הוכשר
Hebrew
Root |
---|
כ־שׁ־ר (k-š-r) |
Verb
הוכשר / הֻכְשַׁר • (hukhshar) third-singular masculine past (huf'al construction, active counterpart הִכְשִׁיר)
Conjugation
Conjugation of הוכשר / הֻכְשַׁר (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | הוכשרתי / הֻכְשַׁרְתִּי | הוכשרנו / הֻכְשַׁרְנוּ | ||
second | הוכשרת / הֻכְשַׁרְתָּ | הוכשרת / הֻכְשַׁרְתְּ | הוכשרתם / הֻכְשַׁרְתֶּם | הוכשרתן / הֻכְשַׁרְתֶּן | |
third | הוכשר / הֻכְשַׁר | הוכשרה / הֻכְשְׁרָה | הוכשרו / הֻכְשְׁרוּ | ||
present | מוכשר / מֻכְשָׁר | מוכשרת / מֻכְשֶׁרֶת | מוכשרים / מֻכְשָׁרִים | מוכשרות / מֻכְשָׁרוֹת | |
future | first | אוכשר / אֻכְשַׁר | נוכשר / נֻכְשַׁר | ||
second | תוכשר / תֻּכְשַׁר | תוכשרי / תֻּכְשְׁרִי | תוכשרו / תֻּכְשְׁרוּ | תוכשרנה / תֻּכְשַׁרְנָה1 | |
third | יוכשר / יֻכְשַׁר | תוכשר / תֻּכְשַׁר | יוכשרו / יֻכְשְׁרוּ | תוכשרנה / תֻּכְשַׁרְנָה1 | |
imperative | — | — | — | —1 | |
notes |
|
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.