הדׄה

הדׄה • (hāḏihi) f

1. Judeo-Arabic spelling of هٰذِهِ‎ (hāḏihi)‎‎
   • c. 10th century, Saadia Gaon, Tafsir‎, Exodus 1:1:

     ‏הדׄה אסמא בני אסראיל אלדאכׄלין אלי מצר מע יעקוב רגׄל ואלה דכׄלו׃‎‎

     hāḏihi ʔasmāʔu banī ʔisrāʔīla d-dāḵilīna ʔilā miṣra maʕa yaʕqūba rajulun wa-ʔilluhu daḵalū.

     These are the names of the sons of Israel entering Egypt. With Jacob, man and his kin entered:

   • c. 10th century, Saadia Gaon, Tafsir‎, Exodus 10:1:

     ‏תׄם קאל אללה למוסי אדכׄל אלי פרעון פאני קד קוית קלבה וקלב קואדה לכי אחל אפאתי הדׄה בהם׃‎‎

     ṯumma qāla llāhu limūsā dḵul ʔilā firʕawna faʔinnī qad qawwaytu qalbahu wa-qalba quwwādihi likay ʔuḥilla ʔāfātī hāḏihi bahum.

     Then God said to Moses: Come to Pharaoh for I have just strengthened his heart and the heart of his commanders so that I might set upon them these my plagues.

• הדׄא‎ m (hāḏā)
• האלא‎ pl anim (hāʔulāʔi)