בוש
See also: ב־ו־ש
Hebrew
Verb
בוש / בֹּשׁ • (bosh) third-singular masculine past (pa'al construction, present בּוֹשׁ, future יבוש / יֵבֹשׁ)
- (flowery) to feel embarrassed, be ashamed
Conjugation
Conjugation of בּוֹשׁ (see also Appendix:Hebrew verbs)
non-finite forms |
| ||||
---|---|---|---|---|---|
finite forms | singular | plural | |||
m. | f. | m. | f. | ||
past | first | בושתי / בֹּשְׁתִּי | בושנו / בֹּשְׁנוּ | ||
second | בושת / בֹּשְׁתָּ | בושת / בֹּשְׁתְּ | בושתם / בָּשְׁתֶּם1 | בושתן / בָּשְׁתֶּן1 | |
third | בּוֹשׁ | בּוֹשָׁה | בּוֹשׁוּ | ||
present | בּוֹשׁ | בּוֹשָׁה | בּוֹשִׁים | בּוֹשׁוֹת | |
future | first | אֵבוֹשׁ | נֵבוֹשׁ | ||
second | תֵּבוֹשׁ | תֵּבוֹשִׁי | תֵּבוֹשׁוּ | תבושנה / תֵּבֹשְׁנָה2 | |
third | יֵבוֹשׁ | תֵּבוֹשׁ | יֵבוֹשׁוּ | תבושנה / תֵּבֹשְׁנָה2 | |
imperative | בּוֹשׁ | בּוֹשִׁי | בּוֹשׁוּ | בושנה / בֹּשְׁנָה2 | |
notes |
|
References
This article is issued from Wiktionary. The text is licensed under Creative Commons - Attribution - Sharealike. Additional terms may apply for the media files.