ברבר

Hebrew

Etymology

Likely borrowed from Arabic بَرْبَرَ (barbara, “to babble”).

Verb

בִּרְבֵּר • (birbér) third-singular masculine past (pi'el construction)

  1. (slang) to gibber, to babble, to chatter.

Conjugation
Conjugation of בירבר / בִּרְבֵּר (see also Appendix:Hebrew verbs) 
non-finite forms
  • to-infinitive: לְבַרְבֵּר
  • action noun: —
finite forms singular plural
m. f. m. f.
past first בירברתי / בִּרְבַּרְתִּיבירברנו / בִּרְבַּרְנוּ
second בירברת / בִּרְבַּרְתָּבירברת / בִּרְבַּרְתְּבירברתם / בִּרְבַּרְתֶּםבירברתן / בִּרְבַּרְתֶּן
third בירבר / בִּרְבֵּרבירברה / בִּרְבְּרָהבירברו / בִּרְבְּרוּ
present מְבַרְבֵּרמְבַרְבֶּרֶתמְבַרְבְּרִיםמְבַרְבְּרוֹת
future first אֲבַרְבֵּרנְבַרְבֵּר
second תְּבַרְבֵּרתְּבַרְבְּרִיתְּבַרְבְּרוּתְּבַרְבֵּרְנָה1
third יְבַרְבֵּרתְּבַרְבֵּריְבַרְבְּרוּתְּבַרְבֵּרְנָה1
imperative בַּרְבֵּרבַּרְבְּרִיבַּרְבְּרוּבַּרְבֵּרְנָה1
notes
  1. Rare in Modern Hebrew.
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.