כיתר
Hebrew
| Root |
|---|
| כ־ת־ר (k-t-r) |
Verb
כיתר / כִּתֵּר • (kitér) third-singular masculine past (pi'el construction)
- to encircle (by a military, police, etc.)
Conjugation
Conjugation of כיתר / כִּתֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | כיתרתי / כִּתַּרְתִּי | כיתרנו / כִּתַּרְנוּ | ||
| second | כיתרת / כִּתַּרְתָּ | כיתרת / כִּתַּרְתְּ | כיתרתם / כִּתַּרְתֶּם | כיתרתן / כִּתַּרְתֶּן | |
| third | כיתר / כִּתֵּר | כיתרה / כִּתְּרָה | כיתרו / כִּתְּרוּ | ||
| present | מְכַתֵּר | מְכַתֶּרֶת | מְכַתְּרִים | מְכַתְּרוֹת | |
| future | first | אֲכַתֵּר | נְכַתֵּר | ||
| second | תְּכַתֵּר | תְּכַתְּרִי | תְּכַתְּרוּ | תְּכַתֵּרְנָה1 | |
| third | יְכַתֵּר | תְּכַתֵּר | יְכַתְּרוּ | תְּכַתֵּרְנָה1 | |
| imperative | כַּתֵּר | כַּתְּרִי | כַּתְּרוּ | כַּתֵּרְנָה1 | |
| notes |
| ||||
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.