ניחם

Hebrew
Root
נ־ח־ם‎ (n-ḥ-m)

Verb

ניחם / נִחֵם • (nikhém) (pi'el construction, passive counterpart נוחם / נֻחַם‎)

  1. to comfort, console

Conjugation
Conjugation of ניחם / נִחֵם (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְנַחֵם‎
  • action noun: ניחום / נִחוּם‎
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first ניחמתי / נִחַמְתִּי‎ניחמנו / נִחַמְנוּ‎
second ניחמת / נִחַמְתָּ‎ניחמת / נִחַמְתְּ‎ניחמתם / נִחַמְתֶּם‎ניחמתן / נִחַמְתֶּן‎
third ניחם / נִחֵםניחמה / נִחֲמָה‎ניחמו / נִחֲמוּ‎
present מְנַחֵם‎מְנַחֶמֶת‎מְנַחֲמִים‎מְנַחֲמוֹת‎
future first אֲנַחֵם‎נְנַחֵם‎
second תְּנַחֵם‎תְּנַחֲמִי‎תְּנַחֲמוּ‎תְּנַחֵמְנָה‎1
third יְנַחֵם‎תְּנַחֵם‎יְנַחֲמוּ‎תְּנַחֵמְנָה‎1
imperative נַחֵם‎נַחֲמִי‎נַחֲמוּ‎נַחֵמְנָה‎1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.

Verb

ניחם / נִחַם • (nikhám) (nif'al construction)

  1. (biblical) to regret
  2. (biblical) to be comforted, consoled

Conjugation
Conjugation of ניחם / נִחַם (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: להינחם / לְהִנָּחֵם‎
  • action noun: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first ניחמתי / נִחַמְתִּי‎ניחמנו / נִחַמְנוּ‎
second ניחמת / נִחַמְתָּ‎ניחמת / נִחַמְתְּ‎ניחמתם / נִחַמְתֶּם‎ניחמתן / נִחַמְתֶּן‎
third ניחם / נִחַםניחמה / נִחֲמָה‎ניחמו / נִחֲמוּ‎
present ניחם / נִחָםניחמת / נִחֶמֶת‎ניחמים / נִחָמִים‎ניחמות / נִחָמוֹת‎
future first אֶנָּחֵם‎נינחם / נִנָּחֵם‎
second תינחם / תִּנָּחֵם‎תינחמי / תִּנָּחֲמִי‎תינחמו / תִּנָּחֲמוּ‎תינחמנה / תִּנָּחֵמְנָה‎1
third יינחם / יִנָּחֵם‎תינחם / תִּנָּחֵם‎יינחמו / יִנָּחֲמוּ‎תינחמנה / תִּנָּחֵמְנָה‎1
imperative הינחם / הִנָּחֵם‎הינחמי / הִנָּחֲמִי‎הינחמו / הִנָּחֲמוּ‎הינחמנה / הִנָּחֵמְנָה‎1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.