הורשע
Hebrew
| Root |
|---|
| ר־שׁ־ע (r-š-ʿ) |
Verb
הורשע / הֻרְשַׁע • (hurshá) third-singular masculine past (huf'al construction, active counterpart הִרְשִׁיעַ)
- To be convicted, to be found guilty (of a crime).
- 2017 December 27, חסן שעלאן (Hassan Shaalan), “הורשע העולה שהתאסלם וניסה להצטרף לדאעש” (hurshá ha'olé shehit'aslém v'nisá l'hitstaréf l'da'ésh, “The immigrant who converted to Islam and tried to join ISIS has been convicted”), Ynet.
Conjugation
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הורשעתי / הֻרְשַׁעְתִּי | הורשענו / הֻרְשַׁעְנוּ | ||
| second | הורשעת / הֻרְשַׁעְתָּ | הורשעת / הֻרְשַׁעְתְּ | הורשעתם / הֻרְשַׁעְתֶּם | הורשעתן / הֻרְשַׁעְתֶּן | |
| third | הורשע / הֻרְשַׁע | הורשעה / הֻרְשְׁעָה | הורשעו / הֻרְשְׁעוּ | ||
| present | מורשע / מֻרְשָׁע | מורשעת / מֻרְשַׁעַת | מורשעים / מֻרְשָׁעִים | מורשעות / מֻרְשָׁעוֹת | |
| future | first | אורשע / אֻרְשַׁע | נורשע / נֻרְשַׁע | ||
| second | תורשע / תֻּרְשַׁע | תורשעי / תֻּרְשְׁעִי | תורשעו / תֻּרְשְׁעוּ | תורשענה / תֻּרְשַׁעְנָה1 | |
| third | יורשע / יֻרְשַׁע | תורשע / תֻּרְשַׁע | יורשעו / יֻרְשְׁעוּ | תורשענה / תֻּרְשַׁעְנָה1 | |
| imperative | — | — | — | —1 | |
| notes |
| ||||
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.