן אתחן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו אתמצרים
12:40 Now the time that the children of Israel dwelt in Egypt was four hundred and thirty years.	12:37 ויסעו בניישראל מרעמסס סכתה כששמאות אלף רגלי הגברים לבד מטף
12:41 And it came to pass at the end of four hundred and thirty years, even the selfsame day it came to pass, that all the host of the Lord went out from the land of Egypt.	12:38 וגםערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד
12:42 It was a night of watching unto the Lord for bringing them out from the land of Egypt; this same night is a night of watching unto the Lord for all the children of Israel throughout their generations. 43 And the Lord said unto Moses and Aaron: 'This is the ordinance of the passover: there shall no alien eat thereof;	12:39 ויאפו אתהבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כיגרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגםצדה לאעשו להם
12:44 but every man's servant that is bought for money, when thou hast circumcised him, then shall he eat thereof.	12:40 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה
12:45 A sojourner and a hired servant shall not eat thereof.	12:41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כלצבאות יהוה מארץ מצרים
12:46 In one house shall it be eaten; thou shalt not carry forth aught of the flesh abroad out of the house; neither shall ye break a bone thereof.	12:42 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הואהלילה הזה ליהוה שמרים לכלבני ישראל לדרתם
12:47 All the congregation of Israel shall keep it.	12:43 ויאמר יהוה אלמשה ואהרן זאת חקת הפסח כלבןנכר לאיאכל בו
12:48 And when a stranger shall sojourn with thee, and will keep the passover to the Lord, let all his males be circumcised, and then let him come near and keep it; and he shall be as one that is born in the land; but no uncircumcised person shall eat thereof.	12:44 וכלעבד איש מקנתכסף ומלתה אתו אז יאכל בו
12:49 One law shall be to him that is homeborn, and unto the stranger that sojourneth among you.'	12:45 תושב ושכיר לאיאכלבו
12:50 Thus did all the children of Israel; as the Lord commanded Moses and Aaron, so did they.	12:46 בבית אחד יאכל לאתוציא מןהבית מןהבשר חוצה ועצם לא תשברובו
12:51 And it came to pass the selfsame day that the Lord did bring the children of Israel out of the land of Egypt by their hosts.	12:47 כלעדת ישראל יעשו אתו

Shemot 13

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
13:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	13:1 וידבר יהוה אלמשה לאמר
13:2 'Sanctify unto Me all the first-born, whatsoever openeth the womb among the children of Israel, both of man and of beast, it is Mine.'	13:2 קדשלי כלבכור פטר כלרחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא
13:3 And Moses said unto the people: 'Remember this day, in which ye came out from Egypt, out of the house of bondage; for by strength of hand the Lord brought you out from this place; there shall no leavened bread be eaten.	13:3 ויאמר משה אלהעם זכור אתהיום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ
13:4 This day ye go forth in the month Abib.	13:4 היום אתם יצאים בחדש האביב
13:5 And it shall be when the Lord shall bring thee into the land of the Canaanite, and the Hittite, and the Amorite, and the Hivite, and the Jebusite, which He swore unto thy fathers to give thee, a land flowing with milk and honey, that thou shalt keep this service in this month.	13:5 והיה כייביאך יהוה אלארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת אתהעבדה הזאת בחדש הזה
13:6 Seven days thou shalt eat unleavened bread, and in the seventh day shall be a feast to the Lord.	13:6 שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה
13:7 Unleavened bread shall be eaten throughout the seven days; and there shall no leavened bread be seen with thee, neither shall there be leaven seen with thee, in all thy borders.	13:7 מצות יאכל את שבעת הימים ולאיראה לך חמץ ולאיראה לך שאר בכלגבלך
13:8 And thou shalt tell thy son in that day, saying: It is because of that which the Lord did for me when I came forth out of Egypt.	13:8 והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים
13:9 And it shall be for a sign unto thee upon thy hand, and for a memorial between thine eyes, that the law of the Lord may be in thy mouth; for with a strong hand hath the Lord brought thee out of Egypt.	13:9 והיה לך לאות עלידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים
13:10 Thou shalt therefore keep this ordinance in its season from year to year. 11 And it shall be when the Lord shall bring thee into the land of the Canaanite, as He swore unto thee and to thy fathers, and shall give it thee,	13:10 ושמרת אתהחקה הזאת למועדה מימים ימימה
13:12 that thou shalt set apart unto the Lord all that openeth the womb; every firstling that is a male, which thou hast coming of a beast, shall be the Lord'S.	13:11 והיה כייבאך יהוה אלארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך
13:13 And every firstling of an ass thou shalt redeem with a lamb; and if thou wilt not redeem it, then thou shalt break its neck; and all the first-born of man among thy sons shalt thou redeem.	13:12 והעברת כלפטררחם ליהוה וכלפטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה
13:14 And it shall be when thy son asketh thee in time to come, saying: What is this? that thou shalt say unto him: By strength of hand the Lord brought us out from Egypt, from the house of bondage;	13:13 וכלפטר חמר תפדה בשה ואםלא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה
13:15 and it came to pass, when Pharaoh would hardly let us go that the Lord slew all the firstborn in the land of Egypt, both the first-born of man, and the first-born of beast; therefore I sacrifice to the Lord all that openeth the womb, being males; but all the first-born of my sons I redeem.	13:14 והיה כיישאלך בנך מחר לאמר מהזאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים
13:16 And it shall be for a sign upon thy hand, and for frontlets between thine eyes; for by strength of hand the Lord brought us forth out of Egypt.' 17 And it came to pass, when Pharaoh had let the people go, that God led them not by the way of the land of the Philistines, although that was near; for God said: 'Lest peradventure the people repent when they see war, and they return to Egypt.'	13:15 ויהי כיהקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כלבכור בארץ מצרים מבכר אדם ועדבכור בהמה עלכן אני זבח ליהוה כלפטר רחם הזכרים וכלבכור בני אפדה
13:18 But God led the people about, by the way of the wilderness by the Red Sea; and the children of Israel went up armed out of the land of Egypt.	13:16 והיה לאות עלידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים
13:19 And Moses took the bones of Joseph with him; for he had straitly sworn the children of Israel, saying: 'God will surely remember you; and ye shall carry up my bones away hence with you.'	13:17 ויהי בשלח פרעה אתהעם ולאנחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פןינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה
13:20 And they took their journey from Succoth, and encamped in Etham, in the edge of the wilderness.	13:18 ויסב אלהים אתהעם דרך המדבר יםסוף וחמשים עלו בניישראל מארץ מצרים
13:21 And the Lord went before them by day in a pillar of cloud, to lead them the way; and by night in a pillar of fire, to give them light; that they might go by day and by night:	13:19 ויקח משה אתעצמות יוסף עמו כי השבע השביע אתבני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם אתעצמתי מזה אתכם
13:22 the pillar of cloud by day, and the pillar of fire by night, departed not from before the people.	13:20 ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר

Shemot 14

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
14:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	14:1 וידבר יהוה אלמשה לאמר
14:2 'Speak unto the children of Israel, that they turn back and encamp before Pi-hahiroth, between Migdol and the sea, before Baal-zephon, over against it shall ye encamp by the sea.	14:2 דבר אלבני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו עלהים
14:3 And Pharaoh will say of the children of Israel: They are entangled in the land, the wilderness hath shut them in.	14:3 ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר
14:4 And I will harden Pharaoh's heart, and he shall follow after them; and I will get Me honour upon Pharaoh, and upon all his host; and the Egyptians shall know that I am the Lord.' And they did so.	14:4 וחזקתי אתלבפרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכלחילו וידעו מצרים כיאני יהוה ויעשוכן
14:5 And it was told the king of Egypt that the people were fled; and the heart of Pharaoh and of his servants was turned towards the people, and they said: 'What is this we have done, that we have let Israel go from serving us?	14:5 ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אלהעם ויאמרו3 מהזאת עשינו כישלחנו אתישראל מעבדנו
14:6 And he made ready his chariots, and took his people with him.	14:6 ויאסר אתרכבו ואתעמו לקח עמו
14:7 And he took six hundred chosen chariots, and all the chariots of Egypt, and captains over all of them.	14:7 ויקח ששמאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם עלכלו
14:8 And the Lord hardened the heart of Pharaoh king of Egypt, and he pursued after the children of Israel; for the children of Israel went out with a high hand.	14:8 ויחזק יהוה אתלב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה
14:9 And the Egyptians pursued after them, all the horses and chariots of Pharaoh, and his horsemen, and his army, and overtook them encamping by the sea, beside Pi-hahiroth, in front of Baal-zephon. 10 And when Pharaoh drew nigh, the children of Israel lifted up their eyes, and, behold, the Egyptians were marching after them; and they were sore afraid; and the children of Israel cried out unto the Lord.	14:9 וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים עלהים כלסוס רכב פרעה ופרשיו וחילו עלפי החירת לפני בעל צפן
14:11 And they said unto Moses: 'Because there were no graves in Egypt, hast thou taken us away to die in the wilderness? wherefore hast thou dealt thus with us, to bring us forth out of Egypt?	14:10 ופרעה הקריב וישאו בניישראל אתעיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בניישראל אליהוה
14:12 Is not this the word that we spoke unto thee in Egypt, saying: Let us alone, that we may serve the Egyptians? For it were better for us to serve the Egyptians, than that we should die in the wilderness.'	14:11 ויאמרו אלמשה המבלי איןקברים במצרים לקחתנו למות במדבר מהזאת עשית לנו להוציאנו ממצרים
14:13 And Moses said unto the people: 'Fear ye not, stand still, and see the salvation of the Lord, which He will work for you to-day; for whereas ye have seen the Egyptians to-day, ye shall see them again no more for ever.	14:12 הלאזה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה אתמצרים כי טוב לנו עבד אתמצרים ממתנו במדבר
14:14 the Lord will fight for you, and ye shall hold your peace.' 15 And the Lord said unto Moses: 'Wherefore criest thou unto Me? speak unto the children of Israel, that they go forward.	14:13 ויאמר משה אלהעם אלתיראו התיצבו וראו אתישועת יהוה אשריעשה לכם היום כי אשר ראיתם אתמצרים היום לא תסיפו לראתם עוד עדעולם
14:16 And lift thou up thy rod, and stretch out thy hand over the sea, and divide it; and the children of Israel shall go into the midst of the sea on dry ground.	14:14 יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון
14:17 And I, behold, I will harden the hearts of the Egyptians, and they shall go in after them; and I will get Me honour upon Pharaoh, and upon all his host, upon his chariots, and upon his horsemen.	14:15 ויאמר יהוה אלמשה מהתצעק אלי דבר אלבניישראל ויסעו
14:18 And the Egyptians shall know that I am the Lord, when I have gotten Me honour upon Pharaoh, upon his chariots, and upon his horsemen.'	14:16 ואתה הרם אתמטך ונטה אתידך עלהים ובקעהו ויבאו בניישראל בתוך הים ביבשה
14:19 And the angel of God, who went before the camp of Israel, removed and went behind them; and the pillar of cloud removed from before them, and stood behind them;	14:17 ואני הנני מחזק אתלב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכלחילו ברכבו ובפרשיו
14:20 and it came between the camp of Egypt and the camp of Israel; and there was the cloud and the darkness here, yet gave it light by night there; and the one came not near the other all the night. 21 And Moses stretched out his hand over the sea; and the Lord caused the sea to go back by a strong east wind all the night, and made the sea dry land, and the waters were divided.	14:18 וידעו מצרים כיאני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו
14:22 And the children of Israel went into the midst of the sea upon the dry ground; and the waters were a wall unto them on their right hand, and on their left.	14:19 ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם
14:23 And the Egyptians pursued, and went in after them into the midst of the sea, all Pharaoh's horses, his chariots, and his horsemen.	14:20 ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר אתהלילה ולאקרב זה אלזה כלהלילה
14:24 And it came to pass in the morning watch, that the Lord looked forth upon the host of the Egyptians through the pillar of fire and of cloud, and discomfited the host of the Egyptians.	14:21 ויט משה אתידו עלהים ויולך יהוה אתהים ברוח קדים עזה כלהלילה וישם אתהים לחרבה ויבקעו המים
14:25 And He took off their chariot wheels, and made them to drive heavily; so that the Egyptians said: 'Let us flee from the face of Israel; for the Lord fighteth for them against the Egyptians.'	14:22 ויבאו בניישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם
14:26 And the Lord said unto Moses: 'Stretch out thy hand over the sea, that the waters may come back upon the Egyptians, upon their chariots, and upon their horsemen.'	14:23 וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אלתוך הים
14:27 And Moses stretched forth his hand over the sea, and the sea returned to its strength when the morning appeared; and the Egyptians fled against it; and the Lord overthrew the Egyptians in the midst of the sea.	14:24 ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אלמחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים
14:28 And the waters returned, and covered the chariots, and the horsemen, even all the host of Pharaoh that went in after them into the sea; there remained not so much as one of them.	14:25 ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים2
14:29 But the children of Israel walked upon dry land in the midst of the sea; and the waters were a wall unto them on their right hand, and on their left.	14:26 ויאמר יהוה אלמשה נטה אתידך עלהים וישבו המים עלמצרים עלרכבו ועלפרשיו
14:30 Thus the Lord saved Israel that day out of the hand of the Egyptians; and Israel saw the Egyptians dead upon the sea-shore.	14:27 ויט משה אתידו עלהים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה אתמצרים בתוך הים
14:31 And Israel saw the great work which the Lord did upon the Egyptians, and the people feared the Lord; and they believed in the Lord, and in His servant Moses.	14:28 וישבו המים ויכסו אתהרכב ואתהפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לאנשאר בהם עדאחד

Shemot 15

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
15:1 Then sang Moses and the children of Israel this song unto the Lord, and spoke, saying: I will sing unto the Lord, for He is highly exalted; the horse and his rider hath He thrown into the sea.	15:1 אז ישירמשה ובני ישראל אתהשירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כיגאה גאה סוס ורכבו רמה בים
15:2 the Lord is my strength and song, and He is become my salvation; this is my God, and I will glorify Him; my father's God, and I will exalt Him.	15:2 עזי וזמרת יה ויהילי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו
15:3 the Lord is a man of war, the Lord is His name.	15:3 יהוה איש מלחמה יהוה שמו
15:4 Pharaoh's chariots and his host hath He cast into the sea, and his chosen captains are sunk in the Red Sea.	15:4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו ביםסוף
15:5 The deeps cover them--they went down into the depths like a stone.	15:5 תהמת יכסימו ירדו במצולת כמואבן
15:6 Thy right hand, O the Lord, glorious in power, Thy right hand, O the Lord, dasheth in pieces the enemy.	15:6 ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב
15:7 And in the greatness of Thine excellency Thou overthrowest them that rise up against Thee; Thou sendest forth Thy wrath, it consumeth them as stubble.	15:7 וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש
15:8 And with the blast of Thy nostrils the waters were piled up--the floods stood upright as a heap; the deeps were congealed in the heart of the sea.	15:8 וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמונד נזלים קפאו תהמת בלבים
15:9 The enemy said: 'I will pursue, I will overtake, I will divide the spoil; my lust shall be satisfied upon them; I will draw my sword, my hand shall destroy them.'	15:9 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי
15:10 Thou didst blow with Thy wind, the sea covered them; they sank as lead in the mighty waters.	15:10 נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים
15:11 Who is like unto Thee, O the Lord, among the mighty? who is like unto Thee, glorious in holiness, fearful in praises, doing wonders?	15:11 מיכמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא
15:12 Thou stretchedst out Thy right hand--the earth swallowed them.	15:12 נטית ימינך תבלעמו ארץ
15:13 Thou in Thy love hast led the people that Thou hast redeemed; Thou hast guided them in Thy strength to Thy holy habitation.	15:13 נחית בחסדך עםזו גאלת נהלת בעזך אלנוה קדשך
15:14 The peoples have heard, they tremble; pangs have taken hold on the inhabitants of Philistia.	15:14 שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת
15:15 Then were the chiefs of Edom affrighted; the mighty men of Moab, trembling taketh hold upon them; all the inhabitants of Canaan are melted away.	15:15 אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען
15:16 Terror and dread falleth upon them; by the greatness of Thine arm they are as still as a stone; till Thy people pass over, O the Lord, till the people pass over that Thou hast gotten.	15:16 תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עדיעבר עמך יהוה עדיעבר עםזו קנית
15:17 Thou bringest them in, and plantest them in the mountain of Thine inheritance, the place, O the Lord, which Thou hast made for Thee to dwell in, the sanctuary, O Lord, which Thy hands have established.	15:17 תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך
15:18 the Lord shall reign for ever and ever.	15:18 יהוה ימלך לעלם ועד
15:19 For the horses of Pharaoh went in with his chariots and with his horsemen into the sea, and the Lord brought back the waters of the sea upon them; but the children of Israel walked on dry land in the midst of the sea.	15:19 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם אתמי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים
15:20 And Miriam the prophetess, the sister of Aaron, took a timbrel in her hand; and all the women went out after her with timbrels and with dances.	15:20 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן אתהתף בידה ותצאן כלהנשים אחריה בתפים ובמחלת
15:21 And Miriam sang unto them: Sing ye to the Lord, for He is highly exalted: the horse and his rider hath He thrown into the sea.�	15:21 ותען להם מרים שירו ליהוה כיגאה גאה סוס ורכבו רמה בים
15:22 And Moses led Israel onward from the Red Sea, and they went out into the wilderness of Shur; and they went three days in the wilderness, and found no water.	15:22 ויסע משה אתישראל מיםסוף ויצאו אלמדברשור וילכו שלשתימים במדבר ולאמצאו מים
15:23 And when they came to Marah, they could not drink of the waters of Marah, for they were bitter. Therefore the name of it was called Marah.	15:23 ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם עלכן קראשמה מרה
15:24 And the people murmured against Moses, saying: 'What shall we drink?'	15:24 וילנו העם עלמשה לאמר מהנשתה
15:25 And he cried unto the Lord; and the Lord showed him a tree, and he cast it into the waters, and the waters were made sweet. There He made for them a statute and an ordinance, and there He proved them;	15:25 ויצעק אליהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אלהמים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו
15:26 and He said: 'If thou wilt diligently hearken to the voice of the Lord thy God, and wilt do that which is right in His eyes, and wilt give ear to His commandments, and keep all His statutes, I will put none of the diseases upon thee, which I have put upon the Egyptians; for I am the Lord that healeth thee.'	15:26 ויאמר אםשמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כלחקיו כלהמחלה אשרשמתי במצרים לאאשים עליך כי אני יהוה רפאך
15:27 And they came to Elim, where were twelve springs of water, and three score and ten palm-trees; and they encamped there by the waters.	15:27 ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנושם עלהמים

Shemot 16

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
16:1 And they took their journey from Elim, and all the congregation of the children of Israel came unto the wilderness of Sin, which is between Elim and Sinai, on the fifteenth day of the second month after their departing out of the land of Egypt.	16:1 ויסעו מאילם ויבאו כלעדת בניישראל אלמדברסין אשר ביןאילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים
16:2 And the whole congregation of the children of Israel murmured against Moses and against Aaron in the wilderness;	16:2 וילינו וילונו כלעדת בניישראל עלמשה ועלאהרן במדבר
16:3 and the children of Israel said unto them: 'Would that we had died by the hand of the Lord in the land of Egypt, when we sat by the flesh-pots, when we did eat bread to the full; for ye have brought us forth into this wilderness, to kill this whole assembly with hunger.'	16:3 ויאמרו אלהם בני ישראל מייתן מותנו בידיהוה בארץ מצרים בשבתנו עלסיר הבשר באכלנו לחם לשבע כיהוצאתם אתנו אלהמדבר הזה להמית אתכלהקהל הזה ברעב
16:4 Then said the Lord unto Moses: 'Behold, I will cause to rain bread from heaven for you; and the people shall go out and gather a day's portion every day, that I may prove them, whether they will walk in My law, or not.	16:4 ויאמר יהוה אלמשה הנני ממטיר לכם לחם מןהשמים ויצא העם ולקטו דבריום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אםלא
16:5 And it shall come to pass on the sixth day that they shall prepare that which they bring in, and it shall be twice as much as they gather daily.'	16:5 והיה ביום הששי והכינו את אשריביאו והיה משנה על אשרילקטו יום יום
16:6 And Moses and Aaron said unto all the children of Israel: 'At even, then ye shall know that the Lord hath brought you out from the land of Egypt;	16:6 ויאמר משה ואהרן אלכלבני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים
16:7 and in the morning, then ye shall see the glory of the Lord; for that He hath heard your murmurings against the Lord; and what are we, that ye murmur against us?'	16:7 ובקר וראיתם אתכבוד יהוה בשמעו אתתלנתיכם עליהוה ונחנו מה כי תלונו תלינו עלינו
16:8 And Moses said: 'This shall be, when the Lord shall give you in the evening flesh to eat, and in the morning bread to the full; for that the Lord heareth your murmurings which ye murmur against Him; and what are we? your murmurings are not against us, but against the Lord.'	16:8 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה אתתלנתיכם אשראתם מלינם עליו ונחנו מה לאעלינו תלנתיכם כי עליהוה
16:9 And Moses said unto Aaron: 'Say unto all the congregation of the children of Israel: Come near before the Lord; for He hath heard your murmurings.'	16:9 ויאמר משה אלאהרן אמר אלכלעדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם
16:10 And it came to pass, as Aaron spoke unto the whole congregation of the children of Israel, that they looked toward the wilderness, and, behold, the glory of the Lord appeared in the cloud.	16:10 ויהי כדבר אהרן אלכלעדת בניישראל ויפנו אלהמדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן
16:11 And the Lord spoke unto Moses, saying:	16:11 וידבר יהוה אלמשה לאמר
16:12 'I have heard the murmurings of the children of Israel. Speak unto them, saying: At dusk ye shall eat flesh, and in the morning ye shall be filled with bread; and ye shall know that I am the Lord your God.' 13 And it came to pass at even, that the quails came up, and covered the camp; and in the morning there was a layer of dew round about the camp.	16:12 שמעתי אתתלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעולחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם
16:14 And when the layer of dew was gone up, behold upon the face of the wilderness a fine, scale-like thing, fine as the hoar-frost on the ground.	16:13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס אתהמחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה
16:15 And when the children of Israel saw it, they said one to another: 'What is it?' --for they knew not what it was. And Moses said unto them: 'It is the bread which the Lord hath given you to eat.	16:14 ותעל שכבת הטל והנה עלפני המדבר דק מחספס דק ככפר עלהארץ
16:16 This is the thing which the Lord hath commanded: Gather ye of it every man according to his eating; an omer a head, according to the number of your persons, shall ye take it, every man for them that are in his tent.'	16:15 ויראו בניישראל ויאמרו איש אלאחיו מן הוא כי לא ידעו מההוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה
16:17 And the children of Israel did so, and gathered some more, some less.	16:16 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו
16:18 And when they did mete it with an omer, he that gathered much had nothing over, and he that gathered little had no lack; they gathered every man according to his eating.	16:17 ויעשוכן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט
16:19 And Moses said unto them: 'Let no man leave of it till the morning.'	16:18 וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפיאכלו לקטו
16:20 Notwithstanding they hearkened not unto Moses; but some of them left of it until the morning, and it bred worms, and rotted; and Moses was wroth with them.	16:19 ויאמר משה אלהם איש אליותר ממנו עדבקר
16:21 And they gathered it morning by morning, every man according to his eating; and as the sun waxed hot, it melted. 22 And it came to pass that on the sixth day they gathered twice as much bread, two omers for each one; and all the rulers of the congregation came and told Moses.	16:20 ולאשמעו אלמשה ויותרו אנשים ממנו עדבקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה
16:23 And he said unto them: 'This is that which the Lord hath spoken: To-morrow is a solemn rest, a holy sabbath unto the Lord. Bake that which ye will bake, and seethe that which ye will seethe; and all that remaineth over lay up for you to be kept until the morning.'	16:21 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס
16:24 And they laid it up till the morning, as Moses bade; and it did not rot, neither was there any worm therein.	16:22 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כלנשיאי העדה ויגידו למשה
16:25 And Moses said: 'Eat that to-day; for to-day is a sabbath unto the Lord; to-day ye shall not find it in the field.	16:23 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבתקדש ליהוה מחר את אשרתאפו אפו ואת אשרתבשלו בשלו ואת כלהעדף הניחו לכם למשמרת עדהבקר
16:26 Six days ye shall gather it; but on the seventh day is the sabbath, in it there shall be none.'	16:24 ויניחו אתו עדהבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לאהיתה בו
16:27 And it came to pass on the seventh day, that there went out some of the people to gather, and they found none.	16:25 ויאמר משה אכלהו היום כישבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה
16:28 And the Lord said unto Moses: 'How long refuse ye to keep My commandments and My laws?	16:26 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיהבו
16:29 See that the Lord hath given you the sabbath; therefore He giveth you on the sixth day the bread of two days; abide ye every man in his place, let no man go out of his place on the seventh clay.'	16:27 ויהי ביום השביעי יצאו מןהעם ללקט ולא מצאו
16:30 So the people rested on the seventh day.	16:28 ויאמר יהוה אלמשה עדאנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי
16:31 And the house of Israel called the name thereof Manna; and it was like coriander seed, white; and the taste of it was like wafers made with honey. 32 And Moses said: 'This is the thing which the Lord hath commanded: Let an omerful of it be kept throughout your generations; that they may see the bread wherewith I fed you in the wilderness, when I brought you forth from the land of Egypt.'	16:29 ראו כייהוה נתן לכם השבת עלכן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אליצא איש ממקמו ביום השביעי
16:33 And Moses said unto Aaron: 'Take a jar, and put an omerful of manna therein, and lay it up before the Lord, to be kept throughout your generations.'	16:30 וישבתו העם ביום השבעי
16:34 As the Lord commanded Moses, so Aaron laid it up before the Testimony, to be kept.	16:31 ויקראו ביתישראל אתשמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש
16:35 And the children of Israel did eat the manna forty years, until they came to a land inhabited; they did eat the manna, until they came unto the borders of the land of Canaan.	16:32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו אתהלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים
16:36 Now an omer is the tenth part of an ephah.	16:33 ויאמר משה אלאהרן קח צנצנת אחת ותןשמה מלאהעמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם

Shemot 17

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
17:1 And all the congregation of the children of Israel journeyed from the wilderness of Sin, by their stages, according to the commandment of the Lord, and encamped in Rephidim; and there was no water for the people to drink.	17:1 ויסעו כלעדת בניישראל ממדברסין למסעיהם עלפי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם
17:2 Wherefore the people strove with Moses, and said: 'Give us water that we may drink.' And Moses said unto them: 'Why strive ye with me? wherefore do ye try the Lord?'	17:2 וירב העם עםמשה ויאמרו תנולנו מים ונשתה ויאמר להם משה מהתריבון עמדי מהתנסון אתיהוה
17:3 And the people thirsted there for water; and the people murmured against Moses, and said: 'Wherefore hast thou brought us up out of Egypt, to kill us and our children and our cattle with thirst?'	17:3 ויצמא שם העם למים וילן העם עלמשה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואתבני ואתמקני בצמא
17:4 And Moses cried unto the Lord, saying: 'What shall I do unto this people? they are almost ready to stone me.'	17:4 ויצעק משה אליהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני
17:5 And the Lord said unto Moses: 'Pass on before the people, and take with thee of the elders of Israel; and thy rod, wherewith thou smotest the river, take in thy hand, and go.	17:5 ויאמר יהוה אלמשה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו אתהיאר קח בידך והלכת
17:6 Behold, I will stand before thee there upon the rock in Horeb; and thou shalt smite the rock, and there shall come water out of it, that the people may drink.' And Moses did so in the sight of the elders of Israel.	17:6 הנני עמד לפניך שם עלהצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל
17:7 And the name of the place was called Massah, and Meribah, because of the striving of the children of Israel, and because they tried the Lord, saying: 'Is the Lord among us, or not?' 8 Then came Amalek, and fought with Israel in Rephidim.	17:7 ויקרא שם המקום מסה ומריבה עלריב בני ישראל ועל נסתם אתיהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אםאין
17:9 And Moses said unto Joshua: 'Choose us out men, and go out, fight with Amalek; tomorrow I will stand on the top of the hill with the rod of God in my hand.'	17:8 ויבא עמלק וילחם עםישראל ברפידם
17:10 So Joshua did as Moses had said to him, and fought with Amalek; and Moses, Aaron, and Hur went up to the top of the hill.	17:9 ויאמר משה אליהושע בחרלנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב עלראש הגבעה ומטה האלהים בידי
17:11 And it came to pass, when Moses held up his hand, that Israel prevailed; and when he let down his hand, Amalek prevailed.	17:10 ויעש יהושע כאשר אמרלו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה
17:12 But Moses' hands were heavy; and they took a stone, and put it under him, and he sat thereon; and Aaron and Hur stayed up his hands, the one on the one side, and the other on the other side; and his hands were steady until the going down of the sun.	17:11 והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק
17:13 And Joshua discomfited Amalek and his people with the edge of the sword.	17:12 וידי משה כבדים ויקחואבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עדבא השמש
17:14 And the Lord said unto Moses: 'Write this for a memorial in the book, and rehearse it in the ears of Joshua: for I will utterly blot out the remembrance of Amalek from under heaven.'	17:13 ויחלש יהושע אתעמלק ואתעמו לפיחרב
17:15 And Moses built an altar, and called the name of it Adonai-nissi.	17:14 ויאמר יהוה אלמשה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כימחה אמחה אתזכר עמלק מתחת השמים
17:16 And he said: 'The hand upon the throne of the Lord: the Lord will have war with Amalek from generation to generation.'	17:15 ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי

Shemot 18

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
18:1 Now Jethro, the priest of Midian, Moses' father-in-law, heard of all that God had done for Moses, and for Israel His people, how that the Lord had brought Israel out of Egypt.	18:1 וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כלאשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כיהוציא יהוה אתישראל ממצרים
18:2 And Jethro, Moses' father-in-law, took Zipporah, Moses' wife, after he had sent her away,	18:2 ויקח יתרו חתן משה אתצפרה אשת משה אחר שלוחיה
18:3 and her two sons; of whom the name of the one was Gershom; for he said: 'I have been a stranger in a strange land';	18:3 ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה
18:4 and the name of the other was Eliezer: 'for the God of my father was my help, and delivered me from the sword of Pharaoh.'	18:4 ושם האחד אליעזר כיאלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה
18:5 And Jethro, Moses' father-in-law, came with his sons and his wife unto Moses into the wilderness where he was encamped, at the mount of God;	18:5 ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אלמשה אלהמדבר אשרהוא חנה שם הר האלהים
18:6 and he said unto Moses: 'I thy father-in-law Jethro am coming unto thee, and thy wife, and her two sons with her.' 7 And Moses went out to meet his father-in-law, and bowed down and kissed him; and they asked each other of their welfare; and they came into the tent.	18:6 ויאמר אלמשה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה
18:8 And Moses told his father-in-law all that the Lord had done unto Pharaoh and to the Egyptians for Israel's sake, all the travail that had come upon them by the way, and how the Lord delivered them.	18:7 ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישקלו וישאלו אישלרעהו לשלום ויבאו האהלה
18:9 And Jethro rejoiced for all the goodness which the Lord had done to Israel, in that He had delivered them out of the hand of the Egyptians.	18:8 ויספר משה לחתנו את כלאשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כלהתלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה
18:10 And Jethro said: 'Blessed be the Lord, who hath delivered you out of the hand of the Egyptians, and out of the hand of Pharaoh; who hath delivered the people from under the hand of the Egyptians.	18:9 ויחד יתרו על כלהטובה אשרעשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים
18:11 Now I know that the Lord is greater than all gods; yea, for that they dealt proudly against them.'	18:10 ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל אתהעם מתחת ידמצרים
18:12 And Jethro, Moses' father-in-law, took a burnt-offering and sacrifices for God; and Aaron came, and all the elders of Israel, to eat bread with Moses' father-in-law before God.�	18:11 עתה ידעתי כיגדול יהוה מכלהאלהים כי בדבר אשר זדו עליהם
18:14 And when Moses' father-in-law saw all that he did to the people, he said: 'What is this thing that thou doest to the people? why sittest thou thyself alone, and all the people stand about thee from morning unto even?'	18:12 ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכללחם עםחתן משה לפני האלהים
18:15 And Moses said unto his father-in-law: 'Because the people come unto me to inquire of God;	18:13 ויהי ממחרת וישב משה לשפט אתהעם ויעמד העם עלמשה מןהבקר עדהערב
18:16 when they have a matter, it cometh unto me; and I judge between a man and his neighbour, and I make them know the statutes of God, and His laws.'	18:14 וירא חתן משה את כלאשרהוא עשה לעם ויאמר מההדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכלהעם נצב עליך מןבקר עדערב
18:17 And Moses' father-in-law said unto him: 'The thing that thou doest is not good.	18:15 ויאמר משה לחתנו כייבא אלי העם לדרש אלהים
18:18 Thou wilt surely wear away, both thou, and this people that is with thee; for the thing is too heavy for thee; thou art not able to perform it thyself alone.	18:16 כייהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי אתחקי האלהים ואתתורתיו
18:19 Hearken now unto my voice, I will give thee counsel, and God be with thee: be thou for the people before God, and bring thou the causes unto God.	18:17 ויאמר חתן משה אליו לאטוב הדבר אשר אתה עשה
18:20 And thou shalt teach them the statutes and the laws, and shalt show them the way wherein they must walk, and the work that they must do.	18:18 נבל תבל גםאתה גםהעם הזה אשר עמך כיכבד ממך הדבר לאתוכל עשהו לבדך
18:21 Moreover thou shalt provide out of all the people able men, such as fear God, men of truth, hating unjust gain; and place such over them, to be rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens.	18:19 עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה אתהדברים אלהאלהים
18:22 And let them judge the people at all seasons; and it shall be, that every great matter they shall bring unto thee, but every small matter they shall judge themselves; so shall they make it easier for thee and bear the burden with thee.	18:20 והזהרתה אתהם אתהחקים ואתהתורת והודעת להם אתהדרך ילכו בה ואתהמעשה אשר יעשון
18:23 If thou shalt do this thing, and God command thee so, then thou shalt be able to endure, and all this people also shall go to their place in peace.'	18:21 ואתה תחזה מכלהעם אנשיחיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת
18:24 So Moses hearkened to the voice of his father-in-law, and did all that he had said.	18:22 ושפטו אתהעם בכלעת והיה כלהדבר הגדל יביאו אליך וכלהדבר הקטן ישפטוהם והקל מעליך ונשאו אתך
18:25 And Moses chose able men out of all Israel, and made them heads over the people, rulers of thousands, rulers of hundreds, rulers of fifties, and rulers of tens.	18:23 אם אתהדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כלהעם הזה עלמקמו יבא בשלום
18:26 And they judged the people at all seasons: the hard causes they brought unto Moses, but every small matter they judged themselves.	18:24 וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר
18:27 And Moses let his father-in-law depart; and he went his way into his own land.	18:25 ויבחר משה אנשיחיל מכלישראל ויתן אתם ראשים עלהעם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת

Shemot 19

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
19:1 In the third month after the children of Israel were gone forth out of the land of Egypt, the same day came they into the wilderness of Sinai.	19:1 בחדש השלישי לצאת בניישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני
19:2 And when they were departed from Rephidim, and were come to the wilderness of Sinai, they encamped in the wilderness; and there Israel encamped before the mount.	19:2 ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחןשם ישראל נגד ההר
19:3 And Moses went up unto God, and the Lord called unto him out of the mountain, saying: 'Thus shalt thou say to the house of Jacob, and tell the children of Israel:	19:3 ומשה עלה אלהאלהים ויקרא אליו יהוה מןההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל
19:4 Ye have seen what I did unto the Egyptians, and how I bore you on eagles' wings, and brought you unto Myself.	19:4 אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם עלכנפי נשרים ואבא אתכם אלי
19:5 Now therefore, if ye will hearken unto My voice indeed, and keep My covenant, then ye shall be Mine own treasure from among all peoples; for all the earth is Mine;	19:5 ועתה אםשמוע תשמעו בקלי ושמרתם אתבריתי והייתם לי סגלה מכלהעמים כילי כלהארץ
19:6 and ye shall be unto Me a kingdom of priests, and a holy nation. These are the words which thou shalt speak unto the children of Israel.'	19:6 ואתם תהיולי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אלבני ישראל
19:7 And Moses came and called for the elders of the people, and set before them all these words which the Lord commanded him.	19:7 ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כלהדברים האלה אשר צוהו יהוה
19:8 And all the people answered together, and said: 'All that the Lord hath spoken we will do.' And Moses reported the words of the people unto the Lord. 9 And the Lord said unto Moses: 'Lo, I come unto thee in a thick cloud, that the people may hear when I speak with thee, and may also believe thee for ever.' And Moses told the words of the people unto the Lord.	19:8 ויענו כלהעם יחדו ויאמרו כל אשרדבר יהוה נעשה וישב משה אתדברי העם אליהוה
19:10 And the Lord said unto Moses: 'Go unto the people, and sanctify them to-day and to-morrow, and let them wash their garments,	19:9 ויאמר יהוה אלמשה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגםבך יאמינו לעולם ויגד משה אתדברי העם אליהוה
19:11 and be ready against the third day; for the third day the Lord will come down in the sight of all the people upon mount Sinai.	19:10 ויאמר יהוה אלמשה לך אלהעם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם
19:12 And thou shalt set bounds unto the people round about, saying: Take heed to yourselves, that ye go not up into the mount, or touch the border of it; whosoever toucheth the mount shall be surely put to death;	19:11 והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כלהעם עלהר סיני
19:13 no hand shall touch him, but he shall surely be stoned, or shot through; whether it be beast or man, it shall not live; when the ram's horn soundeth long, they shall come up to the mount.'	19:12 והגבלת אתהעם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כלהנגע בהר מות יומת
19:14 And Moses went down from the mount unto the people, and sanctified the people; and they washed their garments.	19:13 לאתגע בו יד כיסקול יסקל אוירה יירה אםבהמה אםאיש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר
19:15 And he said unto the people: 'Be ready against the third day; come not near a woman.' 16 And it came to pass on the third day, when it was morning, that there were thunders and lightnings and a thick cloud upon the mount, and the voice of a horn exceeding loud; and all the people that were in the camp trembled.	19:14 וירד משה מןההר אלהעם ויקדש אתהעם ויכבסו שמלתם
19:17 And Moses brought forth the people out of the camp to meet God; and they stood at the nether part of the mount.	19:15 ויאמר אלהעם היו נכנים לשלשת ימים אלתגשו אלאשה
19:18 Now mount Sinai was altogether on smoke, because the Lord descended upon it in fire; and the smoke thereof ascended as the smoke of a furnace, and the whole mount quaked greatly.	19:16 ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד עלההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כלהעם אשר במחנה
19:19 And when the voice of the horn waxed louder and louder, Moses spoke, and God answered him by a voice.	19:17 ויוצא משה אתהעם לקראת האלהים מןהמחנה ויתיצבו בתחתית ההר
19:20 And the Lord came down upon mount Sinai, to the top of the mount; and the Lord called Moses to the top of the mount; and Moses went up.	19:18 והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כלההר מאד
19:21 And the Lord said unto Moses: 'Go down, charge the people, lest they break through unto the Lord to gaze, and many of them perish.	19:19 ויהי3 קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול
19:22 And let the priests also, that come near to the Lord, sanctify themselves, lest the Lord break forth upon them.'	19:20 וירד יהוה עלהר סיני אלראש ההר ויקרא יהוה למשה אלראש ההר ויעל משה
19:23 And Moses said unto the Lord: 'The people cannot come up to mount Sinai; for thou didst charge us, saying: Set bounds about the mount, and sanctify it.'	19:21 ויאמר יהוה אלמשה רד העד בעם פןיהרסו אליהוה לראות ונפל ממנו רב
19:24 And the Lord said unto him: 'Go, get thee down, and thou shalt come up, thou, and Aaron with thee; but let not the priests and the people break through to come up unto the Lord, lest He break forth upon them.'	19:22 וגם הכהנים הנגשים אליהוה יתקדשו פןיפרץ בהם יהוה
19:25 So Moses went down unto the people, and told them.	19:23 ויאמר משה אליהוה לאיוכל העם לעלת אלהר סיני כיאתה העדתה בנו לאמר הגבל אתההר וקדשתו

Shemot 20

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
20:1 And God spoke all these words, saying:	20:1 וידבר אלהים את כלהדברים האלה לאמר
20:2 I am the Lord thy God, who brought thee out of the land of Egypt, out of the house of bondage.	20:2 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים
20:3 Thou shalt have no other gods before Me.	20:3 לא יהיהלך1 אלהים אחרים עלפני2
20:4 Thou shalt not make unto thee a graven image, nor any manner of likeness, of any thing that is in heaven above, or that is in the earth beneath, or that is in the water under the earth;	20:4 לא תעשהלך פסלm וכלתמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת1 ואשר במים מתחת לארץ2
20:5 thou shalt not bow down unto them, nor serve them; for I the Lord thy God am a jealous God, visiting the iniquity of the fathers upon the children unto the third and fourth generation of them that hate Me;	20:5 לאתשתחוה1 להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת עלבנים עלשלשים ועלרבעים לשנאי
20:6 and showing mercy unto the thousandth generation of them that love Me and keep My commandments.	20:6 ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי
20:7 Thou shalt not take the name of the Lord thy God in vain; for the Lord will not hold him guiltless that taketh His name in vain.	20:7 לא תשא אתשםיהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשרישא אתשמו לשוא
20:8 Remember the sabbath day, to keep it holy.	20:8 זכור אתיום השבת לקדשו2
20:9 Six days shalt thou labour, and do all thy work;	20:9 ששת ימים תעבד ועשית כלמלאכתך2
20:10 but the seventh day is a sabbath unto the Lord thy God, in it thou shalt not do any manner of work, thou, nor thy son, nor thy daughter, nor thy man-servant, nor thy maid-servant, nor thy cattle, nor thy stranger that is within thy gates;	20:10 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לאתעשה כלמלאכה אתה ובנךובתך עבדך3 ואמתך3 ובהמתך וגרך אשר בשעריך2
20:11 for in six days the Lord made heaven and earth, the sea, and all that in them is, and rested on the seventh day; wherefore the Lord blessed the sabbath day, and hallowed it. 12 Honour thy father and thy mother, that thy days may be long upon the land which the Lord thy God giveth thee.	20:11 כי ששתימים עשה יהוה אתהשמים ואתהארץ אתהים ואתכלאשרבם וינח ביום השביעי עלכן ברך יהוה אתיום השבת ויקדשהו
20:13 Thou shalt not murder.	20:12 כבד אתאביך ואתאמך למען יארכון ימיך על האדמה אשריהוה אלהיך נתן לך
20:13 Thou shalt not commit adultery.	20:13 לא תרצח
20:13 Thou shalt not steal.	20:14 לא תנאף
20:13 Thou shalt not bear false witness against thy neighbour.	20:15 לא תגנב
20:14 Thou shalt not covet thy neighbour's house; thou shalt not covet thy neighbour's wife, nor his man-servant, nor his maid-servant, nor his ox, nor his ass, nor any thing that is thy neighbour's. 15 And all the people perceived the thunderings, and the lightnings, and the voice of the horn, and the mountain smoking; and when the people saw it, they trembled, and stood afar off.	20:16 לאתענה ברעך עד שקר
20:16 And they said unto Moses: 'Speak thou with us, and we will hear; but let not God speak with us, lest we die.'	20:17 לא תחמד בית רעך לאתחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך
20:17 And Moses said unto the people: 'Fear not; for God is come to prove you, and that His fear may be before you, that ye sin not.'	20:18 וכלהעם ראים אתהקולת ואתהלפידם ואת קול השפר ואתההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק
20:18 And the people stood afar off; but Moses drew near unto the thick darkness where God was. 19 And the Lord said unto Moses: Thus thou shalt say unto the children of Israel: Ye yourselves have seen that I have talked with you from heaven.	20:19 ויאמרו אלמשה דבראתה עמנו ונשמעה ואלידבר עמנו אלהים פןנמות
20:20 Ye shall not make with Me--gods of silver, or gods of gold, ye shall not make unto you.	20:20 ויאמר משה אלהעם אלתיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו עלפניכם לבלתי תחטאו
20:21 An altar of earth thou shalt make unto Me, and shalt sacrifice thereon thy burnt-offerings, and thy peace-offerings, thy sheep, and thine oxen; in every place where I cause My name to be mentioned I will come unto thee and bless thee.	20:21 ויעמד העם מרחק ומשה נגש אלהערפל אשרשם האלהים
20:22 And if thou make Me an altar of stone, thou shalt not build it of hewn stones; for if thou lift up thy tool upon it, thou hast profaned it.	20:22 ויאמר יהוה אלמשה כה תאמר אלבני ישראל אתם ראיתם כי מןהשמים דברתי עמכם
20:23 Neither shalt thou go up by steps unto Mine altar, that thy nakedness be not uncovered thereon.	20:23 לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם

Shemot 21

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
21:1 Now these are the ordinances which thou shalt set before them.	21:1 ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם
21:2 If thou buy a Hebrew servant, six years he shall serve; and in the seventh he shall go out free for nothing.	21:2 כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם
21:3 If he come in by himself, he shall go out by himself; if he be married, then his wife shall go out with him.	21:3 אםבגפו יבא בגפו יצא אםבעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו
21:4 If his master give him a wife, and she bear him sons or daughters; the wife and her children shall be her master's, and he shall go out by himself.	21:4 אםאדניו יתןלו אשה וילדהלו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו
21:5 But if the servant shall plainly say: I love my master, my wife, and my children; I will not go out free;	21:5 ואםאמר יאמר העבד אהבתי אתאדני אתאשתי ואתבני לא אצא חפשי
21:6 then his master shall bring him unto God, and shall bring him to the door, or unto the door-post; and his master shall bore his ear through with an awl; and he shall serve him for ever.	21:6 והגישו אדניו אלהאלהים והגישו אלהדלת או אלהמזוזה ורצע אדניו אתאזנו במרצע ועבדו לעלם
21:7 And if a man sell his daughter to be a maid-servant, she shall not go out as the men-servants do.	21:7 וכיימכר איש אתבתו לאמה לא תצא כצאת העבדים
21:8 If she please not her master, who hath espoused her to himself, then shall he let her be redeemed; to sell her unto a foreign people he shall have no power, seeing he hath dealt deceitfully with her.	21:8 אםרעה בעיני אדניה אשר לא לו יעדה והפדה לעם נכרי לאימשל למכרה בבגדובה
21:9 And if he espouse her unto his son, he shall deal with her after the manner of daughters.	21:9 ואםלבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשהלה
21:10 If he take him another wife, her food, her raiment, and her conjugal rights, shall he not diminish.	21:10 אםאחרת יקחלו שארה כסותה וענתה לא יגרע
21:11 And if he do not these three unto her, then shall she go out for nothing, without money. 12 He that smiteth a man, so that he dieth, shall surely be put to death.	21:11 ואםשלשאלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף
21:13 And if a man lie not in wait, but God cause it to come to hand; then I will appoint thee a place whither he may flee.	21:12 מכה איש ומת מות יומת
21:14 And if a man come presumptuously upon his neighbour, to slay him with guile; thou shalt take him from Mine altar, that he may die.	21:13 ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה
21:15 And he that smiteth his father, or his mother, shall be surely put to death.	21:14 וכייזד3 איש עלרעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות
21:16 And he that stealeth a man, and selleth him, or if he be found in his hand, he shall surely be put to death.	21:15 ומכה אביו ואמו מות יומת
21:17 And he that curseth his father or his mother, shall surely be put to death.	21:16 וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת
21:18 And if men contend, and one smite the other with a stone, or with his fist, and he die not, but keep his bed;	21:17 ומקלל אביו ואמו מות יומת
21:19 if he rise again, and walk abroad upon his staff, then shall he that smote him be quit; only he shall pay for the loss of his time, and shall cause him to be thoroughly healed.	21:18 וכייריבן אנשים והכהאיש אתרעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב
21:20 And if a man smite his bondman, or his bondwoman, with a rod, and he die under his hand, he shall surely be punished.	21:19 אםיקום והתהלך בחוץ עלמשענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא
21:21 Notwithstanding if he continue a day or two, he shall not be punished; for he is his money. 22 And if men strive together, and hurt a woman with child, so that her fruit depart, and yet no harm follow, he shall be surely fined, according as the woman's husband shall lay upon him; and he shall pay as the judges determine.	21:20 וכייכה איש אתעבדו או אתאמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם
21:23 But if any harm follow, then thou shalt give life for life,	21:21 אך אםיום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא
21:24 eye for eye, tooth for tooth, hand for hand, foot for foot,	21:22 וכיינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים
21:25 burning for burning, wound for wound, stripe for stripe.	21:23 ואםאסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש
21:26 And if a man smite the eye of his bondman, or the eye of his bondwoman, and destroy it, he shall let him go free for his eye's sake.	21:24 עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל
21:27 And if he smite out his bondman's tooth, or his bondwoman's tooth, he shall let him go free for his tooth's sake.	21:25 כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה
21:28 And if an ox gore a man or a woman, that they die, the ox shall be surely stoned, and its flesh shall not be eaten; but the owner of the ox shall be quit.	21:26 וכייכה איש אתעין עבדו אואתעין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו
21:29 But if the ox was wont to gore in time past, and warning hath been given to its owner, and he hath not kept it in, but it hath killed a man or a woman; the ox shall be stoned, and its owner also shall be put to death.	21:27 ואםשן עבדו אושן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו
21:30 If there be laid on him a ransom, then he shall give for the redemption of his life whatsoever is laid upon him.	21:28 וכייגח שור אתאיש או אתאשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל אתבשרו ובעל השור נקי
21:31 Whether it have gored a son, or have gored a daughter, according to this judgment shall it be done unto him.	21:29 ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגםבעליו יומת
21:32 If the ox gore a bondman or a bondwoman, he shall give unto their master thirty shekels of silver, and the ox shall be stoned.	21:30 אםכפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשריושת עליו
21:33 And if a man shall open a pit, or if a man shall dig a pit and not cover it, and an ox or an ass fall therein,	21:31 אובן יגח אובת יגח כמשפט הזה יעשה לו
21:34 the owner of the pit shall make it good; he shall give money unto the owner of them, and the dead beast shall be his.	21:32 אםעבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל
21:35 And if one man's ox hurt another's, so that it dieth; then they shall sell the live ox, and divide the price of it; and the dead also they shall divide.	21:33 וכייפתח איש בור או כייכרה איש בר ולא יכסנו ונפלשמה שור או חמור
21:36 Or if it be known that the ox was wont to gore in time past, and its owner hath not kept it in; he shall surely pay ox for ox, and the dead beast shall be his own.	21:34 בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיהלו
21:37 If a man steal an ox, or a sheep, and kill it, or sell it, he shall pay five oxen for an ox, and four sheep for a sheep.	21:35 וכייגף שוראיש אתשור רעהו ומת ומכרו אתהשור החי וחצו אתכספו וגם אתהמת יחצון

Shemot 22

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
22:1 If a thief be found breaking in, and be smitten so that he dieth, there shall be no bloodguiltiness for him.	22:1 אםבמחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים
22:2 If the sun be risen upon him, there shall be bloodguiltiness for him--he shall make restitution; if he have nothing, then he shall be sold for his theft.	22:2 אםזרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אםאין לו ונמכר בגנבתו
22:3 If the theft be found in his hand alive, whether it be ox, or ass, or sheep, he shall pay double.	22:3 אםהמצא תמצא בידו הגנבה משור עדחמור עדשה חיים שנים ישלם
22:4 If a man cause a field or vineyard to be eaten, and shall let his beast loose, and it feed in another man's field; of the best of his own field, and of the best of his own vineyard, shall he make restitution.	22:4 כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה בעירו ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם
22:5 If fire break out, and catch in thorns, so that the shocks of corn, or the standing corn, or the field are consumed; he that kindled the fire shall surely make restitution. 6 If a man deliver unto his neighbour money or stuff to keep, and it be stolen out of the man's house; if the thief be found, he shall pay double.	22:5 כיתצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער אתהבערה
22:7 If the thief be not found, then the master of the house shall come near unto God, to see whether he have not put his hand unto his neighbour's goods.	22:6 כייתן איש אלרעהו כסף אוכלים לשמר וגנב מבית האיש אםימצא הגנב ישלם שנים
22:8 For every matter of trespass, whether it be for ox, for ass, for sheep, for raiment, or for any manner of lost thing, whereof one saith: 'This is it,' the cause of both parties shall come before God; he whom God shall condemn shall pay double unto his neighbour.	22:7 אםלא ימצא הגנב ונקרב בעלהבית אלהאלהים אםלא שלח ידו במלאכת רעהו
22:9 If a man deliver unto his neighbour an ass, or an ox, or a sheep, or any beast, to keep, and it die, or be hurt, or driven away, no man seeing it;	22:8 עלכלדברפשע עלשור עלחמור עלשה עלשלמה עלכלאבדה אשר יאמר כיהוא זה עד האלהים יבא דברשניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו
22:10 the oath of the Lord shall be between them both, to see whether he have not put his hand unto his neighbour's goods; and the owner thereof shall accept it, and he shall not make restitution.	22:9 כייתן איש אלרעהו חמור אושור אושה וכלבהמה לשמר ומת אונשבר אונשבה אין ראה
22:11 But if it be stolen from him, he shall make restitution unto the owner thereof.	22:10 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אםלא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם
22:12 If it be torn in pieces, let him bring it for witness; he shall not make good that which was torn.	22:11 ואםגנב יגנב מעמו ישלם לבעליו
22:13 And if a man borrow aught of his neighbour, and it be hurt, or die, the owner thereof not being with it, he shall surely make restitution.	22:12 אםטרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם
22:14 If the owner thereof be with it, he shall not make it good; if it be a hireling, he loseth his hire. 15 And if a man entice a virgin that is not betrothed, and lie with her, he shall surely pay a dowry for her to be his wife.	22:13 וכיישאל איש מעם רעהו ונשבר אומת בעליו איןעמו שלם ישלם
22:16 If her father utterly refuse to give her unto him, he shall pay money according to the dowry of virgins.	22:14 אםבעליו עמו לא ישלם אםשכיר הוא בא בשכרו
22:17 Thou shalt not suffer a sorceress to live.	22:15 וכייפתה איש בתולה אשר לאארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה
22:18 Whosoever lieth with a beast shall surely be put to death.	22:16 אםמאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת
22:19 He that sacrificeth unto the gods, save unto the Lord only, shall be utterly destroyed.	22:17 מכשפה לא תחיה
22:20 And a stranger shalt thou not wrong, neither shalt thou oppress him; for ye were strangers in the land of Egypt.	22:18 כלשכב עםבהמה מות יומת
22:21 Ye shall not afflict any widow, or fatherless child.	22:19 זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו
22:22 If thou afflict them in any wise--for if they cry at all unto Me, I will surely hear their cry--	22:20 וגר לאתונה ולא תלחצנו כיגרים הייתם בארץ מצרים
22:23 My wrath shall wax hot, and I will kill you with the sword; and your wives shall be widows, and your children fatherless. 24 If thou lend money to any of My people, even to the poor with thee, thou shalt not be to him as a creditor; neither shall ye lay upon him interest.	22:21 כלאלמנה ויתום לא תענון
22:25 If thou at all take thy neighbour's garment to pledge, thou shalt restore it unto him by that the sun goeth down;	22:22 אםענה תענה אתו כי אםצעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו
22:26 for that is his only covering, it is his garment for his skin; wherein shall he sleep? and it shall come to pass, when he crieth unto Me, that I will hear; for I am gracious.	22:23 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים
22:27 Thou shalt not revile God, nor curse a ruler of thy people.	22:24 אםכסף תלוה אתעמי אתהעני עמך לאתהיה לו כנשה לאתשימון עליו נשך
22:28 Thou shalt not delay to offer of the fulness of thy harvest, and of the outflow of thy presses. The first-born of thy sons shalt thou give unto Me.	22:25 אםחבל תחבל שלמת רעך עדבא השמש תשיבנו לו
22:29 Likewise shalt thou do with thine oxen, and with thy sheep; seven days it shall be with its dam; on the eighth day thou shalt give it Me.	22:26 כי הוא כסותה כסותו לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כייצעק אלי ושמעתי כיחנון אני
22:30 And ye shall be holy men unto Me; therefore ye shall not eat any flesh that is torn of beasts in the field; ye shall cast it to the dogs.	22:27 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר

Shemot 23

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
23:1 Thou shalt not utter a false report; put not thy hand with the wicked to be an unrighteous witness.	23:1 לא תשא שמע שוא אלתשת ידך עםרשע להית עד חמס
23:2 Thou shalt not follow a multitude to do evil; neither shalt thou bear witness in a cause to turn aside after a multitude to pervert justice;	23:2 לאתהיה אחרירבים לרעת ולאתענה עלרב לנטת אחרי רבים להטת
23:3 neither shalt thou favour a poor man in his cause.	23:3 ודל לא תהדר בריבו
23:4 If thou meet thine enemy's ox or his ass going astray, thou shalt surely bring it back to him again.	23:4 כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו
23:5 If thou see the ass of him that hateth thee lying under its burden, thou shalt forbear to pass by him; thou shalt surely release it with him.	23:5 כיתראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו
23:6 Thou shalt not wrest the judgment of thy poor in his cause.	23:6 לא תטה משפט אבינך בריבו
23:7 Keep thee far from a false matter; and the innocent and righteous slay thou not; for I will not justify the wicked.	23:7 מדברשקר תרחק ונקי וצדיק אלתהרג כי לאאצדיק רשע
23:8 And thou shalt take no gift; for a gift blindeth them that have sight, and perverteth the words of the righteous.	23:8 ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים
23:9 And a stranger shalt thou not oppress; for ye know the heart of a stranger, seeing ye were strangers in the land of Egypt. 10 And six years thou shalt sow thy land, and gather in the increase thereof;	23:9 וגר לא תלחץ ואתם ידעתם אתנפש הגר כיגרים הייתם בארץ מצרים
23:11 but the seventh year thou shalt let it rest and lie fallow, that the poor of thy people may eat; and what they leave the beast of the field shall eat. In like manner thou shalt deal with thy vineyard, and with thy oliveyard.	23:10 ושש שנים תזרע אתארצך ואספת אתתבואתה
23:12 Six days thou shalt do thy work, but on the seventh day thou shalt rest; that thine ox and thine ass may have rest, and the son of thy handmaid, and the stranger, may be refreshed.	23:11 והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כןתעשה לכרמך לזיתך
23:13 And in all things that I have said unto you take ye heed; and make no mention of the name of other gods, neither let it be heard out of thy mouth.	23:12 ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בןאמתך והגר
23:14 Three times thou shalt keep a feast unto Me in the year.	23:13 ובכל אשראמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע עלפיך
23:15 The feast of unleavened bread shalt thou keep; seven days thou shalt eat unleavened bread, as I commanded thee, at the time appointed in the month Abib--for in it thou camest out from Egypt; and none shall appear before Me empty;	23:14 שלש רגלים תחג לי בשנה
23:16 and the feast of harvest, the first-fruits of thy labours, which thou sowest in the field; and the feast of ingathering, at the end of the year, when thou gatherest in thy labours out of the field.	23:15 אתחג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כיבו יצאת ממצרים ולאיראו פני ריקם
23:17 Three times in the year all thy males shall appear before the Lord GOD.	23:16 וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך אתמעשיך מןהשדה
23:18 Thou shalt not offer the blood of My sacrifice with leavened bread; neither shall the fat of My feast remain all night until the morning.	23:17 שלש פעמים בשנה יראה כלזכורך אלפני האדן יהוה
23:19 The choicest first-fruits of thy land thou shalt bring into the house of the Lord thy God. Thou shalt not seethe a kid in its mother's milk. 20 Behold, I send an angel before thee, to keep thee by the way, and to bring thee into the place which I have prepared.	23:18 לאתזבח עלחמץ דםזבחי ולאילין חלבחגי עדבקר
23:21 Take heed of him, and hearken unto his voice; be not rebellious against him; for he will not pardon your transgression; for My name is in him.	23:19 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לאתבשל גדי בחלב אמו
23:22 But if thou shalt indeed hearken unto his voice, and do all that I speak; then I will be an enemy unto thine enemies, and an adversary unto thine adversaries.	23:20 הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אלהמקום אשר הכנתי
23:23 For Mine angel shall go before thee, and bring thee in unto the Amorite, and the Hittite, and the Perizzite, and the Canaanite, the Hivite, and the Jebusite; and I will cut them off.	23:21 השמר מפניו ושמע בקלו אלתמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו
23:24 Thou shalt not bow down to their gods, nor serve them, nor do after their doings; but thou shalt utterly overthrow them, and break in pieces their pillars.	23:22 כי אםשמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי אתאיביך וצרתי אתצרריך
23:25 And ye shall serve the Lord your God, and He will bless thy bread, and thy water; and I will take sickness away from the midst of thee.	23:23 כיילך מלאכי לפניך והביאך אלהאמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו
23:26 None shall miscarry, nor be barren, in thy land; the number of thy days I will fulfil.	23:24 לאתשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם
23:27 I will send My terror before thee, and will discomfit all the people to whom thou shalt come, and I will make all thine enemies turn their backs unto thee.	23:25 ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך אתלחמך ואתמימיך והסרתי מחלה מקרבך
23:28 And I will send the hornet before thee, which shall drive out the Hivite, the Canaanite, and the Hittite, from before thee.	23:26 לא תהיה משכלה ועקרה בארצך אתמספר ימיך אמלא
23:29 I will not drive them out from before thee in one year, lest the land become desolate, and the beasts of the field multiply against thee.	23:27 אתאימתי אשלח לפניך והמתי אתכלהעם אשר תבא בהם ונתתי אתכלאיביך אליך ערף
23:30 By little and little I will drive them out from before thee, until thou be increased, and inherit the land.	23:28 ושלחתי אתהצרעה לפניך וגרשה אתהחוי אתהכנעני ואתהחתי מלפניך
23:31 And I will set thy border from the Red Sea even unto the sea of the Philistines, and from the wilderness unto the River; for I will deliver the inhabitants of the land into your hand; and thou shalt drive them out before thee.	23:29 לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פןתהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה
23:32 Thou shalt make no covenant with them, nor with their gods.	23:30 מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת אתהארץ
23:33 They shall not dwell in thy land--lest they make thee sin against Me, for thou wilt serve their gods--for they will be a snare unto thee.	23:31 ושתי אתגבלך מיםסוף ועדים פלשתים וממדבר עדהנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך

Shemot 24

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
24:1 And unto Moses He said: 'Come up unto the Lord, thou, and Aaron, Nadab, and Abihu, and seventy of the elders of Israel; and worship ye afar off;	24:1 ואלמשה אמר עלה אליהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק
24:2 and Moses alone shall come near unto the Lord; but they shall not come near; neither shall the people go up with him.'	24:2 ונגש משה לבדו אליהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו
24:3 And Moses came and told the people all the words of the Lord, and all the ordinances; and all the people answered with one voice, and said: 'All the words which the Lord hath spoken will we do.'	24:3 ויבא משה ויספר לעם את כלדברי יהוה ואת כלהמשפטים ויען כלהעם קול אחד ויאמרו כלהדברים אשרדבר יהוה נעשה
24:4 And Moses wrote all the words of the Lord, and rose up early in the morning, and builded an altar under the mount, and twelve pillars, according to the twelve tribes of Israel.	24:4 ויכתב משה את כלדברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל
24:5 And he sent the young men of the children of Israel, who offered burnt-offerings, and sacrificed peace-offerings of oxen unto the Lord.	24:5 וישלח אתנערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים
24:6 And Moses took half of the blood, and put it in basins; and half of the blood he dashed against the altar.	24:6 ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק עלהמזבח
24:7 And he took the book of the covenant, and read in the hearing of the people; and they said: 'All that the Lord hath spoken will we do, and obey.'	24:7 ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשרדבר יהוה נעשה ונשמע
24:8 And Moses took the blood, and sprinkled it on the people, and said: 'Behold the blood of the covenant, which the Lord hath made with you in agreement with all these words.'	24:8 ויקח משה אתהדם ויזרק עלהעם ויאמר הנה דםהברית אשר כרת יהוה עמכם על כלהדברים האלה
24:9 Then went up Moses, and Aaron, Nadab, and Abihu, and seventy of the elders of Israel;	24:9 ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל
24:10 and they saw the God of Israel; and there was under His feet the like of a paved work of sapphire stone, and the like of the very heaven for clearness.	24:10 ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר
24:11 And upon the nobles of the children of Israel He laid not His hand; and they beheld God, and did eat and drink.	24:11 ואלאצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו אתהאלהים ויאכלו וישתו
24:12 And the Lord said unto Moses: 'Come up to Me into the mount and be there; and I will give thee the tables of stone, and the law and the commandment, which I have written, that thou mayest teach them.'	24:12 ויאמר יהוה אלמשה עלה אלי ההרה והיהשם ואתנה לך אתלחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם
24:13 And Moses rose up, and Joshua his minister; and Moses went up into the mount of God.	24:13 ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אלהר האלהים
24:14 And unto the elders he said: 'Tarry ye here for us, until we come back unto you; and, behold, Aaron and Hur are with you; whosoever hath a cause, let him come near unto them.'	24:14 ואלהזקנים אמר שבולנו בזה עד אשרנשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מיבעל דברים יגש אלהם
24:15 And Moses went up into the mount, and the cloud covered the mount.	24:15 ויעל משה אלההר ויכס הענן אתההר
24:16 And the glory of the Lord abode upon mount Sinai, and the cloud covered it six days; and the seventh day He called unto Moses out of the midst of the cloud.	24:16 וישכן כבודיהוה עלהר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אלמשה ביום השביעי מתוך הענן
24:17 And the appearance of the glory of the Lord was like devouring fire on the top of the mount in the eyes of the children of Israel.	24:17 ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל
24:18 And Moses entered into the midst of the cloud, and went up into the mount; and Moses was in the mount forty days and forty nights.	24:18 ויבא משה בתוך הענן ויעל אלההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה

Shemot 25

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
25:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	25:1 וידבר יהוה אלמשה לאמר
25:2 'Speak unto the children of Israel, that they take for Me an offering; of every man whose heart maketh him willing ye shall take My offering.	25:2 דבר אלבני ישראל ויקחולי תרומה מאת כלאיש אשר ידבנו לבו תקחו אתתרומתי
25:3 And this is the offering which ye shall take of them: gold, and silver, and brass;	25:3 וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת
25:4 and blue, and purple, and scarlet, and fine linen, and goats' hair;	25:4 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים
25:5 and rams' skins dyed red, and sealskins, and acacia-wood;	25:5 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים
25:6 oil for the light, spices for the anointing oil, and for the sweet incense;	25:6 שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים
25:7 onyx stones, and stones to be set, for the ephod, and for the breastplate.	25:7 אבנישהם ואבני מלאים לאפד ולחשן
25:8 And let them make Me a sanctuary, that I may dwell among them.	25:8 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם
25:9 According to all that I show thee, the pattern of the tabernacle, and the pattern of all the furniture thereof, even so shall ye make it. 10 And they shall make an ark of acacia-wood: two cubits and a half shall be the length thereof, and a cubit and a half the breadth thereof, and a cubit and a half the height thereof.	25:9 ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כלכליו וכן תעשו
25:11 And thou shalt overlay it with pure gold, within and without shalt thou overlay it, and shalt make upon it a crown of gold round about.	25:10 ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו
25:12 And thou shalt cast four rings of gold for it, and put them in the four feet thereof; and two rings shall be on the one side of it, and two rings on the other side of it.	25:11 וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב
25:13 And thou shalt make staves of acacia-wood, and overlay them with gold.	25:12 ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת עלצלעו האחת ושתי טבעת עלצלעו השנית
25:14 And thou shalt put the staves into the rings on the sides of the ark, wherewith to bear the ark.	25:13 ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב
25:15 The staves shall be in the rings of the ark; they shall not be taken from it.	25:14 והבאת3 אתהבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת אתהארן בהם
25:16 And thou shalt put into the ark the testimony which I shall give thee.	25:15 בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו
25:17 And thou shalt make an ark-cover of pure gold: two cubits and a half shall be the length thereof, and a cubit and a half the breadth thereof.	25:16 ונתת אלהארן את העדת אשר אתן אליך
25:18 And thou shalt make two cherubim of gold; of beaten work shalt thou make them, at the two ends of the ark-cover.	25:17 ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה
25:19 And make one cherub at the one end, and one cherub at the other end; of one piece with the ark-cover shall ye make the cherubim of the two ends thereof.	25:18 ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת
25:20 And the cherubim shall spread out their wings on high, screening the ark-cover with their wings, with their faces one to another; toward the ark-cover shall the faces of the cherubim be.	25:19 ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרובאחד מקצה מזה מןהכפרת תעשו אתהכרבים עלשני קצותיו
25:21 And thou shalt put the ark-cover above upon the ark; and in the ark thou shalt put the testimony that I shall give thee.	25:20 והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם עלהכפרת ופניהם איש אלאחיו אלהכפרת יהיו פני הכרבים
25:22 And there I will meet with thee, and I will speak with thee from above the ark-cover, from between the two cherubim which are upon the ark of the testimony, of all things which I will give thee in commandment unto the children of Israel. 23 And thou shalt make a table of acacia-wood: two cubits shall be the length thereof, and a cubit the breadth thereof, and a cubit and a half the height thereof.	25:21 ונתת אתהכפרת עלהארן מלמעלה ואלהארן תתן אתהעדת אשר אתן אליך
25:24 And thou shalt overlay it with pure gold, and make thereto a crown of gold round about.	25:22 ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר עלארן העדת את כלאשר אצוה אותך אלבני ישראל
25:25 And thou shalt make unto it a border of a handbreadth round about, and thou shalt make a golden crown to the border thereof round about.	25:23 ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו
25:26 And thou shalt make for it four rings of gold, and put the rings in the four corners that are on the four feet thereof.	25:24 וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב
25:27 Close by the border shall the rings be, for places for the staves to bear the table.	25:25 ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זרזהב למסגרתו סביב
25:28 And thou shalt make the staves of acacia-wood, and overlay them with gold, that the table may be borne with them.	25:26 ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת אתהטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו
25:29 And thou shalt make the dishes thereof, and the pans thereof, and the jars thereof, and the bowls thereof, wherewith to pour out; of pure gold shalt thou make them.	25:27 לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת אתהשלחן
25:30 And thou shalt set upon the table showbread before Me alway. 31 And thou shalt make a candlestick of pure gold: of beaten work shall the candlestick be made, even its base, and its shaft; its cups, its knops, and its flowers, shall be of one piece with it.	25:28 ועשית אתהבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשאבם אתהשלחן
25:32 And there shall be six branches going out of the sides thereof: three branches of the candlestick out of the one side thereof, and three branches of the candle-stick out of the other side thereof;	25:29 ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם
25:33 three cups made like almond-blossoms in one branch, a knop and a flower; and three cups made like almond-blossoms in the other branch, a knop and a flower; so for the six branches going out of the candlestick.	25:30 ונתת עלהשלחן לחם פנים לפני תמיד
25:34 And in the candlestick four cups made like almond-blossoms, the knops thereof, and the flowers thereof.	25:31 ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו
25:35 And a knop under two branches of one piece with it, and a knop under two branches of one piece with it, and a knop under two branches of one piece with it, for the six branches going out of the candlestick.	25:32 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני
25:36 Their knops and their branches shall be of one piece with it; the whole of it one beaten work of pure gold.	25:33 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מןהמנרה
25:37 And thou shalt make the lamps thereof, seven; and they shall light the lamps thereof, to give light over against it.	25:34 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה
25:38 And the tongs thereof, and the snuffdishes thereof, shall be of pure gold.	25:35 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחתשני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מןהמנרה
25:39 Of a talent of pure gold shall it be made, with all these vessels.	25:36 כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור
25:40 And see that thou make them after their pattern, which is being shown thee in the mount.	25:37 ועשית אתנרתיה שבעה והעלה אתנרתיה והאיר עלעבר פניה

Shemot 26

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
26:1 Moreover thou shalt make the tabernacle with ten curtains: of fine twined linen, and blue, and purple, and scarlet, with cherubim the work of the skilful workman shalt thou make them.	26:1 ואתהמשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם
26:2 The length of each curtain shall be eight and twenty cubits, and the breadth of each curtain four cubits; all the curtains shall have one measure.	26:2 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכלהיריעת
26:3 Five curtains shall be coupled together one to another; and the other five curtains shall be coupled one to another.	26:3 חמש היריעת תהיין חברת אשה אלאחתה וחמש יריעת חברת אשה אלאחתה
26:4 And thou shalt make loops of blue upon the edge of the one curtain that is outmost in the first set; and likewise shalt thou make in the edge of the curtain that is outmost in the second set.	26:4 ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית
26:5 Fifty loops shalt thou make in the one curtain, and fifty loops shalt thou make in the edge of the curtain that is in the second set; the loops shall be opposite one to another.	26:5 חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אלאחתה
26:6 And thou shalt make fifty clasps of gold, and couple the curtains one to another with the clasps, that the tabernacle may be one whole. 7 And thou shalt make curtains of goats' hair for a tent over the tabernacle; eleven curtains shalt thou make them.	26:6 ועשית חמשים קרסי זהב וחברת אתהיריעת אשה אלאחתה בקרסים והיה המשכן אחד
26:8 The length of each curtain shall be thirty cubits, and the breadth of each curtain four cubits; the eleven curtains shall have one measure.	26:7 ועשית יריעת עזים לאהל עלהמשכן עשתיעשרה יריעת תעשה אתם
26:9 And thou shalt couple five curtains by themselves, and six curtains by themselves, and shalt double over the sixth curtain in the forefront of the tent.	26:8 ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת
26:10 And thou shalt make fifty loops on the edge of the one curtain that is outmost in the first set, and fifty loops upon the edge of the curtain which is outmost in the second set.	26:9 וחברת אתחמש היריעת לבד ואתשש היריעת לבד וכפלת אתהיריעה הששית אלמול פני האהל
26:11 And thou shalt make fifty clasps of brass, and put the clasps into the loops, and couple the tent together, that it may be one.	26:10 ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית
26:12 And as for the overhanging part that remaineth of the curtains of the tent, the half curtain that remaineth over shall hang over the back of the tabernacle.	26:11 ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת אתהקרסים בללאת וחברת אתהאהל והיה אחד
26:13 And the cubit on the one side, and the cubit on the other side, of that which remaineth over in the length of the curtains of the tent, shall hang over the sides of the tabernacle on this side and on that side, to cover it.	26:12 וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן
26:14 And thou shalt make a covering for the tent of rams' skins dyed red and a covering of sealskins above. 15 And thou shalt make the boards for the tabernacle of acacia-wood, standing up.	26:13 והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח עלצדי המשכן מזה ומזה לכסתו
26:16 Ten cubits shall be the length of a board, and a cubit and a half the breadth of each board.	26:14 ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה
26:17 Two tenons shall there be in each board, joined one to another; thus shalt thou make for all the boards of the tabernacle.	26:15 ועשית אתהקרשים למשכן עצי שטים עמדים
26:18 And thou shalt make the boards for the tabernacle, twenty boards for the south side southward:	26:16 עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד
26:19 And thou shalt make forty sockets of silver under the twenty boards: two sockets under one board for its two tenons, and two sockets under another board for its two tenons;	26:17 שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אלאחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן
26:20 and for the second side of the tabernacle, on the north side, twenty boards.	26:18 ועשית אתהקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה
26:21 And their forty sockets of silver: two sockets under one board, and two sockets under another board.	26:19 וארבעים אדניכסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחתהקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחתהקרש האחד לשתי ידתיו
26:22 And for the hinder part of the tabernacle westward thou shalt make six boards.	26:20 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש
26:23 And two boards shalt thou make for the corners of the tabernacle in the hinder part.	26:21 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד
26:24 And they shall be double beneath, and in like manner they shall be complete unto the top thereof unto the first ring; thus shall it be for them both; they shall be for the two corners.	26:22 ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים
26:25 Thus there shall be eight boards, and their sockets of silver, sixteen sockets: two sockets under one board, and two sockets under another board.	26:23 ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים
26:26 And thou shalt make bars of acacia-wood: five for the boards of the one side of the tabernacle,	26:24 ויהיו תאמים מלמטה ויחדו יהיו3 תמים עלראשו אלהטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו
26:27 and five bars for the boards of the other side of the tabernacle, and five bars for the boards of the side of the tabernacle, for the hinder part westward;	26:25 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד
26:28 and the middle bar in the midst of the boards, which shall pass through from end to end.	26:26 ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלעהמשכן האחד
26:29 And thou shalt overlay the boards with gold, and make their rings of gold for holders for the bars; and thou shalt overlay the bars with gold.	26:27 וחמשה בריחם לקרשי צלעהמשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה
26:30 And thou shalt rear up the tabernacle according to the fashion thereof which hath been shown thee in the mount. 31 And thou shalt make a veil of blue, and purple, and scarlet, and fine twined linen; with cherubim the work of the skilful workman shall it be made.	26:28 והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מןהקצה אלהקצה
26:32 And thou shalt hang it upon four pillars of acacia overlaid with gold, their hooks being of gold, upon four sockets of silver.	26:29 ואתהקרשים תצפה זהב ואתטבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית אתהבריחם זהב
26:33 And thou shalt hang up the veil under the clasps, and shalt bring in thither within the veil the ark of the testimony; and the veil shall divide unto you between the holy place and the most holy.	26:30 והקמת אתהמשכן כמשפטו אשר הראית בהר
26:34 And thou shalt put the ark-cover upon the ark of the testimony in the most holy place.	26:31 ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים
26:35 And thou shalt set the table without the veil, and the candlestick over against the table on the side of the tabernacle toward the south; and thou shalt put the table on the north side.	26:32 ונתתה אתה עלארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב עלארבעה אדניכסף
26:36 And thou shalt make a screen for the door of the Tent, of blue, and purple, and scarlet, and fine twined linen, the work of the weaver in colours.	26:33 ונתתה אתהפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים
26:37 And thou shalt make for the screen five pillars of acacia, and overlay them with gold; their hooks shall be of gold; and thou shalt cast five sockets of brass for them.	26:34 ונתת אתהכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים

Shemot 27

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
27:1 And thou shalt make the altar of acacia-wood, five cubits long, and five cubits broad; the altar shall be four-square; and the height thereof shall be three cubits.	27:1 ועשית אתהמזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו
27:2 And thou shalt make the horns of it upon the four corners thereof; the horns thereof shall be of one piece with it; and thou shalt overlay it with brass.	27:2 ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת
27:3 And thou shalt make its pots to take away its ashes, and its shovels, and its basins, and its flesh-hooks, and its fire-pans; all the vessels thereof thou shalt make of brass.	27:3 ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכלכליו תעשה נחשת
27:4 And thou shalt make for it a grating of network of brass; and upon the net shalt thou make four brazen rings in the four corners thereof.	27:4 ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית עלהרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו
27:5 And thou shalt put it under the ledge round the altar beneath, that the net may reach halfway up the altar.	27:5 ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח
27:6 And thou shalt make staves for the altar, staves of acacia-wood, and overlay them with brass.	27:6 ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת
27:7 And the staves thereof shall be put into the rings, and the staves shall be upon the two sides of the altar, in bearing it.	27:7 והובא אתבדיו בטבעת והיו הבדים עלשתי צלעת המזבח בשאת אתו
27:8 Hollow with planks shalt thou make it; as it hath been shown thee in the mount, so shall they make it. 9 And thou shalt make the court of the tabernacle: for the south side southward there shall be hangings for the court of fine twined linen a hundred cubits long for one side.	27:8 נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו
27:10 And the pillars thereof shall be twenty, and their sockets twenty, of brass; the hooks of the pillars and their fillets shall be of silver.	27:9 ועשית את חצר המשכן לפאת נגבתימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת
27:11 And likewise for the north side in length there shall be hangings a hundred cubits long, and the pillars thereof twenty, and their sockets twenty, of brass; the hooks of the pillars and their fillets of silver.	27:10 ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף
27:12 And for the breadth of the court on the west side shall be hangings of fifty cubits: their pillars ten, and their sockets ten.	27:11 וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו ועמודיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף
27:13 And the breadth of the court on the east side eastward shall be fifty cubits.	27:12 ורחב החצר לפאתים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה
27:14 The hangings for the one side of the gate shall be fifteen cubits: their pillars three, and their sockets three.	27:13 ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה
27:15 And for the other side shall be hangings of fifteen cubits: their pillars three, and their sockets three.	27:14 וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה
27:16 And for the gate of the court shall be a screen of twenty cubits, of blue, and purple, and scarlet, and fine twined linen, the work of the weaver in colours: their pillars four, and their sockets four.	27:15 ולכתף השנית חמש1 עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה
27:17 All the pillars of the court round about shall be filleted with silver; their hooks of silver, and their sockets of brass.	27:16 ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה
27:18 The length of the court shall be a hundred cubits, and the breadth fifty every where, and the height five cubits, of fine twined linen, and their sockets of brass.	27:17 כלעמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת
27:19 All the instruments of the tabernacle in all the service thereof, and all the pins thereof, and all the pins of the court, shall be of brass.	27:18 ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת
27:20 And thou shalt command the children of Israel, that they bring unto thee pure olive oil beaten for the light, to cause a lamp to burn continually.	27:19 לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכליתדתיו וכליתדת החצר נחשת
27:21 In the tent of meeting, without the veil which is before the testimony, Aaron and his sons shall set it in order, to burn from evening to morning before the Lord; it shall be a statute for ever throughout their generations on the behalf of the children of Israel.	27:20 ואתה תצוה אתבני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד

Shemot 28

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
28:1 And bring thou near unto thee Aaron thy brother, and his sons with him, from among the children of Israel, that they may minister unto Me in the priest's office, even Aaron, Nadab and Abihu, Eleazar and Ithamar, Aaron's sons.	28:1 ואתה הקרב אליך אתאהרן אחיך ואתבניו אתו מתוך בני ישראל לכהנולי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן
28:2 And thou shalt make holy garments for Aaron thy brother, for splendour and for beauty.	28:2 ועשית בגדיקדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת
28:3 And thou shalt speak unto all that are wise-hearted, whom I have filled with the spirit of wisdom, that they make Aaron's garments to sanctify him, that he may minister unto Me in the priest's office.	28:3 ואתה תדבר אלכלחכמילב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו אתבגדי אהרן לקדשו לכהנולי
28:4 And these are the garments which they shall make: a breastplate, and an ephod, and a robe, and a tunic of chequer work, a mitre, and a girdle; and they shall make holy garments for Aaron thy brother, and his sons, that he may minister unto Me in the priest's office.	28:4 ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדיקדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנולי
28:5 And they shall take the gold, and the blue, and the purple, and the scarlet, and the fine linen. 6 And they shall make the ephod of gold, of blue, and purple, scarlet, and fine twined linen, the work of the skilful workman.	28:5 והם יקחו אתהזהב ואתהתכלת ואתהארגמן ואתתולעת השני ואתהשש
28:7 It shall have two shoulder-pieces joined to the two ends thereof, that it may be joined together.	28:6 ועשו אתהאפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב
28:8 And the skilfully woven band, which is upon it, wherewith to gird it on, shall be like the work thereof and of the same piece: of gold, of blue, and purple, and scarlet, and fine twined linen.	28:7 שתי3 כתפת חברת יהיהלו אלשני קצותיו וחבר
28:9 And thou shalt take two onyx stones, and grave on them the names of the children of Israel:	28:8 וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר
28:10 six of their names on the one stone, and the names of the six that remain on the other stone, according to their birth.	28:9 ולקחת אתשתי אבנישהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל
28:11 With the work of an engraver in stone, like the engravings of a signet, shalt thou engrave the two stones, according to the names of the children of Israel; thou shalt make them to be inclosed in settings of gold.	28:10 ששה משמתם על האבן האחת ואתשמות הששה הנותרים עלהאבן השנית כתולדתם
28:12 And thou shalt put the two stones upon the shoulder-pieces of the ephod, to be stones of memorial for the children of Israel; and Aaron shall bear their names before the Lord upon his two shoulders for a memorial.	28:11 מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח אתשתי האבנים עלשמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם
28:13 And thou shalt make settings of gold;	28:12 ושמת אתשתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן אתשמותם לפני יהוה עלשתי כתפיו לזכרן
28:14 and two chains of pure gold; of plaited thread shalt thou make them, of wreathen work; and thou shalt put the wreathen chains on the settings. 15 And thou shalt make a breastplate of judgment, the work of the skilful workman; like the work of the ephod thou shalt make it: of gold, of blue, and purple, and scarlet, and fine twined linen, shalt thou make it.	28:13 ועשית משבצת זהב
28:16 Four-square it shall be and double: a span shall be the length thereof, and a span the breadth thereof.	28:14 ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה אתשרשרת העבתת עלהמשבצת
28:17 And thou shalt set in it settings of stones, four rows of stones: a row of carnelian, topaz, and smaragd shall be the first row;	28:15 ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו
28:18 and the second row a carbuncle, a sapphire, and an emerald;	28:16 רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו
28:19 and the third row a jacinth, an agate, and an amethyst;	28:17 ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד
28:20 and the fourth row a beryl, and an onyx, and a jasper; they shall be inclosed in gold in their settings.	28:18 והטור השני נפך ספיר ויהלם
28:21 And the stones shall be according to the names of the children of Israel, twelve, according to their names; like the engravings of a signet, every one according to his name, they shall be for the twelve tribes.	28:19 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה
28:22 And thou shalt make upon the breastplate plaited chains of wreathen work of pure gold.	28:20 והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם
28:23 And thou shalt make upon the breastplate two rings of gold, and shalt put the two rings on the two ends of the breastplate.	28:21 והאבנים תהיין עלשמת בניישראל שתים עשרה עלשמתם פתוחי חותם איש עלשמו תהיין לשני עשר שבט
28:24 And thou shalt put the two wreathen chains of gold on the two rings at the ends of the breastplate.	28:22 ועשית עלהחשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור
28:25 And the other two ends of the two wreathen chains thou shalt put on the two settings, and put them on the shoulder-pieces of the ephod, in the forepart thereof.	28:23 ועשית עלהחשן שתי טבעות זהב ונתת אתשתי הטבעות עלשני קצות החשן
28:26 And thou shalt make two rings of gold, and thou shalt put them upon the two ends of the breastplate, upon the edge thereof, which is toward the side of the ephod inward.	28:24 ונתתה אתשתי עבתת הזהב עלשתי הטבעת אלקצות החשן
28:27 And thou shalt make two rings of gold, and shalt put them on the two shoulder-pieces of the ephod underneath, in the forepart thereof, close by the coupling thereof, above the skilfully woven band of the ephod.	28:25 ואת שתי קצות שתי העבתת תתן עלשתי המשבצות ונתתה עלכתפות האפד אלמול פניו
28:28 And they shall bind the breastplate by the rings thereof unto the rings of the ephod with a thread of blue, that it may be upon the skilfully woven band of the ephod, and that the breastplate be not loosed from the ephod.	28:26 ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם עלשני קצות החשן עלשפתו אשר אלעבר האפד3 ביתה
28:29 And Aaron shall bear the names of the children of Israel in the breastplate of judgment upon his heart, when he goeth in unto the holy place, for a memorial before the Lord continually.	28:27 ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם עלשתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד
28:30 And thou shalt put in the breastplate of judgment the Urim and the Thummim; and they shall be upon Aaron's heart, when he goeth in before the Lord; and Aaron shall bear the judgment of the children of Israel upon his heart before the Lord continually. 31 And thou shalt make the robe of the ephod all of blue.	28:28 וירכסו אתהחשן מטבעתו מטבעתיו אלטבעת האפד בפתיל תכלת להיות עלחשב האפוד ולאיזח החשן מעל האפוד
28:32 And it shall have a hole for the head in the midst thereof; it shall have a binding of woven work round about the hole of it, as it were the hole of a coat of mail that it be not rent.	28:29 ונשא אהרן אתשמות בניישראל בחשן המשפט עללבו בבאו אלהקדש לזכרן לפנייהוה תמיד
28:33 And upon the skirts of it thou shalt make pomegranates of blue, and of purple, and of scarlet, round about the skirts thereof; and bells of gold between them round about:	28:30 ונתת אלחשן המשפט אתהאורים ואתהתמים והיו עללב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן אתמשפט בניישראל עללבו לפני יהוה תמיד
28:34 a golden bell and a pomegranate, a golden bell and a pomegranate, upon the skirts of the robe round about.	28:31 ועשית אתמעיל האפוד כליל תכלת
28:35 And it shall be upon Aaron to minister; and the sound thereof shall be heard when he goeth in unto the holy place before the Lord, and when he cometh out, that he die not.	28:32 והיה פיראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיהלו לא יקרע
28:36 And thou shalt make a plate of pure gold, and engrave upon it, like the engravings of a signet: HOLY TO THE the Lord.	28:33 ועשית עלשוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני עלשוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב
28:37 And thou shalt put it on a thread of blue, and it shall be upon the mitre; upon the forefront of the mitre it shall be.	28:34 פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון עלשולי המעיל סביב
28:38 And it shall be upon Aaron's forehead, and Aaron shall bear the iniquity committed in the holy things, which the children of Israel shall hallow, even in all their holy gifts; and it shall be always upon his forehead, that they may be accepted before the Lord.	28:35 והיה עלאהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אלהקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות
28:39 And thou shalt weave the tunic in chequer work of fine linen, and thou shalt make a mitre of fine linen, and thou shalt make a girdle, the work of the weaver in colours. 40 And for Aaron's sons thou shalt make tunics, and thou shalt make for them girdles, and head-tires shalt thou make for them, for splendour and for beauty.	28:36 ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה
28:41 And thou shalt put them upon Aaron thy brother, and upon his sons with him; and shalt anoint them, and consecrate them, and sanctify them, that they may minister unto Me in the priest's office.	28:37 ושמת אתו עלפתיל תכלת והיה עלהמצנפת אלמול פניהמצנפת יהיה
28:42 And thou shalt make them linen breeches to cover the flesh of their nakedness; from the loins even unto the thighs they shall reach.	28:38 והיה עלמצח אהרן ונשא אהרן אתעון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכלמתנת קדשיהם והיה עלמצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה
28:43 And they shall be upon Aaron, and upon his sons, when they go in unto the tent of meeting, or when they come near unto the altar to minister in the holy place; that they bear not iniquity, and die; it shall be a statute for ever unto him and unto his seed after him.	28:39 ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם

Shemot 29

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
29:1 And this is the thing that thou shalt do unto them to hallow them, to minister unto Me in the priest's office: take one young bullock and two rams without blemish,	29:1 וזה3 הדבר אשרתעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בןבקר ואילם שנים תמימם
29:2 and unleavened bread, and cakes unleavened mingled with oil, and wafers unleavened spread with oil; of fine wheaten flour shalt thou make them.	29:2 ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם
29:3 And thou shalt put them into one basket, and bring them in the basket, with the bullock and the two rams.	29:3 ונתת אותם עלסל אחד והקרבת אתם בסל ואתהפר ואת שני האילם
29:4 And Aaron and his sons thou shalt bring unto the door of the tent of meeting, and shalt wash them with water.	29:4 ואתאהרן ואתבניו תקריב אלפתח אהל מועד ורחצת אתם במים
29:5 And thou shalt take the garments, and put upon Aaron the tunic, and the robe of the ephod, and the ephod, and the breastplate, and gird him with the skilfully woven band of the ephod.	29:5 ולקחת אתהבגדים והלבשת אתאהרן אתהכתנת ואת מעיל האפד ואתהאפד ואתהחשן ואפדת לו בחשב האפד
29:6 And thou shalt set the mitre upon his head, and put the holy crown upon the mitre.	29:6 ושמת המצנפת עלראשו ונתת אתנזר הקדש עלהמצנפת
29:7 Then shalt thou take the anointing oil, and pour it upon his head, and anoint him.	29:7 ולקחת אתשמן המשחה ויצקת עלראשו ומשחת אתו
29:8 And thou shalt bring his sons, and put tunics upon them.	29:8 ואתבניו תקריב והלבשתם כתנת
29:9 And thou shalt gird them with girdles, Aaron and his sons, and bind head-tires on them; and they shall have the priesthood by a perpetual statute; and thou shalt consecrate Aaron and his sons.	29:9 וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת ידאהרן וידבניו
29:10 And thou shalt bring the bullock before the tent of meeting; and Aaron and his sons shall lay their hands upon the head of the bullock.	29:10 והקרבת אתהפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו אתידיהם עלראש הפר
29:11 And thou shalt kill the bullock before the Lord, at the door of the tent of meeting.	29:11 ושחטת אתהפר לפני יהוה פתח אהל מועד
29:12 And thou shalt take of the blood of the bullock, and put it upon the horns of the altar with thy finger; and thou shalt pour out all the remaining blood at the base of the altar.	29:12 ולקחת מדם הפר ונתתה עלקרנת המזבח באצבעך ואתכלהדם תשפך אליסוד המזבח
29:13 And thou shalt take all the fat that covereth the inwards, and the lobe above the liver, and the two kidneys, and the fat that is upon them, and make them smoke upon the altar.	29:13 ולקחת אתכלהחלב המכסה אתהקרב ואת היתרת עלהכבד ואת שתי הכלית ואתהחלב אשר עליהן והקטרת המזבחה
29:14 But the flesh of the bullock, and its skin, and its dung, shalt thou burn with fire without the camp; it is a sin-offering.	29:14 ואתבשר הפר ואתערו ואתפרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא
29:15 Thou shalt also take the one ram; and Aaron and his sons shall lay their hands upon the head of the ram.	29:15 ואתהאיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו אתידיהם עלראש האיל
29:16 And thou shalt slay the ram, and thou shalt take its blood, and dash it round about against the altar.	29:16 ושחטת אתהאיל ולקחת אתדמו וזרקת עלהמזבח סביב
29:17 And thou shalt cut the ram into its pieces, and wash its inwards, and its legs, and put them with its pieces, and with its head.	29:17 ואתהאיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת עלנתחיו ועלראשו
29:18 And thou shalt make the whole ram smoke upon the altar; it is a burnt-offering unto the Lord; it is a sweet savour, an offering made by fire unto the Lord.	29:18 והקטרת אתכלהאיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא
29:19 And thou shalt take the other ram; and Aaron and his sons shall lay their hands upon the head of the ram.	29:19 ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו אתידיהם עלראש האיל
29:20 Then shalt thou kill the ram, and take of its blood, and put it upon the tip of the right ear of Aaron, and upon the tip of the right ear of his sons, and upon the thumb of their right hand, and upon the great toe of their right foot, and dash the blood against the altar round about.	29:20 ושחטת אתהאיל ולקחת מדמו ונתתה עלתנוך אזן אהרן ועלתנוך אזן בניו הימנית ועלבהן ידם הימנית ועלבהן רגלם הימנית וזרקת אתהדם עלהמזבח סביב
29:21 And thou shalt take of the blood that is upon the altar, and of the anointing oil, and sprinkle it upon Aaron, and upon his garments, and upon his sons, and upon the garments of his sons with him; and he and his garments shall be hallowed, and his sons and his sons' garments with him.	29:21 ולקחת מןהדם אשר עלהמזבח ומשמן המשחה והזית עלאהרן ועלבגדיו ועלבניו ועלבגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו
29:22 Also thou shalt take of the ram the fat, and the fat tail, and the fat that covereth the inwards, and the lobe of the liver, and the two kidneys, and the fat that is upon them, and the right thigh; for it is a ram of consecration;	29:22 ולקחת מןהאיל החלב והאליה ואתהחלב המכסה אתהקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואתהחלב אשר עלהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא
29:23 and one loaf of bread, and one cake of oiled bread, and one wafer, out of the basket of unleavened bread that is before the Lord.	29:23 וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל3 המצות אשר לפני יהוה
29:24 And thou shalt put the whole upon the hands of Aaron, and upon the hands of his sons; and shalt wave them for a wave-offering before the Lord.	29:24 ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה
29:25 And thou shalt take them from their hands, and make them smoke on the altar upon the burnt-offering, for a sweet savour before the Lord; it is an offering made by fire unto the Lord.	29:25 ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה עלהעלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה
29:26 And thou shalt take the breast of Aaron's ram of consecration, and wave it for a wave-offering before the Lord; and it shall be thy portion.	29:26 ולקחת אתהחזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה
29:27 And thou shalt sanctify the breast of the wave-offering, and the thigh of the heave-offering, which is waved, and which is heaved up, of the ram of consecration, even of that which is Aaron's, and of that which is his sons'.	29:27 וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו
29:28 And it shall be for Aaron and his sons as a due for ever from the children of Israel; for it is a heave-offering; and it shall be a heave-offering from the children of Israel of their sacrifices of peace-offerings, even their heave-offering unto the Lord.	29:28 והיה לאהרן ולבניו לחקעולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בניישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה
29:29 And the holy garments of Aaron shall be for his sons after him, to be anointed in them, and to be consecrated in them.	29:29 ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלאבם אתידם
29:30 Seven days shall the son that is priest in his stead put them on, even he who cometh into the tent of meeting to minister in the holy place.	29:30 שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אלאהל מועד לשרת בקדש
29:31 And thou shalt take the ram of consecration, and seethe its flesh in a holy place.	29:31 ואת איל המלאים תקח ובשלת אתבשרו במקם קדש
29:32 And Aaron and his sons shall eat the flesh of the ram, and the bread that is in the basket, at the door of the tent of meeting.	29:32 ואכל אהרן ובניו אתבשר האיל ואתהלחם אשר בסל פתח אהל מועד
29:33 And they shall eat those things wherewith atonement was made, to consecrate and to sanctify them; but a stranger shall not eat thereof, because they are holy.	29:33 ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא אתידם לקדש אתם וזר לאיאכל כיקדש הם
29:34 And if aught of the flesh of the consecration, or of the bread, remain unto the morning, then thou shalt burn the remainder with fire; it shall not be eaten, because it is holy.	29:34 ואםיותר מבשר המלאים ומןהלחם עדהבקר ושרפת אתהנותר באש לא יאכל כיקדש הוא
29:35 And thus shalt thou do unto Aaron, and to his sons, according to all that I have commanded thee; seven days shalt thou consecrate them.	29:35 ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשרצויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם
29:36 And every day shalt thou offer the bullock of sin-offering, beside the other offerings of atonement; and thou shalt do the purification upon the altar when thou makest atonement for it; and thou shalt anoint it, to sanctify it.	29:36 ופר חטאת תעשה ליום עלהכפרים וחטאת עלהמזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו
29:37 Seven days thou shalt make atonement for the altar, and sanctify it; thus shall the altar be most holy; whatsoever toucheth the altar shall be holy.	29:37 שבעת ימים תכפר עלהמזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כלהנגע במזבח יקדש
29:38 Now this is that which thou shalt offer upon the altar: two lambs of the first year day by day continually.	29:38 וזה אשר תעשה עלהמזבח כבשים בנישנה שנים ליום תמיד
29:39 The one lamb thou shalt offer in the morning; and the other lamb thou shalt offer at dusk.	29:39 אתהכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים
29:40 And with the one lamb a tenth part of an ephah of fine flour mingled with the fourth part of a hin of beaten oil; and the fourth part of a hin of wine for a drink-offering.	29:40 ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד
29:41 And the other lamb thou shalt offer at dusk, and shalt do thereto according to the meal-offering of the morning, and according to the drink-offering thereof, for a sweet savour, an offering made by fire unto the Lord.	29:41 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשהלה לריח ניחח אשה ליהוה
29:42 It shall be a continual burnt-offering throughout your generations at the door of the tent of meeting before the Lord, where I will meet with you, to speak there unto thee.	29:42 עלת תמיד לדרתיכם פתח אהלמועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם
29:43 And there I will meet with the children of Israel; and the Tent shall be sanctified by My glory.	29:43 ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי
29:44 And I will sanctify the tent of meeting, and the altar; Aaron also and his sons will I sanctify, to minister to Me in the priest's office.	29:44 וקדשתי אתאהל מועד ואתהמזבח ואתאהרן ואתבניו אקדש לכהן לי
29:45 And I will dwell among the children of Israel, and will be their God.	29:45 ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים
29:46 And they shall know that I am the Lord their God, that brought them forth out of the land of Egypt, that I may dwell among them. I am the Lord their God.	29:46 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם

Shemot 30

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
30:1 And thou shalt make an altar to burn incense upon; of acacia-wood shalt thou make it.	30:1 ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו
30:2 A cubit shall be the length thereof, and a cubit the breadth thereof; foursquare shall it be; and two cubits shall be the height thereof; the horns thereof shall be of one piece with it.	30:2 אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו
30:3 And thou shalt overlay it with pure gold, the top thereof, and the sides thereof round about, and the horns thereof; and thou shalt make unto it a crown of gold round about.	30:3 וצפית אתו זהב טהור אתגגו ואתקירתיו סביב ואתקרנתיו ועשית לו זר זהב סביב
30:4 And two golden rings shalt thou make for it under the crown thereof, upon the two ribs thereof, upon the two sides of it shalt thou make them; and they shall be for places for staves wherewith to bear it.	30:4 ושתי טבעת זהב תעשהלו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה עלשני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה
30:5 And thou shalt make the staves of acacia-wood, and overlay them with gold.	30:5 ועשית אתהבדים עצי שטים וצפית אתם זהב
30:6 And thou shalt put it before the veil that is by the ark of the testimony, before the ark-cover that is over the testimony, where I will meet with thee.	30:6 ונתתה אתו לפני הפרכת אשר עלארן העדת לפני הכפרת אשר עלהעדת אשר אועד לך שמה
30:7 And Aaron shall burn thereon incense of sweet spices; every morning, when he dresseth the lamps, he shall burn it.	30:7 והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו אתהנרת יקטירנה
30:8 And when Aaron lighteth the lamps at dusk, he shall burn it, a perpetual incense before the Lord throughout your generations.	30:8 ובהעלת אהרן אתהנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם
30:9 Ye shall offer no strange incense thereon, nor burnt-offering, nor meal-offering; and ye shall pour no drink-offering thereon.	30:9 לאתעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו
30:10 And Aaron shall make atonement upon the horns of it once in the year; with the blood of the sin-offering of atonement once in the year shall he make atonement for it throughout your generations; it is most holy unto the Lord.' 11 And the Lord spoke unto Moses, saying:	30:10 וכפר אהרן עלקרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדשקדשים הוא ליהוה
30:12 'When thou takest the sum of the children of Israel, according to their number, then shall they give every man a ransom for his soul unto the Lord, when thou numberest them; that there be no plague among them, when thou numberest them.	30:11 וידבר יהוה אלמשה לאמר
30:13 This they shall give, every one that passeth among them that are numbered, half a shekel after the shekel of the sanctuary--the shekel is twenty gerahs--half a shekel for an offering to the Lord.	30:12 כי תשא אתראש בניישראל3 לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולאיהיה בהם נגף בפקד אתם
30:14 Every one that passeth among them that are numbered, from twenty years old and upward, shall give the offering of the Lord.	30:13 זה יתנו כלהעבר עלהפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה
30:15 The rich shall not give more, and the poor shall not give less, than the half shekel, when they give the offering of the Lord, to make atonement for your souls.	30:14 כל העבר עלהפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה
30:16 And thou shalt take the atonement money from the children of Israel, and shalt appoint it for the service of the tent of meeting, that it may be a memorial for the children of Israel before the Lord, to make atonement for your souls.' 17 And the Lord spoke unto Moses, saying:	30:15 העשיר לאירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת אתתרומת יהוה לכפר עלנפשתיכם
30:18 'Thou shalt also make a laver of brass, and the base thereof of brass, whereat to wash; and thou shalt put it between the tent of meeting and the altar, and thou shalt put water therein.	30:16 ולקחת אתכסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו עלעבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר עלנפשתיכם
30:19 And Aaron and his sons shall wash their hands and their feet thereat;	30:17 וידבר יהוה אלמשה לאמר
30:20 when they go into the tent of meeting, they shall wash with water, that they die not; or when they come near to the altar to minister, to cause an offering made by fire to smoke unto the Lord;	30:18 ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו ביןאהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים
30:21 so they shall wash their hands and their feet, that they die not; and it shall be a statute for ever to them, even to him and to his seed throughout their generations.' 22 Moreover the Lord spoke unto Moses, saying:	30:19 ורחצו אהרן ובניו ממנו אתידיהם ואתרגליהם
30:23 'Take thou also unto thee the chief spices, of flowing myrrh five hundred shekels, and of sweet cinnamon half so much, even two hundred and fifty, and of sweet calamus two hundred and fifty,	30:20 בבאם אלאהל מועד ירחצומים ולא ימתו או בגשתם אלהמזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה
30:24 and of cassia five hundred, after the shekel of the sanctuary, and of olive oil a hin.	30:21 ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חקעולם לו ולזרעו לדרתם
30:25 And thou shalt make it a holy anointing oil, a perfume compounded after the art of the perfumer; it shall be a holy anointing oil.	30:22 וידבר יהוה אלמשה לאמר
30:26 And thou shalt anoint therewith the tent of meeting, and the ark of the testimony,	30:23 ואתה קחלך בשמים ראש מרדרור חמש מאות וקנמןבשם מחציתו חמשים ומאתים וקנהבשם חמשים ומאתים
30:27 and the table and all the vessels thereof, and the candlestick and the vessels thereof, and the altar of incense,	30:24 וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין
30:28 and the altar of burnt-offering with all the vessels thereof, and the laver and the base thereof.	30:25 ועשית אתו מן משחתקדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחתקדש יהיה
30:29 And thou shalt sanctify them, that they may be most holy; whatsoever toucheth them shall be holy.	30:26 ומשחת בו אתאהל מועד ואת ארון העדת
30:30 And thou shalt anoint Aaron and his sons, and sanctify them, that they may minister unto Me in the priest's office.	30:27 ואתהשלחן ואתכלכליו ואתהמנרה ואתכליה ואת מזבח הקטרת
30:31 And thou shalt speak unto the children of Israel, saying: This shall be a holy anointing oil unto Me throughout your generations.	30:28 ואתמזבח העלה ואתכלכליו ואתהכיר ואתכנו
30:32 Upon the flesh of man shall it not be poured, neither shall ye make any like it, according to the composition thereof; it is holy, and it shall be holy unto you.	30:29 וקדשת אתם והיו קדש קדשים כלהנגע בהם יקדש
30:33 Whosoever compoundeth any like it, or whosoever putteth any of it upon a stranger, he shall be cut off from his people.'	30:30 ואתאהרן ואתבניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי
30:34 And the Lord said unto Moses: 'Take unto thee sweet spices, stacte, and onycha, and galbanum; sweet spices with pure frankincense; of each shall there be a like weight.	30:31 ואלבני ישראל תדבר לאמר מן משחתקדש יהיה זה לי לדרתיכם
30:35 And thou shalt make of it incense, a perfume after the art of the perfumer, seasoned with salt, pure and holy.	30:32 עלבשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם
30:36 And thou shalt beat some of it very small, and put of it before the testimony in the tent of meeting, where I will meet with thee; it shall be unto you most holy.	30:33 איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו עלזר ונכרת מעמיו
30:37 And the incense which thou shalt make, according to the composition thereof ye shall not make for yourselves; it shall be unto thee holy for the Lord.	30:34 ויאמר יהוה אלמשה קחלך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה
30:38 Whosoever shall make like unto that, to smell thereof, he shall be cut off from his people.'	30:35 ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש

Shemot 31

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
31:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	31:1 וידבר יהוה אלמשה לאמר
31:2 'See, I have called by name Bezalel the son of Uri, the son of Hur, of the tribe of Judah;	31:2 ראה קראתי3 בשם בצלאל בןאורי בןחור למטה יהודה
31:3 and I have filled him with the spirit of God, in wisdom, and in understanding, and in knowledge, and in all manner of workmanship,	31:3 ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכלמלאכה
31:4 to devise skilful works, to work in gold, and in silver, and in brass,	31:4 לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת
31:5 and in cutting of stones for setting, and in carving of wood, to work in all manner of workmanship.	31:5 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכלמלאכה
31:6 And I, behold, I have appointed with him Oholiab, the son of Ahisamach, of the tribe of Dan; and in the hearts of all that are wise-hearted I have put wisdom, that they may make all that I have commanded thee:	31:6 ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בןאחיסמך למטהדן ובלב כלחכםלב נתתי חכמה ועשו את כלאשר צויתך
31:7 the tent of meeting, and the ark of the testimony, and the ark-cover that is thereupon, and all the furniture of the Tent;	31:7 את אהל מועד ואתהארן לעדת ואתהכפרת אשר עליו ואת כלכלי האהל
31:8 and the table and its vessels, and the pure candlestick with all its vessels, and the altar of incense;	31:8 ואתהשלחן ואתכליו ואתהמנרה הטהרה ואתכלכליה ואת מזבח הקטרת
31:9 and the altar of burnt-offering with all its vessels, and the laver and its base;	31:9 ואתמזבח3 העלה ואתכלכליו ואתהכיור ואתכנו
31:10 and the plaited garments, and the holy garments for Aaron the priest, and the garments of his sons, to minister in the priest's office;	31:10 ואת בגדי השרד ואתבגדי הקדש לאהרן הכהן ואתבגדי בניו לכהן
31:11 and the anointing oil, and the incense of sweet spices for the holy place; according to all that I have commanded thee shall they do.'	31:11 ואת שמן המשחה ואתקטרת הסמים לקדש ככל אשרצויתך יעשו
31:12 And the Lord spoke unto Moses, saying:	31:12 ויאמר יהוה אלמשה לאמר
31:13 'Speak thou also unto the children of Israel, saying: Verily ye shall keep My sabbaths, for it is a sign between Me and you throughout your generations, that ye may know that I am the Lord who sanctify you.	31:13 ואתה דבר אלבני ישראל לאמר אך אתשבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם
31:14 Ye shall keep the sabbath therefore, for it is holy unto you; every one that profaneth it shall surely be put to death; for whosoever doeth any work therein, that soul shall be cut off from among his people.	31:14 ושמרתם אתהשבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כלהעשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה
31:15 Six days shall work be done; but on the seventh day is a sabbath of solemn rest, holy to the Lord; whosoever doeth any work in the sabbath day, he shall surely be put to death.	31:15 ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כלהעשה מלאכה ביום השבת מות יומת
31:16 Wherefore the children of Israel shall keep the sabbath, to observe the sabbath throughout their generations, for a perpetual covenant.	31:16 ושמרו בניישראל אתהשבת לעשות אתהשבת לדרתם ברית עולם
31:17 It is a sign between Me and the children of Israel for ever; for in six days the Lord made heaven and earth, and on the seventh day He ceased from work and rested.'	31:17 ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כיששת ימים עשה יהוה אתהשמים ואתהארץ וביום השביעי שבת וינפש
31:18 And He gave unto Moses, when He had made an end of speaking with him upon mount Sinai, the two tables of the testimony, tables of stone, written with the finger of God.	31:18 ויתן אלמשה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים

Shemot 32

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
32:1 And when the people saw that Moses delayed to come down from the mount, the people gathered themselves together unto Aaron, and said unto him: 'Up, make us a god who shall go before us; for as for this Moses, the man that brought us up out of the land of Egypt, we know not what is become of him.'	32:1 וירא העם כיבשש משה לרדת מןההר ויקהל העם עלאהרן ויאמרו אליו קום עשהלנו אלהים אשר ילכו לפנינו כיזה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מההיה לו
32:2 And Aaron said unto them: 'Break off the golden rings, which are in the ears of your wives, of your sons, and of your daughters, and bring them unto me.'	32:2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי
32:3 And all the people broke off the golden rings which were in their ears, and brought them unto Aaron.	32:3 ויתפרקו כלהעם אתנזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אלאהרן
32:4 And he received it at their hand, and fashioned it with a graving tool, and made it a molten calf; and they said: 'This is thy god, O Israel, which brought thee up out of the land of Egypt.'	32:4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים
32:5 And when Aaron saw this, he built an altar before it; and Aaron made proclamation, and said: 'To-morrow shall be a feast to the Lord.'	32:5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר
32:6 And they rose up early on the morrow, and offered burnt-offerings, and brought peace-offerings; and the people sat down to eat and to drink, and rose up to make merry.	32:6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק
32:7 And the Lord spoke unto Moses: 'Go, get thee down; for thy people, that thou broughtest up out of the land of Egypt, have dealt corruptly;	32:7 וידבר יהוה אלמשה לךרד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים
32:8 they have turned aside quickly out of the way which I commanded them; they have made them a molten calf, and have worshipped it, and have sacrificed unto it, and said: This is thy god, O Israel, which brought thee up out of the land of Egypt.'	32:8 סרו מהר מןהדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוולו ויזבחולו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים
32:9 And the Lord said unto Moses: 'I have seen this people, and, behold, it is a stiffnecked people.	32:9 ויאמר יהוה אלמשה ראיתי אתהעם הזה והנה עםקשהערף הוא
32:10 Now therefore let Me alone, that My wrath may wax hot against them, and that I may consume them; and I will make of thee a great nation.'	32:10 ועתה הניחה לי ויחראפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול
32:11 And Moses besought the Lord his God, and said: 'the Lord, why doth Thy wrath wax hot against Thy people, that Thou hast brought forth out of the land of Egypt with great power and with a mighty hand?	32:11 ויחל משה אתפני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה
32:12 Wherefore should the Egyptians speak, saying: For evil did He bring them forth, to slay them in the mountains, and to consume them from the face of the earth? Turn from Thy fierce wrath, and repent of this evil against Thy people.	32:12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה וב מחרון אפך והנחם עלהרעה לעמך
32:13 Remember Abraham, Isaac, and Israel, Thy servants, to whom Thou didst swear by Thine own self, and saidst unto them: I will multiply your seed as the stars of heaven, and all this land that I have spoken of will I give unto your seed, and they shall inherit it for ever.'	32:13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה אתזרעכם ככוכבי השמים וכלהארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם
32:14 And the Lord repented of the evil which He said He would do unto His people.	32:14 וינחם יהוה עלהרעה אשר דבר לעשות לעמו
32:15 And Moses turned, and went down from the mount, with the two tables of the testimony in his hand; tables that were written on both their sides; on the one side and on the other were they written.	32:15 ויפן וירד משה מןההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים
32:16 And the tables were the work of God, and the writing was the writing of God, graven upon the tables.	32:16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות עלהלחת
32:17 And when Joshua heard the noise of the people as they shouted, he said unto Moses: 'There is a noise of war in the camp.'	32:17 וישמע יהושע אתקול העם ברעהq ויאמר אלמשה קול מלחמה במחנה1
32:18 And he said: 'It is not the voice of them that shout for mastery, neither is it the voice of them that cry for being overcome, but the noise of them that sing do I hear.'	32:18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע
32:19 And it came to pass, as soon as he came nigh unto the camp, that he saw the calf and the dancing; and Moses' anger waxed hot, and he cast the tables out of his hands, and broke them beneath the mount.	32:19 ויהי כאשר קרב אלהמחנה וירא אתהעגל ומחלת ויחראף משה וישלך מידו מידיו אתהלחת וישבר אתם תחת ההר
32:20 And he took the calf which they had made, and burnt it with fire, and ground it to powder, and strewed it upon the water, and made the children of Israel drink of it.	32:20 ויקח אתהעגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשרדק ויזר עלפני המים וישק אתבני ישראל
32:21 And Moses said unto Aaron: 'What did this people unto thee, that thou hast brought a great sin upon them?'	32:21 ויאמר משה אלאהרן מהעשה לך העם הזה כיהבאת עליו חטאה גדלה
32:22 And Aaron said: 'Let not the anger of my lord wax hot; thou knowest the people, that they are set on evil.	32:22 ויאמר אהרן אליחר אף אדני אתה ידעת אתהעם כי ברע הוא
32:23 So they said unto me: Make us a god, which shall go before us; for as for this Moses, the man that brought us up out of the land of Egypt, we know not what is become of him.	32:23 ויאמרו לי עשהלנו אלהים אשר ילכו לפנינו כיזה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מההיה לו
32:24 And I said unto them: Whosoever hath any gold, let them break it off; so they gave it me; and I cast it into the fire, and there came out this calf.'	32:24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנולי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה
32:25 And when Moses saw that the people were broken loose--for Aaron had let them loose for a derision among their enemies--	32:25 וירא משה אתהעם כי פרע הוא כיפרעה אהרן לשמצה בקמיהם
32:26 then Moses stood in the gate of the camp, and said: 'Whoso is on the Lord'S side, let him come unto me.' And all the sons of Levi gathered themselves together unto him.	32:26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כלבני לוי
32:27 And he said unto them: 'Thus saith the Lord, the God of Israel: Put ye every man his sword upon his thigh, and go to and fro from gate to gate throughout the camp, and slay every man his brother, and every man his companion, and every man his neighbour.'	32:27 ויאמר להם כהאמר יהוה אלהי ישראל שימו אישחרבו עלירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו אישאתאחיו ואיש אתרעהו ואיש אתקרבו
32:28 And the sons of Levi did according to the word of Moses; and there fell of the people that day about three thousand men.	32:28 ויעשו בנילוי כדבר משה ויפל מןהעם ביום ההוא כשלשת אלפי איש
32:29 And Moses said: 'Consecrate yourselves to-day to the Lord, for every man hath been against his son and against his brother; that He may also bestow upon you a blessing this day.'	32:29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה
32:30 And it came to pass on the morrow, that Moses said unto the people: 'Ye have sinned a great sin; and now I will go up unto the Lord, peradventure I shall make atonement for your sin.'	32:30 ויהי ממחרת ויאמר משה אלהעם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אליהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם
32:31 And Moses returned unto the Lord, and said: 'Oh, this people have sinned a great sin, and have made them a god of gold.	32:31 וישב משה אליהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב
32:32 Yet now, if Thou wilt forgive their sin--; and if not, blot me, I pray Thee, out of Thy book which Thou hast written.'	32:32 ועתה אםתשא חטאתם ואםאין מחני נא מספרך אשר כתבת
32:33 And the Lord said unto Moses: 'Whosoever hath sinned against Me, him will I blot out of My book.	32:33 ויאמר יהוה אלמשה מי אשר חטאלי אמחנו מספרי
32:34 And now go, lead the people unto the place of which I have spoken unto thee; behold, Mine angel shall go before thee; nevertheless in the day when I visit, I will visit their sin upon them.'	32:34 ועתה לך נחה אתהעם אל אשרדברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם
32:35 And the Lord smote the people, because they made the calf, which Aaron made.	32:35 ויגף יהוה אתהעם על אשר עשו אתהעגל אשר עשה אהרן

Shemot 33

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
33:1 And the Lord spoke unto Moses: 'Depart, go up hence, thou and the people that thou hast brought up out of the land of Egypt, unto the land of which I swore unto Abraham, to Isaac, and to Jacob, saying: Unto thy seed will I give it--	33:1 וידבר יהוה אלמשה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אלהארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה
33:2 and I will send an angel before thee; and I will drive out the Canaanite, the Amorite, and the Hittite, and the Perizzite, the Hivite, and the Jebusite--	33:2 ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי אתהכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי
33:3 unto a land flowing with milk and honey; for I will not go up in the midst of thee; for thou art a stiffnecked people; lest I consume thee in the way.'	33:3 אלארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עםקשהערף אתה פןאכלך בדרך
33:4 And when the people heard these evil tidings, they mourned; and no man did put on him his ornaments.	33:4 וישמע העם אתהדבר הרע הזה ויתאבלו ולאשתו איש עדיו עליו
33:5 And the Lord said unto Moses: 'Say unto the children of Israel: Ye are a stiffnecked people; if I go up into the midst of thee for one moment, I shall consume thee; therefore now put off thy ornaments from thee, that I may know what to do unto thee.'	33:5 ויאמר יהוה אלמשה אמר אלבניישראל אתם עםקשהערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשהלך
33:6 And the children of Israel stripped themselves of their ornaments from mount Horeb onward.	33:6 ויתנצלו בניישראל אתעדים מהר חורב
33:7 Now Moses used to take the tent and to pitch it without the camp, afar off from the camp; and he called it The tent of meeting. And it came to pass, that every one that sought the Lord went out unto the tent of meeting, which was without the camp.	33:7 ומשה יקח אתהאהל ונטהלו מחוץ למחנה הרחק מןהמחנה וקרא לו אהל מועד והיה כלמבקש יהוה יצא אלאהל מועד אשר מחוץ למחנה
33:8 And it came to pass, when Moses went out unto the Tent, that all the people rose up, and stood, every man at his tent door, and looked after Moses, until he was gone into the Tent.	33:8 והיה כצאת משה אלהאהל יקומו כלהעם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עדבאו האהלה
33:9 And it came to pass, when Moses entered into the Tent, the pillar of cloud descended, and stood at the door of the Tent; and the Lord spoke with Moses.	33:9 והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עםמשה
33:10 And when all the people saw the pillar of cloud stand at the door of the Tent, all the people rose up and worshipped, every man at his tent door.	33:10 וראה כלהעם אתעמוד הענן עמד פתח האהל וקם כלהעם והשתחוו1 איש פתח אהלו
33:11 And the Lord spoke unto Moses face to face, as a man speaketh unto his friend. And he would return into the camp; but his minister Joshua, the son of Nun, a young man, departed not out of the Tent.	33:11 ודבר יהוה אלמשה פנים אלפנים כאשר ידבר איש אלרעהו ושב אלהמחנה ומשרתו יהושע בןנון נער לא ימיש מתוך האהל
33:12 And Moses said unto the Lord: 'See, Thou sayest unto me: Bring up this people; and Thou hast not let me know whom Thou wilt send with me. Yet Thou hast said: I know thee by name, and thou hast also found grace in My sight.	33:12 ויאמר משה אליהוה ראה אתה אמר אלי העל אתהעם הזה ואתה לא הודעתני את אשרתשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגםמצאת חן בעיני
33:13 Now therefore, I pray Thee, if I have found grace in Thy sight, show me now Thy ways, that I may know Thee, to the end that I may find grace in Thy sight; and consider that this nation is Thy people.'	33:13 ועתה אםנא מצאתי חן בעיניך הודעני נא אתדרכך ואדעך למען אמצאחן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה
33:14 And He said: 'My presence shall go with thee, and I will give thee rest.'	33:14 ויאמר פני ילכו והנחתי לך
33:15 And he said unto Him: 'If Thy presence go not with me, carry us not up hence.	33:15 ויאמר אליו אםאין פניך הלכים אלתעלנו מזה
33:16 For wherein now shall it be known that I have found grace in Thy sight, I and Thy people? is it not in that Thou goest with us, so that we are distinguished, I and Thy people, from all the people that are upon the face of the earth?'	33:16 ובמה יודע אפוא כימצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו1 אני ועמך מכלהעם אשר עלפני האדמה
33:17 And the Lord said unto Moses: 'I will do this thing also that thou hast spoken, for thou hast found grace in My sight, and I know thee by name.'	33:17 ויאמר יהוה אלמשה גם אתהדבר הזה אשר דברת אעשה כימצאת חן בעיני ואדעך בשם
33:18 And he said: 'Show me, I pray Thee, Thy glory.'	33:18 ויאמר הראני נא אתכבדך
33:19 And He said: 'I will make all My goodness pass before thee, and will proclaim the name of the Lord before thee; and I will be gracious to whom I will be gracious, and will show mercy on whom I will show mercy.'	33:19 ויאמר אני אעביר כלטובי עלפניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי אתאשר אחן ורחמתי אתאשר ארחם
33:20 And He said: 'Thou canst not see My face, for man shall not see Me and live.'	33:20 ויאמר לא תוכל לראת אתפני כי לאיראני האדם וחי
33:21 And the Lord said: 'Behold, there is a place by Me, and thou shalt stand upon the rock.	33:21 ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת עלהצור
33:22 And it shall come to pass, while My glory passeth by, that I will put thee in a cleft of the rock, and will cover thee with My hand until I have passed by.	33:22 והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עדעברי
33:23 And I will take away My hand, and thou shalt see My back; but My face shall not be seen.'	33:23 והסרתי אתכפי וראית אתאחרי ופני לא יראו

Shemot 34

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
34:1 And the Lord said unto Moses: 'Hew thee two tables of stone like unto the first; and I will write upon the tables the words that were on the first tables, which thou didst break.	34:1 ויאמר יהוה אלמשה פסללך שנילחת אבנים כראשנים וכתבתי עלהלחת אתהדברים אשר היו עלהלחת הראשנים אשר שברת
34:2 And be ready by the morning, and come up in the morning unto mount Sinai, and present thyself there to Me on the top of the mount.	34:2 והיה נכון לבקר ועלית בבקר אלהר סיני ונצבת לי שם עלראש ההר
34:3 And no man shall come up with thee, neither let any man be seen throughout all the mount; neither let the flocks nor herds feed before that mount.'	34:3 ואיש לאיעלה עמך וגםאיש אלירא בכלההר גםהצאן והבקר אלירעו אלמול ההר ההוא
34:4 And he hewed two tables of stone like unto the first; and Moses rose up early in the morning, and went up unto mount Sinai, as the Lord had commanded him, and took in his hand two tables of stone.	34:4 ויפסל שנילחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אלהר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים
34:5 And the Lord descended in the cloud, and stood with him there, and proclaimed the name of the Lord.	34:5 וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה
34:6 And the Lord passed by before him, and proclaimed: 'The the Lord, the Lord, God, merciful and gracious, long-suffering, and abundant in goodness and truth;	34:6 ויעבר יהוה עלפניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורבחסד ואמת
34:7 keeping mercy unto the thousandth generation, forgiving iniquity and transgression and sin; and that will by no means clear the guilty; visiting the iniquity of the fathers upon the children, and upon the children's children, unto the third and unto the fourth generation.'	34:7 נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות עלבנים ועלבני בנים עלשלשים ועלרבעים
34:8 And Moses made haste, and bowed his head toward the earth, and worshipped.	34:8 וימהר משה ויקד ארצה וישתחו
34:9 And he said: 'If now I have found grace in Thy sight, O Lord, let the Lord, I pray Thee, go in the midst of us; for it is a stiffnecked people; and pardon our iniquity and our sin, and take us for Thine inheritance.'	34:9 ויאמר אםנא מצאתי חן בעיניך אדני ילךנא אדני בקרבנו כי עםקשהערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו
34:10 And He said: 'Behold, I make a covenant; before all thy people I will do marvels, such as have not been wrought in all the earth, nor in any nation; and all the people among which thou art shall see the work of the Lord that I am about to do with thee, that it is tremendous.	34:10 ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כלעמך אעשה נפלאת אשר לאנבראו בכלהארץ ובכלהגוים וראה כלהעם אשראתה בקרבו אתמעשה יהוה כינורא הוא אשר אני עשה עמך
34:11 Observe thou that which I am commanding thee this day; behold, I am driving out before thee the Amorite, and the Canaanite, and the Hittite, and the Perizzite, and the Hivite, and the Jebusite.	34:11 שמרלך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך אתהאמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי
34:12 Take heed to thyself, lest thou make a covenant with the inhabitants of the land whither thou goest, lest they be for a snare in the midst of thee.	34:12 השמר לך פןתכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פןיהיה למוקש בקרבך
34:13 But ye shall break down their altars, and dash in pieces their pillars, and ye shall cut down their Asherim.	34:13 כי אתמזבחתם תתצון ואתמצבתם תשברון ואתאשריו תכרתון
34:14 For thou shalt bow down to no other god; for the Lord, whose name is Jealous, is a jealous God;	34:14 כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא
34:15 lest thou make a covenant with the inhabitants of the land, and they go astray after their gods, and do sacrifice unto their gods, and they call thee, and thou eat of their sacrifice;	34:15 פןתכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו
34:16 and thou take of their daughters unto thy sons, and their daughters go astray after their gods, and make thy sons go astray after their gods.	34:16 ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו אתבניך אחרי אלהיהן
34:17 Thou shalt make thee no molten gods.	34:17 אלהי מסכה לא תעשהלך
34:18 The feast of unleavened bread shalt thou keep. Seven days thou shalt eat unleavened bread, as I commanded thee, at the time appointed in the month Abib, for in the month Abib thou camest out from Egypt.	34:18 אתחג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים
34:19 All that openeth the womb is Mine; and of all thy cattle thou shalt sanctify the males, the firstlings of ox and sheep.	34:19 כלפטר רחם לי וכלמקנך תזכר פטר שור ושה
34:20 And the firstling of an ass thou shalt redeem with a lamb; and if thou wilt not redeem it, then thou shalt break its neck. All the first-born of thy sons thou shalt redeem. And none shall appear before Me empty.	34:20 ופטר חמור תפדה בשה ואםלא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולאיראו פני ריקם
34:21 Six days thou shalt work, but on the seventh day thou shalt rest; in plowing time and in harvest thou shalt rest.	34:21 ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת
34:22 And thou shalt observe the feast of weeks, even of the first-fruits of wheat harvest, and the feast of ingathering at the turn of the year.	34:22 וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה
34:23 Three times in the year shall all thy males appear before the Lord GOD, the God of Israel.	34:23 שלש פעמים בשנה יראה כלזכורך אתפני האדן יהוה אלהי ישראל
34:24 For I will cast out nations before thee, and enlarge thy borders; neither shall any man covet thy land, when thou goest up to appear before the Lord thy God three times in the year.	34:24 כיאוריש גוים מפניך והרחבתי אתגבולך ולאיחמד איש אתארצך בעלתך לראות אתפני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה
34:25 Thou shalt not offer the blood of My sacrifice with leavened bread; neither shall the sacrifice of the feast of the passover be left unto the morning.	34:25 לאתשחט עלחמץ דםזבחי ולאילין לבקר זבח חג הפסח
34:26 The choicest first-fruits of thy land thou shalt bring unto the house of the Lord thy God. Thou shalt not seethe a kid in its mother's milk.'	34:26 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לאתבשל גדי בחלב אמו
34:27 And the Lord said unto Moses: 'Write thou these words, for after the tenor of these words I have made a covenant with thee and with Israel.'	34:27 ויאמר יהוה אלמשה כתבלך אתהדברים האלה כי עלפי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואתישראל
34:28 And he was there with the Lord forty days and forty nights; he did neither eat bread, nor drink water. And he wrote upon the tables the words of the covenant, the ten words.	34:28 ויהישם עםיהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב עלהלחת את דברי הברית עשרת הדברים
34:29 And it came to pass, when Moses came down from mount Sinai with the two tables of the testimony in Moses' hand, when he came down from the mount, that Moses knew not that the skin of his face sent forth beams while He talked with him.	34:29 ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת בידמשה ברדתו מןההר ומשה לאידע כי קרן עור פניו בדברו אתו
34:30 And when Aaron and all the children of Israel saw Moses, behold, the skin of his face sent forth beams; and they were afraid to come nigh him.	34:30 וירא אהרן וכלבני ישראל אתמשה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו
34:31 And Moses called unto them; and Aaron and all the rulers of the congregation returned unto him; and Moses spoke to them.	34:31 ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכלהנשאים בעדה וידבר משה אלהם
34:32 And afterward all the children of Israel came nigh, and he gave them in commandment all that the Lord had spoken with him in mount Sinai.	34:32 ואחריכן נגשו כלבני ישראל ויצום את כלאשר דבר יהוה אתו בהר סיני
34:33 And when Moses had done speaking with them, he put a veil on his face.	34:33 ויכל משה מדבר אתם ויתן עלפניו מסוה
34:34 But when Moses went in before the Lord that He might speak with him, he took the veil off, until he came out; and he came out; and spoke unto the children of Israel that which he was commanded.	34:34 ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר אתהמסוה עדצאתו ויצא ודבר אלבני ישראל את אשר יצוה
34:35 And the children of Israel saw the face of Moses, that the skin of Moses' face sent forth beams; and Moses put the veil back upon his face, until he went in to speak with Him.	34:35 וראו בניישראל אתפני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה אתהמסוה עלפניו עדבאו לדבר אתו

Shemot 35

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
35:1 And Moses assembled all the congregation of the children of Israel, and said unto them: 'These are the words which the Lord hath commanded, that ye should do them.	35:1 ויקהל משה אתכלעדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשרצוה יהוה לעשת אתם
35:2 Six days shall work be done, but on the seventh day there shall be to you a holy day, a sabbath of solemn rest to the Lord; whosoever doeth any work therein shall be put to death.	35:2 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כלהעשה בו מלאכה יומת
35:3 Ye shall kindle no fire throughout your habitations upon the sabbath day.'	35:3 לאתבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת
35:4 And Moses spoke unto all the congregation of the children of Israel, saying: 'This is the thing which the Lord commanded, saying:	35:4 ויאמר משה אלכלעדת בניישראל לאמר זה הדבר אשרצוה יהוה לאמר
35:5 Take ye from among you an offering unto the Lord, whosoever is of a willing heart, let him bring it, the Lord'S offering: gold, and silver, and brass;	35:5 קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת
35:6 and blue, and purple, and scarlet, and fine linen, and goats' hair;	35:6 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים
35:7 and rams' skins dyed red, and sealskins, and acacia-wood;	35:7 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים1
35:8 and oil for the light, and spices for the anointing oil, and for the sweet incense;	35:8 ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים
35:9 and onyx stones, and stones to be set, for the ephod, and for the breastplate.	35:9 ואבנישהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן
35:10 And let every wise-hearted man among you come, and make all that the Lord hath commanded:	35:10 וכלחכםלב בכם יבאו ויעשו את כלאשר צוה יהוה
35:11 the tabernacle, its tent, and its covering, its clasps, and its boards, its bars, its pillars, and its sockets;	35:11 אתהמשכן אתאהלו ואתמכסהו אתקרסיו ואתקרשיו אתבריחוq אתעמדיו ואתאדניו
35:12 the ark, and the staves thereof, the ark-cover, and the veil of the screen;	35:12 אתהארן ואתבדיו אתהכפרת ואת פרכת המסך
35:13 the table, and its staves, and all its vessels, and the showbread;	35:13 אתהשלחן ואתבדיו ואתכלכליו ואת לחם הפנים
35:14 the candlestick also for the light, and its vessels, and its lamps, and the oil for the light;	35:14 ואתמנרת המאור ואתכליה ואתנרתיה ואת שמן המאור
35:15 and the altar of incense, and its staves, and the anointing oil, and the sweet incense, and the screen for the door, at the door of the tabernacle;	35:15 ואתמזבח הקטרת ואתבדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואתמסך הפתח לפתח המשכן
35:16 the altar of burnt-offering, with its grating of brass, its staves, and all its vessels, the laver and its base;	35:16 את מזבח העלה ואתמכבר הנחשת אשרלו אתבדיו ואתכלכליו אתהכיר ואתכנו
35:17 the hangings of the court, the pillars thereof, and their sockets, and the screen for the gate of the court;	35:17 את קלעי החצר אתעמדיו ואתאדניה ואת מסך שער החצר
35:18 the pins of the tabernacle, and the pins of the court, and their cords;	35:18 אתיתדת המשכן ואתיתדת החצר ואתמיתריהם
35:19 the plaited garments, for ministering in the holy place, the holy garments for Aaron the priest, and the garments of his sons, to minister in the priest's office.'	35:19 אתבגדי השרד לשרת בקדש אתבגדי הקדש לאהרן הכהן ואתבגדי בניו לכהן
35:20 And all the congregation of the children of Israel departed from the presence of Moses.	35:20 ויצאו3 כלעדת בניישראל מלפני משה
35:21 And they came, every one whose heart stirred him up, and every one whom his spirit made willing, and brought the Lord'S offering, for the work of the tent of meeting, and for all the service thereof, and for the holy garments.	35:21 ויבאו כלאיש אשרנשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו אתתרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכלעבדתו ולבגדי הקדש
35:22 And they came, both men and women, as many as were willing-hearted, and brought nose-rings, and ear-rings, and signet-rings, and girdles, all jewels of gold; even every man that brought an offering of gold unto the Lord.	35:22 ויבאו האנשים עלהנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כלכלי זהב וכלאיש אשר הניף תנופת זהב ליהוה
35:23 And every man, with whom was found blue, and purple, and scarlet, and fine linen, and goats' hair, and rams' skins dyed red, and sealskins, brought them.	35:23 וכלאיש אשרנמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו
35:24 Every one that did set apart an offering of silver and brass brought the Lord'S offering; and every man, with whom was found acacia-wood for any work of the service, brought it.	35:24 כלמרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכלמלאכת העבדה הביאו
35:25 And all the women that were wise-hearted did spin with their hands, and brought that which they had spun, the blue, and the purple, the scarlet, and the fine linen.	35:25 וכלאשה חכמתלב בידיה טוו ויביאו מטוה אתהתכלת ואתהארגמן אתתולעת השני ואתהשש
35:26 And all the women whose heart stirred them up in wisdom spun the goats' hair.	35:26 וכלהנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו אתהעזים
35:27 And the rulers brought the onyx stones, and the stones to be set, for the ephod, and for the breastplate;	35:27 והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן
35:28 and the spice, and the oil, for the light, and for the anointing oil, and for the sweet incense.	35:28 ואתהבשם ואתהשמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים
35:29 The children of Israel brought a freewill-offering unto the Lord; every man and woman, whose heart made them willing to bring for all the work, which the Lord had commanded by the hand of Moses to be made.	35:29 כלאיש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכלהמלאכה אשר צוה יהוה לעשות בידמשה הביאו בניישראל נדבה ליהוה
35:30 And Moses said unto the children of Israel: 'See, the Lord hath called by name Bezalel the son of Uri, the son of Hur, of the tribe of Judah.	35:30 ויאמר משה אלבני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בןאורי בןחור למטה יהודה
35:31 And He hath filled him with the spirit of God, in wisdom, in understanding, and in knowledge, and in all manner of workmanship.	35:31 וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכלמלאכה
35:32 And to devise skilful works, to work in gold, and in silver, and in brass,	35:32 ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכסף ובנחשת
35:33 and in cutting of stones for setting, and in carving of wood, to work in all manner of skilful workmanship.	35:33 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכלמלאכת מחשבת
35:34 And He hath put in his heart that he may teach, both he, and Oholiab, the son of Ahisamach, of the tribe of Dan.	35:34 ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בןאחיסמך למטהדן
35:35 Them hath He filled with wisdom of heart, to work all manner of workmanship, of the craftsman, and of the skilful workman, and of the weaver in colours, in blue, and in purple, in scarlet, and in fine linen, and of the weaver, even of them that do any workmanship, and of those that devise skilful works.	35:35 מלא אתם חכמתלב לעשות כלמלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כלמלאכה וחשבי מחשבת

Shemot 36

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
36:1 And Bezalel and Oholiab shall work, and every wise-hearted man, in whom the Lord hath put wisdom and understanding to know how to work all the work for the service of the sanctuary, according to all that the Lord hath commanded.'	36:1 ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכםלב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת אתכלמלאכת עבדת הקדש לכל אשרצוה יהוה
36:2 And Moses called Bezalel and Oholiab, and every wise-hearted man, in whose heart the Lord had put wisdom, even every one whose heart stirred him up to come unto the work to do it.	36:2 ויקרא משה אלבצלאל3 ואלאהליאב ואל כלאיש חכםלב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אלהמלאכה לעשת אתה
36:3 And they received of Moses all the offering, which the children of Israel had brought for the work of the service of the sanctuary, wherewith to make it. And they brought yet unto him freewill-offerings every morning.	36:3 ויקחו מלפני משה את כלהתרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר
36:4 And all the wise men, that wrought all the work of the sanctuary, came every man from his work which they wrought.	36:4 ויבאו כלהחכמים העשים את כלמלאכת הקדש אישאיש ממלאכתו אשרהמה עשים
36:5 And they spoke unto Moses, saying: 'The people bring much more than enough for the service of the work, which the Lord commanded to make.'	36:5 ויאמרו אלמשה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשרצוה יהוה לעשת אתה
36:6 And Moses gave commandment, and they caused it to be proclaimed throughout the camp, saying: 'Let neither man nor woman make any more work for the offering of the sanctuary.' So the people were restrained from bringing.	36:6 ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אליעשועוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא
36:7 For the stuff they had was sufficient for all the work to make it, and too much. 8 And every wise-hearted man among them that wrought the work made the tabernacle with ten curtains: of fine twined linen, and blue, and purple, and scarlet, with cherubim the work of the skilful workman made he them.	36:7 והמלאכה היתה דים לכלהמלאכה לעשות אתה והותר
36:9 The length of each curtain was eight and twenty cubits, and the breadth of each curtain four cubits; all the curtains had one measure.	36:8 ויעשו כלחכםלב בעשי המלאכה אתהמשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם
36:10 And he coupled five curtains one to another; and the other five curtains he coupled one to another.	36:9 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכלהיריעת
36:11 And he made loops of blue upon the edge of the one curtain that was outmost in the first set; likewise he made in the edge of the curtain that was outmost in the second set.	36:10 ויחבר אתחמש היריעת אחת אלאחת וחמש יריעת חבר אחת אלאחת
36:12 Fifty loops made he in the one curtain, and fifty loops made he in the edge of the curtain that was in the second set; the loops were opposite one to another.	36:11 ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית
36:13 And he made fifty clasps of gold, and coupled the curtains one to another with the clasps; so the tabernacle was one. 14 And he made curtains of goats' hair for a tent over the tabernacle; eleven curtains he made them.	36:12 חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אחת אלאחת
36:15 The length of each curtain was thirty cubits, and four cubits the breadth of each curtain; the eleven curtains had one measure.	36:13 ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר אתהירעת אחת אלאחת בקרסים ויהי המשכן אחד
36:16 And he coupled five curtains by themselves, and six curtains by themselves.	36:14 ויעש יריעת עזים לאהל עלהמשכן עשתיעשרה יריעת עשה אתם
36:17 And he made fifty loops on the edge of the curtain that was outmost in the first set, and fifty loops made he upon the edge of the curtain which was outmost in the second set.	36:15 ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת
36:18 And he made fifty clasps of brass to couple the tent together, that it might be one.	36:16 ויחבר אתחמש היריעת לבד ואתשש היריעת לבד
36:19 And he made a covering for the tent of rams' skins dyed red, and a covering of sealskins above.	36:17 ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה עלשפת היריעה החברת השנית
36:20 And he made the boards for the tabernacle of acacia-wood, standing up.	36:18 ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר אתהאהל להית3 אחד
36:21 Ten cubits was the length of a board, and a cubit and a half the breadth of each board.	36:19 ויעש מכסה לאהל ערת אלים מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה
36:22 Each board had two tenons, joined one to another. Thus did he make for all the boards of the tabernacle.	36:20 ויעש אתהקרשים למשכן עצי שטים עמדים
36:23 And he made the boards for the tabernacle; twenty boards for the south side southward.	36:21 עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד
36:24 And he made forty sockets of silver under the twenty boards: two sockets under one board for its two tenons, and two sockets under another board for its two tenons.	36:22 שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אלאחת כן עשה לכל קרשי המשכן
36:25 And for the second side of the tabernacle, on the north side, he made twenty boards,	36:23 ויעש אתהקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה
36:26 and their forty sockets of silver: two sockets under one board, and two sockets under another board.	36:24 וארבעים אדניכסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחתהקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחתהקרש האחד לשתי ידתיו
36:27 And for the hinder part of the tabernacle westward he made six boards.	36:25 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים
36:28 And two boards made he for the corners of the tabernacle in the hinder part;	36:26 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד
36:29 that they might be double beneath, and in like manner they should be complete unto the top thereof unto the first ring. Thus he did to both of them in the two corners.	36:27 ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים
36:30 And there were eight boards, and their sockets of silver, sixteen sockets: under every board two sockets.	36:28 ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים
36:31 And he made bars of acacia-wood: five for the boards of the one side of the tabernacle,	36:29 והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אלראשו אלהטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת
36:32 and five bars for the boards of the other side of the tabernacle, and five bars for the boards of the tabernacle for the hinder part westward.	36:30 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד
36:33 And he made the middle bar to pass through in the midst of the boards from the one end to the other.	36:31 ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלעהמשכן האחת
36:34 And he overlaid the boards with gold, and made their rings of gold for holders for the bars, and overlaid the bars with gold.	36:32 וחמשה בריחם לקרשי צלעהמשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה
36:35 And he made the veil of blue, and purple, and scarlet, and fine twined linen; with the cherubim the work of the skilful workman made he it.	36:33 ויעש אתהבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מןהקצה אלהקצה
36:36 And he made thereunto four pillars of acacia, and overlaid them with gold, their hooks being of gold; and he cast for them four sockets of silver.	36:34 ואתהקרשים צפה זהב ואתטבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף אתהבריחם זהב
36:37 And he made a screen for the door of the Tent, of blue, and purple, and scarlet, and fine twined linen, the work of the weaver in colours;	36:35 ויעש אתהפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים
36:38 and the five pillars of it with their hooks; and he overlaid their capitals and their fillets with gold; and their five sockets were of brass.	36:36 ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדניכסף

Shemot 37

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
37:1 And Bezalel made the ark of acacia-wood: two cubits and a half was the length of it, and a cubit and a half the breadth of it, and a cubit and a half the height of it.	37:1 ויעש בצלאל אתהארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו
37:2 And he overlaid it with pure gold within and without, and made a crown of gold to it round about.	37:2 ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב
37:3 And he cast for it four rings of gold, in the four feet thereof: even two rings on the one side of it, and two rings on the other side of it.	37:3 ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת עלצלעו האחת ושתי טבעות עלצלעו השנית
37:4 And he made staves of acacia-wood, and overlaid them with gold.	37:4 ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב
37:5 And he put the staves into the rings on the sides of the ark, to bear the ark.	37:5 ויבא אתהבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת אתהארן
37:6 And he made an ark-cover of pure gold: two cubits and a half was the length thereof, and a cubit and a half the breadth thereof.	37:6 ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה
37:7 And he made two cherubim of gold: of beaten work made he them, at the two ends of the ark-cover:	37:7 ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת
37:8 one cherub at the one end, and one cherub at the other end; of one piece with the ark-cover made he the cherubim at the two ends thereof.	37:8 כרובאחד מקצה מזה וכרובאחד מקצה מזה מןהכפרת עשה אתהכרבים משני קצוותו קצותיו
37:9 And the cherubim spread out their wings on high, screening the ark-cover with their wings, with their faces one to another; toward the ark-cover were the faces of the cherubim.	37:9 ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם עלהכפרת ופניהם איש אלאחיו אלהכפרת היו פני הכרבים
37:10 And he made the table of acacia-wood: two cubits was the length thereof, and a cubit the breadth thereof, and a cubit and a half the height thereof.	37:10 ויעש אתהשלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו
37:11 And he overlaid it with pure gold, and made thereto a crown of gold round about.	37:11 ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב
37:12 And he made unto it a border of a hand-breadth round about, and made a golden crown to the border thereof round about.	37:12 ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זרזהב למסגרתו סביב
37:13 And he cast for it four rings of gold, and put the rings in the four corners that were on the four feet thereof.	37:13 ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן אתהטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו
37:14 Close by the border were the rings, the holders for the staves to bear the table.	37:14 לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת אתהשלחן
37:15 And he made the staves of acacia-wood, and overlaid them with gold, to bear the table.	37:15 ויעש אתהבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת אתהשלחן
37:16 And he made the vessels which were upon the table, the dishes thereof, and the pans thereof, and the bowls thereof, and the jars thereof, wherewith to pour out, of pure gold.	37:16 ויעש אתהכלים אשר עלהשלחן אתקערתיו ואתכפתיו ואת מנקיתיו ואתהקשות אשר יסך בהן זהב טהור
37:17 And he made the candlestick of pure gold: of beaten work made he the candlestick, even its base, and its shaft; its cups, its knops, and its flowers, were of one piece with it.	37:17 ויעש אתהמנרה זהב טהור מקשה עשה אתהמנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו
37:18 And there were six branches going out of the sides thereof: three branches of the candlestick out of the one side thereof, and three branches of the candlestick out of the other side thereof;	37:18 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני
37:19 three cups made like almond-blossoms in one branch, a knop and a flower; and three cups made like almond-blossoms in the other branch, a knop and a flower. So for the six branches going out of the candlestick.	37:19 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מןהמנרה
37:20 And in the candlestick were four cups made like almond-blossoms, the knops thereof, and the flowers thereof;	37:20 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה
37:21 and a knop under two branches of one piece with it, and a knop under two branches of one piece with it, and a knop under two branches of one piece with it, for the six branches going out of it.	37:21 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחתשני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה
37:22 Their knops and their branches were of one piece with it; the whole of it was one beaten work of pure gold.	37:22 כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור
37:23 And he made the lamps thereof, seven, and the tongs thereof, and the snuffdishes thereof, of pure gold.	37:23 ויעש אתנרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור
37:24 Of a talent of pure gold made he it, and all the vessels thereof.	37:24 ככר זהב טהור עשה אתה ואת כלכליה
37:25 And he made the altar of incense of acacia-wood: a cubit was the length thereof, and a cubit the breadth thereof, four-square; and two cubits was the height thereof; the horns thereof were of one piece with it.	37:25 ויעש אתמזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו ממנו היו קרנתיו
37:26 And he overlaid it with pure gold, the top thereof, and the sides thereof round about, and the horns of it; and he made unto it a crown of gold round about.	37:26 ויצף אתו זהב טהור אתגגו ואתקירתיו סביב ואתקרנתיו ויעש לו זר זהב סביב
37:27 And he made for it two golden rings under the crown thereof, upon the two ribs thereof, upon the two sides of it, for holders for staves wherewith to bear it.	37:27 ושתי טבעת זהב עשהלו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם
37:28 And he made the staves of acacia-wood, and overlaid them with gold.	37:28 ויעש אתהבדים עצי שטים ויצף אתם זהב
37:29 And he made the holy anointing oil, and the pure incense of sweet spices, after the art of the perfumer.	37:29 ויעש אתשמן המשחה קדש ואתקטרת הסמים טהור מעשה רקח

Shemot 38

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
38:1 And he made the altar of burnt-offering of acacia-wood: five cubits was the length thereof, and five cubits the breadth thereof, four-square, and three cubits the height thereof.	38:1 ויעש אתמזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמשאמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו
38:2 And he made the horns thereof upon the four corners of it; the horns thereof were of one piece with it; and he overlaid it with brass.	38:2 ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת
38:3 And he made all the vessels of the altar, the pots, and the shovels, and the basins, the flesh-hooks, and the fire-pans; all the vessels thereof made he of brass.	38:3 ויעש אתכלכלי המזבח אתהסירת ואתהיעים ואתהמזרקת אתהמזלגת ואתהמחתת כלכליו עשה נחשת
38:4 And he made for the altar a grating of network of brass, under the ledge round it beneath, reaching halfway up.	38:4 ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עדחציו
38:5 And he cast four rings for the four ends of the grating of brass, to be holders for the staves.	38:5 ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים
38:6 And he made the staves of acacia-wood, and overlaid them with brass.	38:6 ויעש אתהבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת
38:7 And he put the staves into the rings on the sides of the altar, wherewith to bear it; he made it hollow with planks.	38:7 ויבא אתהבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו
38:8 And he made the laver of brass, and the base thereof of brass, of the mirrors of the serving women that did service at the door of the tent of meeting.	38:8 ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד
38:9 And he made the court; for the south side southward the hangings of the court were of fine twined linen, a hundred cubits.	38:9 ויעש אתהחצר לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה
38:10 Their pillars were twenty, and their sockets twenty, of brass; the hooks of the pillars and their fillets were of silver.	38:10 עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף
38:11 And for the north side a hundred cubits, their pillars twenty, and their sockets twenty, of brass; the hooks of the pillars and their fillets of silver.	38:11 ולפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף
38:12 And for the west side were hangings of fifty cubits, their pillars ten, and their sockets ten; the hooks of the pillars and their fillets of silver.	38:12 ולפאתים קלעים חמשים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף
38:13 And for the east side eastward fifty cubits.	38:13 ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה
38:14 The hangings for the one side of the gate were fifteen cubits; their pillars three, and their sockets three.	38:14 קלעים חמשעשרה אמה אלהכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה
38:15 And so for the other side; on this hand and that hand by the gate of the court were hangings of fifteen cubits; their pillars three, and their sockets three.	38:15 ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה
38:16 All the hangings of the court round about were of fine twined linen.	38:16 כלקלעי החצר סביב שש משזר
38:17 And the sockets for the pillars were of brass; the hooks of the pillars and their fillets of silver; and the overlaying of their capitals of silver; and all the pillars of the court were filleted with silver.	38:17 והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר
38:18 And the screen for the gate of the court was the work of the weaver in colours, of blue, and purple, and scarlet, and fine twined linen; and twenty cubits was the length, and the height in the breadth was five cubits, answerable to the hangings of the court.	38:18 ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר
38:19 And their pillars were four, and their sockets four of brass; their hooks of silver, and the overlaying of their capitals and their fillets of silver.	38:19 ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף
38:20 And all the pins of the tabernacle, and of the court round about, were of brass.	38:20 וכלהיתדת למשכן ולחצר סביב נחשת
38:21 These are the accounts of the tabernacle, even the tabernacle of the testimony, as they were rendered according to the commandment of Moses, through the service of the Levites, by the hand of Ithamar, the son of Aaron the priest.--	38:21 אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד עלפי משה עבדת הלוים ביד איתמר בןאהרן הכהן
38:22 And Bezalel the son of Uri, the son of Hur, of the tribe of Judah, made all that the Lord commanded Moses.	38:22 ובצלאל בןאורי בןחור למטה יהודה עשה את כלאשרצוה יהוה אתמשה
38:23 And with him was Oholiab, the son of Ahisamach, of the tribe of Dan, a craftsman, and a skilful workman, and a weaver in colours, in blue, and in purple, and in scarlet, and fine linen.--	38:23 ואתו אהליאב בןאחיסמך למטהדן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש
38:24 All the gold that was used for the work in all the work of the sanctuary, even the gold of the offering, was twenty and nine talents, and seven hundred and thirty shekels, after the shekel of the sanctuary.	38:24 כלהזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש
38:25 And the silver of them that were numbered of the congregation was a hundred talents, and a thousand seven hundred and three-score and fifteen shekels, after the shekel of the sanctuary:	38:25 וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש
38:26 a beka a head, that is, half a shekel, after the shekel of the sanctuary, for every one that passed over to them that are numbered, from twenty years old and upward, for six hundred thousand and three thousand and five hundred and fifty men.	38:26 בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר עלהפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לששמאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים
38:27 And the hundred talents of silver were for casting the sockets of the sanctuary, and the sockets of the veil: a hundred sockets for the hundred talents, a talent for a socket.	38:27 ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן
38:28 And of the thousand seven hundred seventy and five shekels he made hooks for the pillars, and overlaid their capitals, and made fillets for them.	38:28 ואתהאלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם
38:29 And the brass of the offering was seventy talents and two thousand and four hundred shekels.	38:29 ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבעמאות שקל
38:30 And therewith he made the sockets to the door of the tent of meeting, and the brazen altar, and the brazen grating for it, and all the vessels of the altar,	38:30 ויעש בה אתאדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואתמכבר הנחשת אשרלו ואת כלכלי המזבח
38:31 and the sockets of the court round about, and the sockets of the gate of the court, and all the pins of the tabernacle, and all the pins of the court round about.	38:31 ואתאדני החצר סביב ואתאדני שער החצר ואת כליתדת המשכן ואתכליתדת החצר סביב

Shemot 39

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
39:1 And of the blue, and purple, and scarlet, they made plaited garments, for ministering in the holy place, and made the holy garments for Aaron, as the Lord commanded Moses.	39:1 ומןהתכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדישרד לשרת בקדש ויעשו אתבגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה אתמשה
39:2 And he made the ephod of gold, blue, and purple, and scarlet, and fine twined linen.	39:2 ויעש אתהאפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר
39:3 And they did beat the gold into thin plates, and cut it into threads, to work it in the blue, and in the purple, and in the scarlet, and in the fine linen, the work of the skilful workman.	39:3 וירקעו אתפחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב
39:4 They made shoulder-pieces for it, joined together; at the two ends was it joined together.	39:4 כתפת עשולו חברת עלשני קצוותו קצותיו חבר
39:5 And the skilfully woven band, that was upon it, wherewith to gird it on, was of the same piece and like the work thereof: of gold, of blue, and purple, and scarlet, and fine twined linen, as the Lord commanded Moses.	39:5 וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה אתמשה
39:6 And they wrought the onyx stones, inclosed in settings of gold, graven with the engravings of a signet, according to the names of the children of Israel.	39:6 ויעשו אתאבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם עלשמות בני ישראל
39:7 And he put them on the shoulder-pieces of the ephod, to be stones of memorial for the children of Israel, as the Lord commanded Moses.	39:7 וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה אתמשה
39:8 And he made the breastplate, the work of the skilful workman, like the work of the ephod: of gold, of blue, and purple, and scarlet, and fine twined linen.	39:8 ויעש אתהחשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר
39:9 It was four-square; they made the breastplate double; a span was the length thereof, and a span the breadth thereof, being double.	39:9 רבוע היה כפול עשו אתהחשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול
39:10 And they set in it four rows of stones: a row of carnelian, topaz, and smaragd was the first row.	39:10 וימלאובו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד
39:11 And the second row, a carbuncle, a sapphire, and an emerald.	39:11 והטור השני נפך ספיר ויהלם
39:12 And the third row, a jacinth, an agate, and an amethyst.	39:12 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה
39:13 And the fourth row, a beryl, an onyx, and a jasper; they were inclosed in fittings of gold in their settings.	39:13 והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם
39:14 And the stones were according to the names of the children of Israel, twelve, according to their names, like the engravings of a signet, every one according to his name, for the twelve tribes.	39:14 והאבנים עלשמת בניישראל הנה שתים עשרה עלשמתם פתוחי חתם איש עלשמו לשנים עשר שבט
39:15 And they made upon the breastplate plaited chains, of wreathen work of pure gold.	39:15 ויעשו עלהחשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור
39:16 And they made two settings of gold, and two gold rings; and put the two rings on the two ends of the breastplate.	39:16 ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו אתשתי הטבעת עלשני קצות החשן
39:17 And they put the two wreathen chains of gold on the two rings at the ends of the breastplate.	39:17 ויתנו שתי העבתת הזהב עלשתי הטבעת עלקצות החשן
39:18 And the other two ends of the two wreathen chains they put on the two settings, and put them on the shoulder-pieces of the ephod, in the forepart thereof.	39:18 ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו עלשתי המשבצת ויתנם עלכתפת האפד אלמול פניו
39:19 And they made two rings of gold, and put them upon the two ends of the breastplate, upon the edge thereof, which was toward the side of the ephod inward.	39:19 ויעשו שתי טבעת זהב וישימו עלשני קצות החשן עלשפתו אשר אלעבר האפד ביתה
39:20 And they made two rings of gold, and put them on the two shoulder-pieces of the ephod underneath, in the forepart thereof, close by the coupling thereof, above the skilfully woven band of the ephod.	39:20 ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם עלשתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד
39:21 And they did bind the breastplate by the rings thereof unto the rings of the ephod with a thread of blue, that it might be upon the skilfully woven band of the ephod, and that the breastplate might not be loosed from the ephod; as the Lord commanded Moses.	39:21 וירכסו אתהחשן מטבעתיו אלטבעת האפד בפתיל תכלת להית עלחשב האפד ולאיזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה אתמשה
39:22 And he made the robe of the ephod of woven work, all of blue;	39:22 ויעש אתמעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת
39:23 and the hole of the robe in the midst thereof, as the hole of a coat of mail, with a binding round about the hole of it, that it should not be rent.	39:23 ופיהמעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע
39:24 And they made upon the skirts of the robe pomegranates of blue, and purple, and scarlet, and twined linen.	39:24 ויעשו עלשולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר
39:25 And they made bells of pure gold, and put the bells between the pomegranates upon the skirts of the robe round about, between the pomegranates:	39:25 ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו אתהפעמנים בתוך הרמנים עלשולי המעיל סביב בתוך הרמנים
39:26 a bell and a pomegranate, a bell and a pomegranate, upon the skirts of the robe round about, to minister in; as the Lord commanded Moses.	39:26 פעמן ורמן פעמן ורמן עלשולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה אתמשה
39:27 And they made the tunics of fine linen of woven work for Aaron, and for his sons,	39:27 ויעשו אתהכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו
39:28 and the mitre of fine linen, and the goodly head-tires of fine linen, and the linen breeches of fine twined linen,	39:28 ואת המצנפת שש ואתפארי המגבעת שש ואתמכנסי הבד שש משזר
39:29 and the girdle of fine twined linen, and blue, and purple, and scarlet, the work of the weaver in colours; as the Lord commanded Moses.	39:29 ואתהאבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה אתמשה
39:30 And they made the plate of the holy crown of pure gold, and wrote upon it a writing, like the engravings of a signet: HOLY TO THE the Lord.	39:30 ויעשו אתציץ נזרהקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה
39:31 And they tied unto it a thread of blue, to fasten it upon the mitre above; as the Lord commanded Moses.	39:31 ויתנו עליו פתיל תכלת לתת עלהמצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה אתמשה
39:32 Thus was finished all the work of the tabernacle of the tent of meeting; and the children of Israel did according to all that the Lord commanded Moses, so did they.	39:32 ותכל כלעבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתמשה כן עשו
39:33 And they brought the tabernacle unto Moses, the Tent, and all its furniture, its clasps, its boards, its bars, and its pillars, and its sockets;	39:33 ויביאו אתהמשכן אלמשה אתהאהל ואתכלכליו קרסיו קרשיו בריחו בריחיו ועמדיו ואדניו
39:34 and the covering of rams' skins dyed red, and the covering of sealskins, and the veil of the screen;	39:34 ואתמכסה עורת האילם המאדמים ואתמכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך
39:35 the ark of the testimony, and the staves thereof, and the ark-cover;	39:35 אתארן העדת ואתבדיו ואת הכפרת
39:36 the table, all the vessels thereof, and the showbread;	39:36 אתהשלחן אתכלכליו ואת לחם הפנים
39:37 the pure candlestick, the lamps thereof, even the lamps to be set in order, and all the vessels thereof, and the oil for the light;	39:37 אתהמנרה הטהרה אתנרתיה נרת המערכה ואתכלכליה ואת שמן המאור
39:38 and the golden altar, and the anointing oil, and the sweet incense, and the screen for the door of the Tent;	39:38 ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל
39:39 the brazen altar, and its grating of brass, its staves, and all its vessels, the laver and its base;	39:39 את מזבח הנחשת ואתמכבר הנחשת אשרלו אתבדיו ואתכלכליו אתהכיר ואתכנו
39:40 the hangings of the court, its pillars, and its sockets, and the screen for the gate of the court, the cords thereof, and the pins thereof, and all the instruments of the service of the tabernacle of the tent of meeting;	39:40 את קלעי החצר אתעמדיה ואתאדניה ואתהמסך לשער החצר אתמיתריו ויתדתיה ואת כלכלי עבדת המשכן לאהל מועד
39:41 the plaited garments for ministering in the holy place; the holy garments for Aaron the priest, and the garments of his sons, to minister in the priest's office.	39:41 אתבגדי השרד לשרת בקדש אתבגדי הקדש לאהרן הכהן ואתבגדי בניו לכהן
39:42 According to all that the Lord commanded Moses, so the children of Israel did all the work.	39:42 ככל אשרצוה יהוה אתמשה כן עשו בני ישראל את כלהעבדה
39:43 And Moses saw all the work, and, behold, they had done it; as the Lord had commanded, even so had they done it. And Moses blessed them.	39:43 וירא משה אתכלהמלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה

Shemot 40

English from public domain JPS Bible	Hebrew from Westminister Leningrad Codex
40:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	40:1 וידבר יהוה אלמשה לאמר
40:2 'On the first day of the first month shalt thou rear up the tabernacle of the tent of meeting.	40:2 ביוםהחדש הראשון באחד לחדש תקים אתמשכן אהל מועד
40:3 And thou shalt put therein the ark of the testimony, and thou shalt screen the ark with the veil.	40:3 ושמת שם את ארון העדות וסכת עלהארן אתהפרכת
40:4 And thou shalt bring in the table, and set in order the bread that is upon it; and thou shalt bring in the candlestick, and light the lamps thereof.	40:4 והבאת אתהשלחן וערכת אתערכו והבאת אתהמנרה והעלית אתנרתיה
40:5 And thou shalt set the golden altar for incense before the ark of the testimony, and put the screen of the door to the tabernacle.	40:5 ונתתה אתמזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת אתמסך הפתח למשכן
40:6 And thou shalt set the altar of burnt-offering before the door of the tabernacle of the tent of meeting.	40:6 ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהלמועד
40:7 And thou shalt set the laver between the tent of meeting and the altar, and shalt put water therein.	40:7 ונתת אתהכיר ביןאהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים
40:8 And thou shalt set up the court round about, and hang up the screen of the gate of the court.	40:8 ושמת אתהחצר סביב ונתת אתמסך שער החצר
40:9 And thou shalt take the anointing oil, and anoint the tabernacle, and all that is therein, and shalt hallow it, and all the furniture thereof; and it shall be holy.	40:9 ולקחת אתשמן המשחה ומשחת אתהמשכן ואתכלאשרבו וקדשת אתו ואתכלכליו והיה קדש
40:10 And thou shalt anoint the altar of burnt-offering, and all its vessels, and sanctify the altar; and the altar shall be most holy.	40:10 ומשחת אתמזבח העלה ואתכלכליו וקדשת אתהמזבח והיה המזבח קדש קדשים
40:11 And thou shalt anoint the laver and its base, and sanctify it.	40:11 ומשחת אתהכיר ואתכנו וקדשת אתו
40:12 And thou shalt bring Aaron and his sons unto the door of the tent of meeting, and shalt wash them with water.	40:12 והקרבת אתאהרן ואתבניו אלפתח אהל מועד ורחצת אתם במים
40:13 And thou shalt put upon Aaron the holy garments; and thou shalt anoint him, and sanctify him, that he may minister unto Me in the priest's office.	40:13 והלבשת אתאהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי
40:14 And thou shalt bring his sons, and put tunics upon them.	40:14 ואתבניו תקריב והלבשת אתם כתנת
40:15 And thou shalt anoint them, as thou didst anoint their father, that they may minister unto Me in the priest's office; and their anointing shall be to them for an everlasting priesthood throughout their generations.' 16 Thus did Moses; according to all that the Lord commanded him, so did he.	40:15 ומשחת אתם כאשר משחת אתאביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם3
40:17 And it came to pass in the first month in the second year, on the first day of the month, that the tabernacle was reared up.	40:16 ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה
40:18 And Moses reared up the tabernacle, and laid its sockets, and set up the boards thereof, and put in the bars thereof, and reared up its pillars.	40:17 ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן
40:19 And he spread the tent over the tabernacle, and put the covering of the tent above upon it; as the Lord commanded Moses.	40:18 ויקם משה אתהמשכן ויתן אתאדניו וישם אתקרשיו ויתן אתבריחיו ויקם אתעמודיו
40:20 And he took and put the testimony into the ark, and set the staves on the ark, and put the ark-cover above upon the ark.	40:19 ויפרש אתהאהל עלהמשכן וישם אתמכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה אתמשה
40:21 And he brought the ark into the tabernacle, and set up the veil of the screen, and screened the ark of the testimony; as the Lord commanded Moses.	40:20 ויקח ויתן אתהעדת אלהארן וישם אתהבדים עלהארן ויתן אתהכפרת עלהארן מלמעלה
40:22 And he put the table in the tent of meeting, upon the side of the tabernacle northward, without the veil.	40:21 ויבא אתהארן אלהמשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה אתמשה
40:23 And he set a row of bread in order upon it before the Lord; as the Lord commanded Moses.	40:22 ויתן אתהשלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת
40:24 And he put the candlestick in the tent of meeting, over against the table, on the side of the tabernacle southward.	40:23 ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה אתמשה
40:25 And he lighted the lamps before the Lord; as the Lord commanded Moses.	40:24 וישם אתהמנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה
40:26 And he put the golden altar in the tent of meeting before the veil;	40:25 ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה אתמשה
40:27 and he burnt thereon incense of sweet spices; as the Lord commanded Moses.	40:26 וישם אתמזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת
40:28 And he put the screen of the door to the tabernacle.	40:27 ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה אתמשה
40:29 And the altar of burnt-offering he set at the door of the tabernacle of the tent of meeting, and offered upon it the burnt-offering and the meal-offering; as the Lord commanded Moses.	40:28 וישם אתמסך הפתח למשכן
40:30 And he set the laver between the tent of meeting and the altar, and put water therein, wherewith to wash;	40:29 ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהלמועד ויעל עליו אתהעלה ואתהמנחה כאשר צוה יהוה אתמשה
40:31 that Moses and Aaron and his sons might wash their hands and their feet thereat;	40:30 וישם אתהכיר ביןאהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה
40:32 when they went into the tent of meeting, and when they came near unto the altar, they should wash; as the Lord commanded Moses.	40:31 ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו אתידיהם ואתרגליהם
40:33 And he reared up the court round about the tabernacle and the altar, and set up the screen of the gate of the court. So Moses finished the work.	40:32 בבאם אלאהל מועד ובקרבתם אלהמזבח ירחצו כאשר צוה יהוה אתמשה
40:34 Then the cloud covered the tent of meeting, and the glory of the Lord filled the tabernacle.	40:33 ויקם אתהחצר סביב למשכן ולמזבח ויתן אתמסך שער החצר ויכל משה אתהמלאכה
40:35 And Moses was not able to enter into the tent of meeting, because the cloud abode thereon, and the glory of the Lord filled the tabernacle.--	40:34 ויכס הענן אתאהל מועד וכבוד יהוה מלא אתהמשכן
40:36 And whenever the cloud was taken up from over the tabernacle, the children of Israel went onward, throughout all their journeys.	40:35 ולאיכל משה לבוא אלאהל מועד כישכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא אתהמשכן
40:37 But if the cloud was not taken up, then they journeyed not till the day that it was taken up.	40:36 ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם
40:38 For the cloud of the Lord was upon the tabernacle by day, and there was fire therein by night, in the sight of all the house of Israel, throughout all their journeys.	40:37 ואםלא יעלה הענן ולא יסעו עדיום העלתו

This article is issued from Wikisource. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.