ניטל

Hebrew
Root
נ־ט־ל (n-ṭ-l)

Verb

ניטל / נִטַּל • (nitál) third-singular masculine past (nif'al construction)

  1. to be taken away (from)

Conjugation
Conjugation of ניטל / נִטַּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: להינטל / לְהִנָּטֵל
  • action noun: הינטלות / הִנָּטְלוּת
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first ניטלתי / נִטַּלְתִּיניטלנו / נִטַּלְנוּ
second ניטלת / נִטַּלְתָּניטלת / נִטַּלְתְּניטלתם / נִטַּלְתֶּםניטלתן / נִטַּלְתֶּן
third ניטל / נִטַּלניטלה / נִטְּלָהניטלו / נִטְּלוּ
present ניטל / נִטָּלניטלת / נִטֶּלֶתניטלים / נִטָּלִיםניטלות / נִטָּלוֹת
future first אֶנָּטֵלנינטל / נִנָּטֵל
second תינטל / תִּנָּטֵלתינטלי / תִּנָּטְלִיתינטלו / תִּנָּטְלוּתינטלנה / תִּנָּטֵלְנָה1
third יינטל / יִנָּטֵלתינטל / תִּנָּטֵליינטלו / יִנָּטְלוּתינטלנה / תִּנָּטֵלְנָה1
imperative הינטל / הִנָּטֵלהינטלי / הִנָּטְלִיהינטלו / הִנָּטְלוּהינטלנה / הִנָּטֵלְנָה1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.

Verb

ניטל / נִטֵּל • (nitél) third-singular masculine past (pi'el construction)

  1. (archaic, transitive) to lift, raise
    • Tanach, Isaiah 63:9, with Young's Literal Translation:
      בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל־יְמֵי עוֹלָם
      b'ahavató uvchemlató hú g'alám vay'nat'lém vay'nas'ém kol-y'mé olám
      In His love and in His pity He redeemed them, And He doth lift them up, And beareth them all the days of old

Conjugation
Conjugation of ניטל / נִטֵּל (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְנַטֵּל
  • action noun: ניטול / נִטּוּל
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first ניטלתי / נִטַּלְתִּיניטלנו / נִטַּלְנוּ
second ניטלת / נִטַּלְתָּניטלת / נִטַּלְתְּניטלתם / נִטַּלְתֶּםניטלתן / נִטַּלְתֶּן
third ניטל / נִטֵּלניטלה / נִטְּלָהניטלו / נִטְּלוּ
present מְנַטֵּלמְנַטֶּלֶתמְנַטְּלִיםמְנַטְּלוֹת
future first אֲנַטֵּלנְנַטֵּל
second תְּנַטֵּלתְּנַטְּלִיתְּנַטְּלוּתְּנַטֵּלְנָה1
third יְנַטֵּלתְּנַטֵּליְנַטְּלוּתְּנַטֵּלְנָה1
imperative נַטֵּלנַטְּלִינַטְּלוּנַטֵּלְנָה1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.

Yiddish

Etymology

Ultimately from Latin nātālis (“birthday [of Christ”), probably via an older form of a Romance language rather than a direct borrowing. Compare בענטשן (bentshn); the semantics and likely dates of several such relatively essential terms being descended from Romance over Germanic suggests Yiddish may have a distant root in Jewish Vulgar Latin dialects, among other sources.

Noun

ניטל • (nitl) m, plural ניטלען (nitlen)

  1. Christmas, Nittel

Derived terms
  • ניטלבוים (nitlboym)
  • ערבֿ־ניטל (erev-nitl, “Christmas Eve”)
  • ניטל נאַכט (nitl nakht)
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.