דוכא
Aramaic
Pronunciation
- IPA(key): /dukɑʔ/
Hebrew
Root |
---|
ד־כ־א (d-k-ʾ) |
Verb
דוכא / דֻּכָּא • (duka') third-singular masculine past (pu'al construction, active counterpart דיכא / דִּכֵּא)
- to be oppressed, to be subjugated
Conjugation
Conjugation of דוכא / דֻּכָּא (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | דוכאתי / דֻּכֵּאתִי | דוכאנו / דֻּכֵּאנוּ | ||
second | דוכאת / דֻּכֵּאתָ | דוכאת / דֻּכֵּאת | דוכאתם / דֻּכֵּאתֶם | דוכאתן / דֻּכֵּאתֶן | |
third | דוכא / דֻּכָּא | דוכאה / דֻּכְּאָה | דוכאו / דֻּכְּאוּ | ||
present | מדוכא / מְדֻכָּא | מדוכאת / מְדֻכֵּאת | מדוכאים / מְדֻכָּאִים | מדוכאות / מְדֻכָּאוֹת | |
future | first | אדוכא / אֲדֻכָּא | נדוכא / נְדֻכָּא | ||
second | תדוכא / תְּדֻכָּא | תדוכאי / תְּדֻכְּאִי | תדוכאו / תְּדֻכְּאוּ | תדוכאנה / תְּדֻכֶּאנָה1 | |
third | ידוכא / יְדֻכָּא | תדוכא / תְּדֻכָּא | ידוכאו / יְדֻכְּאוּ | תדוכאנה / תְּדֻכֶּאנָה1 | |
imperative | — | — | — | —1 | |
notes |
|
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.