| Chapter Index |
| 1 2 3 4 |
Ruth 1
|
English from public domain JPS Bible |
Hebrew from Westminister Leningrad Codex |
|---|---|
| 1 And it came to pass in the days when the judges judged, that there was a famine in the land. And a certain man of Beth-lehem in Judah went to sojourn in the field of Moab, he, and his wife, and his two sons. |
א ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו |
| 2 And the name of the man was Elimelech, and the name of his wife Naomi, and the name of his two sons Mahlon and Chilion, Ephrathites of Beth-lehem in Judah. And they came into the field of Moab, and continued there. |
ב ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהי ושם |
| 3 And Elimelech Naomi's husband died; and she was left, and her two sons. |
ג וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה |
| 4 And they took them wives of the women of Moab: the name of the one was Orpah, and the name of the other Ruth; and they dwelt there about ten years. |
ד וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים |
| 5 And Mahlon and Chilion died both of them; and the woman was left of her two children and of her husband. |
ה וימותו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה |
| 6 Then she arose with her daughters-in-law, that she might return from the field of Moab; for she had heard in the field of Moab how that the LORD had remembered His people in giving them bread. |
ו ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי פקד יהוה את עמו לתת להם לחם |
| 7 And she went forth out of the place where she was, and her two daughters-in-law with her; and they went on the way to return unto the land of Judah. |
ז ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה |
| 8 And Naomi said unto her two daughters-in-law: 'Go, return each of you to her mother's house; the LORD deal kindly with you, as ye have dealt with the dead, and with me. |
ח ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה יעש יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי |
| 9 The LORD grant you that ye may find rest, each of you in the house of her husband.' Then she kissed them; and they lifted up their voice, and wept. |
ט יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה |
| 10 And they said unto her: 'Nay, but we will return with thee unto thy people.' |
י ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך |
| 11 And Naomi said: 'Turn back, my daughters; why will ye go with me? have I yet sons in my womb, that they may be your husbands? |
יא ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים |
| 12 Turn back, my daughters, go your way; for I am too old to have a husband. If I should say: I have hope, should I even have an husband to-night, and also bear sons; |
יב שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים |
| 13 would ye tarry for them till they were grown? would ye shut yourselves off for them and have no husbands? nay, my daughters; for it grieveth me much for your sakes, for the hand of the LORD is gone forth against me.' |
יג הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם כי יצאה בי יד יהוה |
| 14 And they lifted up their voice, and wept again; and Orpah kissed her mother-in-law; but Ruth cleaved unto her. |
יד ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה |
| 15 And she said: 'Behold, thy sister-in-law is gone back unto her people, and unto her god; return thou after thy sister-in-law.' |
טו ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך |
| 16 And Ruth said: 'Entreat me not to leave thee, and to return from following after thee; for whither thou goest, I will go; and where thou lodgest, I will lodge; thy people shall be my people, and thy God my God; |
טז ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי |
| 17 where thou diest, will I die, and there will I be buried; the LORD do so to me, and more also, if aught but death part thee and me.' |
יז באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך |
| 18 And when she saw that she was stedfastly minded to go with her, she left off speaking unto her. |
יח ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה |
| 19 So they two went until they came to Beth-lehem. And it came to pass, when they were come to Beth-lehem, that all the city was astir concerning them, and the women said: 'Is this Naomi?' |
יט ותלכנה שתיהם עד באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי |
| 20 And she said unto them: 'Call me not Naomi, call me Marah; for the Almighty hath dealt very bitterly with me. |
כ ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד |
| 21 I went out full, and the LORD hath brought me back home empty; why call ye me Naomi, seeing the LORD hath testified against me, and the Almighty hath afflicted me?' |
כא אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי |
| 22 So Naomi returned, and Ruth the Moabitess, her daughter-in-law, with her, who returned out of the field of Moab--and they came to Beth-lehem in the beginning of barley harvest. |
כב ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים |