Bible (Mechon Mamre)/Torah/Bemidbar

For other versions of this work, see Numbers (Bible).

Chapter Index

1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 26 27 28 29 30 31 32 33 34 35 36

Bemidbar 1

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
1:1 AND the Lord spoke unto Moses in the wilderness of Sinai, in the tent of meeting, on the first day of the second month, in the second year after the were come out of the land of Egypt, saying:	1:1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר
1:2 'Take ye the sum of all the congregation of the children of Israel, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, every male, by their polls;	1:2 שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם
1:3 from twenty years old and upward, all that are able to go forth to war among the congregation of srael: ye shall number them by their hosts, thou and Aaron.	1:3 מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן
1:4 And with you there shall be a man of every tribe, every one head of his fathers' house.	1:4 ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא
1:5 And these are the names of the men that shall stand with you: of Reuben, Elizur the son of Shedeur.	1:5 ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור
1:6 Of Simeon, Shelumiel the son of Zurishaddai.	1:6 לשמעון שלמיאל בן צורישדי
1:7 Of Judah, Nahshon the son of Amminadab.	1:7 ליהודה נחשון בן עמינדב
1:8 Of Issachar, Nethanel the son of Zuar.	1:8 ליששכר נתנאל בן צוער
1:9 Of Zebulun, Eliab the son of Helon.	1:9 לזבולן אליאב בן חלן
1:10 Of the children of Joseph: of Ephraim, Elishama the son of Ammihud; of Manasseh, Gamaliel the son of Pedahzur.	1:10 לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור
1:11 Of Benjamin, Abidan the son of Gideoni.	1:11 לבנימן אבידן בן גדעני
1:12 Of Dan, Ahiezer the son of Ammishaddai.	1:12 לדן אחיעזר בן עמישדי
1:13 Of Asher, Pagiel the son of Ochran.	1:13 לאשר פגעיאל בן עכרן
1:14 Of Gad, Eliasaph the son of Deuel.	1:14 לגד אליסף בן דעואל
1:15 Of Naphtali, Ahira the son of Enan.'	1:15 לנפתלי אחירע בן עינן
1:16 These were the elect of the congregation, the princes of the tribes of their fathers; they were the heads of the thousands of Israel.	1:16 אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם
1:17 And Moses and Aaron took these men that are pointed out by name.	1:17 ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות
1:18 And they assembled all the congregation together on the first day of the second month, and they declared their pedigrees after their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, by their poll	1:18 ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם
1:19 As the Lord commanded Moses, so did he number them in the wilderness of Sinai.	1:19 כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני
1:20 And the children of Reuben, Israel's first-born, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, by their polls, every male from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;	1:20 ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
1:21 those that were numbered of them, of the tribe of Reuben, were forty and six thousand and five hundred.	1:21 פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות
1:22 Of the children of Simeon, their generations, by their families, by their fathers' houses, those that were numbered thereof, according to the number of names, by their polls, every male from twenty years old and upward, all that were able to go forth	1:22 לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
1:23 those that were numbered of them, of the tribe of Simeon, were fifty and nine thousand and three hundred.	1:23 פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות
1:24 Of the children of Gad, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;	1:24 לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
1:25 those that were numbered of them, of the tribe of Gad, were forty and five thousand six hundred and fifty.	1:25 פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים
1:26 Of the children of Judah, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;	1:26 לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
1:27 those that were numbered of them, of the tribe of Judah, were threescore and fourteen thousand and six hundred.	1:27 פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות
1:28 Of the children of Issachar, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;	1:28 לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
1:29 those that were numbered of them, of the tribe of Issachar, were fifty and four thousand and four hundred.	1:29 פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות
1:30 Of the children of Zebulun, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;	1:30 לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
1:31 those that were numbered of them, of the tribe of Zebulun, were fifty and seven thousand and four hundred.	1:31 פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות
1:32 Of the children of Joseph, namely, of the children of Ephraim, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;	1:32 לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
1:33 those that were numbered of them, of the tribe of Ephraim, were forty thousand and five hundred.	1:33 פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות
1:34 Of the children of Manasseh, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;	1:34 לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
1:35 those that were numbered of them, of the tribe of Manasseh, were thirty and two thousand and two hundred.	1:35 פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים
1:36 Of the children of Benjamin, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;	1:36 לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
1:37 those that were numbered of them, of the tribe of Benjamin, were thirty and five thousand and four hundred.	1:37 פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות
1:38 Of the children of Dan, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;	1:38 לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
1:39 those that were numbered of them, of the tribe of Dan, were threescore and two thousand and seven hundred.	1:39 פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות
1:40 Of the children of Asher, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;	1:40 לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
1:41 those that were numbered of them, of the tribe of Asher, were forty and one thousand and five hundred.	1:41 פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות
1:42 Of the children of Naphtali, their generations, by their families, by their fathers' houses, according to the number of names, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war;	1:42 בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא
1:43 those that were numbered of them, of the tribe of Naphtali, were fifty and three thousand and four hundred.	1:43 פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות
1:44 These are those that were numbered, which Moses and Aaron numbered, and the princes of Israel, being twelve men; they were each one for his fathers' house.	1:44 אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו
1:45 And all those that were numbered of the children of Israel by their fathers' houses, from twenty years old and upward, all that were able to go forth to war in Israel;	1:45 ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל
1:46 even all those that were numbered were six hundred thousand and three thousand and five hundred and fifty.	1:46 ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים
1:47 But the Levites after the tribe of their fathers were not numbered among them.	1:47 והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם
1:48 And the Lord spoke unto Moses, saying:	1:48 וידבר יהוה אל משה לאמר
1:49 'Howbeit the tribe of Levi thou shalt not number, neither shalt thou take the sum of them among the children of Israel;	1:49 אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל
1:50 but appoint thou the Levites over the tabernacle of the testimony, and over all the furniture thereof, and over all that belongeth to it; they shall bear the tabernacle, and all the furniture thereof; and they shall minister unto it, and shall encamp	1:50 ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו
1:51 And when the tabernacle setteth forward, the Levites shall take it down; and when the tabernacle is to be pitched, the Levites shall set it up; and the common man that draweth nigh shall be put to death.	1:51 ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת
1:52 And the children of Israel shall pitch their tents, every man with his own camp, and every man with his own standard, according to their hosts.	1:52 וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם
1:53 But the Levites shall pitch round about the tabernacle of the testimony, that there be no wrath upon the congregation of the children of Israel; and the Levites shall keep the charge of the tabernacle of the testimony.'	1:53 והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות
1:54 Thus did the children of Israel; according to all that the Lord commanded Moses, so did they.	1:54 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו

Bemidbar 2

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
2:1 And the Lord spoke unto Moses and unto Aaron, saying:	2:1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
2:2 'The children of Israel shall pitch by their fathers' houses; every man with his own standard, according to the ensigns; a good way off shall they pitch round about the tent of meeting.	2:2 איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו
2:3 Now those that pitch on the east side toward the sunrising shall be they of the standard of the camp of Judah, according to their hosts; the prince of the children of Judah being Nahshon the son of Amminadab,	2:3 והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב
2:4 and his host, and those that were numbered of them, threescore and fourteen thousand and six hundred;	2:4 וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות
2:5 and those that pitch next unto him shall be the tribe of Issachar; the prince of the children of Issachar being Nethanel the son of Zuar,	2:5 והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער
2:6 and his host, even those that were numbered thereof, fifty and four thousand and four hundred;	2:6 וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות
2:7 and the tribe of Zebulun; the prince of the children of Zebulun being Eliab the son of Helon,	2:7 מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן
2:8 and his host, and those that were numbered thereof, fifty and seven thousand and four hundred;	2:8 וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות
2:9 all that were numbered of the camp of Judah being a hundred thousand and fourscore thousand and six thousand and four hundred, according to their hosts; they shall set forth first.	2:9 כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראשנה יסעו
2:10 On the south side shall be the standard of the camp of Reuben according to their hosts; the prince of the children of Reuben being Elizur the son of Shedeur,	2:10 דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור
2:11 and his host, and those that were numbered thereof, forty and six thousand and five hundred;	2:11 וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות
2:12 and those that pitch next unto him shall be the tribe of Simeon; the prince of the children of Simeon being Shelumiel the son of Zurishaddai,	2:12 והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורי שדי
2:13 and his host, and those that were numbered of them, fifty and nine thousand and three hundred;	2:13 וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות
2:14 and the tribe of Gad; the prince of the children of Gad being Eliasaph the son of Reuel,	2:14 ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן רעואל
2:15 and his host, even those that were numbered of them, forty and five thousand and six hundred and fifty;	2:15 וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים
2:16 all that were numbered of the camp of Reuben being a hundred thousand and fifty and one thousand and four hundred and fifty, according to their hosts; and they shall set forth second.	2:16 כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו
2:17 Then the tent of meeting, with the camp of the Levites, shall set forward in the midst of the camps; as they encamp, so shall they set forward, every man in his place, by their standards.	2:17 ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם
2:18 On the west side shall be the standard of the camp of Ephraim according to their hosts; the prince of the children of Ephraim being Elishama the son of Ammihud,	2:18 דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד
2:19 and his host, and those that were numbered of them, forty thousand and five hundred;	2:19 וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות
2:20 and next unto him shall be the tribe of Manasseh; the prince of the children of Manasseh being Gamaliel the son of Pedahzur,	2:20 ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור
2:21 and his host, and those that were numbered of them, thirty and two thousand and two hundred;	2:21 וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים
2:22 and the tribe of Benjamin; the prince of the children of Benjamin being Abidan the son of Gideoni,	2:22 ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני
2:23 and his host, and those that were numbered of them, thirty and five thousand and four hundred;	2:23 וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות
2:24 all that were numbered of the camp of Ephraim being a hundred thousand and eight thousand and a hundred, according to their hosts; and they shall set forth third.	2:24 כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו
2:25 On the north side shall be the standard of the camp of Dan according to their hosts; the prince of the children of Dan being Ahiezer the son of Ammishaddai,	2:25 דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי
2:26 and his host, and those that were numbered of them, threescore and two thousand and seven hundred;	2:26 וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות
2:27 and those that pitch next unto him shall be the tribe of Asher; the prince of the children of Asher being Pagiel the son of Ochran,	2:27 והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן
2:28 and his host, and those that were numbered of them, forty and one thousand and five hundred;	2:28 וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות
2:29 and the tribe of Naphtali; the prince of the children of Naphtali being Ahira the son of Enan,	2:29 ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן
2:30 and his host, and those that were numbered of them, fifty and three thousand and four hundred;	2:30 וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות
2:31 all that were numbered of the camp of Dan being a hundred thousand and fifty and seven thousand and six hundred; they shall set forth hindmost by their standards.'	2:31 כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם
2:32 These are they that were numbered of the children of Israel by their fathers' houses; all that were numbered of the camps according to their hosts were six hundred thousand and three thousand and five hundred and fifty.	2:32 אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים
2:33 But the Levites were not numbered among the children of Israel; as the Lord commanded Moses.	2:33 והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה
2:34 Thus did the children of Israel: according to all that the Lord commanded Moses, so they pitched by their standards, and so they set forward, each one according to its families, and according to its fathers' houses.	2:34 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו

Bemidbar 3

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
3:1 Now these are the generations of Aaron and Moses in the day that the Lord spoke with Moses in mount Sinai.	3:1 ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני
3:2 And these are the names of the sons of Aaron: Nadab the first-born, and Abihu, Eleazar, and Ithamar.	3:2 ואלה שמות בני אהרן הבכר נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר
3:3 These are the names of the sons of Aaron, the priests that were anointed, whom he consecrated to minister in the priest's office.	3:3 אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן
3:4 And Nadab and Abihu died before the Lord, when they offered strange fire before the Lord, in the wilderness of Sinai, and they had no children; and Eleazar and Ithamar ministered in the priest's office in the presence of Aaron their father.	3:4 וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם
3:5 And the Lord spoke unto Moses, saying:	3:5 וידבר יהוה אל משה לאמר
3:6 'Bring the tribe of Levi near, and set them before Aaron the priest, that they may minister unto him.	3:6 הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו
3:7 And they shall keep his charge, and the charge of the whole congregation before the tent of meeting, to do the service of the tabernacle.	3:7 ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן
3:8 And they shall keep all the furniture of the tent of meeting, and the charge of the children of Israel, to do the service of the tabernacle.	3:8 ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן
3:9 And thou shalt give the Levites unto Aaron and to his sons; they are wholly given unto him from the children of Israel.	3:9 ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל
3:10 And thou shalt appoint Aaron and his sons, that they may keep their priesthood; and the common man that draweth nigh shall be put to death.'	3:10 ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת
3:11 And the Lord spoke unto Moses, saying:	3:11 וידבר יהוה אל משה לאמר
3:12 'And I, behold, I have taken the Levites from among the children of Israel instead of every first-born that openeth the womb among the children of Israel; and the Levites shall be Mine;	3:12 ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים
3:13 for all the first-born are Mine: on the day that I smote all the first-born in the land of Egypt I hallowed unto Me all the first-born in Israel, both man and beast, Mine they shall be: I am the Lord.'	3:13 כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה
3:14 And the Lord spoke unto Moses in the wilderness of Sinai, saying:	3:14 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר
3:15 'Number the children of Levi by their fathers' houses, by their families; every male from a month old and upward shalt thou number them.'	3:15 פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם
3:16 And Moses numbered them according to the word of the Lord, as he was commanded.	3:16 ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה
3:17 And these were the sons of Levi by their names: Gershon, and Kohath, and Merari.	3:17 ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי
3:18 And these are the names of the sons of Gershon by their families: Libni and Shimei.	3:18 ואלה שמות בני גרשון למשפחתם לבני ושמעי
3:19 And the sons of Kohath by their families: Amram and Izhar, Hebron and Uzziel.	3:19 ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל
3:20 And the sons of Merari by their families: Mahli and Mushi. These are the families of the Levites according to their fathers' houses.	3:20 ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם
3:21 Of Gershon was the family of the Libnites, and the family of the Shimeites; these are the families of the Gershonites.	3:21 לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני
3:22 Those that were numbered of them, according to the number of all the males, from a month old and upward, even those that were numbered of them were seven thousand and five hundred.	3:22 פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות
3:23 The families of the Gershonites were to pitch behind the tabernacle westward;	3:23 משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה
3:24 the prince of the fathers' house of the Gershonites being Eliasaph the son of Lael,	3:24 ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל
3:25 and the charge of the sons of Gershon in the tent of meeting the tabernacle, and the Tent, the covering thereof, and the screen for the door of the tent of meeting,	3:25 ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד
3:26 and the hangings of the court, and the screen for the door of the court--which is by the tabernacle, and by the altar, round about--and the cords of it, even whatsoever pertaineth to the service thereof.	3:26 וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו
3:27 And of Kohath was the family of the Amramites, and the family of the Izharites, and the family of the Hebronites, and the family of the Uzzielites; these are the families of the Kohathites:	3:27 ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי
3:28 according to the number of all the males, from a month old and upward, eight thousand and six hundred, keepers of the charge of the sanctuary.	3:28 במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש
3:29 The families of the sons of Kohath were to pitch on the side of the tabernacle southward;	3:29 משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה
3:30 the prince of the fathers' house of the families of the Kohathites being Elizaphan the son of Uzziel,	3:30 ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל
3:31 and their charge the ark, and the table, and the candlestick, and the altars, and the vessels of the sanctuary wherewith the priests minister, and the screen, and all that pertaineth to the service thereof;	3:31 ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו
3:32 Eleazar the son of Aaron the priest being prince of the princes of the Levites, and having the oversight of them that keep the charge of the sanctuary.	3:32 ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש
3:33 Of Merari was the family of the Mahlites, and the family of the Mushites; these are the families of Merari.	3:33 למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי
3:34 And those that were numbered of them, according to the number of all the males, from a month old and upward, were six thousand and two hundred;	3:34 ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים
3:35 the prince of the fathers' house of the families of Merari being Zuriel the son of Abihail; they were to pitch on the side of the tabernacle northward;	3:35 ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה
3:36 the appointed charge of the sons of Merari being the boards of the tabernacle, and the bars thereof, and the pillars thereof, and the sockets thereof, and all the instruments thereof, and all that pertaineth to the service thereof;	3:36 ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו
3:37 and the pillars of the court round about, and their sockets, and their pins, and their cords.	3:37 ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם
3:38 And those that were to pitch before the tabernacle eastward, before the tent of meeting toward the sunrising, were Moses, and Aaron and his sons, keeping the charge of the sanctuary, even the charge for the children of Israel; and the common man that	3:38 והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת
3:39 All that were numbered of the Levites, whom Moses and Aaron numbered at the commandment of the Lord, by their families, all the males from a month old and upward, were twenty and two thousand.	3:39 כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף
3:40 And the Lord said unto Moses: 'Number all the first-born males of the children of Israel from a month old and upward, and take the number of their names.	3:40 ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם
3:41 And thou shalt take the Levites for Me, even the Lord, instead of all the first-born among the children of Israel; and the cattle of the Levites instead of all the firstlings among the cattle of the children of Israel.'	3:41 ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל
3:42 And Moses numbered, as the Lord commanded him, all the first-born among the children of Israel.	3:42 ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכור בבני ישראל
3:43 And all the first-born males according to the number of names, from a month old and upward, of those that were numbered of them, were twenty and two thousand two hundred and threescore and thirteen.	3:43 ויהי כל בכור זכר במספר שמת מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים
3:44 And the Lord spoke unto Moses, saying:	3:44 וידבר יהוה אל משה לאמר
3:45 'Take the Levites instead of all the first-born among the children of Israel, and the cattle of the Levites instead of their cattle; and the Levites shall be Mine, even the Lord'S.	3:45 קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה
3:46 And as for the redemption of the two hundred and three score and thirteen of the first-born of the children of Israel, that are over and above the number of the Levites,	3:46 ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל
3:47 thou shalt take five shekels apiece by the poll; after the shekel of the sanctuary shalt thou take them--the shekel is twenty gerahs.	3:47 ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל
3:48 And thou shalt give the money wherewith they that remain over of them are redeemed unto Aaron and to his sons.'	3:48 ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם
3:49 And Moses took the redemption-money from them that were over and above them that were redeemed by the Levites;	3:49 ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים
3:50 from the first-born of the children of Israel took he the money: a thousand three hundred and threescore and five shekels, after the shekel of the sanctuary.	3:50 מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש
3:51 And Moses gave the redemption-money unto Aaron and to his sons, according to the word of the Lord, as the Lord commanded Moses.	3:51 ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה

Bemidbar 4

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
4:1 And the Lord spoke unto Moses and unto Aaron, saying:	4:1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
4:2 'Take the sum of the sons of Kohath from among the sons of Levi, by their families, by their fathers' houses,	4:2 נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם
4:3 from thirty years old and upward even until fifty years old, all that enter upon the service, to do work in the tent of meeting.	4:3 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד
4:4 This is the service of the sons of Kohath in the tent of meeting, about the most holy things:	4:4 זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים
4:5 when the camp setteth forward, Aaron shall go in, and his sons, and they shall take down the veil of the screen, and cover the ark of the testimony with it;	4:5 ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת
4:6 and shall put thereon a covering of sealskin, and shall spread over it a cloth all of blue, and shall set the staves thereof.	4:6 ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו
4:7 And upon the table of showbread they shall spread a cloth of blue, and put thereon the dishes, and the pans, and the bowls, and the jars wherewith to pour out; and the continual bread shall remain thereon.	4:7 ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה
4:8 And they shall spread upon them a cloth of scarlet, and cover the same with a covering of sealskin, and shall set the staves thereof.	4:8 ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו
4:9 And they shall take a cloth of blue, and cover the candlestick of the light, and its lamps, and its tongs, and its snuffdishes, and all the oil vessels thereof, wherewith they minister unto it.	4:9 ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם
4:10 And they shall put it and all the vessels thereof within a covering of sealskin, and shall put it upon a bar.	4:10 ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט
4:11 And upon the golden altar they shall spread a cloth of blue, and cover it with a covering of sealskin, and shall set the staves thereof.	4:11 ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו
4:12 And they shall take all the vessels of ministry, wherewith they minister in the sanctuary, and put them in a cloth of blue, and cover them with a covering of sealskin, and shall put them on a bar.	4:12 ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט
4:13 And they shall take away the ashes from the altar, and spread a purple cloth thereon.	4:13 ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן
4:14 And they shall put upon it all the vessels thereof, wherewith they minister about it, the fire-pans, the flesh-hooks, and the shovels, and the basins, all the vessels of the altar; and they shall spread upon it a covering of sealskin, and set the sta	4:14 ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו
4:15 And when Aaron and his sons have made an end of covering the holy furniture, and all the holy vessels, as the camp is to set forward--after that, the sons of Kohath shall come to bear them; but they shall not touch the holy things, lest they die. The	4:15 וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד
4:16 And the charge of Eleazar the son of Aaron the priest shall be the oil for the light, and the sweet incense, and the continual meal-offering, and the anointing oil: he shall have the charge of all the tabernacle, and of all that therein is, whether i	4:16 ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו
4:17 And the Lord spoke unto Moses and unto Aaron, saying:	4:17 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
4:18 'Cut ye not off the tribe of the families of the Kohathites from among the Levites;	4:18 אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים
4:19 but thus do unto them, that they may live, and not die, when they approach unto the most holy things: Aaron and his sons shall go in, and appoint them every one to his service and to his burden;	4:19 וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו
4:20 but they shall not go in to see the holy things as they are being covered, lest they die.'	4:20 ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו
4:21 And the Lord spoke unto Moses saying:	4:21 וידבר יהוה אל משה לאמר
4:22 'Take the sum of the sons of Gershon also, by their fathers' houses, by their families;	4:22 נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם
4:23 from thirty years old and upward until fifty years old shalt thou number them: all that enter in to wait upon the service, to do service in the tent of meeting.	4:23 מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד
4:24 This is the service of the families of the Gershonites, in serving and in bearing burdens:	4:24 זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא
4:25 they shall bear the curtains of the tabernacle, and the tent of meeting, its covering, and the covering of sealskin that is above upon it, and the screen for the door of the tent of meeting;	4:25 ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד
4:26 and the hangings of the court, and the screen for the door of the gate of the court, which is by the tabernacle and by the altar round about, and their cords, and all the instruments of their service, and whatsoever there may be to do with them, ther	4:26 ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו
4:27 At the commandment of Aaron and his sons shall be all the service of the sons of the Gershonites, in all their burden, and in all their service; and ye shall appoint unto them in charge all their burden.	4:27 על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם
4:28 This is the service of the families of the sons of the Gershonites in the tent of meeting; and their charge shall be under the hand of Ithamar the son of Aaron the priest.	4:28 זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן
4:29 As for the sons of Merari, thou shalt number them by their families, by their fathers' houses;	4:29 בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם
4:30 from thirty years old and upward even unto fifty years old shalt thou number them, every one that entereth upon the service, to do the work of the tent of meeting.	4:30 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד
4:31 And this is the charge of their burden, according to all their service in the tent of meeting: the boards of the tabernacle, and the bars thereof, and the pillars thereof, and the sockets thereof;	4:31 וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו
4:32 and the pillars of the court round about, and their sockets, and their pins, and their cords, even all their appurtenance, and all that pertaineth to their service; and by name ye shall appoint the instruments of the charge of their burden.	4:32 ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם
4:33 This is the service of the families of the sons of Merari, according to all their service, in the tent of meeting, under the hand of Ithamar the son of Aaron the priest.'	4:33 זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן
4:34 And Moses and Aaron and the princes of the congregation numbered the sons of the Kohathites by their families, and by their fathers' houses,	4:34 ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם
4:35 from thirty years old and upward even unto fifty years old, every one that entered upon the service, for service in the tent of meeting.	4:35 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
4:36 And those that were numbered of them by their families were two thousand seven hundred and fifty.	4:36 ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים
4:37 These are they that were numbered of the families of the Kohathites, of all that did serve in the tent of meeting, whom Moses and Aaron numbered according to the commandment of the Lord by the hand of Moses.	4:37 אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה
4:38 And those that were numbered of the sons of Gershon, by their families, and by their fathers' houses,	4:38 ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם
4:39 from thirty years old and upward even unto fifty years old, every one that entered upon the service, for service in the tent of meeting,	4:39 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
4:40 even those that were numbered of them, by their families, by their fathers' houses, were two thousand and six hundred and thirty.	4:40 ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים
4:41 These are they that were numbered of the families of the sons of Gershon, of all that did serve in the tent of meeting, whom Moses and Aaron numbered according to the commandment of the Lord.	4:41 אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה
4:42 And those that were numbered of the families of the sons of Merari, by their families, by their fathers' houses,	4:42 ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם
4:43 from thirty years old and upward even unto fifty years old, every one that entered upon the service, for service in the tent of meeting,	4:43 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד
4:44 even those that were numbered of them by their families, were three thousand and two hundred.	4:44 ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים
4:45 These are they that were numbered of the families of the sons of Merari, whom Moses and Aaron numbered according to the commandment of the Lord by the hand of Moses.	4:45 אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה
4:46 All those that were numbered of the Levites, whom Moses and Aaron and the princes of Israel numbered, by their families, and by their fathers' houses,	4:46 כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם
4:47 from thirty years old and upward even unto fifty years old, every one that entered in to do the work of service, and the work of bearing burdens in the tent of meeting,	4:47 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד
4:48 even those that were numbered of them, were eight thousand and five hundred and fourscore.	4:48 ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים
4:49 According to the commandment of the Lord they were appointed by the hand of Moses, every one to his service, and to his burden; they were also numbered, as the Lord commanded Moses.	4:49 על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה

Bemidbar 5

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
5:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	5:1 וידבר יהוה אל משה לאמר
5:2 'Command the children of Israel, that they put out of the camp every leper, and every one that hath an issue, and whosoever is unclean by the dead;	5:2 צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש
5:3 both male and female shall ye put out, without the camp shall ye put them; that they defile not their camp, in the midst whereof I dwell.'	5:3 מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם
5:4 And the children of Israel did so, and put them out without the camp; as the Lord spoke unto Moses, so did the children of Israel.	5:4 ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל
5:5 And the Lord spoke unto Moses, saying:	5:5 וידבר יהוה אל משה לאמר
5:6 Speak unto the children of Israel: When a man or woman shall commit any sin that men commit, to commit a trespass against the Lord, and that soul be guilty;	5:6 דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא
5:7 then they shall confess their sin which they have done; and he shall make restitution for his guilt in full, and add unto it the fifth part thereof, and give it unto him in respect of whom he hath been guilty.	5:7 והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו
5:8 But if the man have no kinsman to whom restitution may be made for the guilt, the restitution for guilt which is made shall be the Lord'S, even the priest's; besides the ram of the atonement, whereby atonement shall be made for him.	5:8 ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו
5:9 And every heave-offering of all the holy things of the children of Israel, which they present unto the priest, shall be his.	5:9 וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה
5:10 And every man's hallowed things shall be his: whatsoever any man giveth the priest, it shall be his.	5:10 ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה
5:11 and the Lord spoke unto Moses, saying:	5:11 וידבר יהוה אל משה לאמר
5:12 Speak unto the children of Israel, and say unto them: If any man's wife go aside, and act unfaithfully against him,	5:12 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל
5:13 and a man lie with her carnally, and it be hid from the eyes of her husband, she being defiled secretly, and there be no witness against her, neither she be taken in the act;	5:13 ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה
5:14 and the spirit of jealousy come upon him, and he be jealous of his wife, and she be defiled; or if the spirit of jealousy come upon him, and he be jealous of his wife, and she be not defiled;	5:14 ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה
5:15 then shall the man bring his wife unto the priest, and shall bring her offering for her, the tenth part of an ephah of barley meal; he shall pour no oil upon it, nor put frankincense thereon; for it is a meal-offering of jealousy, a meal-offering of	5:15 והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון
5:16 And the priest shall bring her near, and set her before the Lord.	5:16 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה
5:17 And the priest shall take holy water in an earthen vessel; and of the dust that is on the floor of the tabernacle the priest shall take, and put it into the water.	5:17 ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים
5:18 And the priest shall set the woman before the Lord, and let the hair of the woman's head go loose, and put the meal-offering of memorial in her hands, which is the meal-offering of jealousy; and the priest shall have in his hand the water of bitterne	5:18 והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים
5:19 And the priest shall cause her to swear, and shall say unto the woman: 'If no man have lain with thee, and if thou hast not gone aside to uncleanness, being under thy husband, be thou free from this water of bitterness that causeth the curse;	5:19 והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה
5:20 but if thou hast gone aside, being under thy husband, and if thou be defiled, and some man have lain with thee besides thy husband--	5:20 ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך
5:21 then the priest shall cause the woman to swear with the oath of cursing, and the priest shall say unto the woman--the the Lord make thee a curse and an oath among thy people, when the Lord doth make thy thigh to fall away, and thy belly to swell;	5:21 והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה
5:22 and this water that causeth the curse shall go into thy bowels, and make thy belly to swell, and thy thigh to fall away'; and the woman shall say: 'Amen, Amen.'	5:22 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן
5:23 And the priest shall write these curses in a scroll, and he shall blot them out into the water of bitterness.	5:23 וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים
5:24 And he shall make the woman drink the water of bitterness that causeth the curse; and the water that causeth the curse shall enter into her and become bitter.	5:24 והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים
5:25 And the priest shall take the meal-offering of jealousy out of the woman's hand, and shall wave the meal-offering before the Lord, and bring it unto the altar.	5:25 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח
5:26 And the priest shall take a handful of the meal-offering, as the memorial-part thereof, and make it smoke upon the altar, and afterward shall make the woman drink the water.	5:26 וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים
5:27 And when he hath made her drink the water, then it shall come to pass, if she be defiled, and have acted unfaithfully against her husband, that the water that causeth the curse shall enter into her and become bitter, and her belly shall swell, and he	5:27 והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה
5:28 And if the woman be not defiled, but be clean; then she shall be cleared, and shall conceive seed.	5:28 ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע
5:29 This is the law of jealousy, when a wife, being under her husband, goeth aside, and is defiled;	5:29 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה
5:30 or when the spirit of jealousy cometh upon a man, and he be jealous over his wife; then shall he set the woman before the Lord, and the priest shall execute upon her all this law.	5:30 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת
5:31 And the man shall be clear from iniquity, and that woman shall bear her iniquity.	5:31 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה

Bemidbar 6

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
6:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	6:1 וידבר יהוה אל משה לאמר
6:2 Speak unto the children of Israel, and say unto them: When either man or woman shall clearly utter a vow, the vow of a Nazirite, to consecrate himself unto the Lord,	6:2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה
6:3 he shall abstain from wine and strong drink: he shall drink no vinegar of wine, or vinegar of strong drink, neither shall he drink any liquor of grapes, nor eat fresh grapes or dried.	6:3 מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל
6:4 All the days of his Naziriteship shall he eat nothing that is made of the grape-vine, from the pressed grapes even to the grapestone.	6:4 כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל
6:5 All the days of his vow of Naziriteship there shall no razor come upon his head; until the days be fulfilled, in which he consecrateth himself unto the Lord, he shall be holy, he shall let the locks of the hair of his head grow long.	6:5 כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו
6:6 All the days that he consecrateth himself unto the Lord he shall not come near to a dead body.	6:6 כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא
6:7 He shall not make himself unclean for his father, or for his mother, for his brother, or for his sister, when they die; because his consecration unto God is upon his head.	6:7 לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו
6:8 All the days of his Naziriteship he is holy unto the Lord.	6:8 כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה
6:9 And if any man die very suddenly beside him, and he defile his consecrated head, then he shall shave his head in the day of his cleansing, on the seventh day shall he shave it.	6:9 וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו
6:10 And on the eighth day he shall bring two turtledoves, or two young pigeons, to the priest, to the door of the tent of meeting.	6:10 וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד
6:11 And the priest shall prepare one for a sin-offering, and the other for a burnt-offering, and make atonement for him, for that he sinned by reason of the dead; and he shall hallow his head that same day.	6:11 ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא
6:12 And he shall consecrate unto the Lord the days of his Naziriteship, and shall bring a he-lamb of the first year for a guilt-offering; but the former days shall be void, because his consecration was defiled.	6:12 והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו
6:13 And this is the law of the Nazirite, when the days of his consecration are fulfilled: he shall bring it unto the door of the tent of meeting;	6:13 וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד
6:14 and he shall present his offering unto the Lord, one he-lamb of the first year without blemish for a burnt-offering, and one ewe-lamb of the first year without blemish for a sin-offering, and one ram without blemish for peace-offerings,	6:14 והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים
6:15 and a basket of unleavened bread, cakes of fine flour mingled with oil, and unleavened wafers spread with oil, and their meal-offering, and their drink-offerings.	6:15 וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם
6:16 And the priest shall bring them before the Lord, and shall offer his sin-offering, and his burnt-offering.	6:16 והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו
6:17 And he shall offer the ram for a sacrifice of peace-offerings unto the Lord, with the basket of unleavened bread; the priest shall offer also the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof.	6:17 ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו
6:18 And the Nazirite shall shave his consecrated head at the door of the tent of meeting, and shall take the hair of his consecrated head, and put it on the fire which is under the sacrifice of peace-offerings.	6:18 וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים
6:19 And the priest shall take the shoulder of the ram when it is sodden, and one unleavened cake out of the basket, and one unleavened wafer, and shall put them upon the hands of the Nazirite, after he hath shaven his consecrated head.	6:19 ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו
6:20 And the priest shall wave them for a wave-offering before the Lord; this is holy for the priest, together with the breast of waving and the thigh of heaving; and after that the Nazirite may drink wine.	6:20 והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין
6:21 This is the law of the Nazirite who voweth, and of his offering unto the Lord for his Naziriteship, beside that for which his means suffice; according to his vow which he voweth, so he must do after the law of his Naziriteship.	6:21 זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו
6:22 And the Lord spoke unto Moses, saying:	6:22 וידבר יהוה אל משה לאמר
6:23 'Speak unto Aaron and unto his sons, saying: On this wise ye shall bless the children of Israel; ye shall say unto them:	6:23 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם
6:24 the Lord bless thee, and keep thee;	6:24 יברכך יהוה וישמרך
6:25 the Lord make His face to shine upon thee, and be gracious unto thee;	6:25 יאר יהוה פניו אליך ויחנך
6:26 the Lord lift up His countenance upon thee, and give thee peace.	6:26 ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום
6:27 So shall they put My name upon the children of Israel, and I will bless them.'	6:27 ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם

Bemidbar 7

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
7:1 And it came to pass on the day that Moses had made an end of setting up the tabernacle, and had anointed it and sanctified it, and all the furniture thereof, and the altar and all the vessels thereof, and had anointed them and sanctified them;	7:1 ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם
7:2 that the princes of Israel, the heads of their fathers' houses, offered--these were the princes of the tribes, these are they that were over them that were numbered.	7:2 ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים
7:3 And they brought their offering before the Lord, six covered wagons, and twelve oxen: a wagon for every two of the princes, and for each one an ox; and they presented them before the tabernacle.	7:3 ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן
7:4 And the Lord spoke unto Moses, saying:	7:4 ויאמר יהוה אל משה לאמר
7:5 'Take it of them, that they may be to do the service of the tent of meeting; and thou shalt give them unto the Levites, to every man according to his service.'	7:5 קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו
7:6 And Moses took the wagons and the oxen, and gave them unto the Levites.	7:6 ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים
7:7 Two wagons and four oxen he gave unto the sons of Gershon, according to their service.	7:7 את שתי העגלות ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם
7:8 And four wagons and eight oxen he gave unto the sons of Merari, according unto their service, under the hand of Ithamar the son of Aaron the priest.	7:8 ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן
7:9 But unto the sons of Kohath he gave none, because the service of the holy things belonged unto them: they bore them upon their shoulders.	7:9 ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו
7:10 And the princes brought the dedication-offering of the altar in the day that it was anointed, even the princes brought their offering before the altar.	7:10 ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח
7:11 And the Lord said unto Moses: 'They shall present their offering each prince on his day, for the dedication of the altar.'	7:11 ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח
7:12 And he that presented his offering the first day was Nahshon the son of Amminadab, of the tribe of Judah;	7:12 ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה
7:13 and his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;	7:13 וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
7:14 one golden pan of ten shekels, full of incense;	7:14 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
7:15 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;	7:15 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
7:16 one male of the goats for a sin-offering;	7:16 שעיר עזים אחד לחטאת
7:17 and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Nahshon the son of Amminadab.	7:17 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב
7:18 On the second day Nethanel the son of Zuar, prince of Issachar, did offer:	7:18 ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר
7:19 he presented for his offering one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;	7:19 הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
7:20 one golden pan of ten shekels, full of incense;	7:20 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
7:21 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;	7:21 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
7:22 one male of the goats for a sin-offering;	7:22 שעיר עזים אחד לחטאת
7:23 and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Nethanel the son of Zuar.	7:23 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער
7:24 On the third day Eliab the son of Helon, prince of the children of Zebulun:	7:24 ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן
7:25 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;	7:25 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
7:26 one golden pan of ten shekels, full of incense;	7:26 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
7:27 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;	7:27 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
7:28 one male of the goats for a sin-offering;	7:28 שעיר עזים אחד לחטאת
7:29 and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Eliab the son of Helon.	7:29 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן
7:30 On the fourth day Elizur the son of Shedeur, prince of the children of Reuben:	7:30 ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור
7:31 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;	7:31 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
7:32 one golden pan of ten shekels, full of incense;	7:32 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
7:33 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;	7:33 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
7:34 one male of the goats for a sin-offering;	7:34 שעיר עזים אחד לחטאת
7:35 and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Elizur the son of Shedeur.	7:35 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור
7:36 On the fifth day Shelumiel the son of Zurishaddai, prince of the children of Simeon:	7:36 ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי
7:37 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;	7:37 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
7:38 one golden pan of ten shekels, full of incense;	7:38 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
7:39 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;	7:39 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
7:40 one male of the goats for a sin-offering;	7:40 שעיר עזים אחד לחטאת
7:41 and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Shelumiel the son of Zurishaddai.	7:41 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי
7:42 On the sixth day Eliasaph the son of Deuel, prince of the children of Gad:	7:42 ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל
7:43 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;	7:43 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
7:44 one golden pan of ten shekels, full of incense;	7:44 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
7:45 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;	7:45 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
7:46 one male of the goats for a sin-offering;	7:46 שעיר עזים אחד לחטאת
7:47 and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Eliasaph the son of Deuel.	7:47 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל
7:48 On the seventh day Elishama the son of Ammihud, prince of the children of Ephraim:	7:48 ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד
7:49 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;	7:49 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
7:50 one golden pan of ten shekels, full of incense;	7:50 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
7:51 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;	7:51 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
7:52 one male of the goats for a sin-offering;	7:52 שעיר עזים אחד לחטאת
7:53 and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Elishama the son of Ammihud.	7:53 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד
7:54 On the eighth day Gamaliel the son of Pedahzur, prince of the children of Manasseh:	7:54 ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדה צור
7:55 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;	7:55 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
7:56 one golden pan of ten shekels, full of incense;	7:56 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
7:57 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;	7:57 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
7:58 one male of the goats for a sin-offering;	7:58 שעיר עזים אחד לחטאת
7:59 and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lamb of the first year. This was the offering of Gamaliel the son of Pedahzur.	7:59 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור
7:60 On the ninth day Abidan the son of Gideoni, prince of the children of Benjamin:	7:60 ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני
7:61 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;	7:61 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
7:62 one golden pan of ten shekels, full of incense;	7:62 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
7:63 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;	7:63 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
7:64 one male of the goats for a sin-offering;	7:64 שעיר עזים אחד לחטאת
7:65 and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Abidan the son of Gideoni.	7:65 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני
7:66 On the tenth day Ahiezer the son of Ammishaddai, prince of the children of Dan:	7:66 ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי
7:67 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;	7:67 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
7:68 one golden pan of ten shekels, full of incense;	7:68 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
7:69 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;	7:69 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
7:70 one male of the goats for a sin-offering;	7:70 שעיר עזים אחד לחטאת
7:71 and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Ahiezer the son of Ammishaddai.	7:71 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי
7:72 On the eleventh day Pagiel the son of Ochran, prince of the children of Asher:	7:72 ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן
7:73 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;	7:73 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
7:74 one golden pan of ten shekels, full of incense;	7:74 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
7:75 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;	7:75 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
7:76 one male of the goats for a sin-offering;	7:76 שעיר עזים אחד לחטאת
7:77 and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Pagiel the son of Ochran.	7:77 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן
7:78 On the twelfth day Ahira the son of Enan, prince of the children of Naphtali:	7:78 ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן
7:79 his offering was one silver dish, the weight thereof was a hundred and thirty shekels, one silver basin of seventy shekels, after the shekel of the sanctuary; both of them full of fine flour mingled with oil for a meal-offering;	7:79 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
7:80 one golden pan of ten shekels, full of incense;	7:80 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
7:81 one young bullock, one ram, one he-lamb of the first year, for a burnt-offering;	7:81 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה
7:82 one male of the goats for a sin-offering;	7:82 שעיר עזים אחד לחטאת
7:83 and for the sacrifice of peace-offerings, two oxen, five rams, five he-goats, five he-lambs of the first year. This was the offering of Ahira the son of Enan.	7:83 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן
7:84 This was the dedication-offering of the altar, in the day when it was anointed, at the hands of the princes of Israel: twelve silver dishes, twelve silver basins, twelve golden pans;	7:84 זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה
7:85 each silver dish weighing a hundred and thirty shekels, and each basin seventy; all the silver of the vessels two thousand and four hundred shekels, after the shekel of the sanctuary;	7:85 שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש
7:86 twelve golden pans, full of incense, weighing ten shekels apiece, after the shekel of the sanctuary; all the gold of the pans a hundred and twenty shekels;	7:86 כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה
7:87 all the oxen for the burnt-offering twelve bullocks, the rams twelve, the he-lambs of the first year twelve, and their meal-offering; and the males of the goats for a sin-offering twelve;	7:87 כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת
7:88 and all the oxen for the sacrifice of peace-offerings twenty and four bullocks, the rams sixty, the he-goats sixty, the he-lambs of the first year sixty. This was the dedication-offering of the altar, after that it was anointed.	7:88 וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו
7:89 And when Moses went into the tent of meeting that He might speak with him, then he heard the Voice speaking unto him from above the ark-cover that was upon the ark of the testimony, from between the two cherubim; and He spoke unto him.	7:89 ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו

Bemidbar 8

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
8:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	8:1 וידבר יהוה אל משה לאמר
8:2 'Speak unto Aaron, and say unto him: When thou lightest the lamps, the seven lamps shall give light in front of the candlestick.'	8:2 דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות
8:3 And Aaron did so: he lighted the lamps thereof so as to give light in front of the candlestick, as the Lord commanded Moses.	8:3 ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה
8:4 And this was the work of the candlestick, beaten work of gold; unto the base thereof, and unto the flowers thereof, it was beaten work; according unto the pattern which the Lord had shown Moses, so he made the candlestick.	8:4 וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה
8:5 And the Lord spoke unto Moses, saying:	8:5 וידבר יהוה אל משה לאמר
8:6 'Take the Levites from among the children of Israel, and cleanse them.	8:6 קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם
8:7 And thus shalt thou do unto them, to cleanse them: sprinkle the water of purification upon them, and let them cause a razor to pass over all their flesh, and let them wash their clothes, and cleanse themselves.	8:7 וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו
8:8 Then let them take a young bullock, and its meal-offering, fine flour mingled with oil, and another young bullock shalt thou take for a sin-offering.	8:8 ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת
8:9 And thou shalt present the Levites before the tent of meeting; and thou shalt assemble the whole congregation of the children of Israel.	8:9 והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל
8:10 And thou shalt present the Levites before the Lord; and the children of Israel shall lay their hands upon the Levites.	8:10 והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים
8:11 And Aaron shall offer the Levites before the Lord for a wave-offering from the children of Israel, that they may be to do the service of the Lord.	8:11 והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה
8:12 And the Levites shall lay their hands upon the heads of the bullocks; and offer thou the one for a sin-offering, and the other for a burnt-offering, unto the Lord, to make atonement for the Levites.	8:12 והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים
8:13 And thou shalt set the Levites before Aaron, and before his sons, and offer them for a wave-offering unto the Lord.	8:13 והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה
8:14 Thus shalt thou separate the Levites from among the children of Israel; and the Levites shall be Mine.	8:14 והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים
8:15 And after that shall the Levites go in to do the service of the tent of meeting; and thou shalt cleanse them, and offer them for a wave-offering.	8:15 ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה
8:16 For they are wholly given unto Me from among the children of Israel; instead of all that openeth the womb, even the first-born of all the children of Israel, have I taken them unto Me.	8:16 כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי
8:17 For all the first-born among the children of Israel are Mine, both man and beast; on the day that I smote all the first-born in the land of Egypt I sanctified them for Myself.	8:17 כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי
8:18 And I have taken the Levites instead of all the first-born among the children of Israel.	8:18 ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל
8:19 And I have given the Levites--they are given to Aaron and to his sons from among the children of Israel, to do the service of the children of Israel in the tent of meeting, and to make atonement for the children of Israel, that there be no plague amo	8:19 ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש
8:20 Thus did Moses, and Aaron, and all the congregation of the children of Israel, unto the Levites; according unto all that the Lord commanded Moses touching the Levites, so did the children of Israel unto them.	8:20 ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל
8:21 And the Levites purified themselves, and they washed their clothes; and Aaron offered them for a sacred gift before the Lord; and Aaron made atonement for them to cleanse them.	8:21 ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם
8:22 And after that went the Levites in to do their service in the tent of meeting before Aaron, and before his sons; as the Lord had commanded Moses concerning the Levites, so did they unto them.	8:22 ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם
8:23 And the Lord spoke unto Moses, saying:	8:23 וידבר יהוה אל משה לאמר
8:24 'This is that which pertaineth unto the Levites: from twenty and five years old and upward they shall go in to perform the service in the work of the tent of meeting;	8:24 זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד
8:25 and from the age of fifty years they shall return from the service of the work, and shall serve no more;	8:25 ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד
8:26 but shall minister with their brethren in the tent of meeting, to keep the charge, but they shall do no manner of service. Thus shalt thou do unto the Levites touching their charges.'	8:26 ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם

Bemidbar 9

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
9:1 And the Lord spoke unto Moses in the wilderness of Sinai, in the first month of the second year after they were come out of the land of Egypt, saying:	9:1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר
9:2 'Let the children of Israel keep the passover in its appointed season.	9:2 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו
9:3 In the fourteenth day of this month, at dusk, ye shall keep it in its appointed season; according to all the statutes of it, and according to all the ordinances thereof, shall ye keep it.'	9:3 בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במעדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו
9:4 And Moses spoke unto the children of Israel, that they should keep the passover.	9:4 וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח
9:5 And they kept the passover in the first month, on the fourteenth day of the month, at dusk, in the wilderness of Sinai; according to all that the Lord commanded Moses, so did the children of Israel.	9:5 ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל
9:6 But there were certain men, who were unclean by the dead body of a man, so that they could not keep the passover on that day; and they came before Moses and before Aaron on that day.	9:6 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא
9:7 And those men said unto him: 'We are unclean by the dead body of a man; wherefore are we to be kept back, so as not to bring the offering of the Lord in its appointed season among the children of Israel?'	9:7 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל
9:8 And Moses said unto them: 'Stay ye, that I may hear what the Lord will command concerning you.'	9:8 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם
9:9 And the Lord spoke unto Moses, saying:	9:9 וידבר יהוה אל משה לאמר
9:10 'Speak unto the children of Israel, saying: If any man of you or of your generations shall be unclean by reason of a dead body, or be in a journey afar off, yet he shall keep the passover unto the Lord;	9:10 דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה
9:11 in the second month on the fourteenth day at dusk they shall keep it; they shall eat it with unleavened bread and bitter herbs;	9:11 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו
9:12 they shall leave none of it unto the morning, nor break a bone thereof; according to all the statute of the passover they shall keep it.	9:12 לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו
9:13 But the man that is clean, and is not on a journey, and forbeareth to keep the passover, that soul shall be cut off from his people; because he brought not the offering of the Lord in its appointed season, that man shall bear his sin.	9:13 והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא
9:14 And if a stranger shall sojourn among you, and will keep the passover unto the Lord: according to the statute of the passover, and according to the ordinance thereof, so shall he do; ye shall have one statute, both for the stranger, and for him that	9:14 וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ
9:15 And on the day that the tabernacle was reared up the cloud covered the tabernacle, even the tent of the testimony; and at even there was upon the tabernacle as it were the appearance of fire, until morning.	9:15 וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר
9:16 So it was alway: the cloud covered it, and the appearance of fire by night.	9:16 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה
9:17 And whenever the cloud was taken up from over the Tent, then after that the children of Israel journeyed; and in the place where the cloud abode, there the children of Israel encamped.	9:17 ולפי העלות הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל
9:18 At the commandment of the Lord the children of Israel journeyed, and at the commandment of the Lord they encamped: as long as the cloud abode upon the tabernacle they remained encamped.	9:18 על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו
9:19 And when the cloud tarried upon the tabernacle many days, then the children of Israel kept the charge of the Lord, and journeyed not.	9:19 ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו
9:20 And sometimes the cloud was a few days upon the tabernacle; according to the commandment of the Lord they remained encamped, and according to the commandment of the Lord they journeyed.	9:20 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו
9:21 And sometimes the cloud was from evening until morning; and when the cloud was taken up in the morning, they journeyed; or if it continued by day and by night, when the cloud was taken up, they journeyed.	9:21 ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו
9:22 Whether it were two days, or a month, or a year, that the cloud tarried upon the tabernacle, abiding thereon, the children of Israel remained encamped, and journeyed not; but when it was taken up, they journeyed.	9:22 או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו
9:23 At the commandment of the Lord they encamped, and at the commandment of the Lord they journeyed; they kept the charge of the Lord, at the commandment of the Lord by the hand of Moses.	9:23 על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה

Bemidbar 10

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
10:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	10:1 וידבר יהוה אל משה לאמר
10:2 'Make thee two trumpets of silver; of beaten work shalt thou make them; and they shall be unto thee for the calling of the congregation, and for causing the camps to set forward.	10:2 עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות
10:3 And when they shall blow with them, all the congregation shall gather themselves unto thee at the door of the tent of meeting.	10:3 ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד
10:4 And if they blow but with one, then the princes, the heads of the thousands of Israel, shall gather themselves unto thee.	10:4 ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל
10:5 And when ye blow an alarm, the camps that lie on the east side shall take their journey.	10:5 ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה
10:6 And when ye blow an alarm the second time, the camps that lie on the south side shall set forward; they shall blow an alarm for their journeys.	10:6 ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם
10:7 But when the assembly is to be gathered together, ye shall blow, but ye shall not sound an alarm.	10:7 ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו
10:8 And the sons of Aaron, the priests, shall blow with the trumpets; and they shall be to you for a statute for ever throughout your generations.	10:8 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם
10:9 And when ye go to war in your land against the adversary that oppresseth you, then ye shall sound an alarm with the trumpets; and ye shall be remembered before the Lord your God, and ye shall be saved from your enemies.	10:9 וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרת ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם
10:10 Also in the day of your gladness, and in your appointed seasons, and in your new moons, ye shall blow with the trumpets over your burnt-offerings, and over the sacrifices of your peace-offerings; and they shall be to you for a memorial before your G	10:10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם
10:11 And it came to pass in the second year, in the second month, on the twentieth day of the month, that the cloud was taken up from over the tabernacle of the testimony.	10:11 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת
10:12 And the children of Israel set forward by their stages out of the wilderness of Sinai; and the cloud abode in the wilderness of Paran.--	10:12 ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן
10:13 And they took their first journey, according to the commandment of the Lord by the hand of Moses.	10:13 ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה
10:14 And in the first place the standard of the camp of the children of Judah set forward according to their hosts; and over his host was Nahshon the son of Amminadab.	10:14 ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב
10:15 And over the host of the tribe of the children of Issachar was Nethanel the son of Zuar.	10:15 ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער
10:16 And over the host of the tribe of the children of Zebulun was Eliab the son of Helon.	10:16 ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלן
10:17 And the tabernacle was taken down; and the sons of Gershon and the sons of Merari, who bore the tabernacle, set forward.	10:17 והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן
10:18 And the standard of the camp of Reuben set forward according to their hosts; and over his host was Elizur the son of Shedeur.	10:18 ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור
10:19 And over the host of the tribe of the children of Simeon was Shelumiel the son of Zurishaddai.	10:19 ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי
10:20 And over the host of the tribe of the children of Gad was Eliasaph the son of Deuel.	10:20 ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל
10:21 And the Kohathites the bearers of the sanctuary set forward, that the tabernacle might be set up against their coming.	10:21 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם
10:22 And the standard of the camp of the children of Ephraim set forward according to their hosts; and over his host was Elishama the son of Ammihud.	10:22 ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד
10:23 And over the host of the tribe of the children of Manasseh was Gamaliel the son of Pedahzur.	10:23 ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור
10:24 And over the host of the tribe of the children of Benjamin was Abidan the son of Gideoni.	10:24 ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני
10:25 And the standard of the camp of the children of Dan, which was the rearward of all the camps, set forward according to their hosts; and over his host was Ahiezer the son of Ammishaddai.	10:25 ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי
10:26 And over the host of the tribe of the children of Asher was Pagiel the son of Ochran.	10:26 ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן
10:27 And over the host of the tribe of the children of Naphtali was Ahira the son of Enan.	10:27 ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן
10:28 Thus were the journeyings of the children of Israel according to their hosts. --And they set forward.	10:28 אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו
10:29 And Moses said unto Hobab, the son of Reuel the Midianite, Moses' father-in-law: 'We are journeying unto the place of which the Lord said: I will give it you; come thou with us, and we will do thee good; for the Lord hath spoken good concerning Isra	10:29 ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל
10:30 And he said unto him: 'I will not go; but I will depart to mine own land, and to my kindred.'	10:30 ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך
10:31 And he said: 'Leave us not, I pray thee; forasmuch as thou knowest how we are to encamp in the wilderness, and thou shalt be to us instead of eyes.	10:31 ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים
10:32 And it shall be, if thou go with us, yea, it shall be, that what good soever the Lord shall do unto us, the same will we do unto thee.'	10:32 והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך
10:33 And they set forward from the mount of the Lord three days' journey; and the ark of the covenant of the Lord went before them three days' journey, to seek out a resting-place for them.	10:33 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה
10:34 And the cloud of the Lord was over them by day, when they set forward from the camp.	10:34 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה
10:35 And it came to pass, when the ark set forward, that Moses said: 'Rise up, O the Lord, and let Thine enemies be scattered; and let them that hate Thee flee before Thee.'	10:35 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך
10:36 And when it rested, he said: 'Return, O the Lord, unto the ten thousands of the families of Israel.'	10:36 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל

Bemidbar 11

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
11:1 And the people were as murmurers, speaking evil in the ears of the Lord; and when the Lord heard it, His anger was kindled; and the fire of the Lord burnt among them, and devoured in the uttermost part of the camp.	11:1 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה
11:2 And the people cried unto Moses; and Moses prayed unto the Lord, and the fire abated.	11:2 ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש
11:3 And the name of that place was called Taberah, because the fire of the Lord burnt among them.	11:3 ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה
11:4 And the mixed multitude that was among them fell a lusting; and the children of Israel also wept on their part, and said: 'Would that we were given flesh to eat!	11:4 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר
11:5 We remember the fish, which we were wont to eat in Egypt for nought; the cucumbers, and the melons, and the leeks, and the onions, and the garlic;	11:5 זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים
11:6 but now our soul is dried away; there is nothing at all; we have nought save this manna to look to.'--	11:6 ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו
11:7 Now the manna was like coriander seed, and the appearance thereof as the appearance of bdellium.	11:7 והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח
11:8 The people went about, and gathered it, and ground it in mills, or beat it in mortars, and seethed it in pots, and made cakes of it; and the taste of it was as the taste of a cake baked with oil.	11:8 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן
11:9 And when the dew fell upon the camp in the night, the manna fell upon it.--	11:9 וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו
11:10 And Moses heard the people weeping, family by family, every man at the door of his tent; and the anger of the Lord was kindled greatly; and Moses was displeased.	11:10 וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע
11:11 And Moses said unto the Lord: 'Wherefore hast Thou dealt ill with Thy servant? and wherefore have I not found favour in Thy sight, that Thou layest the burden of all this people upon me?	11:11 ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי
11:12 Have I conceived all this people? have I brought them forth, that Thou shouldest say unto me: Carry them in thy bosom, as a nursing-father carrieth the sucking child, unto the land which Thou didst swear unto their fathers?	11:12 האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו
11:13 Whence should I have flesh to give unto all this people? for they trouble me with their weeping, saying: Give us flesh, that we may eat.	11:13 מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה
11:14 I am not able to bear all this people myself alone, because it is too heavy for me.	11:14 לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני
11:15 And if Thou deal thus with me, kill me, I pray Thee, out of hand, if I have found favour in Thy sight; and let me not look upon my wretchedness.'	11:15 ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי
11:16 And the Lord said unto Moses: 'Gather unto Me seventy men of the elders of Israel, whom thou knowest to be the elders of the people, and officers over them; and bring them unto the tent of meeting, that they may stand there with thee.	11:16 ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך
11:17 And I will come down and speak with thee there; and I will take of the spirit which is upon thee, and will put it upon them; and they shall bear the burden of the people with thee, that thou bear it not thyself alone.	11:17 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך
11:18 And say thou unto the people: Sanctify yourselves against to-morrow, and ye shall eat flesh; for ye have wept in the ears of the Lord, saying: Would that we were given flesh to eat! for it was well with us in Egypt; therefore the Lord will give you	11:18 ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם
11:19 Ye shall not eat one day, nor two days, nor five days, neither ten days, nor twenty days;	11:19 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום
11:20 but a whole month, until it come out at your nostrils, and it be loathsome unto you; because that ye have rejected the Lord who is among you, and have troubled Him with weeping, saying: Why, now, came we forth out of Egypt?'	11:20 עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים
11:21 And Moses said: 'The people, among whom I am, are six hundred thousand men on foot; and yet Thou hast said: I will give them flesh, that they may eat a whole month!	11:21 ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים
11:22 If flocks and herds be slain for them, will they suffice them? or if all the fish of the sea be gathered together for them, will they suffice them?'	11:22 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם
11:23 And the Lord said unto Moses: 'Is the Lord'S hand waxed short? now shalt thou see whether My word shall come to pass unto thee or not.'	11:23 ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא
11:24 And Moses went out, and told the people the words of the Lord; and he gathered seventy men of the elders of the people, and set them round about the Tent.	11:24 ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל
11:25 And the Lord came down in the cloud, and spoke unto him, and took of the spirit that was upon him, and put it upon the seventy elders; and it came to pass, that, when the spirit rested upon them, they prophesied, but they did so no more.	11:25 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו
11:26 But there remained two men in the camp, the name of the one was Eldad, and the name of the other Medad; and the spirit rested upon them; and they were of them that were recorded, but had not gone out unto the Tent; and they prophesied in the camp.	11:26 וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עלהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה
11:27 And there ran a young man, and told Moses, and said: 'Eldad and Medad are prophesying in the camp.'	11:27 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה
11:28 And Joshua the son of Nun, the minister of Moses from his youth up, answered and said: 'My lord Moses, shut them in.'	11:28 ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם
11:29 And Moses said unto him: 'Art thou jealous for my sake? would that all the Lord'S people were prophets, that the Lord would put His spirit upon them!'	11:29 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם
11:30 And Moses withdrew into the camp, he and the elders of Israel.	11:30 ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל
11:31 And there went forth a wind from the Lord, and brought across quails from the sea, and let them fall by the camp, about a day's journey on this side, and a day's journey on the other side, round about the camp, and about two cubits above the face of	11:31 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ
11:32 And the people rose up all that day, and all the night, and all the next day, and gathered the quails; he that gathered least gathered ten heaps; and they spread them all abroad for themselves round about the camp.	11:32 ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה
11:33 While the flesh was yet between their teeth, ere it was chewed, the anger of the Lord was kindled against the people, and the Lord smote the people with a very great plague.	11:33 הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד
11:34 And the name of that place was called Kibroth-hattaavah, because there they buried the people that lusted.	11:34 ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים
11:35 From Kibroth-hattaavah the people journeyed unto Hazeroth; and they abode at Hazeroth.	11:35 מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות

Bemidbar 12

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
12:1 And Miriam and Aaron spoke against Moses because of the Cushite woman whom he had married; for he had married a Cushite woman.	12:1 ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח
12:2 And they said: 'Hath the Lord indeed spoken only with Moses? hath He not spoken also with us?' And the Lord heard it.--	12:2 ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה
12:3 Now the man Moses was very meek, above all the men that were upon the face of the earth.--	12:3 והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה
12:4 And the Lord spoke suddenly unto Moses, and unto Aaron, and unto Miriam: 'Come out ye three unto the tent of meeting.' And they three came out.	12:4 ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם
12:5 And the Lord came down in a pillar of cloud, and stood at the door of the Tent, and called Aaron and Miriam; and they both came forth.	12:5 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם
12:6 And He said: 'Hear now My words: if there be a prophet among you, I the Lord do make Myself known unto him in a vision, I do speak with him in a dream.	12:6 ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו
12:7 My servant Moses is not so; he is trusted in all My house;	12:7 לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא
12:8 with him do I speak mouth to mouth, even manifestly, and not in dark speeches; and the similitude of the Lord doth he behold; wherefore then were ye not afraid to speak against My servant, against Moses?'	12:8 פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה
12:9 And the anger of the Lord was kindled against them; and He departed.	12:9 ויחר אף יהוה בם וילך
12:10 And when the cloud was removed from over the Tent, behold, Miriam was leprous, as white as snow; and Aaron looked upon Miriam; and, behold, she was leprous.	12:10 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת
12:11 And Aaron said unto Moses: 'Oh my lord, lay not, I pray thee, sin upon us, for that we have done foolishly, and for that we have sinned.	12:11 ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו
12:12 Let her not, I pray, be as one dead, of whom the flesh is half consumed when he cometh out of his mother's womb.'	12:12 אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו
12:13 And Moses cried unto the Lord, saying: 'Heal her now, O God, I beseech Thee.'	12:13 ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה
12:14 And the Lord said unto Moses: 'If her father had but spit in her face, should she not hide in shame seven days? let her be shut up without the camp seven days, and after that she shall be brought in again.'	12:14 ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף
12:15 And Miriam was shut up without the camp seven days; and the people journeyed not till Miriam was brought in again.	12:15 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים
12:16 And afterward the people journeyed from Hazeroth, and pitched in the wilderness of Paran.	12:16 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן

Bemidbar 13

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
13:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	13:1 וידבר יהוה אל משה לאמר
13:2 'Send thou men, that they may spy out the land of Canaan, which I give unto the children of Israel; of every tribe of their fathers shall ye send a man, every one a prince among them.'	13:2 שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם
13:3 And Moses sent them from the wilderness of Paran according to the commandment of the Lord; all of them men who were heads of the children of Israel.	13:3 וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה
13:4 And these were their names: of the tribe of Reuben, Shammua the son of Zaccur.	13:4 ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור
13:5 Of the tribe of Simeon, Shaphat the son of Hori.	13:5 למטה שמעון שפט בן חורי
13:6 Of the tribe of Judah, Caleb the son of Jephunneh.	13:6 למטה יהודה כלב בן יפנה
13:7 Of the tribe of Issachar, Igal the son of Joseph.	13:7 למטה יששכר יגאל בן יוסף
13:8 Of the tribe of Ephraim, Hoshea the son of Nun.	13:8 למטה אפרים הושע בן נון
13:9 Of the tribe of Benjamin, Palti the son of Raphu.	13:9 למטה בנימן פלטי בן רפוא
13:10 Of the tribe of Zebulun, Gaddiel the son of Sodi.	13:10 למטה זבולן גדיאל בן סודי
13:11 Of the tribe of Joseph, namely, of the tribe of Manasseh, Gaddi the son of Susi.	13:11 למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי
13:12 Of the tribe of Dan, Ammiel the son of Gemalli.	13:12 למטה דן עמיאל בן גמלי
13:13 Of the tribe of Asher, Sethur the son of Michael.	13:13 למטה אשר סתור בן מיכאל
13:14 Of the tribe of Naphtali, Nahbi the son of Vophsi.	13:14 למטה נפתלי נחבי בן ופסי
13:15 Of the tribe of Gad, Geuel the son of Machi.	13:15 למטה גד גאואל בן מכי
13:16 These are the names of the men that Moses sent to spy out the land. And Moses called Hoshea the son of Nun Joshua.	13:16 אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע
13:17 And Moses sent them to spy out the land of Canaan, and said unto them: 'Get you up here into the South, and go up into the mountains;	13:17 וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר
13:18 and see the land, what it is; and the people that dwelleth therein, whether they are strong or weak, whether they are few or many;	13:18 וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב
13:19 and what the land is that they dwell in, whether it is good or bad; and what cities they are that they dwell in, whether in camps, or in strongholds;	13:19 ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים
13:20 and what the land is, whether it is fat or lean, whether there is wood therein, or not. And be ye of good courage, and bring of the fruit of the land.' --Now the time was the time of the first-ripe grapes.--	13:20 ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים
13:21 So they went up, and spied out the land from the wilderness of Zin unto Rehob, at the entrance to Hamath.	13:21 ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת
13:22 And they went up into the South, and came unto Hebron; and Ahiman, Sheshai, and Talmai, the children of Anak, were there. --Now Hebron was built seven years before Zoan in Egypt.--	13:22 ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים
13:23 And they came unto the valley of Eshcol, and cut down from thence a branch with one cluster of grapes, and they bore it upon a pole between two; they took also of the pomegranates, and of the figs.--	13:23 ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים
13:24 That place was called the valley of Eshcol, because of the cluster which the children of Israel cut down from thence.--	13:24 למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל
13:25 And they returned from spying out the land at the end of forty days.	13:25 וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום
13:26 And they went and came to Moses, and to Aaron, and to all the congregation of the children of Israel, unto the wilderness of Paran, to Kadesh; and brought back word unto them, and unto all the congregation, and showed them the fruit of the land.	13:26 וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אתם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ
13:27 And they told him, and said: 'We came unto the land whither thou sentest us, and surely it floweth with milk and honey; and this is the fruit of it.	13:27 ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה
13:28 Howbeit the people that dwell in the land are fierce, and the cities are fortified, and very great; and moreover we saw the children of Anak there.	13:28 אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם
13:29 Amalek dwelleth in the land of the South; and the Hittite, and the Jebusite, and the Amorite, dwell in the mountains; and the Canaanite dwelleth by the sea, and along by the side of the Jordan.'	13:29 עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני יושב על הים ועל יד הירדן
13:30 And Caleb stilled the people toward Moses, and said: 'We should go up at once, and possess it; for we are well able to overcome it.'	13:30 ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה
13:31 But the men that went up with him said: 'We are not able to go up against the people; for they are stronger than we.'	13:31 והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו
13:32 And they spread an evil report of the land which they had spied out unto the children of Israel, saying: 'The land, through which we have passed to spy it out, is a land that eateth up the inhabitants thereof; and all the people that we saw in it ar	13:32 ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות
13:33 And there we saw the Nephilim, the sons of Anak, who come of the Nephilim; and we were in our own sight as grasshoppers, and so we were in their sight.'	13:33 ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם

Bemidbar 14

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
14:1 And all the congregation lifted up their voice, and cried; and the people wept that night.	14:1 ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא
14:2 And all the children of Israel murmured against Moses and against Aaron; and the whole congregation said unto them: 'Would that we had died in the land of Egypt! or would we had died in this wilderness!	14:2 וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו
14:3 And wherefore doth the Lord bring us unto this land, to fall by the sword? Our wives and our little ones will be a prey; were it not better for us to return into Egypt?'	14:3 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה
14:4 And they said one to another: 'Let us make a captain, and let us return into Egypt.'	14:4 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה
14:5 Then Moses and Aaron fell on their faces before all the assembly of the congregation of the children of Israel.	14:5 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל
14:6 And Joshua the son of Nun and Caleb the son of Jephunneh, who were of them that spied out the land, rent their clothes.	14:6 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם
14:7 And they spoke unto all the congregation of the children of Israel, saying: 'The land, which we passed through to spy it out, is an exceeding good land.	14:7 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד
14:8 If the Lord delight in us, then He will bring us into this land, and give it unto us--a land which floweth with milk and honey.	14:8 אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש
14:9 Only rebel not against the Lord, neither fear ye the people of the land; for they are bread for us; their defence is removed from over them, and the Lord is with us; fear them not.'	14:9 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם
14:10 But all the congregation bade stone them with stones, when the glory of the Lord appeared in the tent of meeting unto all the children of Israel.	14:10 ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל
14:11 And the Lord said unto Moses: 'How long will this people despise Me? and how long will they not believe in Me, for all the signs which I have wrought among them?	14:11 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו
14:12 I will smite them with the pestilence, and destroy them, and will make of thee a nation greater and mightier than they.'	14:12 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו
14:13 And Moses said unto the Lord: 'When the Egyptians shall hear--for Thou broughtest up this people in Thy might from among them--	14:13 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו
14:14 they will say to the inhabitants of this land, who have heard that Thou the Lord art in the midst of this people; inasmuch as Thou the Lord art seen face to face, and Thy cloud standeth over them, and Thou goest before them, in a pillar of cloud by	14:14 ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה
14:15 now if Thou shalt kill this people as one man, then the nations which have heard the fame of Thee will speak, saying:	14:15 והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר
14:16 Because the Lord was not able to bring this people into the land which He swore unto them, therefore He hath slain them in the wilderness.	14:16 מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר
14:17 And now, I pray Thee, let the power of the Lord be great, according as Thou hast spoken, saying:	14:17 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר
14:18 the Lord is slow to anger, and plenteous in lovingkindness, forgiving iniquity and transgression, and that will by no means clear the guilty; visiting the iniquity of the fathers upon the children, upon the third and upon the fourth generation.	14:18 יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים
14:19 Pardon, I pray Thee, the iniquity of this people according unto the greatness of Thy lovingkindness, and according as Thou hast forgiven this people, from Egypt even until now.'	14:19 סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה
14:20 And the Lord said: 'I have pardoned according to thy word'	14:20 ויאמר יהוה סלחתי כדברך
14:21 But in very deed, as I live--and all the earth shall be filled with the glory of the Lord--	14:21 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ
14:22 surely all those men that have seen My glory, and My signs, which I wrought in Egypt and in the wilderness, yet have put Me to proof these ten times, and have not hearkened to My voice;	14:22 כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי
14:23 surely they shall not see the land which I swore unto their fathers, neither shall any of them that despised Me see it.	14:23 אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה
14:24 But My servant Caleb, because he had another spirit with him, and hath followed Me fully, him will I bring into the land whereinto he went; and his seed shall possess it.	14:24 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה
14:25 Now the Amalekite and the Canaanite dwell in the Vale; tomorrow turn ye, and get you into the wilderness by the way to the Red Sea.'	14:25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף
14:26 And the Lord spoke unto Moses and unto Aaron, saying:	14:26 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
14:27 'How long shall I bear with this evil congregation, that keep murmuring against Me? I have heard the murmurings of the children of Israel, which they keep murmuring against Me.	14:27 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי
14:28 Say unto them: As I live, saith the Lord, surely as ye have spoken in Mine ears, so will I do to you:	14:28 אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם
14:29 your carcasses shall fall in this wilderness, and all that were numbered of you, according to your whole number, from twenty years old and upward, ye that have murmured against Me;	14:29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי
14:30 surely ye shall not come into the land, concerning which I lifted up My hand that I would make you dwell therein, save Caleb the son of Jephunneh, and Joshua the son of Nun.	14:30 אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון
14:31 But your little ones, that ye said would be a prey, them will I bring in, and they shall know the land which ye have rejected.	14:31 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה
14:32 But as for you, your carcasses shall fall in this wilderness.	14:32 ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה
14:33 And your children shall be wanderers in the wilderness forty years, and shall bear your strayings, until your carcasses be consumed in the wilderness.	14:33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר
14:34 After the number of the days in which ye spied out the land, even forty days, for every day a year, shall ye bear your iniquities, even forty years, and ye shall know My displeasure.	14:34 במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי
14:35 I the Lord have spoken, surely this will I do unto all this evil congregation, that are gathered together against Me; in this wilderness they shall be consumed, and there they shall die.'	14:35 אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו
14:36 And the men, whom Moses sent to spy out the land, and who, when they returned, made all the congregation to murmur against him, by bringing up an evil report against the land,	14:36 והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ
14:37 even those men that did bring up an evil report of the land, died by the plague before the Lord.	14:37 וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה
14:38 But Joshua the son of Nun, and Caleb the son of Jephunneh, remained alive of those men that went to spy out the land.	14:38 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ
14:39 And Moses told these words unto all the children of Israel; and the people mourned greatly.	14:39 וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד
14:40 And they rose up early in the morning, and got them up to the top of the mountain, saying: 'Lo, we are here, and will go up unto the place which the Lord hath promised; for we have sinned.'	14:40 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו
14:41 And Moses said: 'Wherefore now do ye transgress the commandment of the Lord, seeing it shall not prosper?	14:41 ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח
14:42 Go not up, for the Lord is not among you; that ye be not smitten down before your enemies.	14:42 אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם
14:43 For there the Amalekite and the Canaanite are before you, and ye shall fall by the sword; forasmuch as ye are turned back from following the Lord, and the Lord will not be with you.'	14:43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם
14:44 But they presumed to go up to the top of the mountain; nevertheless the ark of the covenant of the Lord, and Moses, departed not out of the camp.	14:44 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה
14:45 Then the Amalekite and the Canaanite, who dwelt in that hill-country, came down, and smote them and beat them down, even unto Hormah.	14:45 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה

Bemidbar 15

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
15:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	15:1 וידבר יהוה אל משה לאמר
15:2 Speak unto the children of Israel, and say unto them: When ye are come into the land of your habitations, which I give unto you,	15:2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם
15:3 and will make an offering by fire unto the Lord, a burnt-offering, or a sacrifice, in fulfilment of a vow clearly uttered, or as a freewill-offering, or in your appointed seasons, to make a sweet savour unto the Lord, of the herd, or of the flock;	15:3 ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן
15:4 then shall he that bringeth his offering present unto the Lord a meal-offering of a tenth part of an ephah of fine flour mingled with the fourth part of a hin of oil;	15:4 והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן
15:5 and wine for the drink-offering, the fourth part of a hin, shalt thou prepare with the burnt-offering or for the sacrifice, for each lamb.	15:5 ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד
15:6 Or for a ram, thou shalt prepare for a meal-offering two tenth parts of an ephah of fine flour mingled with the third part of a hin of oil;	15:6 או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין
15:7 and for the drink-offering thou shalt present the third part of a hin of wine, of a sweet savour unto the Lord.	15:7 ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה
15:8 And when thou preparest a bullock for a burnt-offering, or for a sacrifice, in fulfilment of a vow clearly uttered, or for peace-offerings unto the Lord;	15:8 וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה
15:9 then shall there be presented with the bullock a meal-offering of three tenth parts of an ephah of fine flour mingled with half a hin of oil.	15:9 והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין
15:10 And thou shalt present for the drink-offering half a hin of wine, for an offering made by fire, of a sweet savour unto the Lord.	15:10 ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה
15:11 Thus shall it be done for each bullock, or for each ram, or for each of the he-lambs, or of the kids.	15:11 ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים
15:12 According to the number that ye may prepare, so shall ye do for every one according to their number.	15:12 כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם
15:13 All that are home-born shall do these things after this manner, in presenting an offering made by fire, of a sweet savour unto the Lord.	15:13 כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה
15:14 And if a stranger sojourn with you, or whosoever may be among you, throughout your generations, and will offer an offering made by fire, of a sweet savour unto the Lord; as ye do, so he shall do.	15:14 וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה
15:15 As for the congregation, there shall be one statute both for you, and for the stranger that sojourneth with you, a statute for ever throughout your generations; as ye are, so shall the stranger be before the Lord.	15:15 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה
15:16 One law and one ordinance shall be both for you, and for the stranger that sojourneth with you.	15:16 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם
15:17 And the Lord spoke unto Moses, saying:	15:17 וידבר יהוה אל משה לאמר
15:18 Speak unto the children of Israel, and say unto them: When ye come into the land whither I bring you,	15:18 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה
15:19 then it shall be, that, when ye eat of the bread of the land, ye shall set apart a portion for a gift unto the Lord.	15:19 והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה
15:20 Of the first of your dough ye shall set apart a cake for a gift; as that which is set apart of the threshing-floor, so shall ye set it apart.	15:20 ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה
15:21 Of the first of your dough ye shall give unto the Lord a portion for a gift throughout your generations.	15:21 מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם
15:22 And when ye shall err, and not observe all these commandments, which the Lord hath spoken unto Moses,	15:22 וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה
15:23 even all that the Lord hath commanded you by the hand of Moses, from the day that the Lord gave commandment, and onward throughout your generations;	15:23 את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם
15:24 then it shall be, if it be done in error by the congregation, it being hid from their eyes, that all the congregation shall offer one young bullock for a burnt-offering, for a sweet savour unto the Lord--with the meal-offering thereof, and the drink	15:24 והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת
15:25 And the priest shall make atonement for all the congregation of the children of Israel, and they shall be forgiven; for it was an error, and they have brought their offering, an offering made by fire unto the Lord, and their sin-offering before the	15:25 וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם
15:26 And all the congregation of the children of Israel shall be forgiven, and the stranger that sojourneth among them; for in respect of all the people it was done in error.	15:26 ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה
15:27 And if one person sin through error, then he shall offer a she-goat of the first year for a sin-offering.	15:27 ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת
15:28 And the priest shall make atonement for the soul that erreth, when he sinneth through error, before the Lord, to make atonement for him; and he shall be forgiven,	15:28 וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו
15:29 both he that is home-born among the children of Israel, and the stranger that sojourneth among them: ye shall have one law for him that doeth aught in error.	15:29 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה
15:30 But the soul that doeth aught with a high hand, whether he be home-born or a stranger, the same blasphemeth the Lord; and that soul shall be cut off from among his people.	15:30 והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה
15:31 Because he hath despised the word of the Lord, and hath broken His commandment; that soul shall utterly be cut off, his iniquity shall be upon him.	15:31 כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה
15:32 And while the children of Israel were in the wilderness, they found a man gathering sticks upon the sabbath day.	15:32 ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת
15:33 And they that found him gathering sticks brought him unto Moses and Aaron, and unto all the congregation.	15:33 ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה
15:34 And they put him in ward, because it had not been declared what should be done to him.	15:34 ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו
15:35 And the Lord said unto Moses: 'The man shall surely be put to death; all the congregation shall stone him with stones without the camp.'	15:35 ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה
15:36 And all the congregation brought him without the camp, and stoned him with stones, and he died, as the Lord commanded Moses.	15:36 ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה
15:37 And the Lord spoke unto Moses, saying:	15:37 ויאמר יהוה אל משה לאמר
15:38 'Speak unto the children of Israel, and bid them that they make them throughout their generations fringes in the corners of their garments, and that they put with the fringe of each corner a thread of blue.	15:38 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת
15:39 And it shall be unto you for a fringe, that ye may look upon it, and remember all the commandments of the Lord, and do them; and that ye go not about after your own heart and your own eyes, after which ye use to go astray;	15:39 והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם
15:40 that ye may remember and do all My commandments, and be holy unto your God.	15:40 למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם
15:41 I am the Lord your God, who brought you out of the land of Egypt, to be your God: I am the Lord your God.'	15:41 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם

Bemidbar 16

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
16:1 Now Korah, the son of Izhar, the son of Kohath, the son of Levi, with Dathan and Abiram, the sons of Eliab, and On, the son of Peleth, sons of Reuben, took men;	16:1 ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן
16:2 and they rose up in face of Moses, with certain of the children of Israel, two hundred and fifty men; they were princes of the congregation, the elect men of the assembly, men of renown;	16:2 ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם
16:3 and they assembled themselves together against Moses and against Aaron, and said unto them: 'Ye take too much upon you, seeing all the congregation are holy, every one of them, and the Lord is among them; wherefore then lift ye up yourselves above th	16:3 ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה
16:4 And when Moses heard it, he fell upon his face.	16:4 וישמע משה ויפל על פניו
16:5 And he spoke unto Korah and unto all his company, saying: 'In the morning the Lord will show who are His, and who is holy, and will cause him to come near unto Him; even him whom He may choose will He cause to come near unto Him.	16:5 וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו
16:6 This do: take you censors, Korah, and all his company;	16:6 זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו
16:7 and put fire therein, and put incense upon them before the Lord to-morrow; and it shall be that the man whom the Lord doth choose, he shall be holy; ye take too much upon you, ye sons of Levi.'	16:7 ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי
16:8 And Moses said unto Korah: 'Hear now, ye sons of Levi:	16:8 ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי
16:9 is it but a small thing unto you, that the God of Israel hath separated you from the congregation of Israel, to bring you near to Himself, to do the service of the tabernacle of the Lord, and to stand before the congregation to minister unto them;	16:9 המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם
16:10 and that He hath brought thee near, and all thy brethren the sons of Levi with thee? and will ye seek the priesthood also?	16:10 ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה
16:11 Therefore thou and all thy company that are gathered together against the Lord--; and as to Aaron, what is he that ye murmur against him?'	16:11 לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו
16:12 And Moses sent to call Dathan and Abiram, the sons of Eliab; and they said: 'We will not come up;	16:12 וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה
16:13 is it a small thing that thou hast brought us up out of a land flowing with milk and honey, to kill us in the wilderness, but thou must needs make thyself also a prince over us?	16:13 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר
16:14 Moreover thou hast not brought us into a land flowing with milk and honey, nor given us inheritance of fields and vineyards; wilt thou put out the eyes of these men? we will not come up.'	16:14 אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה
16:15 And Moses was very wroth, and said unto the Lord: 'Respect not thou their offering; I have not taken one ass from them, neither have I hurt one of them.'	16:15 ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם
16:16 And Moses said unto Korah: 'Be thou and all thy congregation before the Lord, thou, and they, and Aaron, to-morrow;	16:16 ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר
16:17 and take ye every man his fire-pan, and put incense upon them, and bring ye before the Lord every man his fire-pan, two hundred and fifty fire-pans; thou also, and Aaron, each his fire-pan.'	16:17 וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו
16:18 And they took every man his fire-pan, and put fire in them, and laid incense thereon, and stood at the door of the tent of meeting with Moses and Aaron.	16:18 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן
16:19 And Korah assembled all the congregation against them unto the door of the tent of meeting; and the glory of the Lord appeared unto all the congregation.	16:19 ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה
16:20 And the Lord spoke unto Moses and unto Aaron, saying:	16:20 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
16:21 'Separate yourselves from among this congregation, that I may consume them in a moment.'	16:21 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע
16:22 And they fell upon their faces, and said: 'O God, the God of the spirits of all flesh, shall one man sin, and wilt Thou be wroth with all the congregation?'	16:22 ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף
16:23 And the Lord spoke unto Moses, saying:	16:23 וידבר יהוה אל משה לאמר
16:24 'Speak unto the congregation, saying: Get you up from about the dwelling of Korah, Dathan, and Abiram.'	16:24 דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם
16:25 And Moses rose up and went unto Dathan and Abiram; and the elders of Israel followed him.	16:25 ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל
16:26 And he spoke unto the congregation, saying: 'Depart, I pray you, from the tents of these wicked men, and touch nothing of theirs, lest ye be swept away in all their sins.'	16:26 וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם
16:27 So they got them up from the dwelling of Korah, Dathan, and Abiram, on every side; and Dathan and Abiram came out, and stood at the door of their tents, with their wives, and their sons, and their little ones.	16:27 ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם
16:28 And Moses said: 'Hereby ye shall know that the Lord hath sent me to do all these works, and that I have not done them of mine own mind.	16:28 ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי
16:29 If these men die the common death of all men, and be visited after the visitation of all men, then the Lord hath not sent Me.	16:29 אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני
16:30 But if the Lord make a new thing, and the ground open her mouth, and swallow them up, with all that appertain unto them, and they go down alive into the pit, then ye shall understand that these men have despised the Lord.'	16:30 ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה
16:31 And it came to pass, as he made an end of speaking all these words, that the ground did cleave asunder that was under them.	16:31 ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם
16:32 And the earth opened her mouth and swallowed them up, and their households, and all the men that appertained unto Korah, and all their goods.	16:32 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש
16:33 So they, and all that appertained to them, went down alive into the pit; and the earth closed upon them, and they perished from among the assembly.	16:33 וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל
16:34 And all Israel that were round about them fled at the cry of them; for they said: 'Lest the earth swallow us up.'	16:34 וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ
16:35 And fire came forth from the Lord, and devoured the two hundred and fifty men that offered the incense.	16:35 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת

Bemidbar 17

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
17:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	17:1 וידבר יהוה אל משה לאמר
17:2 'Speak unto Eleazar the son of Aaron the priest, that he take up the fire-pans out of the burning, and scatter thou the fire yonder; for they are become holy;	17:2 אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו
17:3 even the fire-pans of these men who have sinned at the cost of their lives, and let them be made beaten plates for a covering of the altar--for they are become holy, because they were offered before the Lord--that they may be a sign unto the children	17:3 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל
17:4 And Eleazar the priest took the brazen fire-pans, which they that were burnt had offered; and they beat them out for a covering of the altar,	17:4 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח
17:5 to be a memorial unto the children of Israel, to the end that no common man, that is not of the seed of Aaron, draw near to burn incense before the Lord; that he fare not as Korah, and as his company; as the Lord spoke unto him by the hand of Moses.	17:5 זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו
17:6 But on the morrow all the congregation of the children of Israel murmured against Moses and against Aaron, saying: 'Ye have killed the people of the Lord.'	17:6 וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה
17:7 And it came to pass, when the congregation was assembled against Moses and against Aaron, that they looked toward the tent of meeting; and, behold, the cloud covered it, and the glory of the Lord appeared.	17:7 ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה
17:8 And Moses and Aaron came to the front of the tent of meeting.	17:8 ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד
17:9 And the Lord spoke unto Moses, saying:	17:9 וידבר יהוה אל משה לאמר
17:10 'Get you up from among this congregation, that I may consume them in a moment.' And they fell upon their faces.	17:10 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם
17:11 And Moses said unto Aaron: 'Take thy fire-pan, and put fire therein from off the altar, and lay incense thereon, and carry it quickly unto the congregation, and make atonement for them; for there is wrath gone out from the Lord: the plague is begun.	17:11 ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף
17:12 And Aaron took as Moses spoke, and ran into the midst of the assembly; and, behold, the plague was begun among the people; and he put on the incense, and made atonement for the people.	17:12 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם
17:13 And he stood between the dead and the living; and the plague was stayed.	17:13 ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה
17:14 Now they that died by the plague were fourteen thousand and seven hundred, besides them that died about the matter of Korah.	17:14 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח
17:15 And Aaron returned unto Moses unto the door of the tent of meeting, and the plague was stayed.	17:15 וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה
17:16 And the Lord spoke unto Moses, saying:	17:16 וידבר יהוה אל משה לאמר
17:17 'Speak unto the children of Israel, and take of them rods, one for each fathers' house, of all their princes according to their fathers' houses, twelve rods; thou shalt write every man's name upon his rod.	17:17 דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו
17:18 And thou shalt write Aaron's name upon the rod of Levi, for there shall be one rod for the head of their fathers' houses.	17:18 ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם
17:19 And thou shalt lay them up in the tent of meeting before the testimony, where I meet with you.	17:19 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה
17:20 And it shall come to pass, that the man whom I shall choose, his rod shall bud; and I will make to cease from Me the murmurings of the children of Israel, which they murmur against you.'	17:20 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם
17:21 And Moses spoke unto the children of Israel; and all their princes gave him rods, for each prince one, according to their fathers' houses, even twelve rods; and the rod of Aaron was among their rods.	17:21 וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם
17:22 And Moses laid up the rods before the Lord in the tent of the testimony.	17:22 וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת
17:23 And it came to pass on the morrow, that Moses went into the tent of the testimony; and, behold, the rod of Aaron for the house of Levi was budded, and put forth buds, and bloomed blossoms, and bore ripe almonds.	17:23 ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים
17:24 And Moses brought out all the rods from before the Lord unto all the children of Israel; and they looked, and took every man his rod.	17:24 ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו
17:25 And the Lord said unto Moses: 'Put back the rod of Aaron before the testimony, to be kept there, for a token against the rebellious children; that there may be made an end of their murmurings against Me, that they die not.'	17:25 ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו
17:26 Thus did Moses; as the Lord commanded him, so did he.	17:26 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה
17:27 And the children of Israel spoke unto Moses, saying: 'Behold, we perish, we are undone, we are all undone.	17:27 ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו
17:28 Every one that cometh near, that cometh near unto the tabernacle of the Lord, is to die; shall we wholly perish?'	17:28 כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע

Bemidbar 18

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
18:1 And the Lord said unto Aaron: 'Thou and thy sons and thy fathers' house with thee shall bear the iniquity of the sanctuary; and thou and thy sons with thee shall bear the iniquity of your priesthood.	18:1 ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם
18:2 And thy brethren also, the tribe of Levi, the tribe of thy father, bring thou near with thee, that they may be joined unto thee, and minister unto thee, thou and thy sons with thee being before the tent of the testimony.	18:2 וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת
18:3 And they shall keep thy charge, and the charge of all the Tent; only they shall not come nigh unto the holy furniture and unto the altar, that they die not, neither they, nor ye.	18:3 ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם
18:4 And they shall be joined unto thee, and keep the charge of the tent of meeting, whatsoever the service of the Tent may be; but a common man shall not draw nigh unto you.	18:4 ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם
18:5 And ye shall keep the charge of the holy things, and the charge of the altar, that there be wrath no more upon the children of Israel.	18:5 ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל
18:6 And I, behold, I have taken your brethren the Levites from among the children of Israel; for you they are given as a gift unto the Lord, to do the service of the tent of meeting.	18:6 ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד
18:7 And thou and thy sons with thee shall keep your priesthood in everything that pertaineth to the altar, and to that within the veil; and ye shall serve; I give you the priesthood as a service of gift; and the common man that draweth nigh shall be put	18:7 ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת
18:8 And the Lord spoke unto Aaron: 'And I, behold, I have given thee the charge of My heave-offerings; even of all the hallowed things of the children of Israel unto thee have I given them for a consecrated portion, and to thy sons, as a due for ever.	18:8 וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם
18:9 This shall be thine of the most holy things, reserved from the fire: every offering of theirs, even every meal-offering of theirs, and every sin-offering of theirs, and every guilt-offering of theirs, which they may render unto Me, shall be most holy	18:9 זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך
18:10 In a most holy place shalt thou eat thereof; every male may eat thereof; it shall be holy unto thee.	18:10 בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך
18:11 And this is thine: the heave-offering of their gift, even all the wave-offerings of the children of Israel; I have given them unto thee, and to thy sons and to thy daughters with thee, as a due for ever; every one that is clean in thy house may eat	18:11 וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו
18:12 All the best of the oil, and all the best of the wine, and of the corn, the first part of them which they give unto the Lord, to thee have I given them.	18:12 כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים
18:13 The first-ripe fruits of all that is in their land, which they bring unto the Lord, shall be thine; every one that is clean in thy house may eat thereof.	18:13 בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו
18:14 Every thing devoted in Israel shall be thine.	18:14 כל חרם בישראל לך יהיה
18:15 Every thing that openeth the womb, of all flesh which they offer unto the Lord, both of man and beast, shall be thine; howbeit the first-born of man shalt thou surely redeem, and the firstling of unclean beasts shalt thou redeem.	18:15 כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה
18:16 And their redemption-money--from a month old shalt thou redeem them--shall be, according to thy valuation, five shekels of silver, after the shekel of the sanctuary--the same is twenty gerahs.	18:16 ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא
18:17 But the firstling of an ox, or the firstling of a sheep, or the firstling of a goat, thou shalt not redeem; they are holy: thou shalt dash their blood against the altar, and shalt make their fat smoke for an offering made by fire, for a sweet savour	18:17 אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה
18:18 And the flesh of them shall be thine, as the wave-breast and as the right thigh, it shall be thine.	18:18 ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה
18:19 All the heave-offerings of the holy things, which the children of Israel offer unto the Lord, have I given thee, and thy sons and thy daughters with thee, as a due for ever; it is an everlasting covenant of salt before the Lord unto thee and to thy	18:19 כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך
18:20 And the Lord said unto Aaron: 'Thou shalt have no inheritance in their land, neither shalt thou have any portion among them; I am thy portion and thine inheritance among the children of Israel.	18:20 ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל
18:21 And unto the children of Levi, behold, I have given all the tithe in Israel for an inheritance, in return for their service which they serve, even the service of the tent of meeting.	18:21 ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד
18:22 And henceforth the children of Israel shall not come nigh the tent of meeting, lest they bear sin, and die.	18:22 ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות
18:23 But the Levites alone shall do the service of the tent of meeting, and they shall bear their iniquity; it shall be a statute for ever throughout your generations, and among the children of Israel they shall have no inheritance.	18:23 ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה
18:24 For the tithe of the children of Israel, which they set apart as a gift unto the Lord, I have given to the Levites for an inheritance; therefore I have said unto them: Among the children of Israel they shall have no inheritance.'	18:24 כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה
18:25 And the Lord spoke unto Moses, saying:	18:25 וידבר יהוה אל משה לאמר
18:26 'Moreover thou shalt speak unto the Levites, and say unto them: When ye take of the children of Israel the tithe which I have given you from them for your inheritance, then ye shall set apart of it a gift for the Lord, even a tithe of the tithe.	18:26 ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר
18:27 And the gift which ye set apart shall be reckoned unto you, as though it were the corn of the threshing-floor, and as the fulness of the wine-press.	18:27 ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב
18:28 Thus ye also shall set apart a gift unto the Lord of all your tithes, which ye receive of the children of Israel; and thereof ye shall give the gift which is set apart unto the Lord to Aaron the priest.	18:28 כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן
18:29 Out of all that is given you ye shall set apart all of that which is due unto the Lord, of all the best thereof, even the hallowed part thereof out of it.	18:29 מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו
18:30 Therefore thou shalt say unto them: When ye set apart the best thereof from it, then it shall be counted unto the Levites as the increase of the threshing-floor, and as the increase of the wine-press.	18:30 ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב
18:31 And ye may eat it in every place, ye and your households; for it is your reward in return for your service in the tent of meeting.	18:31 ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד
18:32 And ye shall bear no sin by reason of it, seeing that ye have set apart from it the best thereof; and ye shall not profane the holy things of the children of Israel, that ye die not.'	18:32 ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו

Bemidbar 19

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
19:1 And the Lord spoke unto Moses and unto Aaron, saying:	19:1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר
19:2 This is the statute of the law which the Lord hath commanded, saying: Speak unto the children of Israel, that they bring thee a red heifer, faultless, wherein is no blemish, and upon which never came yoke.	19:2 זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על
19:3 And ye shall give her unto Eleazar the priest, and she shall be brought forth without the camp, and she shall be slain before his face.	19:3 ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו
19:4 And Eleazar the priest shall take of her blood with his finger, and sprinkle of her blood toward the front of the tent of meeting seven times.	19:4 ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים
19:5 And the heifer shall be burnt in his sight; her skin, and her flesh, and her blood, with her dung, shall be burnt.	19:5 ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף
19:6 And the priest shall take cedar-wood, and hyssop, and scarlet, and cast it into the midst of the burning of the heifer.	19:6 ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה
19:7 Then the priest shall wash his clothes, and he shall bathe his flesh in water, and afterward he may come into the camp, and the priest shall be unclean until the even.	19:7 וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב
19:8 And he that burneth her shall wash his clothes in water, and bathe his flesh in water, and shall be unclean until the even.	19:8 והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב
19:9 And a man that is clean shall gather up the ashes of the heifer, and lay them up without the camp in a clean place, and it shall be kept for the congregation of the children of Israel for a water of sprinkling; it is a purification from sin.	19:9 ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא
19:10 And he that gathereth the ashes of the heifer shall wash his clothes, and be unclean until the even; and it shall be unto the children of Israel, and unto the stranger that sojourneth among them, for a statute for ever.	19:10 וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם
19:11 He that toucheth the dead, even any man's dead body, shall be unclean seven days;	19:11 הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים
19:12 the same shall purify himself therewith on the third day and on the seventh day, and he shall be clean; but if he purify not himself the third day and the seventh day, he shall not be clean.	19:12 הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר
19:13 Whosoever toucheth the dead, even the body of any man that is dead, and purifieth not himself--he hath defiled the tabernacle of the Lord--that soul shall be cut off from Israel; because the water of sprinkling was not dashed against him, he shall b	19:13 כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו
19:14 This is the law: when a man dieth in a tent, every one that cometh into the tent, and every thing that is in the tent, shall be unclean seven days.	19:14 זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים
19:15 And every open vessel, which hath no covering close-bound upon it, is unclean.	19:15 וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא
19:16 And whosoever in the open field toucheth one that is slain with a sword, or one that dieth of himself, or a bone of a man, or a grave, shall be unclean seven days.	19:16 וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים
19:17 And for the unclean they shall take of the ashes of the burning of the purification from sin, and running water shall be put thereto in a vessel.	19:17 ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי
19:18 And a clean person shall take hyssop, and dip it in the water, and sprinkle it upon the tent, and upon all the vessels, and upon the persons that were there, and upon him that touched the bone, or the slain, or the dead, or the grave.	19:18 ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר
19:19 And the clean person shall sprinkle upon the unclean on the third day, and on the seventh day; and on the seventh day he shall purify him; and he shall wash his clothes, and bathe himself in water, and shall be clean at even.	19:19 והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב
19:20 But the man that shall be unclean, and shall not purify himself, that soul shall be cut off from the midst of the assembly, because he hath defiled the sanctuary of the Lord; the water of sprinkling hath not been dashed against him: he is unclean.	19:20 ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא
19:21 And it shall be a perpetual statute unto them; and he that sprinkleth the water of sprinkling shall wash his clothes; and he that toucheth the water of sprinkling shall be unclean until even.	19:21 והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב
19:22 And whatsoever the unclean person toucheth shall be unclean; and the soul that toucheth him shall be unclean until even.	19:22 וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב

Bemidbar 20

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
20:1 And the children of Israel, even the whole congregation, came into the wilderness of Zin in the first month; and the people abode in Kadesh; and Miriam died there, and was buried there.	20:1 ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם
20:2 And there was no water for the congregation; and they assembled themselves together against Moses and against Aaron.	20:2 ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן
20:3 And the people strove with Moses, and spoke, saying: 'Would that we had perished when our brethren perished before the Lord!	20:3 וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה
20:4 And why have ye brought the assembly of the Lord into this wilderness, to die there, we and our cattle?	20:4 ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו
20:5 And wherefore have ye made us to come up out of Egypt, to bring us in unto this evil place? it is no place of seed, or of figs, or of vines, or of pomegranates; neither is there any water to drink.'	20:5 ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות
20:6 And Moses and Aaron went from the presence of the assembly unto the door of the tent of meeting, and fell upon their faces; and the glory of the Lord appeared unto them.	20:6 ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם
20:7 And the Lord spoke unto Moses, saying:	20:7 וידבר יהוה אל משה לאמר
20:8 'Take the rod, and assemble the congregation, thou, and Aaron thy brother, and speak ye unto the rock before their eyes, that it give forth its water; and thou shalt bring forth to them water out of the rock; so thou shalt give the congregation and t	20:8 קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם
20:9 And Moses took the rod from before the Lord, as He commanded him.	20:9 ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו
20:10 And Moses and Aaron gathered the assembly together before the rock, and he said unto them: 'Hear now, ye rebels; are we to bring you forth water out of this rock?'	20:10 ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים
20:11 And Moses lifted up his hand, and smote the rock with his rod twice; and water came forth abundantly, and the congregation drank, and their cattle.	20:11 וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם
20:12 And the Lord said unto Moses and Aaron: 'Because ye believed not in Me, to sanctify Me in the eyes of the children of Israel, therefore ye shall not bring this assembly into the land which I have given them.'	20:12 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם
20:13 These are the waters of Meribah, where the children of Israel strove with the Lord, and He was sanctified in them.	20:13 המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם
20:14 And Moses sent messengers from Kadesh unto the king of Edom: 'Thus saith thy brother Israel: Thou knowest all the travail that hath befallen us;	20:14 וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו
20:15 how our fathers went down into Egypt, and we dwelt in Egypt a long time; and the Egyptians dealt ill with us, and our fathers;	20:15 וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו
20:16 and when we cried unto the Lord, He heard our voice, and sent an angel, and brought us forth out of Egypt; and, behold, we are in Kadesh, a city in the uttermost of thy border.	20:16 ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך
20:17 Let us pass, I pray thee, through thy land; we will not pass through field or through vineyard, neither will we drink of the water of the wells; we will go along the king's highway, we will not turn aside to the right hand nor to the left, until we	20:17 נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבלך
20:18 And Edom said unto him: 'Thou shalt not pass through me, lest I come out with the sword against thee.'	20:18 ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך
20:19 And the children of Israel said unto him: 'We will go up by the highway; and if we drink of thy water, I and my cattle, then will I give the price thereof; let me only pass through on my feet; there is no hurt.'	20:19 ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה
20:20 And he said: 'Thou shalt not pass through.' And Edom came out against him with much people, and with a strong hand.	20:20 ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה
20:21 Thus Edom refused to give Israel passage through his border; wherefore Israel turned away from him.	20:21 וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו
20:22 And they journeyed from Kadesh; and the children of Israel, even the whole congregation, came unto mount Hor.	20:22 ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר
20:23 And the Lord spoke unto Moses and Aaron in mount Hor, by the border of the land of Edom, saying:	20:23 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר
20:24 'Aaron shall be gathered unto his people; for he shall not enter into the land which I have given unto the children of Israel, because ye rebelled against My word at the waters of Meribah.	20:24 יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה
20:25 Take Aaron and Eleazar his son, and bring them up unto mount Hor.	20:25 קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר
20:26 And strip Aaron of his garments, and put them upon Eleazar his son; and Aaron shall be gathered unto his people, and shall die there.'	20:26 והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם
20:27 And Moses did as the Lord commanded; and they went up into mount Hor in the sight of all the congregation.	20:27 ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה
20:28 And Moses stripped Aaron of his garments, and put them upon Eleazar his son; and Aaron died there in the top of the mount; and Moses and Eleazar came down from the mount.	20:28 ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר
20:29 And when all the congregation saw that Aaron was dead, they wept for Aaron thirty days, even all the house of Israel.	20:29 ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל

Bemidbar 21

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
21:1 And the Canaanite, the king of Arad, who dwelt in the South, heard tell that Israel came by the way of Atharim; and he fought against Israel, and took some of them captive.	21:1 וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי
21:2 And Israel vowed a vow unto the Lord, and said: 'If Thou wilt indeed deliver this people into my hand, then I will utterly destroy their cities.'	21:2 וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם
21:3 And the Lord hearkened to the voice of Israel, and delivered up the Canaanites; and they utterly destroyed them and their cities; and the name of the place was called Hormah.	21:3 וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה
21:4 And they journeyed from mount Hor by the way to the Red Sea, to compass the land of Edom; and the soul of the people became impatient because of the way.	21:4 ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך
21:5 And the people spoke against God, and against Moses: 'Wherefore have ye brought us up out of Egypt to die in the wilderness? for there is no bread, and there is no water; and our soul loatheth this light bread.'	21:5 וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל
21:6 And the Lord sent fiery serpents among the people, and they bit the people; and much people of Israel died.	21:6 וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל
21:7 And the people came to Moses, and said: 'We have sinned, because we have spoken against the Lord, and against thee; pray unto the Lord, that He take away the serpents from us.' And Moses prayed for the people.	21:7 ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם
21:8 And the Lord said unto Moses: 'Make thee a fiery serpent, and set it upon a pole; and it shall come to pass, that every one that is bitten, when he seeth it, shall live.'	21:8 ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי
21:9 And Moses made a serpent of brass, and set it upon the pole; and it came to pass, that if a serpent had bitten any man, when he looked unto the serpent of brass, he lived.	21:9 ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי
21:10 And the children of Israel journeyed, and pitched in Oboth.	21:10 ויסעו בני ישראל ויחנו באבת
21:11 And they journeyed from Oboth, and pitched at Ije-abarim, in the wilderness which is in front of Moab, toward the sun-rising.	21:11 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש
21:12 From thence they journeyed, and pitched in the valley of Zered.	21:12 משם נסעו ויחנו בנחל זרד
21:13 From thence they journeyed, and pitched on the other side of the Arnon, which is in the wilderness, that cometh out of the border of the Amorites. --For Arnon is the border of Moab, between Moab and the Amorites;	21:13 משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבל האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי
21:14 wherefore it is said in the book of the Wars of the Lord: Vaheb in Suphah, and the valleys of Arnon,	21:14 על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון
21:15 And the slope of the valleys that inclineth toward the seat of Ar, and leaneth upon the border of Moab.--	21:15 ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב
21:16 And from thence to Beer; that is the well whereof the Lord said unto Moses: 'Gather the people together, and I will give them water.'	21:16 ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים
21:17 Then sang Israel this song: Spring up, O well--sing ye unto it--	21:17 אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה
21:18 The well, which the princes digged, which the nobles of the people delved, with the sceptre, and with their staves. And from the wilderness to Mattanah;	21:18 באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה
21:19 and from Mattanah to Nahaliel; and from Nahaliel to Bamoth;	21:19 וממתנה נחליאל ומנחליאל במות
21:20 and from Bamoth to the valley that is in the field of Moab, by the top of Pisgah, which looketh down upon the desert.	21:20 ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן
21:21 And Israel sent messengers unto Sihon king of the Amorites, saying:	21:21 וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר
21:22 'Let me pass through thy land; we will not turn aside into field, or into vineyard; we will not drink of the water of the wells; we will go by the king's highway, until we have passed thy border.'	21:22 אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך
21:23 And Sihon would not suffer Israel to pass through his border; but Sihon gathered all his people together, and went out against Israel into the wilderness, and came to Jahaz; and he fought against Israel.	21:23 ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל
21:24 And Israel smote him with the edge of the sword, and possessed his land from the Arnon unto the Jabbok, even unto the children of Ammon; for the border of the children of Ammon was strong.	21:24 ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון
21:25 And Israel took all these cities; and Israel dwelt in all the cities of the Amorites, in Heshbon, and in all the towns thereof.	21:25 ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה
21:26 For Heshbon was the city of Sihon the king of the Amorites, who had fought against the former king of Moab, and taken all his land out of his hand, even unto the Arnon.	21:26 כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן
21:27 Wherefore they that speak in parables say: Come ye to Heshbon! let the city of Sihon be built and established!	21:27 על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון
21:28 For a fire is gone out of Heshbon, a flame from the city of Sihon; it hath devoured Ar of Moab, the lords of the high places of Arnon.	21:28 כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן
21:29 Woe to thee, Moab! thou art undone, O people of Chemosh; he hath given his sons as fugitives, and his daughters into captivity, unto Sihon king of the Amorites.	21:29 אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון
21:30 We have shot at them--Heshbon is perished--even unto Dibon, and we have laid waste even unto Nophah, which reacheth unto Medeba.	21:30 ונירם אבד חשבון עד דיבן ונשים עד נפח אשר עד מידבא
21:31 Thus Israel dwelt in the land of the Amorites.	21:31 וישב ישראל בארץ האמרי
21:32 And Moses sent to spy out Jazer, and they took the towns thereof, and drove out the Amorites that were there.	21:32 וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש את האמרי אשר שם
21:33 And they turned and went up by the way of Bashan; and Og the king of Bashan went out against them, he and all his people, to battle at Edrei.	21:33 ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי
21:34 And the Lord said unto Moses: 'Fear him not; for I have delivered him into thy hand, and all his people, and his land; and thou shalt do to him as thou didst unto Sihon king of the Amorites, who dwelt at Heshbon.'	21:34 ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון
21:35 So they smote him, and his sons, and all his people, until there was none left him remaining; and they possessed his land.	21:35 ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו

Bemidbar 22

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
22:1 And the children of Israel journeyed, and pitched in the plains of Moab beyond the Jordan at Jericho.	22:1 ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו
22:2 And Balak the son of Zippor saw all that Israel had done to the Amorites.	22:2 וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי
22:3 And Moab was sore afraid of the people, because they were many; and Moab was overcome with dread because of the children of Israel.	22:3 ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל
22:4 And Moab said unto the elders of Midian: 'Now will this multitude lick up all that is round about us, as the ox licketh up the grass of the field.' --And Balak the son of Zippor was king of Moab at that time.--	22:4 ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא
22:5 And he sent messengers unto Balaam the son of Beor, to Pethor, which is by the River, to the land of the children of his people, to call him, saying: 'Behold, there is a people come out from Egypt; behold, they cover the face of the earth, and they are sitting across me.	22:5 וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי
22:6 Come now therefore, I pray thee, curse me this people; for they are too mighty for me; peradventure I shall prevail, that we may smite them, and that I may drive them out of the land; for I know that he whom thou blessest is blessed, and he whom thou cursest is cursed.	22:6 ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר
22:7 And the elders of Moab and the elders of Midian departed with the implements of divination in their hand; and they came unto Balaam, and spoke unto him the words of Balak.	22:7 וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק
22:8 And he said unto them: 'Lodge here this night, and I will bring you back word, as the Lord may speak unto me'; and the princes of Moab abode with Balaam.	22:8 ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם
22:9 And God came unto Balaam, and said: 'What men are these with thee?'	22:9 ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך
22:10 And Balaam said unto God: 'Balak the son of Zippor, king of Moab, hath sent unto me saying:	22:10 ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי
22:11 Behold the people that is come out of Egypt, it covereth the face of the earth; now, come curse me them; peradventure I shall be able to fight against them, and shall drive them out.'	22:11 הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו
22:12 And God said unto Balaam: 'Thou shalt not go with them; thou shalt not curse the people; for they are blessed.'	22:12 ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא
22:13 And Balaam rose up in the morning, and said unto the princes of Balak: 'Get you into your land; for the Lord refuseth to give me leave to go with you.'	22:13 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם
22:14 And the princes of Moab rose up, and they went unto Balak, and said: 'Balaam refuseth to come with us.'	22:14 ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו
22:15 And Balak sent yet again princes, more, and more honourable than they.	22:15 ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה
22:16 And they came to Balaam, and said to him: 'Thus saith Balak the son of Zippor: Let nothing, I pray thee, hinder thee from coming unto me;	22:16 ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי
22:17 for I will promote thee unto very great honour, and whatsoever thou sayest unto me I will do; come therefore, I pray thee, curse me this people.'	22:17 כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה
22:18 And Balaam answered and said unto the servants of Balak: 'If Balak would give me his house full of silver and gold, I cannot go beyond the word of the Lord my God, to do any thing, small or great.	22:18 ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה
22:19 Now therefore, I pray you, tarry ye also here this night, that I may know what the Lord will speak unto me more.'	22:19 ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי
22:20 And God came unto Balaam at night, and said unto him: 'If the men are come to call thee, rise up, go with them; but only the word which I speak unto thee, that shalt thou do.'	22:20 ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה
22:21 And Balaam rose up in the morning, and saddled his ass, and went with the princes of Moab.	22:21 ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב
22:22 And God's anger was kindled because he went; and the angel of the Lord placed himself in the way for an adversary against him. --Now he was riding upon his ass, and his two servants were with him.--	22:22 ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו
22:23 And the ass saw the angel of the Lord standing in the way, with his sword drawn in his hand; and the ass turned aside out of the way, and went into the field; and Balaam smote the ass, to turn her into the way.	22:23 ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך
22:24 Then the angel of the Lord stood in a hollow way between the vineyards, a fence being on this side, and a fence on that side.	22:24 ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה
22:25 And the ass saw the angel of the Lord, and she thrust herself unto the wall, and crushed Balaam's foot against the wall; and he smote her again.	22:25 ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה
22:26 And the angel of the Lord went further, and stood in a narrow place, where was no way to turn either to the right hand or to the left.	22:26 ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול
22:27 And the ass saw the angel of the Lord, and she lay down under Balaam; and Balaam's anger was kindled, and he smote the ass with his staff.	22:27 ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל
22:28 And the Lord opened the mouth of the ass, and she said unto Balaam: 'What have I done unto thee, that thou hast smitten me these three times?'	22:28 ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים
22:29 And Balaam said unto the ass: 'Because thou hast mocked me; I would there were a sword in my hand, for now I had killed thee.'	22:29 ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך
22:30 And the ass said unto Balaam: 'Am not I thine ass, upon which thou hast ridden all thy life long unto this day? was I ever wont to do so unto thee?' And he said: 'Nay.'	22:30 ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא
22:31 Then the Lord opened the eyes of Balaam, and he saw the angel of the Lord standing in the way, with his sword drawn in his hand; and he bowed his head, and fell on his face.	22:31 ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו
22:32 And the angel of the Lord said unto him: 'Wherefore hast thou smitten thine ass these three times? behold, I am come forth for an adversary, because thy way is contrary unto me;	22:32 ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי
22:33 and the ass saw me, and turned aside before me these three times; unless she had turned aside from me, surely now I had even slain thee, and saved her alive.'	22:33 ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי
22:34 And Balaam said unto the angel of the Lord: 'I have sinned; for I knew not that thou stoodest in the way against me; now therefore, if it displease thee, I will get me back.'	22:34 ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי
22:35 And the angel of the Lord said unto Balaam: 'Go with the men; but only the word that I shall speak unto thee, that thou shalt speak.' So Balaam went with the princes of Balak.	22:35 ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק
22:36 And when Balak heard that Balaam was come, he went out to meet him unto Ir-moab, which is on the border of Arnon, which is in the utmost part of the border.	22:36 וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול
22:37 And Balak said unto Balaam: 'Did I not earnestly send unto thee to call thee? wherefore camest thou not unto me? am I not able indeed to promote thee to honour?'	22:37 ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך
22:38 And Balaam said unto Balak: 'Lo, I am come unto thee; have I now any power at all to speak any thing? the word that God putteth in my mouth, that shall I speak.'	22:38 ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכל אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר
22:39 And Balaam went with Balak, and they came unto Kiriath-huzoth.	22:39 וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות
22:40 And Balak sacrificed oxen and sheep, and sent to Balaam, and to the princes that were with him.	22:40 ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו
22:41 And it came to pass in the morning that Balak took Balaam, and brought him up into Bamoth-baal, and he saw from thence the utmost part of the people.	22:41 ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם

Bemidbar 23

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
23:1 And Balaam said unto Balak: 'Build me here seven altars, and prepare me here seven bullocks and seven rams.'	23:1 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים
23:2 And Balak did as Balaam had spoken; and Balak and Balaam offered on every altar a bullock and a ram.	23:2 ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח
23:3 And Balaam said unto Balak: 'Stand by thy burnt-offering, and I will go; peradventure the Lord will come to meet me; and whatsoever He showeth me I will tell thee.' And he went to a bare height.	23:3 ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי
23:4 And God met Balaam; and he said unto Him: 'I have prepared the seven altars, and I have offered up a bullock and a ram on every altar.'	23:4 ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח
23:5 And the Lord put a word in Balaam's mouth, and said: 'Return unto Balak, and thus thou shalt speak.'	23:5 וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
23:6 And he returned unto him, and, lo, he stood by his burnt-offering, he, and all the princes of Moab.	23:6 וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב
23:7 And he took up his parable, and said: From Aram Balak bringeth me, the king of Moab from the mountains of the East: 'Come, curse me Jacob, and come, execrate Israel.'	23:7 וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל
23:8 How shall I curse, whom God hath not cursed? And how shall I execrate, whom the Lord hath not execrated?	23:8 מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה
23:9 For from the top of the rocks I see him, and from the hills I behold him: lo, it is a people that shall dwell alone, and shall not be reckoned among the nations.	23:9 כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב
23:10 Who hath counted the dust of Jacob, or numbered the stock of Israel? Let me die the death of the righteous, and let mine end be like his!	23:10 מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו
23:11 And Balak said unto Balaam: 'What hast thou done unto me? I took thee to curse mine enemies, and, behold, thou hast blessed them altogether.'	23:11 ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך
23:12 And he answered and said: 'Must I not take heed to speak that which the Lord putteth in my mouth?'	23:12 ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר
23:13 And Balak said unto him: 'Come, I pray thee, with me unto another place, from whence thou mayest see them; thou shalt see but the utmost part of them, and shalt not see them all; and curse me them from thence.'	23:13 ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם
23:14 And he took him into the field of Zophim, to the top of Pisgah, and built seven altars, and offered up a bullock and a ram on every altar.	23:14 ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח
23:15 And he said unto Balak: 'Stand here by thy burnt-offering, while I go toward a meeting yonder.'	23:15 ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה
23:16 And the Lord met Balaam, and put a word in his mouth, and said: 'Return unto Balak, and thus shalt thou speak.'	23:16 ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר
23:17 And he came to him, and, lo, he stood by his burnt-offering, and the princes of Moab with him. And Balak said unto him: 'What hath the Lord spoken?'	23:17 ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה
23:18 And he took up his parable, and said: Arise, Balak, and hear; give ear unto me, thou son of Zippor:	23:18 וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר
23:19 God is not a man, that He should lie; neither the son of man, that He should repent: when He hath said, will He not do it? or when He hath spoken, will He not make it good?	23:19 לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה
23:20 Behold, I am bidden to bless; and when He hath blessed, I cannot call it back.	23:20 הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה
23:21 None hath beheld iniquity in Jacob, neither hath one seen perverseness in Israel; the Lord his God is with him, and the shouting for the King is among them.	23:21 לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו
23:22 God who brought them forth out of Egypt is for them like the lofty horns of the wild-ox.	23:22 אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו
23:23 For there is no enchantment with Jacob, neither is there any divination with Israel; now is it said of Jacob and of Israel: 'What hath God wrought!'	23:23 כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל
23:24 Behold a people that riseth up as a lioness, and as a lion doth he lift himself up; he shall not lie down until he eat of the prey, and drink the blood of the slain.	23:24 הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה
23:25 And Balak said unto Balaam: 'Neither curse them at all, nor bless them at all.'	23:25 ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו
23:26 But Balaam answered and said unto Balak: 'Told not I thee, saying: All that the Lord speaketh, that I must do?'	23:26 ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה
23:27 And Balak said unto Balaam: 'Come now, I will take thee unto another place; peradventure it will please God that thou mayest curse me them from thence.'	23:27 ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם
23:28 And Balak took Balaam unto the top of Peor, that looketh down upon the desert.	23:28 ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן
23:29 And Balaam said unto Balak: 'Build me here seven altars, and prepare me here seven bullocks and seven rams.'	23:29 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילם
23:30 And Balak did as Balaam had said, and offered up a bullock and a ram on every altar.	23:30 ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח

Bemidbar 24

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
24:1 And when Balaam saw that it pleased the Lord to bless Israel, he went not, as at the other times, to meet with enchantments, but he set his face toward the wilderness.	24:1 וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו
24:2 And Balaam lifted up his eyes, and he saw Israel dwelling tribe by tribe; and the spirit of God came upon him.	24:2 וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים
24:3 And he took up his parable, and said: The saying of Balaam the son of Beor, and the saying of the man whose eye is opened;	24:3 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין
24:4 The saying of him who heareth the words of God, who seeth the vision of the Almighty, fallen down, yet with opened eyes:	24:4 נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים
24:5 How goodly are thy tents, O Jacob, thy dwellings, O Israel!	24:5 מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל
24:6 As valleys stretched out, as gardens by the river-side; as aloes planted of the Lord, as cedars beside the waters;	24:6 כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים
24:7 Water shall flow from his branches, and his seed shall be in many waters; and his king shall be higher than Agag, and his kingdom shall be exalted.	24:7 יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו
24:8 God who brought him forth out of Egypt is for him like the lofty horns of the wild-ox; he shall eat up the nations that are his adversaries, and shall break their bones in pieces, and pierce them through with his arrows.	24:8 אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ
24:9 He couched, he lay down as a lion, and as a lioness; who shall rouse him up? Blessed be every one that blesseth thee, and cursed be every one that curseth thee.	24:9 כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור
24:10 And Balak's anger was kindled against Balaam, and he smote his hands together; and Balak said unto Balaam: 'I called thee to curse mine enemies, and, behold, thou hast altogether blessed them these three times.	24:10 ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים
24:11 Therefore now flee thou to thy place; I thought to promote thee unto great honour; but, lo, the Lord hath kept thee back from honour.'	24:11 ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד
24:12 And Balaam said unto Balak: 'Spoke I not also to thy messengers that thou didst send unto me, saying:	24:12 ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר
24:13 If Balak would give me his house full of silver and gold, I cannot go beyond the word of the Lord, to do either good or bad of mine own mind; what the Lord speaketh, that will I speak?	24:13 אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר
24:14 And now, behold, I go unto my people; come, and I will announce to thee what this people shall do to thy people in the end of days.'	24:14 ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים
24:15 And he took up his parable, and said: The saying of Balaam the son of Beor, and the saying of the man whose eye is opened;	24:15 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין
24:16 The saying of him who heareth the words of God, and knoweth the knowledge of the Most High, who seeth the vision of the Almighty, fallen down, yet with opened eyes:	24:16 נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים
24:17 I see him, but not now; I behold him, but not nigh; there shall step forth a star out of Jacob, and a scepter shall rise out of Israel, and shall smite through the corners of Moab, and break down all the sons of Seth.	24:17 אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת
24:18 And Edom shall be a possession, Seir also, even his enemies, shall be a possession; while Israel doeth valiantly.	24:18 והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל
24:19 And out of Jacob shall one have dominion, and shall destroy the remnant from the city.	24:19 וירד מיעקב והאביד שריד מעיר
24:20 And he looked on Amalek, and took up his parable, and said: Amalek was the first of the nations; but his end shall come to destruction.	24:20 וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד
24:21 And he looked on the Kenite, and took up his parable, and said: Though firm be thy dwelling-place, and though thy nest be set in the rock;	24:21 וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך
24:22 Nevertheless Kain shall be wasted; How long? Asshur shall carry thee away captive.	24:22 כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך
24:23 And he took up his parable, and said: Alas, who shall live after God hath appointed him?	24:23 וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל
24:24 But ships shall come from the coast of Kittim, and they shall afflict Asshur, and shall afflict Eber, and he also shall come to destruction.	24:24 וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד
24:25 And Balaam rose up, and went and returned to his place; and Balak also went his way.	24:25 ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו

Bemidbar 25

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
25:1 And Israel abode in Shittim, and the people began to commit harlotry with the daughters of Moab.	25:1 וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב
25:2 And they called the people unto the sacrifices of their gods; and the people did eat, and bowed down to their gods.	25:2 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן
25:3 And Israel joined himself unto the Baal of Peor; and the anger of the Lord was kindled against Israel.	25:3 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל
25:4 And the Lord said unto Moses: 'Take all the chiefs of the people, and hang them up unto the Lord in face of the sun, that the fierce anger of the Lord may turn away from Israel.'	25:4 ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל
25:5 And Moses said unto the judges of Israel: 'Slay ye every one his men that have joined themselves unto the Baal of Peor.'	25:5 ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור
25:6 And, behold, one of the children of Israel came and brought unto his brethren a Midianitish woman in the sight of Moses, and in the sight of all the congregation of the children of Israel, while they were weeping at the door of the tent of meeting.	25:6 והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד
25:7 And when Phinehas, the son of Eleazar, the son of Aaron the priest, saw it, he rose up from the midst of the congregation, and took a spear in his hand.	25:7 וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו
25:8 And he went after the man of Israel into the chamber, and thrust both of them through, the man of Israel, and the woman through her belly. So the plague was stayed from the children of Israel.	25:8 ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל
25:9 And those that died by the plague were twenty and four thousand.	25:9 ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף
25:10 And the Lord spoke unto Moses, saying:	25:10 וידבר יהוה אל משה לאמר
25:11 'Phinehas, the son of Eleazar, the son of Aaron the priest, hath turned My wrath away from the children of Israel, in that he was very jealous for My sake among them, so that I consumed not the children of Israel in My jealousy.	25:11 פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי
25:12 Wherefore say: Behold, I give unto him My covenant of peace;	25:12 לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום
25:13 and it shall be unto him, and to his seed after him, the covenant of an everlasting priesthood; because he was jealous for his God, and made atonement for the children of Israel.'	25:13 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל
25:14 Now the name of the man of Israel that was slain, who was slain with the Midianitish woman, was Zimri, the son of Salu, a prince of a fathers' house among the Simeonites.	25:14 ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני
25:15 And the name of the Midianitish woman that was slain was Cozbi, the daughter of Zur; he was head of the people of a fathers' house in Midian.	25:15 ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא
25:16 And the Lord spoke unto Moses, saying:	25:16 וידבר יהוה אל משה לאמר
25:17 'Harass the Midianites, and smite them;	25:17 צרור את המדינים והכיתם אותם
25:18 for they harass you, by their wiles wherewith they have beguiled you in the matter of Peor, and in the matter of Cozbi, the daughter of the prince of Midian, their sister, who was slain on the day of the plague in the matter of Peor.'	25:18 כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור
25:19 And it came to pass after the plague,	25:19 ויהי אחרי המגפה

Bemidbar 26

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
26:1 that the Lord spoke unto Moses and unto Eleazar the son of Aaron the priest, saying:	26:1 ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר
26:2 'Take the sum of all the congregation of the children of Israel, from twenty years old and upward, by their fathers' houses, all that are able to go forth to war in Israel.'	26:2 שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל
26:3 And Moses and Eleazar the priest spoke with them in the plains of Moab by the Jordan at Jericho, saying:	26:3 וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר
26:4 'Take the sum of the people, from twenty years old and upward, as the Lord commanded Moses and the children of Israel, that came forth out of the land of Egypt.'	26:4 מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים
26:5 Reuben, the first-born of Israel: the sons of Reuben: of Hanoch, the family of the Hanochites; of Pallu, the family of the Palluites;	26:5 ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי
26:6 of Hezron, the family of the Hezronites; of Carmi, the family of the Carmites.	26:6 לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי
26:7 These are the families of the Reubenites; and they that were numbered of them were forty and three thousand and seven hundred and thirty.	26:7 אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים
26:8 And the sons of Pallu: Eliab.	26:8 ובני פלוא אליאב
26:9 And the sons of Eliab: Nemuel, and Dathan, and Abiram. These are that Dathan and Abiram, the elect of the congregation, who strove against Moses and against Aaron in the company of Korah, when they strove against the Lord;	26:9 ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה
26:10 and the earth opened her mouth, and swallowed them up together with Korah, when that company died; what time the fire devoured two hundred and fifty men, and they became a sign.	26:10 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס
26:11 Notwithstanding the sons of Korah died not.	26:11 ובני קרח לא מתו
26:12 The sons of Simeon after their families: of Nemuel, the family of the Nemuelites; of Jamin, the family of the Jaminites; of Jachin, the family of the Jachinites;	26:12 בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני
26:13 of Zerah, the family of the Zerahites; of Shaul, the family of the Shaulites.	26:13 לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי
26:14 These are the families of the Simeonites, twenty and two thousand and two hundred.	26:14 אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים
26:15 The sons of Gad after their families: of Zephon, the family of the Zephonites; of Haggi, the family of the Haggites; of Shuni, the family of the Shunites;	26:15 בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני
26:16 of Ozni, the family of the Oznites; of Eri, the family of the Erites;	26:16 לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי
26:17 of Arod, the family of the Arodites; of Areli, the family of the Arelites.	26:17 לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי
26:18 These are the families of the sons of Gad according to those that were numbered of them, forty thousand and five hundred.	26:18 אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות
26:19 The sons of Judah: Er and Onan; and Er and Onan died in the land of Canaan.	26:19 בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען
26:20 And the sons of Judah after their families were: of Shelah, the family of the Shelanites; of Perez, the family of the Perezites; of Zerah, the family of the Zerahites.	26:20 ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי
26:21 And the sons of Perez were: of Hezron, the family of the Hezronites; of Hamul, the family of the Hamulites.	26:21 ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי
26:22 These are the families of Judah according to those that were numbered of them, threescore and sixteen thousand and five hundred.	26:22 אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות
26:23 The sons of Issachar after their families: of Tola, the family of the Tolaites; of Puvah, the family of the Punites;	26:23 בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני
26:24 of Jashub, the family of the Jashubites; of Shimron, the family of the Shimronites.	26:24 לישוב משפחת הישבי לשמרן משפחת השמרני
26:25 These are the families of Issachar according to those that were numbered of them, threescore and four thousand and three hundred.	26:25 אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות
26:26 The sons of Zebulun after their families: of Sered, the family of the Seredites; of Elon, the family of the Elonites; of Jahleel, the family of the Jahleelites.	26:26 בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי
26:27 These are the families of the Zebulunites according to those that were numbered of them, threescore thousand and five hundred.	26:27 אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות
26:28 The sons of Joseph after their families: Manasseh and Ephraim.	26:28 בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים
26:29 The sons of Manasseh: of Machir, the family of the Machirites--and Machir begot Gilead; of Gilead, the family of the Gileadites.	26:29 בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי
26:30 These are the sons of Gilead: of Iezer, the family of the Iezerites; of Helek, the family of the Helekites;	26:30 אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי
26:31 and of Asriel, the family of the Asrielites; and of Shechem, the family of the Shechemites;	26:31 ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי
26:32 and of Shemida, the family of the Shemidaites; and of Hepher, the family of the Hepherites.	26:32 ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי
26:33 And Zelophehad the son of Hepher had no sons, but daughters; and the names of the daughters of Zelophehad were Mahlah, and Noah, Hoglah, Milcah, and Tirzah.	26:33 וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה
26:34 These are the families of Manasseh; and they that were numbered of them were fifty and two thousand and seven hundred.'	26:34 אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות
26:35 These are the sons of Ephraim after their families: of Shuthelah, the family of the Shuthelahites; of Becher, the family of the Becherites; of Tahan, the family of the Tahanites.	26:35 אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני
26:36 And these are the sons of Shuthelah: of Eran, the family of the Eranites.	26:36 ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני
26:37 These are the families of the sons of Ephraim according to those that were numbered of them, thirty and two thousand and five hundred. These are the sons of Joseph after their families.	26:37 אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם
26:38 The sons of Benjamin after their families: of Bela, the family of the Belaites; of Ashbel, the family of the Ashbelites; of Ahiram, the family of the Ahiramites;	26:38 בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי
26:39 of Shephupham, the family of the Shuphamites; of Hupham, the family of the Huphamites.	26:39 לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי
26:40 And the sons of Bela were Ard and Naaman; of Ard, the family of the Ardites; of Naaman, the family of the Naamites.	26:40 ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי
26:41 These are the sons of Benjamin after their families; and they that were numbered of them were forty and five thousand and six hundred.	26:41 אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות
26:42 These are the sons of Dan after their families: of Shuham, the family of the Shuhamites. These are the families of Dan after their families.	26:42 אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם
26:43 All the families of the Shuhamites, according to those that were numbered of them, were threescore and four thousand and four hundred.	26:43 כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות
26:44 The sons of Asher after their families: of Imnah, the family of the Imnites; of Ishvi, the family of the Ishvites; of Beriah, the family of the Beriites.	26:44 בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי
26:45 Of the sons of Beriah: of Heber, the family of the Heberites; of Malchiel, the family of the Malchielites.	26:45 לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי
26:46 And the name of the daughter of Asher was Serah.	26:46 ושם בת אשר שרח
26:47 These are the families of the sons of Asher according to those that were numbered of them, fifty and three thousand and four hundred.	26:47 אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות
26:48 The sons of Naphtali after their families: of Jahzeel, the family of the Jahzeelites; of Guni, the family of the Gunites;	26:48 בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני
26:49 of Jezer, the family of the Jezerites; of Shillem, the family of the Shillemites.	26:49 ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי
26:50 These are the families of Naphtali according to their families; and they that were numbered of them were forty and five thousand and four hundred.	26:50 אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות
26:51 These are they that were numbered of the children of Israel, six hundred thousand and a thousand and seven hundred and thirty.	26:51 אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים
26:52 And the Lord spoke unto Moses, saying:	26:52 וידבר יהוה אל משה לאמר
26:53 'Unto these the land shall be divided for an inheritance according to the number of names.	26:53 לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות
26:54 To the more thou shalt give the more inheritance, and to the fewer thou shalt give the less inheritance; to each one according to those that were numbered of it shall its inheritance be given.	26:54 לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו
26:55 Notwithstanding the land shall be divided by lot; according to the names of the tribes of their fathers they shall inherit.	26:55 אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו
26:56 According to the lot shall their inheritance be divided between the more and the fewer.'	26:56 על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט
26:57 And these are they that were numbered of the Levites after their families: of Gershon, the family of the Gershonites; of Kohath, the family of the Kohathites; of Merari, the family of the Merarites.	26:57 ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי
26:58 These are the families of Levi: the family of the Libnites, the family of the Hebronites, the family of the Mahlites, the family of the Mushites, the family of the Korahites. And Kohath begot Amram.	26:58 אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם
26:59 And the name of Amram's wife was Jochebed, the daughter of Levi, who was born to Levi in Egypt; and she bore unto Amram Aaron and Moses, and Miriam their sister.	26:59 ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם
26:60 And unto Aaron were born Nadab and Abihu, Eleazar and Ithamar.	26:60 ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר
26:61 And Nadab and Abihu died, when they offered strange fire before the Lord.	26:61 וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה
26:62 And they that were numbered of them were twenty and three thousand, every male from a month old and upward; for they were not numbered among the children of Israel, because there was no inheritance given them among the children of Israel.	26:62 ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל
26:63 These are they that were numbered by Moses and Eleazar the priest, who numbered the children of Israel in the plains of Moab by the Jordan at Jericho.	26:63 אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו
26:64 But among these there was not a man of them that were numbered by Moses and Aaron the priest, who numbered the children of Israel in the wilderness of Sinai.	26:64 ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני
26:65 For the Lord had said of them: 'They shall surely die in the wilderness.' And there was not left a man of them, save Caleb the son of Jephunneh, and Joshua the son of Nun.	26:65 כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון

Bemidbar 27

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
27:1 Then drew near the daughters of Zelophehad, the son of Hepher, the son of Gilead, the son of Machir, the son of Manasseh, of the families of Manasseh the son of Joseph; and these are the names of his daughters: Mahlah, Noah, and Hoglah, and Milcah, a	27:1 ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה
27:2 And they stood before Moses, and before Eleazar the priest, and before the princes and all the congregation, at the door of the tent of meeting, saying:	27:2 ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר
27:3 'Our father died in the wilderness, and he was not among the company of them that gathered themselves together against the Lord in the company of Korah, but he died in his own sin; and he had no sons.	27:3 אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו
27:4 Why should the name of our father be done away from among his family, because he had no son? Give unto us a possession among the brethren of our father.'	27:4 למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו
27:5 And Moses brought their cause before the Lord.	27:5 ויקרב משה את משפטן לפני יהוה
27:6 And the Lord spoke unto Moses, saying:	27:6 ויאמר יהוה אל משה לאמר
27:7 'The daughters of Zelophehad speak right: thou shalt surely give them a possession of an inheritance among their father's brethren; and thou shalt cause the inheritance of their father to pass unto them.	27:7 כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן
27:8 And thou shalt speak unto the children of Israel, saying: If a man die, and have no son, then ye shall cause his inheritance to pass unto his daughter.	27:8 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו
27:9 And if he have no daughter, then ye shall give his inheritance unto his brethren.	27:9 ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו
27:10 And if he have no brethren, then ye shall give his inheritance unto his father's brethren.	27:10 ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו
27:11 And if his father have no brethren, then ye shall give his inheritance unto his kinsman that is next to him of his family, and he shall possess it. And it shall be unto the children of Israel a statute of judgment, as the Lord commanded Moses.'	27:11 ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה
27:12 And the Lord said unto Moses: 'Get thee up into this mountain of Abarim, and behold the land which I have given unto the children of Israel.	27:12 ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל
27:13 And when thou hast seen it, thou also shalt be gathered unto thy people, as Aaron thy brother was gathered;	27:13 וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך
27:14 because ye rebelled against My commandment in the wilderness of Zin, in the strife of the congregation, to sanctify Me at the waters before their eyes.' --These are the waters of Meribath-kadesh in the wilderness of Zin.--	27:14 כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן
27:15 And Moses spoke unto the Lord, saying:	27:15 וידבר משה אל יהוה לאמר
27:16 'Let the Lord, the God of the spirits of all flesh, set a man over the congregation,	27:16 יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה
27:17 who may go out before them, and who may come in before them, and who may lead them out, and who may bring them in; that the congregation of the Lord be not as sheep which have no shepherd.'	27:17 אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה
27:18 And the Lord said unto Moses: 'Take thee Joshua the son of Nun, a man in whom is spirit, and lay thy hand upon him;	27:18 ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו
27:19 and set him before Eleazar the priest, and before all the congregation; and give him a charge in their sight.	27:19 והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם
27:20 And thou shalt put of thy honour upon him, that all the congregation of the children of Israel may hearken.	27:20 ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל
27:21 And he shall stand before Eleazar the priest, who shall inquire for him by the judgment of the Urim before the Lord; at his word shall they go out, and at his word they shall come in, both he, and all the children of Israel with him, even all the co	27:21 ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה
27:22 And Moses did as the Lord commanded him; and he took Joshua, and set him before Eleazar the priest, and before all the congregation.	27:22 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה
27:23 And he laid his hands upon him, and gave him a charge, as the Lord spoke by the hand of Moses.	27:23 ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה

Bemidbar 28

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
28:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	28:1 וידבר יהוה אל משה לאמר
28:2 Command the children of Israel, and say unto them: My food which is presented unto Me for offerings made by fire, of a sweet savour unto Me, shall ye observe to offer unto Me in its due season.	28:2 צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו
28:3 And thou shalt say unto them: This is the offering made by fire which ye shall bring unto the Lord: he-lambs of the first year without blemish, two day by day, for a continual burnt-offering.	28:3 ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד
28:4 The one lamb shalt thou offer in the morning, and the other lamb shalt thou offer at dusk;	28:4 את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים
28:5 and the tenth part of an ephah of fine flour for a meal-offering, mingled with the fourth part of a hin of beaten oil.	28:5 ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין
28:6 It is a continual burnt-offering, which was offered in mount Sinai, for a sweet savour, an offering made by fire unto the Lord.	28:6 עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה
28:7 And the drink-offering thereof shall be the fourth part of a hin for the one lamb; in the holy place shalt thou pour out a drink-offering of strong drink unto the Lord.	28:7 ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה
28:8 And the other lamb shalt thou present at dusk; as the meal-offering of the morning, and as the drink-offering thereof, thou shalt present it, an offering made by fire, of a sweet savour unto the Lord.	28:8 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה
28:9 And on the sabbath day two he-lambs of the first year without blemish, and two tenth parts of an ephah of fine flour for a meal-offering, mingled with oil, and the drink-offering thereof.	28:9 וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו
28:10 This is the burnt-offering of every sabbath, beside the continual burnt-offering, and the drink-offering thereof.	28:10 עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה
28:11 And in your new moons ye shall present a burnt-offering unto the Lord: two young bullocks, and one ram, seven he-lambs of the first year without blemish;	28:11 ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם
28:12 and three tenth parts of an ephah of fine flour for a meal-offering, mingled with oil, for each bullock; and two tenth parts of fine flour for a meal-offering, mingled with oil, for the one ram;	28:12 ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד
28:13 and a several tenth part of fine flour mingled with oil for a meal-offering unto every lamb; for a burnt-offering of a sweet savour, an offering made by fire unto the Lord.	28:13 ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה
28:14 And their drink-offerings shall be half a hin of wine for a bullock, and the third part of a hin for the ram, and the fourth part of a hin for a lamb. This is the burnt-offering of every new moon throughout the months of the year.	28:14 ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה
28:15 And one he-goat for a sin-offering unto the Lord; it shall be offered beside the continual burnt-offering, and the drink-offering thereof.	28:15 ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו
28:16 And in the first month, on the fourteenth day of the month, is the Lord'S passover.	28:16 ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה
28:17 And on the fifteenth day of this month shall be a feast; seven days shall unleavened bread be eaten.	28:17 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל
28:18 In the first day shall be a holy convocation; ye shall do no manner of servile work;	28:18 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו
28:19 but ye shall present an offering made by fire, a burnt-offering unto the Lord: two young bullocks, and one ram, and seven he-lambs of the first year; they shall be unto you without blemish;	28:19 והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם
28:20 and their meal-offering, fine flour mingled with oil; three tenth parts shall ye offer for a bullock, and two tenth parts for the ram;	28:20 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו
28:21 a several tenth part shalt thou offer for every lamb of the seven lambs;	28:21 עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים
28:22 and one he-goat for a sin-offering, to make atonement for you.	28:22 ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם
28:23 Ye shall offer these beside the burnt-offering of the morning, which is for a continual burnt-offering.	28:23 מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה
28:24 After this manner ye shall offer daily, for seven days, the food of the offering made by fire, of a sweet savour unto the Lord; it shall be offered beside the continual burnt-offering, and the drink-offering thereof.	28:24 כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו
28:25 And on the seventh day ye shall have a holy convocation; ye shall do no manner of servile work.	28:25 וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו
28:26 Also in the day of the first-fruits, when ye bring a new meal-offering unto the Lord in your feast of weeks, ye shall have a holy convocation: ye shall do no manner of servile work;	28:26 וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו
28:27 but ye shall present a burnt-offering for a sweet savour unto the Lord: two young bullocks, one ram, seven he-lambs of the first year;	28:27 והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה
28:28 and their meal-offering, fine flour mingled with oil, three tenth parts for each bullock, two tenth parts for the one ram,	28:28 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד
28:29 a several tenth part for every lamb of the seven lambs;	28:29 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים
28:30 one he-goat, to make atonement for you.	28:30 שעיר עזים אחד לכפר עליכם
28:31 Beside the continual burnt-offering, and the meal-offering thereof, ye shall offer them--they shall be unto you without blemish--and their drink-offerings.	28:31 מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם

Bemidbar 29

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
29:1 And in the seventh month, on the first day of the month, ye shall have a holy convocation: ye shall do no manner of servile work; it is a day of blowing the horn unto you.	29:1 ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם
29:2 And ye shall prepare a burnt-offering for a sweet savour unto the Lord: one young bullock, one ram, seven he-lambs of the first year without blemish;	29:2 ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם
29:3 and their meal-offering, fine flour mingled with oil, three tenth parts for the bullock, two tenth part for the ram,	29:3 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל
29:4 and one tenth part for every lamb of the seven lambs;	29:4 ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים
29:5 and one he-goat for a sin-offering, to make atonement for you;	29:5 ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם
29:6 beside the burnt-offering of the new moon, and the meal-offering thereof, and the continual burnt-offering and the meal-offering thereof, and their drink-offerings, according unto their ordinance, for a sweet savour, an offering made by fire unto the	29:6 מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה
29:7 And on the tenth day of this seventh month ye shall have a holy convocation; and ye shall afflict your souls; ye shall do no manner of work;	29:7 ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו
29:8 but ye shall present a burnt-offering unto the Lord for a sweet savour: one young bullock, one ram, seven he-lambs of the first year; they shall be unto you without blemish;	29:8 והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם
29:9 and their meal-offering, fine flour mingled with oil, three tenth parts for the bullock, two tenth parts for the one ram,	29:9 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד
29:10 a several tenth part for every lamb of the seven lambs;	29:10 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים
29:11 one he-goat for a sin-offering; beside the sin-offering of atonement, and the continual burnt-offering, and the meal-offering thereof, and their drink-offerings.	29:11 שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם
29:12 And on the fifteenth day of the seventh month ye shall have a holy convocation: ye shall do no manner of servile work, and ye shall keep a feast unto the Lord seven days;	29:12 ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים
29:13 and ye shall present a burnt-offering, an offering made by fire, of a sweet savour unto the Lord: thirteen young bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year; they shall be without blemish;	29:13 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו
29:14 and their meal-offering, fine flour mingled with oil, three tenth parts for every bullock of the thirteen bullocks, two tenth parts for each ram of the two rams,	29:14 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם
29:15 and a several tenth part for every lamb of the fourteen lambs;	29:15 ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים
29:16 and one he-goat for a sin-offering beside the continual burnt-offering, the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof.	29:16 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
29:17 And on the second day ye shall present twelve young bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish;	29:17 וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
29:18 and their meal-offering and their drink-offerings for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance;	29:18 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
29:19 and one he-goat for a sin-offering; beside the continual burnt-offering, and the meal-offering thereof, and their drink-offerings.	29:19 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם
29:20 And on the third day eleven bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish;	29:20 וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
29:21 and their meal-offering and their drink-offerings for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance;	29:21 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
29:22 and one he-goat for a sin-offering; beside the continual burnt-offering, and the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof.	29:22 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
29:23 And on the fourth day ten bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish;	29:23 וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
29:24 their meal-offering and their drink-offerings for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance;	29:24 מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
29:25 and one he-goat for a sin-offering; beside the continual burnt-offering, the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof.	29:25 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
29:26 And on the fifth day nine bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish;	29:26 וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
29:27 and their meal-offering and their drink-offerings for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance;	29:27 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
29:28 and one he-goat for a sin-offering; beside the continual burnt-offering, and the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof.	29:28 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
29:29 And on the sixth day eight bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish;	29:29 וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
29:30 and their meal-offering and their drink-offerings for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance;	29:30 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט
29:31 and one he-goat for a sin-offering; beside the continual burnt-offering, the meal-offering thereof, and the drink-offerings thereof.	29:31 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה
29:32 And on the seventh day seven bullocks, two rams, fourteen he-lambs of the first year without blemish;	29:32 וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם
29:33 and their meal-offering and their drink-offerings for the bullocks, for the rams, and for the lambs, according to their number, after the ordinance;	29:33 ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם
29:34 and one he-goat for a sin-offering; beside the continual burnt-offering, the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof.	29:34 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה
29:35 On the eighth day ye shall have a solemn assembly: ye shall do no manner of servile work;	29:35 ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו
29:36 but ye shall present a burnt-offering, an offering made by fire, of a sweet savour unto the Lord: one bullock, one ram, seven he-lambs of the first year without blemish;	29:36 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם
29:37 their meal-offering and their drink-offerings for the bullock, for the ram, and for the lambs, shall be according to their number, after the ordinance;	29:37 מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט
29:38 and one he-goat for a sin-offering; beside the continual burnt-offering, and the meal-offering thereof, and the drink-offering thereof.	29:38 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה
29:39 These ye shall offer unto the Lord in your appointed seasons, beside your vows, and your freewill-offerings, whether they be your burnt-offerings, or your meal-offerings, or your drink-offerings, or your peace-offerings.	29:39 אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם

Bemidbar 30

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
30:1 And Moses told the children of Israel according to all that the Lord commanded Moses.	30:1 ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה
30:2 And Moses spoke unto the heads of the tribes of the children of Israel, saying: This is the thing which the Lord hath commanded.	30:2 וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה
30:3 When a man voweth a vow unto the Lord, or sweareth an oath to bind his soul with a bond, he shall not break his word; he shall do according to all that proceedeth out of his mouth.	30:3 איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה
30:4 Also when a woman voweth a vow unto the Lord, and bindeth herself by a bond, being in her father's house, in her youth,	30:4 ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה
30:5 and her father heareth her vow, or her bond wherewith she hath bound her soul, and her father holdeth his peace at her, then all her vows shall stand, and every bond wherewith she hath bound her soul shall stand.	30:5 ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
30:6 But if her father disallow her in the day that he heareth, none of her vows, or of her bonds wherewith she hath bound her soul, shall stand; and the Lord will forgive her, because her father disallowed her.	30:6 ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה
30:7 And if she be married to a husband, while her vows are upon her, or the clear utterance of her lips, wherewith she hath bound her soul;	30:7 ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה
30:8 and her husband hear it, whatsoever day it be that he heareth it, and hold his peace at her; then her vows shall stand, and her bonds wherewith she hath bound her soul shall stand.	30:8 ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו
30:9 But if her husband disallow her in the day that he heareth it, then he shall make void her vow which is upon her, and the clear utterance of her lips, wherewith she hath bound her soul; and the Lord will forgive her.	30:9 ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה
30:10 But the vow of a widow, or of her that is divorced, even every thing wherewith she hath bound her soul, shall stand against her.	30:10 ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה
30:11 And if a woman vowed in her husband's house, or bound her soul by a bond with an oath,	30:11 ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה
30:12 and her husband heard it, and held his peace at her, and disallowed her not, then all her vows shall stand, and every bond wherewith she bound her soul shall stand.	30:12 ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום
30:13 But if her husband make them null and void in the day that he heareth them, then whatsoever proceeded out of her lips, whether it were her vows, or the bond of her soul, shall not stand: her husband hath made them void; and the Lord will forgive her	30:13 ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה
30:14 Every vow, and every binding oath to afflict the soul, her husband may let it stand, or her husband may make it void.	30:14 כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו
30:15 But if her husband altogether hold his peace at her from day to day, then he causeth all her vows to stand, or all her bonds, which are upon her; he hath let them stand, because he held his peace at her in the day that he heard them.	30:15 ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו
30:16 But if he shall make them null and void after that he hath heard them, then he shall bear her iniquity.	30:16 ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה
30:17 These are the statutes, which the Lord commanded Moses, between a man and his wife, between a father and his daughter, being in her youth, in her father's house.	30:17 אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה

Bemidbar 31

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
31:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	31:1 וידבר יהוה אל משה לאמר
31:2 'Avenge the children of Israel of the Midianites; afterward shalt thou be gathered unto thy people.'	31:2 נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך
31:3 And Moses spoke unto the people, saying: 'Arm ye men from among you for the war, that they may go against Midian, to execute the Lord'S vengeance on Midian.	31:3 וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין
31:4 Of every tribe a thousand, throughout all the tribes of Israel, shall ye send to the war.'	31:4 אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא
31:5 So there were delivered, out of the thousands of Israel, a thousand of every tribe, twelve thousand armed for war.	31:5 וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא
31:6 And Moses sent them, a thousand of every tribe, to the war, them and Phinehas the son of Eleazar the priest, to the war, with the holy vessels and the trumpets for the alarm in his hand.	31:6 וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו
31:7 And they warred against Midian, as the Lord commanded Moses; and they slew every male.	31:7 ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר
31:8 And they slew the kings of Midian with the rest of their slain: Evi, and Rekem, and Zur, and Hur, and Reba, the five kings of Midian; Balaam also the son of Beor they slew with the sword.	31:8 ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב
31:9 And the children of Israel took captive the women of Midian and their little ones; and all their cattle, and all their flocks, and all their goods, they took for a prey.	31:9 וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו
31:10 And all their cities in the places wherein they dwelt, and all their encampments, they burnt with fire.	31:10 ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש
31:11 And they took all the spoil, and all the prey, both of man and of beast.	31:11 ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה
31:12 And they brought the captives, and the prey, and the spoil, unto Moses, and unto Eleazar the priest, and unto the congregation of the children of Israel, unto the camp, unto the plains of Moab, which are by the Jordan at Jericho.	31:12 ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו
31:13 And Moses, and Eleazar the priest, and all the princes of the congregation, went forth to meet them without the camp.	31:13 ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה
31:14 And Moses was wroth with the officers of the host, the captains of thousands and the captains of hundreds, who came from the service of the war.	31:14 ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה
31:15 And Moses said unto them: 'Have ye saved all the women alive?	31:15 ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה
31:16 Behold, these caused the children of Israel, through the counsel of Balaam, to revolt so as to break faith with the Lord in the matter of Peor, and so the plague was among the congregation of the Lord.	31:16 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה
31:17 Now therefore kill every male among the little ones, and kill every woman that hath known man by lying with him.	31:17 ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו
31:18 But all the women children, that have not known man by lying with him, keep alive for yourselves.	31:18 וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם
31:19 And encamp ye without the camp seven days; whosoever hath killed any person, and whosoever hath touched any slain, purify yourselves on the third day and on the seventh day, ye and your captives.	31:19 ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם
31:20 And as to every garment, and all that is made of skin, and all work of goats' hair, and all things made of wood, ye shall purify.'	31:20 וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו
31:21 And Eleazar the priest said unto the men of war that went to the battle: 'This is the statute of the law which the Lord hath commanded Moses:	31:21 ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה
31:22 Howbeit the gold, and the silver, the brass, the iron, the tin, and the lead,	31:22 אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת
31:23 every thing that may abide the fire, ye shall make to go through the fire, and it shall be clean; nevertheless it shall be purified with the water of sprinkling; and all that abideth not the fire ye shall make to go through the water.	31:23 כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים
31:24 And ye shall wash your clothes on the seventh day, and ye shall be clean, and afterward ye may come into the camp.'	31:24 וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה
31:25 And the Lord spoke unto Moses, saying:	31:25 ויאמר יהוה אל משה לאמר
31:26 'Take the sum of the prey that was taken, both of man and of beast, thou, and Eleazar the priest, and the heads of the fathers' houses of the congregation;	31:26 שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה
31:27 and divide the prey into two parts: between the men skilled in war, that went out to battle, and all the congregation;	31:27 וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה
31:28 and levy a tribute unto the Lord of the men of war that went out to battle: one soul of five hundred, both of the persons, and of the beeves, and of the asses, and of the flocks;	31:28 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן
31:29 take it of their half, and give it unto Eleazar the priest, as a portion set apart for the Lord.	31:29 ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה
31:30 And of the children of Israel's half, thou shalt take one drawn out of every fifty, of the persons, of the beeves, of the asses, and of the flocks, even of all the cattle, and give them unto the Levites, that keep the charge of the tabernacle of the	31:30 וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה
31:31 And Moses and Eleazar the priest did as the Lord commanded Moses.	31:31 ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה
31:32 Now the prey, over and above the booty which the men of war took, was six hundred thousand and seventy thousand and five thousand sheep,	31:32 ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים
31:33 and threescore and twelve thousand beeves,	31:33 ובקר שנים ושבעים אלף
31:34 and threescore and one thousand asses,	31:34 וחמרים אחד וששים אלף
31:35 and thirty and two thousand persons in all, of the women that had not known man by lying with him.	31:35 ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף
31:36 And the half, which was the portion of them that went out to war, was in number three hundred thousand and thirty thousand and seven thousand and five hundred sheep.	31:36 ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות
31:37 And the Lord'S tribute of the sheep was six hundred and threescore and fifteen.	31:37 ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים
31:38 And the beeves were thirty and six thousand, of which the Lord'S tribute was threescore and twelve.	31:38 והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים
31:39 And the asses were thirty thousand and five hundred, of which the Lord'S tribute was threescore and one.	31:39 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים
31:40 And the persons were sixteen thousand, of whom the Lord'S tribute was thirty and two persons.	31:40 ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש
31:41 And Moses gave the tribute, which was set apart for the Lord, unto Eleazar the priest, as the Lord commanded Moses.	31:41 ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה
31:42 And of the children of Israel's half, which Moses divided off from the men that warred--	31:42 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים
31:43 now the congregation's half was three hundred thousand and thirty thousand and seven thousand and five hundred sheep,	31:43 ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות
31:44 and thirty and six thousand beeves,	31:44 ובקר ששה ושלשים אלף
31:45 and thirty thousand and five hundred asses,	31:45 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות
31:46 and sixteen thousand persons--	31:46 ונפש אדם ששה עשר אלף
31:47 even of the children of Israel's half, Moses took one drawn out of every fifty, both of man and of beast, and gave them unto the Levites, that kept the charge of the tabernacle of the Lord; as the Lord commanded Moses.	31:47 ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה
31:48 And the officers that were over the thousands of the host, the captains of thousands, and the captains of hundreds, came near unto Moses;	31:48 ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות
31:49 and they said unto Moses: 'Thy servants have taken the sum of the men of war that are under our charge, and there lacketh not one man of us.	31:49 ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש
31:50 And we have brought the Lord'S offering, what every man hath gotten, of jewels of gold, armlets, and bracelets, signet-rings, ear-rings, and girdles, to make atonement for our souls before the Lord.'	31:50 ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה
31:51 And Moses and Eleazar the priest took the gold of them, even all wrought jewels.	31:51 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה
31:52 And all the gold of the gift that they set apart for the Lord, of the captains of thousands, and of the captains of hundreds, was sixteen thousand seven hundred and fifty shekels.--	31:52 ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות
31:53 For the men of war had taken booty, every man for himself.--	31:53 אנשי הצבא בזזו איש לו
31:54 And Moses and Eleazar the priest took the gold of the captains of thousands and of hundreds, and brought it into the tent of meeting, for a memorial for the children of Israel before the Lord.	31:54 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה

Bemidbar 32

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
32:1 Now the children of Reuben and the children of Gad had a very great multitude of cattle; and when they saw the land of Jazer, and the land of Gilead, that, behold, the place was a place for cattle,	32:1 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה
32:2 the children of Gad and the children of Reuben came and spoke unto Moses, and to Eleazar the priest, and unto the princes of the congregation, saying:	32:2 ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר
32:3 'Ataroth, and Dibon, and Jazer, and Nimrah, and Heshbon, and Elealeh, and Sebam, and Nebo, and Beon,	32:3 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען
32:4 the land which the Lord smote before the congregation of Israel, is a land for cattle, and thy servants have cattle.'	32:4 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה
32:5 And they said: 'If we have found favour in thy sight, let this land be given unto thy servants for a possession; bring us not over the Jordan.'	32:5 ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן
32:6 And Moses said unto the children of Gad and to the children of Reuben: 'Shall your brethren go to the war, and shall ye sit here?	32:6 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה
32:7 And wherefore will ye turn away the heart of the children of Israel from going over into the land which the Lord hath given them?	32:7 ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה
32:8 Thus did your fathers, when I sent them from Kadesh-barnea to see the land.	32:8 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ
32:9 For when they went up unto the valley of Eshcol, and saw the land, they turned away the heart of the children of Israel, that they should not go into the land which the Lord had given them.	32:9 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה
32:10 And the Lord'S anger was kindled in that day, and He swore, saying:	32:10 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר
32:11 Surely none of the men that came up out of Egypt, from twenty years old and upward, shall see the land which I swore unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob; because they have not wholly followed Me;	32:11 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי
32:12 save Caleb the son of Jephunneh the Kenizzite, and Joshua the son of Nun; because they have wholly followed the Lord.	32:12 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה
32:13 And the Lord'S anger was kindled against Israel, and He made them wander to and fro in the wilderness forty years, until all the generation, that had done evil in the sight of the Lord, was consumed.	32:13 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה
32:14 And, behold, ye are risen up in your fathers' stead, a brood of sinful men, to augment yet the fierce anger of the Lord toward Israel.	32:14 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל
32:15 For if ye turn away from after Him, He will yet again leave them in the wilderness; and so ye will destroy all this people.'	32:15 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה
32:16 And they came near unto him, and said: 'We will build sheepfolds here for our cattle, and cities for our little ones;	32:16 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו
32:17 but we ourselves will be ready armed to go before the children of Israel, until we have brought them unto their place; and our little ones shall dwell in the fortified cities because of the inhabitants of the land.	32:17 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ
32:18 We will not return unto our houses, until the children of Israel have inherited every man his inheritance.	32:18 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו
32:19 For we will not inherit with them on the other side of the Jordan, and forward, because our inheritance is fallen to us on this side of the Jordan eastward.'	32:19 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה
32:20 And Moses said unto them: 'If ye will do this thing: if ye will arm yourselves to go before the Lord to the war,	32:20 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה
32:21 and every armed man of you will pass over the Jordan before the Lord, until He hath driven out His enemies from before Him,	32:21 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו
32:22 and the land be subdued before the Lord, and ye return afterward; then ye shall be clear before the Lord, and before Israel, and this land shall be unto you for a possession before the Lord.	32:22 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה
32:23 But if ye will not do so, behold, ye have sinned against the Lord; and know ye your sin which will find you.	32:23 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם
32:24 Build you cities for your little ones, and folds for your sheep; and do that which hath proceeded out of your mouth.'	32:24 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו
32:25 And the children of Gad and the children of Reuben spoke unto Moses, saying: 'Thy servants will do as my lord commandeth.	32:25 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה
32:26 Our little ones, our wives, our flocks, and all our cattle, shall be there in the cities of Gilead;	32:26 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד
32:27 but thy servants will pass over, every man that is armed for war, before the Lord to battle, as my lord saith.'	32:27 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר
32:28 So Moses gave charge concerning them to Eleazar the priest, and to Joshua the son of Nun, and to the heads of the fathers' houses of the tribes of the children of Israel.	32:28 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל
32:29 And Moses said unto them: 'If the children of Gad and the children of Reuben will pass with you over the Jordan, every man that is armed to battle, before the Lord, and the land shall be subdued before you, then ye shall give them the land of Gilead	32:29 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה
32:30 but if they will not pass over with you armed, they shall have possessions among you in the land of Canaan.'	32:30 ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען
32:31 And the children of Gad and the children of Reuben answered, saying: 'As the Lord hath said unto thy servants, so will we do.	32:31 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה
32:32 We will pass over armed before the Lord into the land of Canaan, and the possession of our inheritance shall remain with us beyond the Jordan.'	32:32 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן
32:33 And Moses gave unto them, even to the children of Gad, and to the children of Reuben, and unto the half-tribe of Manasseh the son of Joseph, the kingdom of Sihon king of the Amorites, and the kingdom of Og king of Bashan, the land, according to the	32:33 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב
32:34 And the children of Gad built Dibon, and Ataroth, and Aroer;	32:34 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער
32:35 and Atroth-shophan, and Jazer, and Jogbehah;	32:35 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה
32:36 and Beth-nimrah, and Beth-haran; fortified cities, and folds for sheep.	32:36 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן
32:37 And the children of Reuben built Heshbon, and Elealeh, and Kiriathaim;	32:37 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים
32:38 and Nebo, and Baal-meon--their names being changed--and Sibmah; and gave their names unto the cities which they builded.	32:38 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו
32:39 And the children of Machir the son of Manasseh went to Gilead, and took it, and dispossessed the Amorites that were therein.	32:39 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה
32:40 And Moses gave Gilead unto Machir the son of Manasseh; and he dwelt therein.	32:40 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה
32:41 And Jair the son of Manasseh went and took the villages thereof, and called them Havvoth-jair.	32:41 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר
32:42 And Nobah went and took Kenath, and the villages thereof, and called it Nobah, after his own name.	32:42 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו

Bemidbar 33

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
33:1 These are the stages of the children of Israel, by which they went forth out of the land of Egypt by their hosts under the hand of Moses and Aaron.	33:1 אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן
33:2 And Moses wrote their goings forth, stage by stage, by the commandment of the Lord; and these are their stages at their goings forth.	33:2 ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם
33:3 And they journeyed from Rameses in the first month, on the fifteenth day of the first month; on the morrow after the passover the children of Israel went out with a high hand in the sight of all the Egyptians,	33:3 ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים
33:4 while the Egyptians were burying them that the Lord had smitten among them, even all their first-born; upon their gods also the Lord executed judgments.	33:4 ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים
33:5 And the children of Israel journeyed from Rameses, and pitched in Succoth.	33:5 ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת
33:6 And they journeyed from Succoth, and pitched in Etham, which is in the edge of the wilderness.	33:6 ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר
33:7 And they journeyed from Etham, and turned back unto Pihahiroth, which is before Baal-zephon; and they pitched before Migdol.	33:7 ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל
33:8 And they journeyed from Penehahiroth, and passed through the midst of the sea into the wilderness; and they went three days' journey in the wilderness of Etham, and pitched in Marah.	33:8 ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה
33:9 And they journeyed from Marah, and came unto Elim; and in Elim were twelve springs of water, and threescore and ten palm-trees; and they pitched there.	33:9 ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם
33:10 And they journeyed from Elim, and pitched by the Red Sea.	33:10 ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף
33:11 And they journeyed from the Red Sea, and pitched in the wilderness of Sin.	33:11 ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין
33:12 And they journeyed from the wilderness of Sin, and pitched in Dophkah.	33:12 ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה
33:13 And they journeyed from Dophkah, and pitched in Alush.	33:13 ויסעו מדפקה ויחנו באלוש
33:14 And they journeyed from Alush, and pitched in Rephidim, where was no water for the people to drink.	33:14 ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות
33:15 And they journeyed from Rephidim, and pitched in the wilderness of Sinai.	33:15 ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני
33:16 And they journeyed from the wilderness of Sinai, and pitched in Kibroth-hattaavah.	33:16 ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה
33:17 And they journeyed from Kibroth-hattaavah, and pitched in Hazeroth.	33:17 ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת
33:18 And they journeyed from Hazeroth, and pitched in Rithmah.	33:18 ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה
33:19 And they journeyed from Rithmah, and pitched in Rimmon-perez.	33:19 ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ
33:20 And they journeyed from Rimmon-perez, and pitched in Libnah.	33:20 ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה
33:21 And they journeyed from Libnah, and pitched in Rissah.	33:21 ויסעו מלבנה ויחנו ברסה
33:22 And they journeyed from Rissah, and pitched in Kehelah.	33:22 ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה
33:23 And they journeyed from Kehelah, and pitched in mount Shepher.	33:23 ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר
33:24 And they journeyed from mount Shepher, and pitched in Haradah.	33:24 ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה
33:25 And they journeyed from Haradah, and pitched in Makheloth.	33:25 ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת
33:26 And they journeyed from Makheloth, and pitched in Tahath.	33:26 ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת
33:27 And they journeyed from Tahath, and pitched in Terah.	33:27 ויסעו מתחת ויחנו בתרח
33:28 And they journeyed from Terah, and pitched in Mithkah.	33:28 ויסעו מתרח ויחנו במתקה
33:29 And they journeyed from Mithkah, and pitched in Hashmonah.	33:29 ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה
33:30 And they journeyed from Hashmonah, and pitched in Moseroth.	33:30 ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות
33:31 And they journeyed from Moseroth, and pitched in Bene-jaakan.	33:31 ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן
33:32 And they journeyed from Bene-jaakan, and pitched in Hor-haggidgad.	33:32 ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד
33:33 And they journeyed from Hor-haggidgad, and pitched in Jotbah.	33:33 ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה
33:34 And they journeyed from Jotbah, and pitched in Abronah.	33:34 ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה
33:35 And they journeyed from Abronah, and pitched in Ezion-geber.	33:35 ויסעו מעברנה ויחנו בעצין גבר
33:36 And they journeyed from Ezion-geber, and pitched in the wilderness of Zin--the same is Kadesh.	33:36 ויסעו מעצין גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש
33:37 And they journeyed from Kadesh, and pitched in mount Hor, in the edge of the land of Edom.--	33:37 ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום
33:38 And Aaron the priest went up into mount Hor at the commandment of the Lord, and died there, in the fortieth year after the children of Israel were come out of the land of Egypt, in the fifth month, on the first day of the month.	33:38 ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש
33:39 And Aaron was a hundred and twenty and three years old when he died in mount Hor.	33:39 ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר
33:40 And the Canaanite, the king of Arad, who dwelt in the South in the land of Canaan, heard of the coming of the children of Israel.--	33:40 וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל
33:41 And they journeyed from mount Hor, and pitched in Zalmonah.	33:41 ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה
33:42 And they journeyed from Zalmonah, and pitched in Punon.	33:42 ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן
33:43 And they journeyed from Punon, and pitched in Oboth.	33:43 ויסעו מפונן ויחנו באבת
33:44 And they journeyed from Oboth, and pitched in Ije-abarim, in the border of Moab.	33:44 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב
33:45 And they journeyed from Ijim, and pitched in Dibon-gad.	33:45 ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד
33:46 And they journeyed from Dibon-gad, and pitched in Almon-diblathaim.	33:46 ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה
33:47 And they journeyed from Almon-diblathaim, and pitched in the mountains of Abarim, in front of Nebo.	33:47 ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו
33:48 And they journeyed from the mountains of Abarim, and pitched in the plains of Moab by the Jordan at Jericho.	33:48 ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו
33:49 And they pitched by the Jordan, from Beth-jeshimoth even unto Abel-shittim in the plains of Moab.	33:49 ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב
33:50 And the Lord spoke unto Moses in the plains of Moab by the Jordan at Jericho, saying:	33:50 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר
33:51 'Speak unto the children of Israel, and say unto them: When ye pass over the Jordan into the land of Canaan,	33:51 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען
33:52 then ye shall drive out all the inhabitants of the land from before you, and destroy all their figured stones, and destroy all their molten images, and demolish all their high places.	33:52 והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במותם תשמידו
33:53 And ye shall drive out the inhabitants of the land, and dwell therein; for unto you have I given the land to possess it.	33:53 והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה
33:54 And ye shall inherit the land by lot according to your families--to the more ye shall give the more inheritance, and to the fewer thou shalt give the less inheritance; wheresoever the lot falleth to any man, that shall be his; according to the tribe	33:54 והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו
33:55 But if ye will not drive out the inhabitants of the land from before you, then shall those that ye let remain of them be as thorns in your eyes, and as pricks in your sides, and they shall harass you in the land wherein ye dwell.	33:55 ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה
33:56 And it shall come to pass, that as I thought to do unto them, so will I do unto you.	33:56 והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם

Bemidbar 34

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
34:1 And the Lord spoke unto Moses, saying:	34:1 וידבר יהוה אל משה לאמר
34:2 'Command the children of Israel, and say unto them: When ye come into the land of Canaan, this shall be the land that shall fall unto you for an inheritance, even the land of Canaan according to the borders thereof.	34:2 צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה
34:3 Thus your south side shall be from the wilderness of Zin close by the side of Edom, and your south border shall begin at the end of the Salt Sea eastward;	34:3 והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה
34:4 and your border shall turn about southward of the ascent of Akrabbim, and pass along to Zin; and the goings out thereof shall be southward of Kadesh-barnea; and it shall go forth to Hazar-addar, and pass along to Azmon;	34:4 ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה
34:5 and the border shall turn about from Azmon unto the Brook of Egypt, and the goings out thereof shall be at the Sea.	34:5 ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה
34:6 And for the western border, ye shall have the Great Sea for a border; this shall be your west border.	34:6 וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים
34:7 And this shall be your north border: from the Great Sea ye shall mark out your line unto mount Hor;	34:7 וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר
34:8 from mount Hor ye shall mark out a line unto the entrance to Hamath; and the goings out of the border shall be at Zedad;	34:8 מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה
34:9 and the border shall go forth to Ziphron, and the goings out thereof shall be at Hazar-enan; this shall be your north border.	34:9 ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון
34:10 And ye shall mark out your line for the east border from Hazar-enan to Shepham;	34:10 והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה
34:11 and the border shall go down from Shepham to Riblah, on the east side of Ain; and the border shall go down, and shall strike upon the slope of the sea of Chinnereth eastward;	34:11 וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבל ומחה על כתף ים כנרת קדמה
34:12 and the border shall go down to the Jordan, and the goings out thereof shall be at the Salt Sea; this shall be your land according to the borders thereof round about.'	34:12 וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב
34:13 And Moses commanded the children of Israel, saying: 'This is the land wherein ye shall receive inheritance by lot, which the Lord hath commanded to give unto the nine tribes, and to the half-tribe;	34:13 ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה
34:14 for the tribe of the children of Reuben according to their fathers' houses, and the tribe of the children of Gad according to their fathers' houses, have received, and the half-tribe of Manasseh have received, their inheritance;	34:14 כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם
34:15 the two tribes and the half-tribe have received their inheritance beyond the Jordan at Jericho eastward, toward the sun-rising.'	34:15 שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה
34:16 And the Lord spoke unto Moses, saying:	34:16 וידבר יהוה אל משה לאמר
34:17 'These are the names of the men that shall take possession of the land for you: Eleazar the priest, and Joshua the son of Nun.	34:17 אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון
34:18 And ye shall take one prince of every tribe, to take possession of the land.	34:18 ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ
34:19 And these are the names of the men: of the tribe of Judah, Caleb the son of Jephunneh.	34:19 ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה
34:20 And of the tribe of the children of Simeon, Shemuel the son of Ammihud.	34:20 ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד
34:21 Of the tribe of Benjamin, Elidad the son of Chislon.	34:21 למטה בנימן אלידד בן כסלון
34:22 And of the tribe of the children of Dan a prince, Bukki the son of Jogli.	34:22 ולמטה בני דן נשיא בקי בן יגלי
34:23 Of the children of Joseph: of the tribe of the children of Manasseh a prince, Hanniel the son of Ephod;	34:23 לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפד
34:24 and of the tribe of the children of Ephraim a prince, Kemuel the son of Shiphtan.	34:24 ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן
34:25 And of the tribe of the children of Zebulun a prince, Eli-zaphan the son of Parnach.	34:25 ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך
34:26 And of the tribe of the children of Issachar a prince, Paltiel the son of Azzan.	34:26 ולמטה בני יששכר נשיא פלטיאל בן עזן
34:27 And of the tribe of the children of Asher a prince, Ahihud the son of Shelomi.	34:27 ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי
34:28 And of the tribe of the children of Naphtali a prince, Pedahel the son of Ammihud.	34:28 ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד
34:29 These are they whom the Lord commanded to divide the inheritance unto the children of Israel in the land of Canaan.'	34:29 אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען

Bemidbar 35

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
35:1 And the Lord spoke unto Moses in the plains of Moab by the Jordan at Jericho, saying:	35:1 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר
35:2 'Command the children of Israel, that they give unto the Levites of the inheritance of their possession cities to dwell in; and open land round about the cities shall ye give unto the Levites.	35:2 צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים
35:3 And the cities shall they have to dwell in; and their open land shall be for their cattle, and for their substance, and for all their beasts.	35:3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם
35:4 And the open land about the cities, which ye shall give unto the Levites, shall be from the wall of the city and outward a thousand cubits round about.	35:4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב
35:5 And ye shall measure without the city for the east side two thousand cubits, and for the south side two thousand cubits, and for the west side two thousand cubits, and for the north side two thousand cubits, the city being in the midst. This shall be	35:5 ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים
35:6 And the cities which ye shall give unto the Levites, they shall be the six cities of refuge, which ye shall give for the manslayer to flee thither; and beside them ye shall give forty and two cities.	35:6 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר
35:7 All the cities which ye shall give to the Levites shall be forty and eight cities: them shall ye give with the open land about them.	35:7 כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן
35:8 And concerning the cities which ye shall give of the possession of the children of Israel, from the many ye shall take many, and from the few ye shall take few; each tribe according to its inheritance which it inheriteth shall give of its cities unto	35:8 והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים
35:9 And the Lord spoke unto Moses, saying:	35:9 וידבר יהוה אל משה לאמר
35:10 'Speak unto the children of Israel, and say unto them: When ye pass over the Jordan into the land of Canaan,	35:10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען
35:11 then ye shall appoint you cities to be cities of refuge for you, that the manslayer that killeth any person through error may flee thither.	35:11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה
35:12 And the cities shall be unto you for refuge from the avenger, that the manslayer die not, until he stand before the congregation for judgment.	35:12 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט
35:13 And as to the cities which ye shall give, there shall be for you six cities of refuge.	35:13 והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם
35:14 Ye shall give three cities beyond the Jordan, and three cities shall ye give in the land of Canaan; they shall be cities of refuge.	35:14 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה
35:15 For the children of Israel, and for the stranger and for the settler among them, shall these six cities be for refuge, that every one that killeth any person through error may flee thither.	35:15 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה
35:16 But if he smote him with an instrument of iron, so that he died, he is a murderer; the murderer shall surely be put to death.	35:16 ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
35:17 And if he smote him with a stone in the hand, whereby a man may die, and he died, he is a murderer; the murderer shall surely be put to death.	35:17 ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
35:18 Or if he smote him with a weapon of wood in the hand, whereby a man may die, and he died, he is a murderer; the murderer shall surely be put to death.	35:18 או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח
35:19 The avenger of blood shall himself put the murderer to death; when he meeteth him, he shall put him to death.	35:19 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימתנו
35:20 And if he thrust him of hatred, or hurled at him any thing, lying in wait, so that he died;	35:20 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת
35:21 or in enmity smote him with his hand, that he died; he that smote him shall surely be put to death: he is a murderer; the avenger of blood shall put the murderer to death when he meeteth him.	35:21 או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו
35:22 But if he thrust him suddenly without enmity, or hurled upon him any thing without lying in wait,	35:22 ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה
35:23 or with any stone, whereby a man may die, seeing him not, and cast it upon him, so that he died, and he was not his enemy, neither sought his harm;	35:23 או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו
35:24 then the congregation shall judge between the smiter and the avenger of blood according to these ordinances;	35:24 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה
35:25 and the congregation shall deliver the manslayer out of the hand of the avenger of blood, and the congregation shall restore him to his city of refuge, whither he was fled; and he shall dwell therein until the death of the high priest, who was anoin	35:25 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש
35:26 But if the manslayer shall at any time go beyond the border of his city of refuge, whither he fleeth;	35:26 ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה
35:27 and the avenger of blood find him without the border of his city of refuge, and the avenger of blood slay the manslayer; there shall be no bloodguiltiness for him;	35:27 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם
35:28 because he must remain in his city of refuge until the death of the high priest; but after the death of the high priest the manslayer may return into the land of his possession.	35:28 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו
35:29 And these things shall be for a statute of judgment unto you throughout your generations in all your dwellings.	35:29 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם
35:30 Whoso killeth any person, the murderer shall be slain at the mouth of witnesses; but one witness shall not testify against any person that he die.	35:30 כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות
35:31 Moreover ye shall take no ransom for the life of a murderer, that is guilty of death; but he shall surely be put to death.	35:31 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת
35:32 And ye shall take no ransom for him that is fled to his city of refuge, that he should come again to dwell in the land, until the death of the priest.	35:32 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן
35:33 So ye shall not pollute the land wherein ye are; for blood, it polluteth the land; and no expiation can be made for the land for the blood that is shed therein, but by the blood of him that shed it.	35:33 ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו
35:34 And thou shalt not defile the land which ye inhabit, in the midst of which I dwell; for I the Lord dwell in the midst of the children of Israel.'	35:34 ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל

Bemidbar 36

English from public domain JPS Bible	Hebrew from CCEL.org
36:1 And the heads of the fathers' houses of the family of the children of Gilead, the son of Machir, the son of Manasseh, of the families of the sons of Joseph, came near, and spoke before Moses, and before the princes, the heads of the fathers' houses o	36:1 ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל
36:2 and they said: 'The the Lord commanded my lord to give the land for inheritance by lot to the children of Israel; and my lord was commanded by the Lord to give the inheritance of Zelophehad our brother unto his daughters.	36:2 ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו
36:3 And if they be married to any of the sons of the other tribes of the children of Israel, then will their inheritance be taken away from the inheritance of our fathers, and will be added to the inheritance of the tribe whereunto they shall belong; so	36:3 והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע
36:4 And when the jubilee of the children of Israel shall be, then will their inheritance be added unto the inheritance of the tribe whereunto they shall belong; so will their inheritance be taken away from the inheritance of the tribe of our fathers.'	36:4 ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן
36:5 And Moses commanded the children of Israel according to the word of the Lord, saying: 'The tribe of the sons of Joseph speaketh right.	36:5 ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים
36:6 This is the thing which the Lord hath commanded concerning the daughters of Zelophehad, saying: Let them be married to whom they think best; only into the family of the tribe of their father shall they be married.	36:6 זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים
36:7 So shall no inheritance of the children of Israel remove from tribe to tribe; for the children of Israel shall cleave every one to the inheritance of the tribe of his fathers.	36:7 ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל
36:8 And every daughter, that possesseth an inheritance in any tribe of the children of Israel, shall be wife unto one of the family of the tribe of her father, that the children of Israel may possess every man the inheritance of his fathers.	36:8 וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו
36:9 So shall no inheritance remove from one tribe to another tribe; for the tribes of the children of Israel shall cleave each one to its own inheritance.'	36:9 ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל
36:10 Even as the Lord commanded Moses, so did the daughters of Zelophehad.	36:10 כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד
36:11 For Mahlah, Tirzah, and Hoglah, and Milcah, and Noah, the daughters of Zelophehad, were married unto their father's brothers' sons.	36:11 ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים
36:12 They were married into the families of the sons of Manasseh the son of Joseph, and their inheritance remained in the tribe of the family of their father.	36:12 ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן
36:13 These are the commandments and the ordinances, which the Lord commanded by the hand of Moses unto the children of Israel in the plains of Moab by the Jordan at Jericho.	36:13 אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו

This article is issued from Wikisource. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.