הוגבר
Hebrew
| Root |
|---|
| ג־ב־ר (g-b-r) |
Verb
הוגבר / הֻגְבַּר • (hugbár) third-singular masculine past (huf'al construction, active counterpart הִגְבִּיר)
- to be strengthened
- to be increased
Conjugation
Conjugation of הוגבר / הֻגְבַּר (see also Appendix:Hebrew verbs)
| non-finite forms |
| ||||
|---|---|---|---|---|---|
| finite forms | singular | plural | |||
| m. | f. | m. | f. | ||
| past | first | הוגברתי / הֻגְבַּרְתִּי | הוגברנו / הֻגְבַּרְנוּ | ||
| second | הוגברת / הֻגְבַּרְתָּ | הוגברת / הֻגְבַּרְתְּ | הוגברתם / הֻגְבַּרְתֶּם | הוגברתן / הֻגְבַּרְתֶּן | |
| third | הוגבר / הֻגְבַּר | הוגברה / הֻגְבְּרָה | הוגברו / הֻגְבְּרוּ | ||
| present | מוגבר / מֻגְבָּר | מוגברת / מֻגְבֶּרֶת | מוגברים / מֻגְבָּרִים | מוגברות / מֻגְבָּרוֹת | |
| future | first | אוגבר / אֻגְבַּר | נוגבר / נֻגְבַּר | ||
| second | תוגבר / תֻּגְבַּר | תוגברי / תֻּגְבְּרִי | תוגברו / תֻּגְבְּרוּ | תוגברנה / תֻּגְבַּרְנָה1 | |
| third | יוגבר / יֻגְבַּר | תוגבר / תֻּגְבַּר | יוגברו / יֻגְבְּרוּ | תוגברנה / תֻּגְבַּרְנָה1 | |
| imperative | — | — | — | —1 | |
| notes |
| ||||
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.