שיכר

Hebrew
Root
שׁ־כ־ר (š-k-r)

Noun

שיכר / שֵׁכָר • (shekhár) m

  1. Excessive spelling of שֵׁכָר

Verb

שיכר / שִׁכֵּר • (shikér) third-singular masculine past (pi'el construction)

  1. to inebriate

Conjugation
Conjugation of שיכר / שִׁכֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְשַׁכֵּר
  • action noun: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first שיכרתי / שִׁכַּרְתִּישיכרנו / שִׁכַּרְנוּ
second שיכרת / שִׁכַּרְתָּשיכרת / שִׁכַּרְתְּשיכרתם / שִׁכַּרְתֶּםשיכרתן / שִׁכַּרְתֶּן
third שיכר / שִׁכֵּרשיכרה / שִׁכְּרָהשיכרו / שִׁכְּרוּ
present מְשַׁכֵּרמְשַׁכֶּרֶתמְשַׁכְּרִיםמְשַׁכְּרוֹת
future first אֲשַׁכֵּרנְשַׁכֵּר
second תְּשַׁכֵּרתְּשַׁכְּרִיתְּשַׁכְּרוּתְּשַׁכֵּרְנָה1
third יְשַׁכֵּרתְּשַׁכֵּריְשַׁכְּרוּתְּשַׁכֵּרְנָה1
imperative שַׁכֵּרשַׁכְּרִישַׁכְּרוּשַׁכֵּרְנָה1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.

References

Further reading
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.