טולטל
Hebrew
| Root |
|---|
| ט־ל־ט־ל (ṭ-l-ṭ-l) |
Verb
טולטל / טֻלְטַל • (tultál) third-singular masculine past (pu'al construction, active counterpart טילטל / טִלְטֵל)
- to be moved (an object), to be transferred, to be flung, to be thrown, to be shaken
Conjugation
Conjugation of טולטל / טֻלְטַל (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | טולטלתי / טֻלְטַלְתִּי | טולטלנו / טֻלְטַלְנוּ | ||
| second | טולטלת / טֻלְטַלְתָּ | טולטלת / טֻלְטַלְתְּ | טולטלתם / טֻלְטַלְתֶּם | טולטלתן / טֻלְטַלְתֶּן | |
| third | טולטל / טֻלְטַל | טולטלה / טֻלְטְלָה | טולטלו / טֻלְטְלוּ | ||
| present | מטולטל / מְטֻלְטָל | מטולטלת / מְטֻלְטֶלֶת | מטולטלים / מְטֻלְטָלִים | מטולטלות / מְטֻלְטָלוֹת | |
| future | first | אטולטל / אֲטֻלְטַל | נטולטל / נְטֻלְטַל | ||
| second | תטולטל / תְּטֻלְטַל | תטולטלי / תְּטֻלְטְלִי | תטולטלו / תְּטֻלְטְלוּ | תטולטלנה / תְּטֻלְטַלְנָה1 | |
| third | יטולטל / יְטֻלְטַל | תטולטל / תְּטֻלְטַל | יטולטלו / יְטֻלְטְלוּ | תטולטלנה / תְּטֻלְטַלְנָה1 | |
| imperative | — | — | — | —1 | |
| notes |
| ||||
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.