Contains 25 Seif 1One need not check proactively (min ha-stam, without cause to assume there would be an injury) any part of the animal for Treifot (specific terminal injuries) except the lungs of domesticated and wild species of mammals to see if there is a Sirkha (strands of connective tissue) (ריב"ש ור"י ן' חביב וע"פ). Anyone who "breaches the fence" to eat meat without checking the lungs should be bitten by a snake.
2If one opened the abdomen of the animal and, before the lungs were inspected, a dog or an idol worshipper came and took them, it is permitted to eat this animal and we are not concerned that they may have been punctured or had sirchot.
3If an idol worshipper or a Jew came and removed the lungs before they were checked and they are still available, one inflates them. 4If an Ona (lobe) is joined to Ona or to the Oma (large lump from which the lobes branch off), whether slightly connected or connected along the entire lobe, if they are connected "out of order" it is treifah and if it is connected "in order" it is kosher (Ran and Chidushei Rashba), even without checking (the lung for a hole) (Rosh and A"P).
5If one is uncertain as to whether (the sircha) is on the back of the lobe or in the chituch and when the lungs are inflated a lot it appears that (the sircha) is in the chituch but when the lungs are not fully inflated the sircha appears to be outside (the chituch) the animal is kosher. 6A sirkha connected from the varda lobe to anywhere is treifah, even to its own pouch and even if the whole lobe is connected to it. This is the law for any extra piece of lung, that any sirkha makes it a treifah.
7If an Ona (lobe) or Oma (large lump from which the lobes branch off) becomes Nirsakh to the Gargaret (windpipe), Chazzeh (chest), heart fat or its envelope (kisso), or the Tarfash (a rag-like, irregularly shaped organ, membrane etc.) (pericardium) of the heart, or Tarfash of the liver, or the Tarfash of the Iynunita (? see 35:2) which is the end of the Tarfash of the heart, or to the womb or the elmera which is called molyega or a bronchus that runs between the two weaves (rows?) (R"Y N' Chaviv and D"A) or the Kaneh (aorta?) of the heart or the fat of the bronchia or the liver - it's treif, even if it's stuck to one of these places without Pilush (going through) (Ibid. and other Achronim AB"Y).
8Sirkha Teluya, a sirkha emerging from the lung that hangs without being stuck to any place, is kosher and needs no checking.
9A Sirkha from one place to another such as a lobe (i.e. between lobes?) or on the Oma itself, has the same rule as a Sirkha Teluya.
10Whenever a lung Srukha is forbidden, it makes no difference if the Sirkha is thin as a strand of hair or if it's thick, strong and wide as a thumb; it's not like those that (crush, rub) it by hand and if it breaks they think one can be lenient; and whoever practices that is as if he feeds treifot to Yisrael. 11There's someone that wrote that he inserts his finger under the Sirkha and lifts it a little; if it breaks due to any amount of lifting it's a Sirkha Bat Yoma (within one day old) and kosher. But one should not be lenient like this, except with a beast of an Yisrael, and this leniency should not be relied on except with a bodek who's more religiously fit and H' fearing than most. 12It's good to water the beast close to Shekhita. 13There's an opinion that says that the Bodek inserts his hand in the beast quickly and without a relaxed hand, and if any Sikhra breaks apart when the Bodek inserts his hand, he brings the lung out and checks it. If it has Sirkha he locates its start in the lung or on the wall, otherwise it's Rir (mucus, spittle) and it's kosher. And one may not use this leniency except with a beast of Yisrael, and one may not rely on this leniency except with a bodek who is kosher and exceptionally H' fearing.
14A Bodek who removes his hand and said it's treif and then another one inserts his hand and says he's found no treifot - the first one is believed. 15If the Tabach (slaughterer) that inserted his hand said it's treif and then it's clarified that the Tarfash had not been opened, so it's found that the Tabach had not touched the lung, and they opened the Tarfash and checked it and find no treifot, we rule it kosher. 16If the Bodek said they're not in order and later someone contradicts him and says they're in order the beast retains its presumptive status of permissibility [that it gets after being shekhted, Chullin 9a]. 17If someone buys a lung and says he found Sirkha in it in a place that makes it treif, but the seller says it was in a place where it's kosher - when the two of them come at one time to the Beit Din there's no Edut, testimony, so behold it's like a beast that had its lung get lost before checking.
18A lung that was punctured at an sectioning of the lobes on the back of the lobe facing the (chest) wall and the wall seals it with a Sirkha on the flesh that's between the ribs or between flesh and bone - it's kosher. But if it's a Sirkha to bone alone it's treif. This is also the rule with anything that's intact facing the lobes on top, even if it's tangled [with the flesh of the wall, Chullin 48b] - it's kosher, since the space is narrow and pressed against the wall and it seals it. And it's called Dofen (wall) until the Chut (thread/cord/line) that they M'naker (poke) from the chest, and from there onwards it's called Chazzeh (chest), and if it's Nirsakh there it's treif, and if it's Nirsakh on the Chut that's in the Chazzeh its rule is as if it's Nirsakh in the Chazzeh and it's treif. ריאה שנקבה במקום חיתוך האונות בגב האונה כנגד הדופן ודופן סותמתה בסירכא בבשר שבין הצלעות או בבשר ובעצם כשרה אבל אם היא סרוכה לעצם לבדו טריפה וכן הדין בכל השלם שכנגד האונות למעלה עד הערוגה כשרה מפני שהמקום צר ונדחקה לדופן והוא סותמו ונקרא דופן עד החוט שמנקרים מהחזה ומשם ואילך נקרא חזה ואם נסרכה שם טריפה ואם נסרכה על גבי חוט שבחזה דינו כאלו נסרכה בחזה וטריפה:
הגה: ולדידן אין נפקותא בחילוקים אלו גם בכל החלוקים אשר יתבארו עד סוף הסימן כי כבר נהגו באלו הארצות להטריף הכל ואין לשנות כי מנהג קדמונים הוא באשכנז וצרפת שאנו מבני בניהם ולכן אין להכשיר שום סירכא בריאה אם לא ב' אונות הסרוכות בכסדרן למטה מחציין לצד עיקרן והוא הדין אונה באומה בכסדרה כי האי גוונא וכבר נתבאר שנהגו להקל בסרכא המתנתקת על ידי מעוך ומשמוש: סעיף יט ודוקא כנגד האונות הוא דמכשרינן אבל שלא כנגד האונות טריפה: סעיף כ הא דמכשרינן דוקא כשהנקב כנגד הדופן אבל אם ניקבה מבפנים או אפילו בשיפולי ריאה וסרכא יוצאת משם לדופן טריפה ואם סירכא יוצאת משיפולי אונה ומתפשטת על גב האונה ונסרכת לדופן אם רוב הסירכא היא בגב האונא כשרה ואם לאו טריפה: סעיף כא אם סרכא עולה מן האונה לדופן שבצד האומה טריפה ואם סרכא עולה מהאונה לדופן שכנגד האונה ולדופן שכנגד האומה אזלינן בתר רובא: סעיף כב אם האומה סרוכה לדופן אם יש מכה בדופן כשרה ואינה צריכה בדיקה ואם אין מכה בדופן טריפה ולא מהניא לה בדיקה ודוקא בסרוכה לדופן מכשירין ע"י מכה אבל אם סרוכה לשאר מקומות כגון חזה וגרגרת ושמנוני' הלב וטרפש וכיוצא בהן אע"פ שיש בהן מכה טריפה ולא מהני לה בדיקה: סעיף כג מכה זו שאמרו היינו שיש בדופן כעין נגע אבל אם יש בהרות שחורות בלבד אינו סימן מכה ממש ואם נשבר הצלע אף על פי שחזר ונקשר קרינן ביה שפיר מכה: סעיף כד אם כל הריאה דבוקה לדופן אם אין מכה בדופן טריפה ולא מהני לה בדיקה אפילו אם דבוקה כולה בלא שום פילוש ויש מי שכתב שהמתירה בר נדוי הוא והכלים אסורים (רשב"ץ): סעיף כה אם האומה והאונה נסרכו בסרכא אחת לדופן אם רוב הסירכא מהאונה כשרה ואם רובה מהאומה טריפה אם אין מכה בדופן וכן אונה הסרוכה בסירכא אחת לחזה ולדופן אזלינן בתר רובא, וכן אומה הסרוכה בסירכא אחת לדופן שיש בו מכה והסירכה במכה וחוצה לה אם רובה במכה כשרה ואם לאו טריפה וכן אם נסרכה האומא בסירכא אחת לטרפש ולמכה שבדופן אם רובה במכה שבדופן כשירה ואם לאו טריפה: הגה: ריאה שנמצא עליה כמו כיסוי חלב והוא בשר בלוי קולפין אותו מעליה ואם הריאה תחתיו שלם ויפה כשר מיהו צריך לבדוק הריאה בנפיחה (ב"י ס"ס ל"ח בשם רוקח): |
דיני בדיקת הריאה ובו עשרים וחמישה סעיפים: אין צריך לבדוק אחר שום טריפות מן הסתם חוץ מן הריאה צריך לבדוק בבהמה וחיה אם יש בה סירכה (ריב"ש ור"י ן' חביב וע"פ) וכל הפורץ גדר לאכול בלא בדיקה ישכנו נחש:
מי שקרע בטן הבהמה וקודם שתבדק הריאה בא כלב או עובד כוכבים ונטלה והלך לו הרי זו מותרת ואין אומרים שמא נקובה או סרוכה היתה:
בא עובד כוכבים או ישראל והוציא הריאה קודם שתבדק והרי היא קיימת נופחין אותה: אונא הסרוכה לאונא או לאומה בין סרוכה מעט בין סרוכה כולה שלא כסדרן טרפה כסדרן כשרה (ר"ן וחידושי רשב"א) אפי' בלא בדיקה (הרא"ש וע"פ) (מיהו אם בדקוה ונמצא שם נקב טריפה) (ב"י) ואין נקרא כסדרן אלא בשתים זו אצל זו מחתוך של זו לחיתוך של זו ואפילו היא באלכסון ואפי' יש בה פלוש אבל מגבה של זו לגבה של זו או אפילו מחיתוך לגב או משפולי לשפולי או משפולי לחתוך או אפילו מחורה של לחודה של זו שאצלה או אפילו מחודה של זו לחתוך של זו שאצלה נקרא שלא כסדרן:
אם נסתפק אם היא בגב או בחיתוך וכשנופחים אותה הרבה נראה שהיא בחיתוך וכשאין נופחין אותה כל כך נראית הסרכא שהיא בחוץ כשרה: עינוניתא דורדא לכל מקום שתסרך טרפה אפילו לכיס שלה ואפילו כולה נדבקת בו והוא הדין לכל יתרת דכל היכא דסריכא טריפה:
אם נסרכה האונה או האומה לגרגרת או לחזה או לשמנונית הלב או לכיסו או לטרפש הלב או לטרפש הכבד או לטרפש העינוניתא שהוא סוף טרפש הלב או לרחם או לא"למע"רא שקורין מול"יגא או לסמפון היורד בין שתי הערוגות (ר"י ן' חביב וד"ע) או לקנה הלב או לשמנוני' הסמפונות או לכבד טריפה ואפילו היא דבוקה לאחת ממקומו' הללו בלי פילוש (שם ושאר אחרונים עב"י):
סירכא היוצאת מהריאה והיא תלויה שאינה דבוקה לשום מקום כשירה ואינה צריכה בדיקה:
סירכא שהיא ממקום למקום כאונה או באומה עצמה דינה כדין סירכה תלויה:
כל מקום שאסרו סרוכת הריאה אין הפרש בין שתהא הסירכא דקה כחוט השערה בין שתהא עבה וחזקה ורחבה כגודל ולא כאותם שממעכים ביד ואם נתמעכה תולים להקל וכל הנוהג כן כאלו מאכיל טרפות לישראל: יש מי שכתב שמכניס אצבעו תחת הסירכא ומגביה קצת אם נפסקה מחמת הגבהה כל שהוא סירכא בת יומא היא וכשרה ואין להקל בכך אלא בבהמת ישראל ואין סומכין על קולא זו אלא בבודק כשר וירא את ה' מרבים: טוב להשקות הבהמה סמוך לשחיטה: יש מי שאומר שהבודק יכניס ידו בבהמה בזריזות בלא רפיון ידים ואם נתפרקה שום סירכא כשמכניס הבודק ידו מוציא הריאה לחוץ ובודקה אם היא סירכא ימצא ראשה בריאה או בדופן ואם לאו רירא היא וכשירה ואין להקל בכך אלא בבהמת ישראל ואין סומכין על קולא זו אלא בבודק כשר וירא את ה' מרבים:
בודק שהוציא ידו ואמר טריפה ואח"כ הכניס אחר ידו ולא מצא טריפות הראשון נאמן: טבח שהכניס ידו ואמר טריפה ואח"כ נתברר שלא נפתח הטרפש ונמצא שהטבח לא נגע בריאה ופתחו הטרפש ובדקוה ולא נמצא טריפות מכשירין אותה: אמר הבודק שלא כסדרן היתה ואחר מכחישו ואומר כסדרן היתה מעמידין הבהמה בחזקת היתר: הקונה ריאה ואמר שמצא בה סירכא במקום שהיא טריפה והמוכר אומר שהיתה במקום שהיא כשרה כיון שבאו שניהם בבת אחת לבית דין אין כאן עדות והרי זה כבהמה שנאבדה ריאה קודם שנבדקה:
ריאה שנקבה במקום חיתוך האונות בגב האונה כנגד הדופן ודופן סותמתה בסירכא בבשר שבין הצלעות או בבשר ובעצם כשרה אבל אם היא סרוכה לעצם לבדו טריפה וכן הדין בכל השלם שכנגד האונות למעלה עד הערוגה כשרה מפני שהמקום צר ונדחקה לדופן והוא סותמו ונקרא דופן עד החוט שמנקרים מהחזה ומשם ואילך נקרא חזה ואם נסרכה שם טריפה ואם נסרכה על גבי חוט שבחזה דינו כאלו נסרכה בחזה וטריפה:
ודוקא כנגד האונות הוא דמכשרינן אבל שלא כנגד האונות טריפה: הא דמכשרינן דוקא כשהנקב כנגד הדופן אבל אם ניקבה מבפנים או אפילו בשיפולי ריאה וסרכא יוצאת משם לדופן טריפה ואם סירכא יוצאת משיפולי אונה ומתפשטת על גב האונה ונסרכת לדופן אם רוב הסירכא היא בגב האונא כשרה ואם לאו טריפה: אם סרכא עולה מן האונה לדופן שבצד האומה טריפה ואם סרכא עולה מהאונה לדופן שכנגד האונה ולדופן שכנגד האומה אזלינן בתר רובא: אם האומה סרוכה לדופן אם יש מכה בדופן כשרה ואינה צריכה בדיקה ואם אין מכה בדופן טריפה ולא מהניא לה בדיקה ודוקא בסרוכה לדופן מכשירין ע"י מכה אבל אם סרוכה לשאר מקומות כגון חזה וגרגרת ושמנוני' הלב וטרפש וכיוצא בהן אע"פ שיש בהן מכה טריפה ולא מהני לה בדיקה: מכה זו שאמרו היינו שיש בדופן כעין נגע אבל אם יש בהרות שחורות בלבד אינו סימן מכה ממש ואם נשבר הצלע אף על פי שחזר ונקשר קרינן ביה שפיר מכה: אם כל הריאה דבוקה לדופן אם אין מכה בדופן טריפה ולא מהני לה בדיקה אפילו אם דבוקה כולה בלא שום פילוש ויש מי שכתב שהמתירה בר נדוי הוא והכלים אסורים (רשב"ץ): אם האומה והאונה נסרכו בסרכא אחת לדופן אם רוב הסירכא מהאונה כשרה ואם רובה מהאומה טריפה אם אין מכה בדופן וכן אונה הסרוכה בסירכא אחת לחזה ולדופן אזלינן בתר רובא, וכן אומה הסרוכה בסירכא אחת לדופן שיש בו מכה והסירכה במכה וחוצה לה אם רובה במכה כשרה ואם לאו טריפה וכן אם נסרכה האומא בסירכא אחת לטרפש ולמכה שבדופן אם רובה במכה שבדופן כשירה ואם לאו טריפה:
|