ניסר

Hebrew
Root
נ־ס־ר (n-s-r)

Verb

ניסר / נִסֵּר • (nisér) third-singular masculine past (pi'el construction)

  1. to saw

Conjugation
Conjugation of ניסר / נִסֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְנַסֵּר
  • action noun: ניסור / נִסּוּר
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first ניסרתי / נִסַּרְתִּיניסרנו / נִסַּרְנוּ
second ניסרת / נִסַּרְתָּניסרת / נִסַּרְתְּניסרתם / נִסַּרְתֶּםניסרתן / נִסַּרְתֶּן
third ניסר / נִסֵּרניסרה / נִסְּרָהניסרו / נִסְּרוּ
present מְנַסֵּרמְנַסֶּרֶתמְנַסְּרִיםמְנַסְּרוֹת
future first אֲנַסֵּרנְנַסֵּר
second תְּנַסֵּרתְּנַסְּרִיתְּנַסְּרוּתְּנַסֵּרְנָה1
third יְנַסֵּרתְּנַסֵּריְנַסְּרוּתְּנַסֵּרְנָה1
imperative נַסֵּרנַסְּרִינַסְּרוּנַסֵּרְנָה1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.

References
  • “ניסר” in the Hebrew Terms Database of the Academy of Hebrew Language
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.