שיבח
Hebrew
| Root |
|---|
| שׁ־ב־ח (š-b-ḥ) |
Etymology
Cognate with Arabic سَبَّحَ (sabbaḥa, “to praise, to glorify”). Possibly related to Egyptian sbḥ (“to cry out, to scream”).
Verb
שיבח / שִׁבֵּחַ • (shibéakh) (pi'el construction, passive counterpart שובח / שֻׁבַּח)
- To praise (a person, an organization, an action, etc.).
Conjugation
Conjugation of שיבח / שִׁבֵּחַ (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | שיבחתי / שִׁבַּחְתִּי | שיבחנו / שִׁבַּחְנוּ | ||
| second | שיבחת / שִׁבַּחְתָּ | שיבחת / שִׁבַּחְתְּ | שיבחתם / שִׁבַּחְתֶּם | שיבחתן / שִׁבַּחְתֶּן | |
| third | שיבח / שִׁבֵּחַ | שיבחה / שִׁבְּחָה | שיבחו / שִׁבְּחוּ | ||
| present | מְשַׁבֵּחַ | מְשַׁבַּחַת | מְשַׁבְּחִים | מְשַׁבְּחוֹת | |
| future | first | אֲשַׁבֵּחַ | נְשַׁבֵּחַ | ||
| second | תְּשַׁבֵּחַ | תְּשַׁבְּחִי | תְּשַׁבְּחוּ | תְּשַׁבַּחְנָה1 | |
| third | יְשַׁבֵּחַ | תְּשַׁבֵּחַ | יְשַׁבְּחוּ | תְּשַׁבַּחְנָה1 | |
| imperative | שַׁבֵּחַ | שַׁבְּחִי | שַׁבְּחוּ | שַׁבַּחְנָה1 | |
| notes |
| ||||
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.