הסב

Hebrew
Root
ס־ב־ב (s-b-b)

Verb

הֵסֵב • (hesév) third-singular masculine past (hif'il construction, passive counterpart הוּסַב)

  1. to cause a change in course or direction
  2. to change, alter
  3. to convert (clarification of this definition is needed)
    התוכנית הסבה אותו למורה. ― The program converted him to a teacher.
  4. to cause, bring about, result in
  5. (banking) to endorse
  6. to recline (sit comfortably)

Conjugation
Conjugation of הֵסֵב (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְהָסֵב
  • action noun: הֲסָבָה
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first הֵסַבְתִּיהֵסַבְנוּ
second הֵסַבְתָּהֵסַבְתְּהֲסַבְתֶּם1הֲסַבְתֶּן1
third הֵסֵבהֵסֵבָּההֵסֵבּוּ
present מֵסֵבמסיבה / מְסִבָּהמסיבים / מְסִבִּיםמסיבות / מְסִבּוֹת
future first אָסֵבנָסֵב
second תָּסֵבתָּסֵבִּיתָּסֵבּוּתָּסֵבְנָה2
third יָסֵבתָּסֵביָסֵבּוּתָּסֵבְנָה2
imperative הָסֵבהָסֵבִּיהָסֵבּוּהָסֵבְנָה2
notes
  1. Pronounced הֵסַבְתֶּם and הֵסַבְתֶּן in informal Modern Hebrew.
  2. Rare in Modern Hebrew.
Conjugation of הֵסֵב (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְהָסֵב
  • action noun: הֲסָבָה
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first הסיבותי / הֲסִבּוֹתִיהסיבונו / הֲסִבּוֹנוּ
second הסיבות / הֲסִבּוֹתָהסיבות / הֲסִבּוֹתהסיבותם / הֲסִבּוֹתֶםהסיבותן / הֲסִבּוֹתֶן
third הֵסֵבהֵסֵבָּההֵסֵבּוּ
present מֵסֵבמסיבה / מְסִבָּהמסיבים / מְסִבִּיםמסיבות / מְסִבּוֹת
future first אָסֵבנָסֵב
second תָּסֵבתָּסֵבִּיתָּסֵבּוּתסיבינה / תְּסִבֶּינָה1
third יָסֵבתָּסֵביָסֵבּוּתסיבינה / תְּסִבֶּינָה1
imperative הָסֵבהָסֵבִּיהָסֵבּוּהסיבינה / הֲסִבֶּינָה1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.