תמרן

Hebrew
Root
ת־מ־ר־ן (t-m-r-n)

Verb

תִּמְרֵן • (timrén) third-singular masculine past (pi'el construction)

  1. to manoeuvre

Conjugation
Conjugation of תימרן / תִּמְרֵן (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְתַמְרֵן
  • action noun: תימרון / תִּמְרוּן
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first תימרנתי / תִּמְרַנְתִּיתימרנו / תִּמְרַנּוּ
second תימרנת / תִּמְרַנְתָּתימרנת / תִּמְרַנְתְּתימרנתם / תִּמְרַנְתֶּםתימרנתן / תִּמְרַנְתֶּן
third תימרן / תִּמְרֵןתימרנה / תִּמְרְנָהתימרנו / תִּמְרְנוּ
present מְתַמְרֵןמְתַמְרֶנֶתמְתַמְרְנִיםמְתַמְרְנוֹת
future first אֲתַמְרֵןנְתַמְרֵן
second תְּתַמְרֵןתְּתַמְרְנִיתְּתַמְרְנוּתְּתַמְרֵנָּה1
third יְתַמְרֵןתְּתַמְרֵןיְתַמְרְנוּתְּתַמְרֵנָּה1
imperative תַּמְרֵןתַּמְרְנִיתַּמְרְנוּתַּמְרֵנָּה1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.

References
  • “תמרן” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.