כיוון

From the root כ־ו־ן‎ (k-w-n).

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kiˈven/

כיוון / כִּוֵּן • (kivén) (pi'el construction)

1. To direct (as traffic).

From the above verb.

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kiˈvun/

כיוון / כִּוּוּן • (kivún) m (plural indefinite כיוונים / כִּוּוּנִים‎, singular construct כיוון / כִּוּוּן־) [pattern: קִטּוּל]

1. A direction, an orientation, a heading.

   נסענו בכיוון תל אביב.‎ — nasánu b'khivún tel avív. — We drove in the direction of Tel Aviv.

   הסתכלתי בכיוון שלו.‎ — histakálti bakivún sheló. — I looked in his direction.

   סובבת עם כיוון השעון?‎ — sovávta im kivún hashaón? — Did you turn [it] clockwise?

2. Directing: pointing a person in a given direction.

   השומר אחראי על כיוון כלי־הרכב בחניון.‎ — hashomér akhrái al kivún klei-harékhev bakhaniyón. — The guard is responsible for the directing of vehicles in the parking structure.

3. A perspective, a point of view, a standpoint.

   אני רואה את הדבר מכיוון אחד ואתה מכיוון אחר.‎ — aní roé et hadavár mikivún ekhád v'atá mikivún akhér. — I see the issue from one point of view and you see it from a different one.

4. An adjustment, a tuning (of a machine).

   בעקבות כיוון המצבר המכונית שוב נוסעת.‎ — b'ikvót kivún hamatzbér ham'khonít shuv nosáat. — After the adjustment of the battery, the car drives again.