תובל
Hebrew
| Root |
|---|
| ת־ב־ל (t-b-l) |
Verb
תּוּבַּל / תֻּבַּל • (tubál) third-singular masculine past (pu'al construction, active counterpart תיבל / תִּבֵּל)
Conjugation
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | תובלתי / תֻּבַּלְתִּי | תובלנו / תֻּבַּלְנוּ | ||
| second | תובלת / תֻּבַּלְתָּ | תובלת / תֻּבַּלְתְּ | תובלתם / תֻּבַּלְתֶּם | תובלתן / תֻּבַּלְתֶּן | |
| third | תובל / תֻּבַּל | תובלה / תֻּבְּלָה | תובלו / תֻּבְּלוּ | ||
| present | מתובל / מְתֻבָּל | מתובלת / מְתֻבֶּלֶת | מתובלים / מְתֻבָּלִים | מתובלות / מְתֻבָּלוֹת | |
| future | first | אתובל / אֲתֻבַּל | נתובל / נְתֻבַּל | ||
| second | תתובל / תְּתֻבַּל | תתובלי / תְּתֻבְּלִי | תתובלו / תְּתֻבְּלוּ | תתובלנה / תְּתֻבַּלְנָה1 | |
| third | יתובל / יְתֻבַּל | תתובל / תְּתֻבַּל | יתובלו / יְתֻבְּלוּ | תתובלנה / תְּתֻבַּלְנָה1 | |
| imperative | — | — | — | —1 | |
| notes |
| ||||
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.