נפטר

Hebrew

Etymology
Root
פ־ט־ר‎ (p-ṭ-r)

The passive and reflexive counterpart to פָּטַר‎ (patár), from the root פ־ט־ר‎ (p-T-r).

Verb

נִפְטַר • (niftár) third-singular masculine past (nif'al construction, active counterpart פָטַר‎)

  1. to pass away, to pass on: a polite way to refer to a death by natural causes.
  2. construed with מ־‎ (mi-) to dispose of, to get rid of
    אני מנסה להיפטר מזה.‎ — aní m'nasé/m'nasá l'hipatér mizé. — I'm trying to get rid of this.

Conjugation
Conjugation of נִפְטַר‎ (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: להיפטר / לְהִפָּטֵר‎
  • action noun: היפטרות / הִפָּטְרוּת‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first נִפְטַרְתִּי‎נִפְטַרְנוּ‎
second נִפְטַרְתָּ‎נִפְטַרְתְּ‎נִפְטַרְתֶּם‎נִפְטַרְתֶּן‎
third נִפְטַר‎נִפְטְרָה‎נִפְטְרוּ‎
present נִפְטָר‎נִפְטֶרֶת‎נִפְטָרִים‎נִפְטָרוֹת‎
future first אֶפָּטֵר‎ניפטר / נִפָּטֵר‎
second תיפטר / תִּפָּטֵר‎תיפטרי / תִּפָּטְרִי‎תיפטרו / תִּפָּטְרוּ‎תיפטרנה / תִּפָּטֵרְנָה‎1
third ייפטר / יִפָּטֵר‎תיפטר / תִּפָּטֵר‎ייפטרו / יִפָּטְרוּ‎תיפטרנה / תִּפָּטֵרְנָה‎1
imperative היפטר / הִפָּטֵר‎היפטרי / הִפָּטְרִי‎היפטרו / הִפָּטְרוּ‎היפטרנה / הִפָּטֵרְנָה‎1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.

Noun

נִפְטָר • (niftár) m (plural indefinite נִפְטָרִים‎, feminine counterpart נִפְטֶרֶת‎)

  1. deceased
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.