1There are certain strings (blood vessels) which are forbidden (with regard to consumption) because of the blood that is contained within them. For example: the vessels of the hand (front leg), the shoulder, the lower jaw/cheek that is on the side of the tongue (i.e. inside the mouth)on both sides of the head, the tongue, the neck, the vessels of the heart, the vessels of the spine, and the vessels of intestines which are contained in the fat that surrounds the intestines like a complitcated spider web. And we are accustomed to removing the three long vessels in the inside of the chest. We also remove the vessels one the back side of the ears. And these are general stringencies. And likewise the membrane of the brain that is in the skull, and the membrane of the testicles are all forbidden because of blood. Salting will not effect them if they are not cut prior to the salting. All that has been said is only for cooking in a pot, but for grilling: it is not necessary to either cut (the vessels) or salt (the meat) because the flame will surely draw out (the blood). There are those who say that this is only if the vessels are immediately facing the face of the fire, but if they are absorbed (covered) by the flesh the fire will not be effective with out first cutting the vessels. If they are not removed, and the are cooked with out cutting- there must be 60 for every one of the vessels. But with grilling, it is enough to simply peel them i.e. remove the outer layer. 2The one who wants to exempt themselves from the cutting of these vessels- can not rely on only cutting the flesh, rather they must cut the flesh and the bone into two. The vessels of the neck are not of these, rather you must cut the entire spine in two. 7We are not accustomed to doing this [removing the forbidden fats and sciatic nerve] on a fetus that does not require shechita. There are those who say we should do it if it completed gestation and was found alive. Rema: our custom is to be strict like the second opinion. |
סעיף איש חוטין שאסורים משום דם שבהם, כגון חוטין שביד, ושבכתף, ושבלחי התחתון שבצד הלשון מכאן ומכאן, ובלשון, ובצוואר, וחוטי הלב, וחוטי העוקץ, וחוטי הדקין שהם בתוך שומן הדקין כמו בית עכביש מסובכין זה בזה, הגה: ונוהגין להסיר גם כן ג' חוטי אורך אצל החזה מבפנים (א"ו הארוך), וכן נוטלין חוטין אחורי האזניים (סדר הנקור וארוך) ואינו אלא חומרא בעלמא (ד"ע) וקרום שעל המוח שבקדקד וקרום שעל הביצים. ומליחה לא מהני בהו אם לא שיחתכם תחלה (וחתוך לתחת) (ר"ן בשם הראב"ד ורשב"א בת"ה וטור סי' ס"ו בשם יש גאונים) ואח"כ ימלחם. והני מלי לבשלם בקדרה, אבל לצלי אינם צריכים לא חתיכה ולא מליחה, משום דנורא משאב שאיב. ויש מי שאומר, דדוקא כשפני החוטין על פני האש, אבל אם הם מובלעים בתוך הבשר אין האש שואב אלא אם כן יחתכם (רשב"א ועי' לעיל סימן ס"ז בב"י):
סעיף בהרוצה לצאת ידי חתיכת חוטין אלו, לא יסמוך על חתיכת הבשר, אלא יחתוך הבשר והעצם לשנים:
סעיף גגף העוף כיד הבהמה, והלכך צריך לחתוך עצם האגפים ולמלחם. וכן עצם הלחיים בעוף:
סעיף דביצי זכר, כל זמן שלא היה לו שלשים יום, מותרים לקדירה בלא קליפה אפילו אם יש בהם כמו חוטין אדומים. ואם היה לו שלשים יום, אם יש בהם כמו חוטין אדומים אסורין לקדירה בלא קליפה, אבל לצלי מותרים:
סעיף הגיד הנשה נוהג בבהמה וחיה אפילו אם אין כף שלהם עגול.ונוהג בירך של ימין ובירך של שמאל. ואינו נוהג בעוף מפני שאין כף שלו עגול, אבל אם נמצא לו כף עגול נוהג בו. ואין צריך לבדוק אחריו אם הוא עגול.
סעיף ונוהג בכוי: סעיף זאינו נוהג בשליל כל שאינו טעון שחיטה. וי"א שנוהג בו אם שלמו לו חדשיו ומצאו חי. (ונהגו להחמיר כסברא האחרונה) (קבלת ר"י בן חביב): סעיף חשני גידים הם בירך, אחד פנימי סמוך לעצם והשני חיצון סמוך לבשר, ושניהם אסורים וצריך לחטט אחריהם, אלא שהפנימי אסור מן התורה והוא הפושט בכל הירך, והחיצון אסור מדבריהם. וקנוקנות שבשניהם אסורים מדבריהם, וצריך לחטט אחריהם. ושומנם, ישראל קדושים הם ונהגו בו איסור:
סעיף טגופו של גיד אינו אלא כעץ שאין בו טעם, אף על פי כן אסרתו תורה, לפיכך אינו אוסר תערבתו בפליטתו. והקנוקנות והשומן יש בהן טעם, לפיכך אוסרים תערובתן בפליטתן: סעיף יגיד הנשה מותר בהנאה: סעיף יאשולח אדם לנכרי ירך וגיד הנשה בתוכה, בין שלמה בין חתוכה. ואם נותנה לו בפני ישראל ואומר לו שהיא כשרה, לא יתננה לו כשהיא חתוכה אלא אם כן ניטל גידה: סעיף יבוכל ירך שיצא מתחת יד ישראל מחותכת כדרך שמחתכין אותה מנקרי בשר, היא בחזקת שניטל גידה: סעיף יגמי שניקר והלך לו ואין אנו יודעים אם הוא בקי בניקור ואין כאן מי שהוא בקי בניקור להראות לו, מותר:
סעיף ידהטבחים נאמנים על גיד הנשה. , ומיהו, אין לוקחין בשר מכל טבח ששוחט לעצמו ומוכר לעצמו, אלא אם כן היה מוחזק בכשרות: |