2:1 והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי

2:2 ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל

2:3 אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה

2:4 ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה

2:5 פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא

2:6 ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה

2:7 כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי

2:8 לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא

2:9 ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה

2:10 והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל

2:11 לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה

2:12 ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי

2:13 והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה

2:14 והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה

2:15 ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה

2:16 לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה

2:17 ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים

2:18 והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי

2:19 והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם

2:20 וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח

2:21 וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים

2:22 וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה

2:23 והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ

2:24 והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל

2:25 וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי