מילא
Hebrew
Etymology 1
Root |
---|
מ־ל־א (m-l-ʾ) |
From the root מ־ל־א (m-l-ʾ), forming words relating to fullness or completeness. Compare with מָלֵא (malé, “full”).
Verb
מילא / מִלֵּא • (milé) third-singular masculine past (pi'el construction, passive counterpart מולא / מֻלָּא)
- (transitive) To fill (something) up, to make (something) full.
- Tanach, Deuteronomy 6:11, with translation of the Jewish Publication Society:
- וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל־טוּב אֲשֶׁר לֹא־מִלֵּאתָ
- uvatím m'le'ím kol tuv asher lo milléta
- and houses full of all good things, which thou didst not fill
- יוני כלוך, עמוק בתוך הים
- גלים גלים, יעלו על הגגות והבתים, יְמַלְּאוּ את הרחוב נהר גדול, וזה הכל
- (please add an English translation of this quotation)
Conjugation
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | מילאתי / מִלֵּאתִי | מילאנו / מִלֵּאנוּ | ||
second | מילאת / מִלֵּאתָ | מילאת / מִלֵּאת | מילאתם / מִלֵּאתֶם | מילאתן / מִלֵּאתֶן | |
third | מילא / מִלֵּא | מילאה / מִלְּאָה | מילאו / מִלְּאוּ | ||
present | מְמַלֵּא | מְמַלֵּאת | מְמַלְּאִים | מְמַלְּאוֹת | |
future | first | אֲמַלֵּא | נְמַלֵּא | ||
second | תְּמַלֵּא | תְּמַלְּאִי | תְּמַלְּאוּ | תְּמַלֶּאנָה1 | |
third | יְמַלֵּא | תְּמַלֵּא | יְמַלְּאוּ | תְּמַלֶּאנָה1 | |
imperative | מַלֵּא | מַלְּאִי | מַלְּאוּ | מַלֶּאנָה1 | |
notes |
|
Etymology 2
Unknown. Originates from מִמֵּילָא (mímeilá, “by/of itself”), a Talmudic hapax legomenon.
Derived terms
- בְּמֵילָא (b'meilá)
Yiddish
Pronunciation
- IPA(key): /ˈmɛɪ̯ɫə/
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.