כרת

Hebrew
Root
כ־ר־ת (k-r-t)

Verb

כָּרַת • (karát) third-singular masculine past (pa'al construction, passive participle כָּרוּת, passive counterpart נִכְרַת)

  1. to cut down, to cut off

Conjugation
Conjugation of כָּרַת (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לכרות / לִכְרֹת
  • action noun: כְּרִיתָה
  • passive participle: כָּרוּת
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first כרתתי / כָּרַתִּיכָּרַתְנוּ
second כרתת / כָּרַתָּכרתת / כָּרַתְּכרתתם / כְּרַתֶּם1כרתתן / כְּרַתֶּן1
third כָּרַתכָּרְתָהכָּרְתוּ
present כּוֹרֵתכּוֹרֶתֶתכּוֹרְתִיםכּוֹרְתוֹת
future first אכרות / אֶכְרֹתנכרות / נִכְרֹת
second תכרות / תִּכְרֹתתִּכְרְתִיתִּכְרְתוּתכרותנה / תִּכְרֹתְנָה2
third יכרות / יִכְרֹתתכרות / תִּכְרֹתיִכְרְתוּתכרותנה / תִּכְרֹתְנָה2
imperative כרות / כְּרֹתכִּרְתִיכִּרְתוּכרותנה / כְּרֹתְנָה2
notes
  1. Pronounced כרתתם / כָּרַתֶּם and כרתתן / כָּרַתֶּן in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.

Derived terms
  • כָּרַת בְּרִית (karát b'rít)

References

Noun

כָּרֵת • (karét) m

  1. (Jewish law) kareth, a severe divine punishment
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.